העלייה ביישומי AI והצורך במעבדים עוצמתיים, הפכה את שוק המעבדים לתחום החם ביותר בעולם המחשוב העולמי אלא שעלויות האנרגיה הגבוהות שהם צורכים מחייבים במקביל גם פיתוח טכנולוגיות חדשות, דוגמת פתרון הקירור הנוזלי ישירות לשבב של זוטא קור
מהפיכת הבינה המלאכותית, ה –AI, משפיעה על אספקטים שונים בחיי היום יום שלנו – מה – ChatGPT ועד לאבחון מחלות בצורה מדויקת יותר. אלא שכמו בכל מהפיכה טכנולוגית, היא מחייבת גם פיתוח תשתיות מתאימות הנחוצות שיהיו מסוגלות לתת מענה לכוח המחשוב רב העוצמה הנדרש לפיתוח יישומים וטכנולוגיות חדשניות מבוססות AI. .
זו למעשה התחרות המתחוללת בשנה האחרונה בין ספקיות המחשוב ויצרניות השבבים שמתמקדת בשאלה מי תהיה זו שתצליח לפתח את התשתיות הנדרשות לכך. הדוגמא הבולטת ביותר לכך היא כמובן חברת אינבידיה שהפכה לחברה השלישית בגודלה בארה”ב מבחינת שווי שוק כשהיא מותירה מאחור את אמזון וגוגל.
במקביל, תחום נוסף הזוכה לעדנה ולצמיחה מסחררת קשור להקמה ותפעול של דאטה סנטרים המאכלסים את כמויות השרתים והמחשוב העצומות. דווקא מי שזיהו את הפוטנציאל העסקי, אשר על פי הערכות יגיע עד שנת 2030 להיקף דימיוני של כ – 30 טריליון דולר, היו חברות הנדל”ן המניב אשר משכירות לספקיות שירותים את השטחים ואת התשתיות במתחמי הענק הפרוסים על פני אלפי מטר מרובע. מגמה זו לא פסחה על ישראל וכיום פועלות באתרים שונים בישראל מהדאטה סנטרים בהשקעות של מיליארדי שקל כדי לשרת את ספקיות הטכנולוגיה העולמיות הפועלות בישראל, ספקיות שירותי הענן ואת חברות הפיתוח העושות שימוש ביישומי AI שונים.
אלא שהיכולת של דאטה סנטרים לספק מענה לכוח המחשוב הנדרש אינו נמדד רק בהיקפי השטחים שלהן או בעוצמת המעבד של שבב ה – AI אלא גם בצריכת החשמל (מגוואט) – מרכיב שהופך קריטי ככל שהעוצמות הנדרשות גבוהות יותר. כך למשל, בשעה שצריכת החשמל של יחידת עיבוד סטנדרטיות (CPU) של מעבדי אינטל ו – AMD עומדות כיום על סדר גודל של בין 350-400 וואט ליחידה, הרי ששבבי העיבוד גרפיים(GPU) , שהם מעבדי AI, עומדים כבר היום על עוצמה של פי שתיים, 700 וואט, ואילו הדור הבא של מעבדי ה – AI כבר מזנקים לצריכה ממוצעת של פי שלוש ויותר כלומר, בין 1,500-2,500 וואט ליחידה אחת בודדת. וכך, כאשר מדובר באלפי שבבים על פני מאות שרתים, הרי שהעלויות צומחות בהתאם כפי שעולה מנתוני חברת הייעוץ BCG שמצביעה על כך שעד 2030 צריכת החשמל הנובעת מעיבוד נתונים תגדל בהיקף של פי שלושה, ל–7.5% מכלל שוק צריכת האנרגיה בארה”ב.
“כיום יותר מ־90% מהדאטה סנטרים בעולם עדיין משתמשים במערכות מיזוג אוויר לקירור השרתים. אלא שבמחצית השנה האחרונה, ככל שתחום הבינה המלאכותית הולך ומתרחב ועם המעבר למעבדים יותר חזקים ולמעשה כאלה שהם צורכים יותר אנרגיה, מתחדדת ההבנה כי נדרש פתרון אחר” מסביר שחר בלקין, סגן נשיא בכיר למוצרים בחברת זוטא קור.“המשמעות היא שקירור נוזלי הופך להיות הפתרון ההכרחי, אחרת כל התחום נעשה לא כלכלי, משום שהאוויר כבר אינו מספיק כדי לפנות את צפיפות החום שנוצרת בשבבים החדשים.”
שחר בלקין, סגן נשיא בכיר למוצרים
בחברת זוטא קור
קרדיט: יקיר אסידו
אתגר זה פותח הזדמנות אדירה עבור חברת זוטא קור (ZutaCore) הישראלית, שפיתחה טכנולוגיה מבוססת על נוזל מיוחד, שאינו מוליך חשמל (דיאלקטרי) והמוזרק ישירות לשבב. הפתרון, הנקרא HyperCool, הוא בטוח לשימוש ואינו כרוך בסיכון הקיים בקירור באמצעות מים אשר עלול לגרום לקצר חשמלי למערכות המחשוב שהמשמעות עלולה להגיע לנזקים של מאות אלפי דולרים. השימוש בנוזל הדיאלקטרי מתאפשר עקב הניצול של שינוי הפאזה לצורכי פינוי חום, קירור באמצעות רתיחה, שמאפשר ספיקה הנמוכה ב – 85% מספיקת המים הנדרשת לקירור, והסרת המגבלות של הספק המעבד. התוצאה היא ניצול טוב יותר של השטח (density) הקיים על מנת לספק כוח עיבוד גדול יותר ובעלויות נמוכות יותר.
“למעשה הנוזל סופח את החום מהשבבים — כך הוא מצנן אותם באופן שצורך פחות מ־50% חשמל בהשוואה למיזוג אוויר ולכך יש משמעויות כלכליות אדירות ויכולת לספק רמות עיבוד גבוהות יותר. בנוסף הטכנולוגיה מספקת יעילות אנרגטית של שימוש חוזר באנרגיה הנפלטת לטובת שימושים תעשייתים שונים כגון חימום בריכות דגים או חממות,” אומר בלקין.
אלא שההאתגרים כתוצאה מהעלייה בהיקפי האנרגיה אינם מסתכמים רק בעלויות החשמל הגבוהות שצורכים שבבי ה – AI אלא גם מהעלייה שנוצרת בפליטות גזי הפחמן והפתרון של זוטא קור מספק מענה גם בתחום חשוב זה ומורידה אותו בצורה משמעותית. “על רקע משבר האקלים העולמי, מדובר כידוע בנושא שהוא בעל חשיבות עליונה וצמצום פליטות הגז תופס כיום מקום גבוה בסדר עדיפויות של ממשלים ותאגידים עסקיים לאור היעד הגלובלי להגיע לאפס פליטות עד שנת 2030. לכן גופים עסקיים ורשויות שמות דגש עיקרי כדי לעמוד הרגולוציה ובסטנדרטים הסביבתיים.”
זוטא קור הוקמה בשנת 2016 על ידי היזמים ארז פרייבך, המשמש כיו”ר ומנכ”ל החברה ונחשון אידלסון, המשמש כסמנכ”ל טכנולוגיות ועומד מאחורי פיתוח הטכולוגיה שלה. החברה החלה את דרכה בחממה הטכנולוגית SouthUp בשער הנגב ומהר מאוד עברה לאזור התעשייה ‘ספירים’ הסמוכה לשדרות, שם פועל מרכז הפיתוח של החברה.
למרות המלחמה והמציאות המורכבת, זוטא קור חווה תנופת פעילות משמעותית בעקבות הצורך ההולך וגדל לפתרונותיה ולאחרונה אף השלימה זוטא קור סבב גיוס הון Wiwynn הטייואנית, ספקית גלובלית של שרתי ענן לספקיות שירותי הענן הגדולות בעולם. למעשה, זוהי השקעה נוספת בזוטא תוך חצי שנה לאחר שתאגיד הענק מיצובישי היפני השקיע בחברה ברבעון הרביעי של 2023. “מעודד לראות כיצד גופים מובילים בתעשייה העולמית נותנים בנו אמון ולמרות המציאות המורכבת מסביב, משקיעים בזוטא קור לא רק בהון אלא גם בהשקעה אסטרטגית ומשלבות את הפתרון שלנו במערך הפתרונות שלהם מול לקוחות ברחבי העולם,” אומר בלקין. כמו כן, בין המשקיעים הבולטים בחברה בסבב הקודם נמנים גם התאגיד הגרמני Rittal Beteiligungs GmbH, מריוס נכט, קרן אלה ומשקיעים פרטיים.
בלקין מספר כי התנופה העסקית שהחברה עוברת בשנה האחרונה הביאה לכך שהחברה גם מגייסת עובדים חדשים לפעילות שלה בעיקר בתחומי מהנדסים בתחומי הנדסת מכונות. “למרות המלחמה בדרום והמציאות המורכבת שעברנו כחברה שמרבית עובדיה הם תושבי העוטף, החברה שמרה על היציבות והחוסן שלה. בשנה האחרונה כמעט הכפלנו את מספר העובדים ואם לפני שנה, מספר העובדים של החברה היה 40 עובדים, הרי שכעת היא מעסיקה 80 עובדים ובכוונתנו להגיע ל -120 עובדים עד כבר בסוף השנה הנוכחית.”
כמו כן, היא הרחיבה את פריסתה הגלובלית ובמקביל לפעילות בשדרות ובסן חוזה בארה”ב, שם פועל מטה השיווק והמכירו ולאחרונה גם הכריזה על פתיחת מרכזי פעילות בהודו וטיוואן אשר מרכזת מעל 90 אחוז מתעשיית השבבים העולמית. החברה נמצאת בשותפויות אסטרטגיות עם יצרניות המחשוב הגדולות בעולם, דוגמת אינטל, אינבידה ו – AMD וכן Asus ו – Dell ובמקביל גם עם מרכזי שרתים גדולים בעולם דוגמת Equinix – ספקית שירותי דאטה סנטרס הגדולה בעולם וכמובן מיצובישי ו – Wiwynn.
“ממש כמו המהפיכה התעשייתית, אשר התאפשרה בזכות סלילת פסי הרכבת, כך גם מהפיכת ה – AI לא תוכל להתקדם ללא היכולת להקים את התשתיות המתאימות – החל מפיתוח שבבים מתקדמים ועד הקמת דטה סנטרים מתקדמים וטכנולוגיות שיאפשרו לעמוד בעומס הגבוה הנדרש. זה המפתח לסלילת הדרך לפיתוח פתרונות AI שישרתו את טובת כלל האנושות,” מסכם בלקין.
קרדיט תמונות שרתים : משה פייברג
תמונת שער: בניין זוטא קור
קרדיט: גל ברף
