בשנת 2023, כאשר המלחמה באוקראינה המשיכה לחשוף את חשיבותם של מלאי חימוש, מערכות הגנה אווירית ושרשראות אספקה ביטחוניות, החלו מדינות רבות להגדיל במהירות את תקציבי הביטחון שלהן. במקביל, במזרח התיכון התמודדה ישראל עם מציאות ביטחונית מורכבת במספר זירות בו-זמנית, והפעילה מגוון רחב של מערכות מתקדמות בתנאי לחימה אמיתיים.
בתוך זמן קצר הפכו מערכות ישראליות, שהיו מוכרות בעיקר בקרב גורמי מקצוע ומקבלי החלטות בתחום הביטחון, למוצר מבוקש בשוק העולמי. מערכות הגנה אווירית, חיישנים, מערכות מודיעין, אמצעי לוחמה אלקטרונית, פלטפורמות בלתי מאוישות ופתרונות נגד רחפנים עברו מקטלוגים וממצגות אל מרכז תשומת הלב של צבאות ומשרדי הגנה ברחבי העולם.
כאשר משרד הביטחון פרסם ביוני 2026 את נתוני היצוא הביטחוני לשנת 2025, התברר עד כמה משמעותי היה השינוי. היצוא הביטחוני של ישראל חצה לראשונה את רף 19 מיליארד הדולר והגיע לשיא של 19.2 מיליארד דולר, יותר מ־53 מיליארד שקל. מדובר בעלייה של כ־30% לעומת השנה הקודמת, בהכפלה של יותר מפי שניים בתוך חמש שנים ובזינוק של פי ארבעה בתוך עשור.
מאחורי הנתון המרשים עומד הרבה יותר מאשר גידול בהיקף המכירות. מדובר בשילוב של שינויים גיאופוליטיים, עלייה חדה בביקוש למערכות מוכחות מבצעית, התרחבות הפעילות של התעשיות הביטחוניות הישראליות ורפורמות שביצע משרד הביטחון כדי להרחיב את פעילות היצוא ולפתוח שווקים חדשים.
העולם מתחמש מחדש
המלחמה באוקראינה סימנה עבור מדינות רבות את סיומה של תקופה ארוכה שבה ניתן היה להניח כי עימותים רחבי היקף הם תרחיש רחוק. מדינות אירופה, שהקטינו במשך שנים את תקציבי הביטחון שלהן, החלו להגדיל רכש צבאי בקצב מהיר. במקביל, גם באסיה ובמזרח התיכון גבר הביקוש למערכות מתקדמות להגנה, מודיעין ושליטה.
עבור ישראל, שהתעשיות הביטחוניות שלה המשיכו להשקיע לאורך השנים בפיתוח מערכות חדשות, נוצר ביקוש חסר תקדים.
הפילוח הגיאוגרפי של היצוא הביטחוני בשנת 2025 משקף היטב את המגמה הזו. אירופה הייתה יעד היצוא הגדול ביותר עם 36% מהעסקאות, ואחריה מדינות אסיה והפסיפיק עם 32%. מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה היוו 15% מהיצוא, צפון אמריקה 13%, ואמריקה הלטינית ואפריקה 2% כל אחת.
הנתונים הללו מעידים כי הביקוש למערכות ישראליות אינו מוגבל לאזור גיאוגרפי מסוים, אלא משקף מגמה רחבה של התחמשות והתעצמות צבאית ברחבי העולם.
כשהלקוחות מחפשים מערכות שכבר נוסו בשטח
בעולם הביטחוני, ביצועים מבצעיים הם לעיתים קרובות גורם משמעותי לא פחות ממפרט טכני או הצעת מחיר.
מאז אוקטובר 2023 פועלות מערכות ישראליות במגוון זירות ובמגוון רחב של משימות. מערכות הגנה אווירית, אמצעי תצפית, מערכות שליטה ובקרה, חיישנים, מערכות לוחמה אלקטרונית ופלטפורמות בלתי מאוישות צברו ניסיון מבצעי נרחב וזכו לחשיפה בינלאומית חסרת תקדים.
בהודעת משרד הביטחון צוין כי ההישגים המבצעיים של ישראל, לרבות במהלך מבצע "עם כלביא" באיראן ביוני 2025, לצד הניסיון שנצבר בזירות הלחימה השונות, תרמו לביקוש הגובר לטכנולוגיות ישראליות.
עבור לקוחות רבים, רכישת מערכת ישראלית אינה מסתכמת ברכישת מוצר. במקרים רבים מדובר ברכישת יכולת שכבר נבחנה בתנאי אמת, מול איומים אמיתיים ובקצב לחימה מבצעי.
מבחן הייצור של המלחמה
אם יש נקודה אחת שהרשימה במיוחד לקוחות זרים, הרי שהיא היכולת של התעשיות הביטחוניות בישראל לעמוד בשני אתגרים במקביל.
מאז תחילת המלחמה נדרשו החברות להגדיל באופן משמעותי את הייצור עבור צה"ל ומערכת הביטחון, ובמקביל להמשיך לעמוד בהתחייבויות מול לקוחות ברחבי העולם. חלק מקווי הייצור עברו למתכונת עבודה רציפה, והחברות הרחיבו פעילות כדי לעמוד בביקושים.
ראש סיב"ט, תא"ל (מיל') יאיר קולס, התייחס לכך ואמר כי "מאחורי המספרים עומדת תעשייה שהוכיחה יכולת ייחודית בעולם לספק לצה"ל חימושים ומערכות למערכה צבאית מלאה, במקביל להרחבת שווקי הייצוא ולחתום על עסקאות רבות עם ממשלות ולקוחות ברחבי העולם".
היכולת לשלב בין תמיכה במאמץ המלחמתי לבין עמידה בלוחות זמנים של לקוחות זרים הפכה לאחד ממוקדי העניין של מדינות רבות, במיוחד בתקופה שבה יצרנים ברחבי העולם מתמודדים עם עומסים, מחסור בחומרי גלם וזמני אספקה ארוכים.
עידן ההגנה האווירית
הנתונים שפרסם משרד הביטחון מראים בבירור היכן נמצא כיום מרכז הכובד של שוק הביטחון העולמי.
מערכות טילים, רקטות והגנה אווירית היוו בשנת 2025 כ־29% מכלל היצוא הביטחוני הישראלי, יותר מכל תחום אחר.
המלחמות בשנים האחרונות המחישו עד כמה הפכו טילים, רקטות, כטב"מים וחימושים משוטטים לאיום מרכזי על מדינות רבות. כתוצאה מכך גדל הביקוש למערכות יירוט, התרעה והגנה רב-שכבתית.
העניין הבינלאומי במערכות ישראליות בתחום זה אינו מפתיע. במשך שנים השקיעה ישראל משאבים עצומים בפיתוח שכבות הגנה שונות, וכיום היא נחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם בתחום.
לראות לפני שיורים
אם תחום ההגנה האווירית שמר על מעמדו כמוביל היצוא, הרי שההפתעה הגדולה של 2025 מגיעה מתחום אחר.
מערכות תצפית ואופטרוניקה זינקו בתוך שנה אחת מ־6% מכלל העסקאות ל־22%.
מדובר בקפיצה חריגה שמעידה על שינוי באופי שדה הקרב המודרני. צבאות רבים משקיעים כיום משאבים עצומים ביכולת לאתר מטרות, לייצר מודעות מצבית, לעבד מידע בזמן אמת ולהעביר אותו במהירות לכוחות בשטח.
מצלמות תרמיות, מערכות אלקטרו-אופטיות, חיישנים מתקדמים, מערכות גילוי רחפנים ופתרונות מבוססי בינה מלאכותית הפכו לחלק בלתי נפרד מהמערכה המודרנית.
פילוח תחומי היצוא מלמד כי לאחר תחום ההגנה האווירית והתצפית דורגו כלי טיס מאוישים ואוויוניקה ומערכות מכ"ם ולוחמה אלקטרונית, שכל אחד מהם היווה 11% מהיצוא. מערכות פיקוד, שליטה, תקשורת ומחשוב היוו 7%, אמצעי ירייה ושיגור 6%, כלי טיס בלתי מאוישים 4%, מערכות חלל 3%, מערכות מודיעין וסייבר 2%, מערכות ימיות 2%, ורכב צבאי ונגמ"שים 2%.
התמונה הכוללת מצביעה על ביקוש הולך וגובר למערכות המספקות מידע, מודעות מצבית ויכולת קבלת החלטות מהירה.
מאחורי הקלעים של הזינוק
במשרד הביטחון סבורים כי העלייה ביצוא אינה נובעת רק מהמציאות הביטחונית העולמית.
בשנים האחרונות הוביל המשרד רפורמה שנועדה להרחיב את היצוא הביטחוני באמצעות פתיחת שווקים חדשים, הרחבת שיתופי פעולה אסטרטגיים והפחתת חסמים רגולטוריים.
אחד הביטויים הבולטים לכך הוא היקף עסקאות הממשלה לממשלה (GTG), שהגיע בשנת 2025 לכ־10 מיליארד דולר, יותר ממחצית מכלל היצוא הביטחוני.
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, מייחס חלק מהזינוק גם למהלכים אלה.
"הזינוק החד בייצוא הביטחוני הוא ביטוי לאיכות התעשייה הישראלית, לביקושים בעולם ולהצלחות המבצעיות של צה"ל", אמר ברעם, "אך הוא גם תוצאה של רפורמה עמוקה שביצע משרד הביטחון לצמצום רגולציה ולפתיחת שווקים חדשים שהובילו לעסקאות ענק".
לדבריו, האתגר הבא של התעשיות יהיה הרחבת קווי הייצור והמשך ההשקעה במחקר ופיתוח, במטרה לשמור על עצמאות בייצור חימושים ומיירטים ועל היתרון הטכנולוגי של ישראל.
עידן עסקאות הענק
היקף היצוא אינו הנתון המרשים היחיד בדוח.
למעלה ממחצית מהעסקאות שנחתמו בשנת 2025, כ־53%, היו בהיקף של יותר מ־100 מיליון דולר כל אחת.
13% מהעסקאות היו בהיקף של 50 עד 100 מיליון דולר, 19% בין 10 ל־50 מיליון דולר, ורק 15% מהעסקאות היו בהיקף נמוך מ־10 מיליון דולר.
לפני עשור עסקאות בהיקפים כאלה היו חריגות יחסית. כיום הן מהוות חלק משמעותי מפעילות היצוא הביטחוני של ישראל.
אחד הנתונים הבולטים בדוח הוא היקף עסקאות ה־GTG. מבחינת משרד הביטחון מדובר בהרבה יותר מהצלחה מסחרית.
"השיא ההיסטורי בעסקאות GTG אינו רק נתון כלכלי", אמר תא"ל (מיל') יאיר קולס. "הוא מבטא הידוק שותפויות אסטרטגיות ואמון בינלאומי גובר של משרדי הגנה בעולם במערכת הביטחון הישראלית".
צבר ההזמנות מספר את הסיפור
הזינוק ביצוא הביטחוני בא לידי ביטוי גם בתוצאות העסקיות של החברות המובילות בענף.
רפאל, שסיכמה לאחרונה את תוצאותיה לשנת 2025, דיווחה על מכירות בהיקף של כ־6.8 מיליארד דולר, הזמנות חדשות בהיקף של כ־10.4 מיליארד דולר וצבר הזמנות של כ־23.3 מיליארד דולר. כמעט מחצית מהכנסות החברה הגיעו מלקוחות מחוץ לישראל.
גם התעשייה האווירית ואלביט מערכות ממשיכות ליהנות מביקושים גבוהים בשווקים הבינלאומיים ומציגות צברי הזמנות בהיקפים משמעותיים.
המספרים הללו מלמדים כי שנת 2025 לא הייתה רק שנת שיא מבחינת היקף היצוא, אלא גם שנה שבה התבססו החברות הביטחוניות הישראליות כשחקניות מרכזיות בשוק העולמי.
הדור הבא של הביקוש הביטחוני
לצד התחומים המסורתיים, ניכרת עלייה בביקוש לטכנולוגיות שנחשבו עד לא מזמן לנישות יחסית.
מערכות נגד רחפנים, פתרונות לייזר עתירי הספק, רובוטיקה קרקעית, מערכות אוטונומיות, לוחמה אלקטרונית ויישומי בינה מלאכותית צבאית תופסים מקום הולך וגדל בתוכניות הרכש של צבאות ברחבי העולם.
המלחמות האחרונות המחישו כי גם מערכות זולות ופשוטות יחסית עשויות ליצור איום משמעותי, וכי היכולת לזהות, לנתח ולהגיב במהירות הופכת למרכיב מרכזי בשדה הקרב.
עבור התעשיות הביטחוניות הישראליות, מדובר בתחומים שבהם כבר קיימת פעילות ענפה, ושבהם צפוי להתרכז חלק משמעותי מהביקוש בשנים הקרובות.
מבט קדימה
במשך שנים נמדדה עוצמתה של התעשייה הביטחונית הישראלית בעיקר ביכולתה לספק יתרון מבצעי לצה"ל. נתוני 2025 מצביעים על כך שהיא הפכה גם לאחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של המשק הישראלי ולגורם בעל השפעה גוברת בזירה הבינלאומית.
השאלה כעת אינה אם היצוא הביטחוני הישראלי ימשיך לצמוח, אלא האם התעשיות יצליחו לעמוד בביקושים. צברי ההזמנות של החברות הגדולות כבר מסתכמים בעשרות מיליארדי דולרים, והלחץ להרחיב קווי ייצור, לגייס עובדים ולהגדיל השקעות בפיתוח רק הולך וגובר.
אם המגמות הנוכחיות יימשכו, שנת 2025 עשויה להתברר בדיעבד לא רק כשנת שיא נוספת, אלא כתחילתה של תקופה חדשה עבור התעשייה הביטחונית הישראלית.
תמונה: מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, וראש אגף הייצוא הביטחוני (סיבט), תא"ל (מיל') יאיר קולס, מגישים לשר הביטחון, ישראל כ"ץ את דוח הייצוא הביטחוני לשנת 2025, שנה שבמהלכה חתמו התעשיות הביטחוניות, בסיוע ובהכוונת משרד הביטחון, על מאות חוזים חדשים ברחבי העולם בהיקף של 19.2 מיליארד דולר.
מקורות: נתוני היצוא הביטחוני לשנת 2025, משרד הביטחון וסיב"ט; דוחות ופרסומים פומביים של החברות הביטחוניות.
