אחרי כמעט שלוש שנים של התלבטות התקבלה בחיל האוויר הישראלי ההחלטה לרכוש את הסיקורסקי CH-53K , המסוק שיחליף אחרי חמישה עשורים את היסעור הותיק. בחיל האוויר לא סיפקו יותר מדי הסברים לגבי הבחירה במסוק וההעדפה שלו על פני מסוק צ’ינוק משודרג שהציע המתחרה בואינג. גורם ישראלי בכיר שהיה מעורה במהלך הבחירה סיפר כי בסופו של דבר מה שהכריע את הכף לטובת ה K 53-CH הייתה העובדה כי חיל האוויר הישראלי מעולם לא התפשר על איכות. שר הבטחון גנץ הסתפק באמירה כללית מאד, “מדובר במסוק שמותאם לפני המלחמה העתידית ולמציאות הבטחונית המשתנה”.
כמה מסוקים מתכננת ישראל לרכוש? למרות שפרטי העיסקה עדיין לא סוכמו בין שתי המדינות, ההערכה מדברת על רכישה בשלב הראשון של כ 10 מסוקים שיחלו להגיע עד 2025, ואחריהם רכישה של 10 מסוקים נוספים בפריסה על פני כשלוש שנים. מחיר המסוק עדיין לא נסגר סופית, אבל ההערכה מדברת על כ 100 מיליון דולר ליחידה- כרגע ללא תוספות ייחודיות שתדרוש ישראל, מה שצפוי לעלות את המחיר. בלוקהיד כבר שיריינו לחיל האוויר הישראלי מקומות בפס הייצור, במטרה לספק את המסוקים הראשונים עוד לפני מועד גריעתם של מסוקי היסעור הישנים ב 2025.
מסוק ישראלי ייחודי או אמריקני מותאם? בלוקהיד מרטין מכנים את הדגם ישראל “כחול” לעומת הדגם ה “ירוק” אותו הם מספקים בגרסה אחידה למארינס האמריקני. ככל הנראה המסוקים הראשונים שיסופקו לחיל האוויר הישראלי יהיו ירוקים, עם אפשרות לשלב בהם בהמשך מערכות ישראליות ייחודיות. בחיל האוויר מתכוונים לשלב ב CH-53K מערכות לוחמה אלקטרונית ומערכות שליטה ובקרה ייחודיות שפותחו על ידי אלביט במיוחד לצרכים המבצעיים של מערך מסוקי הסער הישראלים. בלוקהיד מרטין טוענים כי המסוק החדש יהיה מוכן לפעילות מבצעית בתוך זמן קצר מאד בשל תהליך ההכשרה הקצר של הטייסים וקלות ההפעלה שלו.
תהליך ההכשרה של הטייסים – כבר בתכנון המקורי שלו על ידי סיקורסקי , יועד תהליך הכשרת הטייסים להיות ברובו על בסימולטור. בחברה מדברים על כ 50% משעות הטיסה, הכשרת הטייסים והאימונים שיכולים להתבצע בסימולטור המסוק, מה שאמור לחסוך בעלויות תפעול ושעות טיסה “אמיתיות” רבות לאורך שירות המסוק בחיל האוויר. בנוסף, ההתבססות על אימון קרקעי אמור להקל באופן משמעותי על כשירות מערך המילואים, ולקצר את זמן ההסבה ממערכים אחרים. בסדרת הניסויים שערכו טייסי חיל האוויר בהטסת המסוק בארצות הברית, הם עברו הכשרה של כארבע שעות בסימולטור טיסה על הקרקע, ומיד אחר כך יצאו להטיס את המסוק.
המסוק הראשון בעולם בעל מערכת הטסה דיגיטלית – בשונה מהיסעור הותיק, הטכנולוגיה המתקדמת שהוטמעה ב CH-53K , העיצוב החדשני ומערכת ה Fly-By-Wire אמורות להקטן באופן משמעותי את עומס העבודה על הצוות ומאפשרות לו להתמקד בביצוע יעיל יותר של המשימה, כאשר המסוק למעשה מטיס את עצמו באופן אוטומטי.
הייחודיות המבצעית של ה CH-53K בהשוואה למסוק היסעור – מסוק ה CH-53K מצויד בשלושה מנועים חדשים ושבעה להבים ברוטור הראשי העשויים מחומרים מרוכבים ועיצוב אווירודינמי מתקדם. השילוב של המנוע והלהבים עם גוף חזק וקל משקל לעומת המסוקים מהדורות הקודמים מאפשרים לו רזרבות כח משמעותיות לפעולה במגוון משימות שדורשות נשיאת מטענים כבדים בתוך תא המטען או על גבי ווי נשיאת המטען החיצוניים – למרחקים גדולים ובמהירות גבוהה – כ-170 קשר לעומת 120 קשר של היסעור הותיק. הנתון הזה מתורגם לפחות זמן טיסה בשגרה ובקרב וכן סיכון נמוך יותר למסוקים הנובע מזמן שהייה קצר יותר מעל שטחי אויב. בנוסף לכך המנועים החדשים של המסוק חסכוניים בדלק עד 18% לעומת המנועים הקיימים כיום. כושר הנשיאה שלו הוא עד 16.3 טון משקל, פי שלושה יותר לוחמים וציוד לעומת כל מסוק אחר בקטגוריית התובלה הכבדה. ל CH-53K גם חתימה קרקעית זהה ל “יסעור”, למרות שגודל התא הפנימי שלו גדול ב 12%. הוא יכול לשאת משקל חיצוני של 27,000 ליברות למרחק של 110 מיילים בתנאי מזג אוויר חם – פי שלושה מהיכולות של מסוקי ה-CH-53E הותיקים. מעטפות טיסה רחבות יותר הושגו בריחופים מסוגים שונים, טיסה ב-200 קשר, טיסה ב-18,500 רגל, פניות של 60 מעלות, המראות ונחיתות ממשטחי בעלי זווית של עד 12 מעלות, הטלת מטען חיצוני וניסויי ירי במקלעים.
מהפיכת התחזוקה – בלוקהיד מרטין מדברים על מהפיכה דיגיטלית גם בתחום התחזוקה של המסוק. מערכת החיישנים האינטרגלית (IVHMS) יכולה להצביע על בעיות טכניות כבר בשלב מוקדם, לאתר ולבודד אותן ובכך להקטין את המאמצים והזמן שנדרשו עד כה לתיקון תקלות בתנאי שדה או קרב. היכולת המתקדמת הזו אמורה להביא לשמירה על זמינות מבצעית גבוהה באופן משמעותי בהשוואה למערך היסעור הנוכחי. גם כמות החלקים של המסוק קטנה באופן משמעותי: במנוע ב 65% , במערכות הממסר ב 45% ובכלי התחזוקה ב 50%. בנוסף, כל המאפיינים ההנדסיים של המסוק מאוחסנים במערכת דיגיטלית. אנשי התחזוקה של המסוק עוברים על תוכנית התחזוקה באמצעות טאבלטים שמנחים אותם כיצד לפעול בכל אחת ממערכות המסוק.
ישראל כמקדם מכירות – בגרמניה הוחלט להקפיא לפרק זמן לא מוגדר את ההחלטה על רכישה של מערך מסוקי סער כבדים. בלוקהיד מרטין תולים תקוות רבות בבחירה הישראלית כמקדם מכירות של ה CH-53K. לדברי מקורות בחברה, למרות אלטרנטיבה זולה יותר הוחלט בישראל לבחור ב CH-53K, מה שאמור להעיד על היתרון המוחלט שלו על פני כל חלופה קיימת. בהקשר הזה מזכירים את הבחירה הישראלית במטוס הסופה, ה I16-F. כמה חודשים אחרי ההודעה הישראלית על רכישת המטוס, הודיעו איחוד האמירויות ופולין כי גם הן בוחרות באותו המטוס.
תמונת כותרת ותמונות:
מסוק ה CH-53K
צילומים: SIKORSKY/Lockheed Martin
