אני רואה שוב ושוב מאות לוגמי יין בפסטיבלים, בטעימות, באירועי יין ובשפע תוכניות וסרטים בטלוויזיה, שעדיין רבים לא למדו, מסיבה שאינה ברורה לי, כיצד אוחזים נכון בכוס יין כדי ליהנות ממנו יותר.
רבים אוחזים בכוס עצמה, לעיתים עוטפים אותה בכף היד או מחזיקים אותה בחלק העליון של הגביע. זו טעות נפוצה הפוגעת בחוויית הלגימה.
אנסה שוב להתייחס לנושא מהצד הלימודי. אולי גם זה יסייע מעט לשפר את המצב.
את כוס היין יש להחזיק ברגל הכוס (הגבעול) או בבסיס הכוס ולהימנע ממגע ישיר של היד בגביע שבו נמצא היין.
לאחיזה ברגל הכוס יש שלושה יתרונות מרכזיים:
- שמירה על טמפרטורת היין.
• מניעת טביעות אצבעות וכתמים על הכוס.
• מראה אלגנטי ומקצועי יותר.
זו אחת הסיבות שבטעימות מקצועיות, בתחרויות יין ובמסעדות יוקרה, אנשי היין מקפידים כמעט תמיד להחזיק את הכוס ברגל או בבסיס הכוס, גם בעת עירסול היין והרחתו.
גוף האדם חם יחסית, וחום היד עובר במהירות לכוס וליין. כאשר מחזיקים את גוף הכוס, במיוחד במשך זמן ממושך, טמפרטורת היין עולה ומשתנה.
הטמפרטורה משפיעה באופן ישיר על:
- הארומות והריחות של היין.
• תחושת הרעננות והאיזון.
• תחושת המבנה והמרקם בפה.
• עוצמת האלכוהול המורגשת.
כאשר יין מתחמם יתר על המידה, הארומות העדינות עלולות להיעלם והאלכוהול הופך לבולט יותר בעת הלגימה.
כאשר מחזיקים את הכוס בגביע ולא ברגל, נשארות על הזכוכית טביעות אצבעות, סימני שומן ולעיתים גם כתמים של קרם ידיים או מזון. מעבר לפגיעה במראה האלגנטי של הכוס, הדבר מקשה על התבוננות ביין.
בטעימת יין מקצועית נהוג לבחון תחילה את צבע היין, את עומקו, את צלילותו ואת הברק שלו. כוס המכוסה בטביעות אצבעות וכתמים מקשה על ההתרשמות החזותית ועלולה להסתיר פרטים חשובים התורמים להנאה מהיין.
כוס יין נקייה ושקופה היא חלק בלתי נפרד מחוויית הלגימה. בדיוק כפי שלא מגישים יין משובח בכוס מלוכלכת, כך גם לא רצוי ללכלך את הכוס במהלך השתייה.
תמיד עולה במוחי המחשבה מדוע אנשים רבים ממשיכים לא להבין זאת ומחזיקים את הכוסות בצורה לא נכונה, ובכך פוגעים בהנאה מהיין.
יש לכך מספר סיבות, ורובן אינן קשורות לחוסר נימוס אלא פשוט לחוסר מודעות.
רוב האנשים מעולם לא למדו לשתות יין בצורה מקצועית, נושא הנראה להם לא חשוב. הם מחזיקים את כוס היין כפי שהם מחזיקים כוס מים, ספל קפה או כל משקה אחר. כך זה נראה להם טבעי יותר.
רבים אינם יודעים שחום היד משפיע על איכות היין ועל טעמו. מספר דקות של אחיזה בגביע עשויות לשנות את טמפרטורת המשקה.
סיבה נוספת היא תחושת יציבות. יש אנשים החושבים שאחיזה בגביע עצמו בטוחה יותר ופחות מסוכנת מנפילה, במיוחד כאשר הכוס גדולה או מלאה. אגב, מומלץ למזוג יין בכמות של כשליש מנפח הכוס.
ישנה גם השפעה של סרטים, סדרות ופרסומות. לא פעם רואים שחקנים המחזיקים כוס יין בצורה לא נכונה. המטרה היא שהמצלמה תראה את היין, לא ללמד תרבות יין, ולכן הצופים מאמצים את השגיאות שהם רואים.
חלק מהאנשים פשוט אינם שמים לב לחשיבות הנושא. מבחינתם היין הוא רק משקה ולא חוויה שלמה הכוללת צבע, ארומה, טמפרטורה והגשה.
עבור אנשי יין השקועים בעולמו של היין, זו תופעה שקשה להתעלם ממנה. הם משקיעים שנים רבות בגידול הענבים בכרם, חודשים בתסיסה וביישון היין, מקפידים על טמפרטורת הגשה מדויקת – ואז מישהו מחמם את היין בכף ידו ומכסה את הכוס בטביעות אצבע…
אפשר אולי לסכם זאת במשפט אחד:
אנשים אינם מחזיקים את כוס היין בצורה לא נכונה משום שהם מזלזלים ביין, אלא בעיקר משום שאיש לא הסביר להם מדוע הדרך הנכונה לעשות זאת חשובה כל כך.
מדוע מומלץ להגיש יין לבן קר?
יינות לבנים מתאפיינים בדרך כלל ברעננות, חומציות וארומות פירותיות ופרחוניות עדינות. הגשה בטמפרטורה של 8-12 מעלות צלזיוס שומרת על הטריות ועל האיזון.
כאשר יין לבן מתחמם מדי:
- החומציות נחלשת.
• תחושת הרעננות פוחתת.
• האלכוהול מורגש יותר.
• היין נראה כבד ופחות חי.
אל תשכחו לקרר יין לבן ויין רוזה לפני הגשתם.
באיזו טמפרטורה נכון להגיש יין אדום?
לאחרונה נמזג לי באירוע חברתי יין אדום קר מאוד, וזו הייתה טעות ששינתה לחלוטין את חוויית הלגימה.
הביטוי "טמפרטורת החדר" נולד באירופה לפני מאות שנים, כאשר הטמפרטורה בבתים הייתה סביב 16-18 מעלות. כיום, חדר ממוזג או מחומם עשוי להגיע ל־24-28 מעלות, וטמפרטורה כזו כבר גבוהה מדי לרוב היינות האדומים.
רוב היינות האדומים ייהנו מהגשה בטווח טמפרטורות של:
- 16-18 מעלות ליינות קלים ובינוניים.
• 18-20 מעלות ליינות אדומים מלאים ועוצמתיים.
בטמפרטורות אלה מתקבלים:
- איזון טוב בין הפרי, החומציות והטאנינים.
• ארומות עשירות ומורכבות.
• תחושת פה נעימה והרמונית.
כאשר יין אדום חם מדי, האלכוהול בולט, היין מרגיש כבד ולעיתים אף מאבד מהאלגנטיות שלו.
כאשר מגישים יין אדום קר מדי, ישר מהמקרר בטמפרטורה של 4-8 מעלות, היין "נסגר" ואינו מצליח לבטא את מלוא איכויותיו.
- הארומות נחלשות – ריחות הפירות, התבלינים והעץ כמעט ואינם מורגשים.
• הטעמים פחות בולטים – היין נראה שטוח ופחות מורכב.
• הטאנינים מורגשים יותר – תחושת היובש בפה נעשית חדה ומחוספסת יותר.
• תחושת החמיצות עולה – היין עשוי להרגיש חומצי יותר ופחות מאוזן.
• המרקם נפגע – במקום תחושה עגולה ורכה מתקבלת תחושה נוקשה ודקה יותר.
כללי הזהב
- הגישו את היינות בטמפרטורה נכונה לשמירה על איכותם וטעמם המקורי.
• החזיקו את הכוס ברגל ולא בגביע.
• שמרו על כוס נקייה ושקופה.
• מזגו כמות מתאימה של יין שתאפשר עירסול והרחה.
כך תשמרו על הטמפרטורה הנכונה, תיהנו מהארומות ומהטעמים כפי שהיינן התכוון, ותיראו גם מקצועיים יותר.
בעולם היין הפרטים הקטנים עושים את ההבדל הגדול. לפעמים המרחק בין יין טוב ליין מצוין הוא רק המקום שבו מניחים את האצבעות.
חייבים לזכור שיין הוא לא רק טעים לי או לא, אוהב או לא אוהב אותו. מאז ומעולם היין הוא הרבה יותר ממשקה. הוא מהווה גשר בין אנשים, יוצר אווירה נעימה ומעודד שיחה והיכרות.
סביב שולחן היין נפגשים חברים, בני משפחה ועמיתים, מחליפים חוויות, מעלים רעיונות, מתווכחים, צוחקים ולומדים זה מזה. היין אינו עומד במרכז הבמה אלא מלווה את המפגש האנושי, מעשיר אותו ומעניק לו נופך מיוחד.
בין לגימה ללגימה נוצרים קשרים, נרקמות חברויות ולעיתים אף מתקבלות החלטות חשובות. זו הסיבה שתרבות היין איננה רק תרבות של שתייה, אלא בראש ובראשונה תרבות של מפגש, שיחה וחיבור בין אנשים.
היין הוא עולם שלם של צבעים, ארומות, טעמים, מרקם, איזון וטמפרטורת הגשה. כשם שלא היינו שופטים יצירת אמנות רק לפי צבע אחד, כך גם לא נכון לשפוט יין רק לפי השאלה אם הוא מוצא חן בעינינו.
כדי להעריך יין באמת צריך להתבונן בו, להריח אותו, להבין את מבנהו ואת אופיו, ולשתות אותו בתנאים הנכונים. אחיזה נכונה של הכוס, טמפרטורת הגשה מתאימה וכוס נקייה הם חלק בלתי נפרד מהחוויה. רק כך ניתן ליהנות מהיין כפי שהיינן התכוון ולהבין את מלוא העושר שהוא מציע.
בסופו של דבר, אחיזת הכוס היא פרט קטן, אך היא משקפת כבוד ליין, ליינן ובעיקר לחוויית הלגימה שאנו מבקשים ליהנות ממנה.
לחיים! 🍷
ישראל פרקר, היוזם והעורך הראשי של אתר היין www.winesisrael.com
האתר מתעדכן מדי יום בנושאי יינות ישראל, יקבים, אלכוהול, בירה, אירועי יין, קולינריה ומסעדות
