New-Tech OnLine | כ־100 חברות ישראליות מפתחות טכנולוגיות לחיזוק החוסן מפני מדבור

דוח חדש של רשות החדשנות ו־C4IR Israel ממפה חמישה תחומי טכנולוגיה מרכזיים, ממערכות מים וחקלאות עמידה לאקלים ועד חישה, בינה מלאכותית ואנרגיה מבוזרת. המסקנה המרכזית: כדי לעבור מפיילוטים ליישום נרחב נדרש לחבר בין הפתרונות ולבחון אותם כמערכות משולבות בתנאי אמת.

כ־100 חברות ישראליות בתחומי הנתונים, החישה, הבינה המלאכותית ומערכות תומכות ההחלטה מפתחות פתרונות הרלוונטיים לחיזוק החוסן מפני מדבור. כך עולה ממיפוי שנערך במסגרת דוח חדש של רשות החדשנות ו־C4IR Israel, הפועל ברשות החדשנות ומשתייך לרשת המרכזים של הפורום הכלכלי העולמי.

הדוח, שכותרתו Climate Resilience, Desertification and Applied Innovation, בוחן כיצד טכנולוגיות יישומיות יכולות לסייע לאזורים המתמודדים עם מחסור במים, חום קיצוני והידרדרות קרקע. ישראל והנגב מוצגים בו כמקרה בוחן לפיתוח, לניסוי ולהטמעה של פתרונות בתנאי אקלים צחיח.

לפי המיפוי ההשוואתי המופיע בדוח, ישראל בולטת בין המדינות שנבדקו בצפיפות החברות שנוסדו מאז 2015 ביחס לגודל האוכלוסייה ובהיקף ההון שהושקע בהן לנפש. עם זאת, מחברי הדוח מדגישים כי מדובר באינדיקציה לריכוז פעילות ולא במיפוי מלא של השוק.

חמישה תחומי טכנולוגיה

הדוח מחלק את הפתרונות לחמישה תחומים הקשורים זה בזה. הראשון הוא מערכות מים לאזורים צחיחים, ובהן ניהול ביקושים, שימוש במקורות מים לא קונבנציונליים, שימוש חוזר במים ואופטימיזציה דיגיטלית של התשתיות.

התחום השני הוא חקלאות עמידה לאקלים, הכוללת השקיה מדויקת, גידולים עמידים לבצורת, פתרונות ביולוגיים לשיפור בריאות הקרקע ומערכות תומכות החלטה. התחום השלישי מתמקד בבריאות הקרקע ובשיקום קרקעות באמצעות חיישנים, תצפיות כדור הארץ, חקלאות דיגיטלית וכלי ניתוח מבוססי בינה מלאכותית.

התחום הרביעי, המוגדר בדוח כמודיעין סביבתי, מחבר נתוני לוויינים, חיישני קרקע ומים, מערכות התרעה מוקדמת ומיפוי דיגיטלי. שילוב הנתונים נועד לזהות הידרדרות ותנאי עקה בשלב מוקדם ולסייע לרשויות, לחקלאים ולגופי תשתית לכוון השקעות ופעולות שיקום.

התחום החמישי הוא אנרגיה מתחדשת ומבוזרת. מערכות כאלה יכולות לספק את האנרגיה הדרושה להשקיה, לטיפול במים ולמערכי ניטור גם באזורים מרוחקים או בעלי תשתית מוגבלת.

לא עוד פיילוטים נפרדים

אחת המסקנות המרכזיות של הדוח היא שאין להתייחס לחמש הקטגוריות כאל שווקים מבודדים. שימוש חוזר במים יכול לתמוך בחקלאות, אנרגיה מבוזרת יכולה להפעיל מערכות השקיה וטיפול במים, ונתוני חישה יכולים לכוון את פעולות השיקום. החיבור ביניהן יוצר, לפי הדוח, מערכת חוסן שניתן להתאים לתנאים המקומיים של כל אזור.

״האתגר הגדול עכשיו הוא לחבר בין הפתרונות ולאפשר להם לעבור ממחקר ומפיילוטים ליישום בקנה מידה משמעותי״, אמר דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות.

כדי לבצע את המעבר הזה, הדוח ממליץ להרחיב מעבדות חיות, אתרי הדגמה וסביבות ניסוי רגולטוריות. אתרים אלה אמורים לאפשר מדידה של ביצועים, עלויות, חיסכון במים, השפעה על בריאות הקרקע והתאמה לתנאים מקומיים, ובכך לצמצם את הסיכון עבור משקיעים ולקוחות ציבוריים.

הנגב כמקרה בוחן

הנגב מוצג בדוח כמעבדה חיה בקנה מידה לאומי, שבה ניתן לבחון טכנולוגיות בתנאים של חום, מיעוט משקעים, מליחות ומחסור במשאבים. באזור כבר פועלים אתרי ניסוי והדגמה בתחומי החקלאות, המים, האנרגיה והתשתיות, לצד מוסדות מחקר, חברות, חקלאים ורשויות מקומיות.

לפי הדוח, היתרון הישראלי אינו נובע רק מטכנולוגיות בודדות, אלא מהחיבור בין מחקר ופיתוח, מדיניות, תשתיות ויכולת לבדוק פתרונות בתנאי אמת. לצד התמיכה במחקר, המחברים קוראים ליצור רצף מימון שילווה את הטכנולוגיות גם בשלבי ניסויי השטח, ההדגמה והיישום המסחרי הראשון.