הגנת גבולות קיבלה מאז ה 7/10 משמעות אחרת, כל שכן בישראל. התרחיש של כיבוש חבלי ארץ בתור שעות ובהפתעה, גורם לצבאות סדירים לחפש פתרונות יצירתיים כדי להתמודד עם האיום הזה. התעשייה האווירית הציגה לאחרונה למערכת הבטחון מערכת מבוססת בינה מלאכותית שיודעת לעבד מידע מעשרות סנסורים שונים ולבנות בזמן מהיר תמונת מודיעין מדויקת ולספק למפקדים גם המלצות יירוט והשמדה לפי דחיפות ומוסכנות
״אנחנו מזהים שני איומים מרכזיים בתרחיש לחימה עתידי: התקפת פתע רב מימדית ובכמה חזיתות והשני, שהתגבר מאד בשנים האחרונות, הוא איום המל״טים והרחפנים״, אומר בשיחה עם ניו טק אומר ע, ראש דסק יבשה בתעשייה האווירית. ״אם כיום אנחנו רואים אירועים נקודתיים של רחמני נפץ, בעתיד הטכנולוגיות האלה יבשילו להתקפות המוניות. מדובר יהיה בנחילים של רחפנים עם הרבה ״שכל״ ובלי מפעיל בקצה״. בתעשייה האווירית סיימו בתחילת השנה ניסוי רחב היקף של מספר שבועות שבו הודגמה למערכת הבטחון פתרון רב מערכתי להגנת גבולות מבוסס בינה מלאכותית. הפתרון הציג תמונת מודיעין אחודה שהורכבה ממספר רב של סנסורים מתצלומי לווין ועד כלים אוטונומיים שנעו שבשטח. המערכת התבססה על חיבוריות ותקשורת בין כל המערכות בזמן-אמת והציגה פתרונות למפקדים, בהתאם להגדרות חומרת האיום שהוזנו למערכת בשלב התכנון.
״המציאות של הגבולות שלנו השתנתה. השטח גדל משמעותית בכל הגזרות שצה״ל פועל בהם: לבנון עזה סוריה ואיוש. יש יותר שטח ויותר איומים מגוונים. אנחנו לא מביטים על רק פשיטה, אלא גם על סד המשאבים (כוח אדם למשל – אב״ש) וזה פער הולך ומתרחב. ההבנה שנו היא שאי אפשר להסתמך יותר רק על לוחמים ומכשול סטטי, כי הוכח שבסופו של דבר זה יתפרק. לכן הפתרון שלנו מתייחס לתפיסה מבצעית שלמה. שמנו דגש על עקרון של להעביר את מרכז הכובד מהתראה לסיכול מקדים. כלומר, להביט על האיום הרבה יותר עמוק ורחוק. המטרה היא לעבד עבור המפקד את המידע, להגדיר לו מה האיום המרכזי שמסתמן ולעשות עבורו את הסדר פעולות הסיכול. המערכת שהצגנו באחד הגבולות המבצעיים של צה״ל יודעת להסתכל על כל הסנסורים, מהחלל עד המשקפת ולעבד תמונה מודיעינית מסונכרנת עם אינטגרציה מתקדמת. הדגש הוא שזה לא רק מודיעין אלא גם תעדוף מטרות. המפקד שמקבל את התמונה המעובדת צריך רק לאשר כן או לא״.
השאלה המתבקשת לפי התיאור שלך היא, איך מתעדפים איום? איך אה יודע לקבוע באוטומציה ובינה מלאכותית מה מסוכן ומה לא?
״התשובה היא זמן. אני מאמן את המערכת, אם על ידי תרחישים שמוזנים לה ואם על ידי הרבה בשטח ולמידה עמוקה שלה את השגרה והחריג. בדיוק כמו רכב שמגדיר לו בנהיגה אוטונומית מה היא סכנה ומה היא שגרה. אנחנו מזינים מאפיינים של כל איום. טיל שיגיע במהירות כזו בזווית כזו וכזו, קבוצת אנשים חמושה או לא, המרחק שלה מהגדר, אדם בודד ועוד הרבה מאד תרחישים אפשריים. המערכת גם מאמנת את עצמה לכל אורך זמן. למשל אדם מ 3 ק״מ יכול להיות חלק מחוליית נ״ט או צלף ולא איום פשיטה או חדירה. המערכת יודעת על פי הגדרות שניתנות לה לסווג את האיומים לפי מה שדחוף. בדיוק כמו שתצפיתניות חוקרות לפי פוליגונים שמוגדרים מה בדחיפות גבוהה יותר. אנחנו נותנים למערכת לעשות את התעדוף וזה מנטרל כמעט לחלוטין את האדם במעגל בניית התמונה״.
רחפן APUS 60 מצוייד בקנת נשק צילום : תעשיה אווירית
העברת כל כך הרבה החלטות למערכת אוטונומית לא מסוכנת?
״זה חשוב משום שיש הרבה מידע שמוח אנושי לא יכול לעבד במהירות וברמת ניתוח מדויקת. אדם לא ידע להתמודד עם עשרות רחפנים במקביל רק מכונה תוכל לעשות את זה ולסווג כל מטרה ולאן היא הולכת ומה יירט אותה. זה בדיוק מה שקורה במטח טילים מאיראן, מערכות יורט הטילים עושות את הזיהוי, המערב תיעדוף היירוט. לקחנו את היכולות האלה, שיפרנו אותן והתאמנו להגנה קרקעית. הוכחנו שזה לא יכולת תאורטית, עובדה שזה על בהצלחה באחד הגבולות. הוכחנו שעם שילוב של כלים רובוטים למשל אפשר לשחרר כוח אדם למשימות אחרות. זה יכול לקרות רק דרך היתוך מידע עצום מכלל סנסורים״.
במהלך הניסוי הגיעו גם צבאות זרים להתרשם מהמערכת, וזאת בנוסף לשילוב של פלטפורמות חדשות מתוצרת התעשייה האווירית שהשתתפו באיסוף המודיעין בתרחיש מבצעי מלא. בין הפלטפורמות החדשות שנוסו היו רחפן לאיסוף מודיעין (ELM-2058) שמבצע עקיבה בכל תנאי מזג האוויר וראות באמצעות מכ"ם SAR שמוזער בטכנולוגיה מתקדמת והותאם להצבה על כלי קטן. בניסוי השתתף גם APUS 60, רחפן שממריא ונוחת אנכית, בעל יכולת איסוף מודיעין וסיור ומערכת נשק מיוצבת שמאפשרת סגירת מעגל מהירה. במהלך הניסוי שולב גם ה Blue Sky Warden, מטוס קל להגנת גבולות שמפותח על ידי התעשייה האווירית וחברת L3 HARRIS.
יש שיח רחב בעולם לגבי קטלניות ואוטומציה. האם לתת לבינה מלאכותית להחליט על הפעלת אש קטלנית?
״עקרונית אין קטלניות כזו, תמיד יש אדם במעגל ההחלטה לפני הפעלת אש. אפשר להגדיר פתיחה באש אוטומטית בשטחים רגישים שיוגדרו מראש, ואז המערכת תדע לשגר אוטומטית. בכל מקרה ברירת המחדל שלנו היא תמיד אדם במעגל ההחלטה והוא זה ששולט בקטלניות״.
האם עשיתם ניסוי באש חיה עם המערכת?
״בניסוי שטח כן בניסוי המבצעי בגבול לא. בהמשך הניסוי היה תכנון לפרוס את המערכת לניסוי מבצעי אמיתי נוסף, אבל זה לא קרה. צריך לזכור שזו מערכת לומדת ולכן כל יום שהיא לא בשטח לומדת היא מאומנת פחות״.
תמונות: הדמיית המערכת בחמ״ל איסוף ושליטה
צילום : תעשיה אווירית
תמונת כותרת: רחפן ELM 2058 בעל מכ״מ sar צילום : תעשיה אווירית
