עבור מערכים מדורגים לקרניים שנוצרו בצורה דיגיטלית, שיטת יישום מקובלת הנלקחת בחשבון עבור יצירת מתנד מקומי הינה פיזור של תדירות שעליה נוטים להסתמך לעיתים קרובות לסדרה של חוגים נעולי מופע המופצת בתוך מערך האנטנה. באמצעות חוגים נעולי מופע אלו, שיטה להערכת יכולת רעש המופע המשולב אינה מתועדת לחלוטין בספרות העכשווית.
במערכת מבוזרת, מקורות רעש נפוצים הינם מתואמים ומפוזרים, אם נשמרים לא מתואמים, הם מופחתים כאשר אותות ה RF מצורפים יחד. זהו מצב אינטואיטיבי לבצע הערכה עבור רוב הרכיבים במערכת. עבור חוגים נעולי מופע קיימות פונקציות העברת רעש המשויכות לכל אחד מהרכיבים בחוג ותרומתן הכוללת הינה פונקציה של מעגל הבקרה וכן של כל תרגום תדירות. הדבר מוסיף מורכבות כאשר מנסים להעריך רמת יציאת רעש מופע משולב. על ידי התבססות על שיטות למודלים ידועים לחוגים נעולי מופע ועל ידי הערכה של גורמי הרעש התורמים המתואמים ושאינם מתואמים, מוצגת גישה לעקוב אחר תרומת חוגים נעולי מופע (PLL-Phase Locked Loop) מבוזרים על פני קיזוזי תדירות.
הקדמה
בכל מערכת רדיו, ניתנת תשומת לב וזהירות רבה בתכנון ויישום המתנד המקומי (LO- Local Oscillator) עבור הקולטים והמעוררים. עם התפשטות השימוש במערכות אנטנה ליצירת קרן דיגיטאלית במערך מדורג, התכנון הופך להיות מורכב עוד יותר בשל הפיזור של אותות המתנדים המקומיים ושל תדירויות הייחוס למספר רב של מקלטים ומעוררים מפוזרים.
הפשרה ברמה הארכיטקטונית של המערכת הינה לפזר את המתנדים המקומיים הנדרשים או לפזר תדירות ייחוס נמוכה יותר וליצור את המתנדים המקומיים הנחוצים בקרבה פיזית לנקודת השימוש. אופציה זמינה ובעלת יכולת שילוב גבוהה לייצור המתנד המקומי הינה דרך חוג נעול מופע. האתגר הבא הינו לבצע הערכה של רעש המופע ברמת המערכת מתוך מגוון של רכיבים מפוזרים וכן מתוך רכיבים מרוכזים.
מערכת בעלת חוגים נעולי מופע ניתנת לתיאור כמופיע באיור מספר 1. תדירות ייחוס מקובלת מופצת למספר רב של חוגים נעולי מופע, כאשר כל אחד מהם מייצר תדר יציאה משלו. ההנחה הינה כי היציאות של המתנדים המקומיים באיור 1a הינן הכניסות של המתנדים המקומיים למערבלים באיור 1b.
איור 1. מערכת של חוגים נעולי מופע. כל מתנד הינו נעול-מופע למול מתנד ייחוס מקובל. האותות של המתנדים המקומיים 1 עד N חלים על חלק המתנד המקומי של המערבלים המוצגים במערך המדורג.
האתגר המרכזי עבור מתכנני המערכת הינו המעקב אחר התורמים לרעש במערכת המבוזרת מתוך הבנה של מקורות הרעש המתואמים והלא-מתואמים וביצוע הערכה של הרעש הכולל במערכת. בחוגים נעולי מופע, אתגר זה מורכב עוד יותר בשל פונקציות העברת הרעש שהינן פונקציה של תרגום התדר ומאפייני רוחב הפס בחוג נעול המופע.
מוטיבציה: דוגמא מדודה של חוגים נעולי מופע משולבים.
דוגמת מדידה של חוגים נעולי מופע מוצגת באיור מס. 2. הנתונים נלקחו על ידי שילוב יציאת שידור ממקלטים-משדרים מרובים מדגם ADRV9009. באיור מוצגים מקרים של מעגל משולב אחד, שני מעגלים משולבים וארבעה מעגלים משולבים. במקרה של מערך נתונים זה קיים שיפור נראה של 10logN כאשר n הינו מספר המעגלים המשולבים. בכדי להשיג תוצאה זאת, היה צורך בשימוש במקור ייחוס שהינו מתנד גבישי בעל רעש נמוך. התמריץ למודל זה בקטע הבא של המאמר הינו לאפיין שיטה לחשב כיצד מדידה זאת תוכל להתאים למערך גדול המכיל כמות גדולה של משדרים-מקלטים מפוזרים ובצורה כללית יותר, לכל מבנה הכולל חוגים נעולי מופע מפוזרים.
איור מס. 2. מדידת רעש פאזי בשני חוגים נעולי מופע משולבים.
מודל חוגים נעולי-מופע
הכנת מודלים של רעש בחוגים נעולי-מופע מתועדת היטב בספרות 1-5. תוואי רעש מופע יציאה מוצג באיור מס. 3 . בסוג תוואי זה, תרומת הרעש של כל רכיב בחוג יכולה להיות מוערכת במהירות על ידי המתכנן, והסכום של כל התורמים הללו מוביל לרמת הרעש הכללי במערכת. הפרמטרים של המודל כוונו להיות מייצגים של הנתונים המוראים באיור מס. 2 ומתנד המקור שבו נעשה שימוש ליצירת הערכת רעש המופע מייצג את המקרה שבו מספר גדול של מעגלים משולבים הינם משולבים יחד.
בכדי לבחון את ההשפעה בחוגים נעולי-מופע מפוזרים, התרומה היחסית והתרומה מרכיבי החוגים נעולי המופע הנותרים תוצאנה ממודל החוגים נעולי המופע בשלב ראשון.
איור מס. 3. אנליזת רעש מופע אופיינית מחוג נעול-מופע המראה את התרומה השונה לרעש מהרכיבים השונים. הרעש הכולל הינו השילוב של כל התורמים לרעש.
הרחבה של מודלים ידועים לחוגים נעולי-מופע למודלים של חוגים נעולי-מופע מבוזרים
בשלב השני מתואר התהליך לחישוב רעש המופע המשולב עבור מערכת הכוללת מספר רב של חוגים נעולי-מופע מפוזרים. גישה זאת מבוססת על היכולת להפריד את התרומה לרעש של מתנד הייחוס מהתרומות לרעש של המתנדים מבוקרי המתח ושל רכיבי החוגים השונים. איור 4 מציג דוגמה היפותטית לפיזור של מתנד ייחוס אחד למספר רב של חוגים נעולי-מופע. חישוב זה מניח פיזור ללא רעש, שאינו פרקטי הלכה למעשה אך יכול לשמש לצורך התוויית העקרונות. ההנחה היא כי התרומה לרעש מהחוגים נעולי המופע המבוזרים אינה מתואמת ומופחתת ב 10logN כאשר N מייצג את מספר החוגים נעולי המופע המבוזרים. עם הוספת ערוצים נוספים, הרעש משתפר בתדירויות קיזוז גבוהות יותר ובמערכות בעלות ביזור גבוה, הרעש הופך להיות נשלט לחלוטין על ידי מתנד הייחוס.
איור מס.4. התחלה של גישת עיצוב הרעש במערכות חוגים נעולי מופע מבוזרות. תרומת רעש המופע של מתנד הייחוס וכל שאר הרכיבים בחוגים נעולי המופע מלבד מתנד הייחוס מיוצאים מתוך המודל של החוגים נעולי המופע. רעש המופע המשולב כפונקציה של מספר החוגים נעולי המופע המבוזרים ומניח כי רעש הייחוס הינו מתואם וכי התורמים לרעש המפוזרים בין חוגים נעולי-מופע רבים, אינם מתואמים.
הדוגמא המוצגת באיור מס. 4 מפשטת את ההנחות לגבי פיזור מתנד הייחוס. באנליזת מערכת אמתית, מצופה כי מתכנן המערכת ייקח בחשבון גם את תורמי הרעש בפיזור מתנדי הייחוס, דבר אשר יוריד את התוצאה הכוללת. למרות זאת, אנליזה פשטנית כמו זאת המוצגת כאן הינה שימושית למדי לרכישת ידע אינטואיטיבי כיצד פשרות מבניות יכולות להשפיע על ביצועי רעש המופע הכולל במערכת. בשלב הבא נבחן את ההשפעה של רעש המופע במערכת הפצה.
חישוב עבור רעש מופע בתפוצת ייחוס
שתי דוגמאות של אפשרויות הפצה מוערכות בהמשך. המקרה הראשון שנבחן מוצג באיור מס. 5 . בדוגמא זאת נבחר חוג נעול מופע בעל פס רחב המקובל לשימוש עבור כיוון מהיר של תדירות מתנד מבוקר מתח. הפיזור של אות הייחוס מיושם על ידי חוגי נעול-מופע מבוססי מעגלים משולבי שעון המקובלים גם לצורך פישוט אילוצי תזמון עבור קישורי מידע דיגיטאלי כגון ממשקי JECD. תורמים פרטניים מוראים בצד השמאלי התחתון. תורמי רעש אלו הינם בתדירות המכשיר ואינם מתואמים לתדר היציאה. גרף רעש המופיע בצד ימין התחתון מראה את רעש המופע ברמת המערכת עבור כמויות שונות של חוגים נעולי-מופע מבוזרים.
איור מס. 5. חוגים נעולי-מופע מבוזרים הכוללים מעגלים משולבים בפיזור.
כמה ממאפייני המודל חשובים להתייחסות נוספת. ההנחה הינה שימוש במתנד גבישי בעל ביצועים חזקים, כ 100MHz נומינאלית. ומתנד מרכזי יחיד משקף על מה שקיים כמתנדי קצה גבישיים, למרות שזאת לא בהכרח הבחירה הטובה ביותר והיקרה ביותר שבנמצא. בעוד שיציאת המתנד המרכזי הינה מעשית לצורך פיזור למספר מוגבל של חוגים נעולי-מופע מבוזרים, הפיזור יהיה מוגבל מעשית ויחזור למעשה לשרת את הפיזור הכולל של הרכיבים במערכת. בהקשר לתרומת הפיזור בדוגמא זאת, ההנחה הינה לשימוש ב 16 רכיבי פיזור ורכיבים אלו מבצעים פיזור נוסף החוצה. התרומה הפרטנית של מעגלי הביזור המוראית בגרף בקצה השמאלי התחתון הינה הרעש של רכיבי החוגים נעולי המופע ללא התרומה של מתנד הייחוס. הפיזור בדוגמא זאת מונח כבעל אותה תדירות כשל מתנד המקור והתורמים לרעש נבחרו בהתבססות על מעגלים משולבים אופייניים למטרה זאת.
חוג נעול-מופע בעל רוחב פס רחב מונח באופן נומינאלי בתדירות S-band ומכוון ל חוג עם רוחב פס של 1 מגהרץ לכוונון מהיר. מה שמהווה את הרוחב המקסימאלי הפרקטי לחוג כזה.
חשוב לציין שמודלים אלו נבחרו כאופייניים עבור תכנון שיכול להיות מעשי ומציגים את ההשפעה המצטברת במערך. בכל תכנון מפורט ניתן יהיה לשפר את עקומות הרעש הייחודיות, שניתן לצפותן, לחוגים נעולי-מופע. שיטה אנליטית זאת מיועדת לסייע להחלטה ההנדסית של היכן למקם את מקורות התכנון בכדי להגיע לתוצאה הכוללת הטובה ביותר ואינה באה לתת תכנון מדויק עבור רכיבים קיימים.
הגרף הימני התחתון באיור מס. 5 מציג חישוב של רעש המופע הכולל עבור ביזור המתנדים המקומיים. מיושמות פונקציות העברת רעש של חוגים נעולי-מופע עבור כל תורם פרטני שגם מתואמות לתדירות היציאה וכוללות את האפקט של רוחב הפס של החוגים נעולי המופע. כמויות התורמים לרעש במערכת מופיעות בנוסף וההנחה היא כי הם אינם מתואמים ואי לכך תרומה זאת מופחתת ב 10logN. לגבי כמות הפיזור, מוערכים 16 רכיבים כמתואר קודם כך שתרומת הביזור מופחת ב 10log16. בפועל התרומה צפויה לרדת יותר שכן מערכי הביזור חוזרים על עצמם. למרות זאת התוספת לרעש הינה פחות משמעותית במקרה זה. עבור פיזור fan out במערכים גדולים הרעש יישלט על ידי הקבוצה הראשונה של רכיבים פעילים, במקרה זה על ידי תפוצה של קבוצות בנות 16 רכיבים, כך שכל רכיב פעיל מהווה כניסה ל 16 רכיבים פעילים נוספים, שכבת ההפצה הנוספת של 16 רכיבים יורדת רק ברמה של כ 0.25 דציבל במידה וכל הרכיבים אינם מתואמים אחד לשני. להמשך ההפצה יש השפעה כללית הולכת ופוחתת. אי לכך, לצורך פישוט הניתוח, האפקט השאריתי הנוסף אינו נכלל והתרומה לרעש מהביזור מחושבת רק על בסיס 16 הזוגות הראשונים של הרכיבים בשרשרת הביזור.
הגרף שנוצר מציג מספר אפקטים בדומה למודל של חוג נעילת-מופע יחיד. הרעש הקרוב נשלט על ידי תדירות הייחוס, הרעש הרחוק נשלט על ידי ה המתנדים מבוקרי המתח והרעש הרחוק משתפר ככל שמוסיפים ביחד יותר רכיבי מתנדים מבוקרי מתח לא מתואמים. הנחה זאת הינה די אינטואיטיבית, מה שלא אינטואיטיבי ומהווה את הערך האמתי של המודל הינו החלק הגדול של תדירויות מוסטות הנשלטות על ידי הבחירה המבוצעת בביזור. תוצאה זאת מובילה לבדיקת דוגמא שנייה עם פיזור רעש נמוך יותר ועם רוחב פס נמוך יותר של החוגים נעולי המופע.
איור מס. 6. חוגים נעולי מופע מבוזרים, בעלי רוחב פס צר עם מגברים בפיזור.
איור 6 מציג גישה שונה. נעשה שימוש באותו מתנד גבישי בעל רעש נמוך כייחוס. הפיזור מבוצע באמצעות מגברי תדר רדיו (RF) תזמון וסנכרון מחדש דרך חוגי נעולי מופע. החוגים נעולי המופע נבחרים בתדירות קבועה. לסידור זה קיימות שתי השפעות: בתדירות יחידה בעלת טווח כוונון צר המתנד מבוקר המתח יכול להיות טוב יותר באופן מהותי ורוחב הפס של החוג יכול להיות צר יותר באופן משמעותי. הגרף בחלק השמאלי התחתון מציג את התורמים הפרטניים. המתנד המרכזי הינו זהה לזה שבדוגמא הקודמת. שימו לב למגברי ההפצה: הם אינם בעלי ביצועים גבוהים במיוחד בהתייחס למגברי רעש במופע נמוך, אך עם זאת טובים יותר מאשר שימוש בחוגים נעולי מופע בעלי מעגלים משולבים כפי שבוצע בדוגמא הקודמת. החוגים נעולי המופע המבוזרים הינם משופרים בתדירות מוסטות גבוהות יותר הן במתנד מבוקר מתח טוב יותר וכן ברוחב פס צר יותר של החוג. אולם תדירויות האמצע של בערך 1 קילוהרץ הינן גרועות יותר מהדוגמא הקודמת של חוגים נעולי מופע בעלי רוחב פס רחב. הגרף בפינה הימנית התחתונה מציג תוצאה משולבת: מתנד היחוס שולט בתדירויות הנמוכות ומעל רוחב הפס של החוגים, החוגים נעולי המופע המבוזרים שולטים בביצועים והם משופרים יותר בהיבט של הגדלת גודל המערך וכמויות האלמנטים המבוזרים.
איור מס. 7 מציג השוואה של שתי הדוגמאות שנדונו לעיל. שימו לב לטווחי ההבדלים הרחב בתדירויות מוסטות החל מ 2 קילוהרץ ועד ל 5 קילוהרץ.
איור מס. 7. השוואה בין איור מס. 5 ואיור מס. 6 המציג את הטווח הרחב של הביצועים ברמת המערכת התלוי בביזור ובארכיטקטורת המערכת שנבחרו.
שיקולים ברמת המערך עבור חוגים נעולי-מופע מבוזרים
בהתבסס על ההבנה של התרומות המשוקללות לביצועי רעש המופע ברמת המערכת, ניתן להסיק מספר מסקנות בהתייחסות למערך מופע או לארכיטקטורה של מערכת תדירות רדיו רב ערוצית.
רוחב הפס של חוגים נעולי-מופע
תכנון מסורתי של חוגים נעולי מופע הכולל אופטימיזציה של רעש המופע קובעים את רוחב הפס של החוגים בתדירות מוסטת בכדי למזער את הפרופיל הכללי של רעש המופע. הדבר אופייני בדרך כלל בתדירות בה רעש המופע של מתנד הייחוס המנורמל לתדירות היציאה, חוצה את רעש המופע של המתנד מבוקר המתח. עבור מערכת מבוזרת המכילה מספר רב של חוגים נעולי-מופע עלול להיות מצב שזהו לא רוחב הפס האופטימאלי של החוגים. הכמות של הרכיבים המבוזרים דורשת אף היא התייחסות מתאימה.
עבור אופטימיזציה של רעש ממתנדים מקומיים במערכות בהם יושמו חוגים נעולי מופע מבוזרים, נדרש רוחב פס צר בכדי למזער את תורמי הרעש המתואמים של הייחוס.
למערכות בהן נדרש כיוונון מהיר של החוגים נעולי המופע, רוחב הפס מורחב אופיינית בכדי ליצור אופטימיזציה של המהירות. לרוע המזל, פעולה זאת בפני עצמה הינה הכיוון השגוי לאופטימיזציה של תורמי רעש מבוזרים. אופציה אחת לעקוף בעיה זאת הינה שימוש בחוגים מבוזרים בעלי רוחב פס צר לפני החוגים בעלי רוחב הפס הרחב לצורך הקטנת התדירות המוסטת במקום בו נוצר רעש ייחוס או רעש הפצה.
מערכים גדולים
עבור מערכות הכוללות אלפי ערוצים, קיים שיפור משמעותי שניתן להשיג מהרכיבים המבוזרים במידה ותרומתם לרעש יכולה להישאר בלתי מתואמת. הדאגה המרכזית הינה סביב הבחירה של מתנד הייחוס ושמירה על מערכת בעלת רעש הפצה נמוך לקולטים המפוזרים ולמעוררים.
מערכות דגימה ישירות
עם ההתפשטות השימוש בממירים מרובי דגימות לשנייה (GSPS- Giga Samples Per Second) הכוללים שיפורים מתמידים במהירות וברוחב הפס לכניסת תדירויות רדיו, מערכות דגימה ישירה הופכות להיות ברות מימוש בתחום תדירויות המיקרוגל. דבר זה מוביל לפשרה מעניינת. ממירי המידע נדרשים רק לתדירות שעון יחיד וכיוונון תדירות הרדיו מבוצע כולו בתחום הדיגיטאלי. מתנדים נשלטי מתח יכולים להיות מיוצרים עם ביצועי רעש מופע משופרים על ידי הגבלת תחום הכוונון. דבר זה מוביל גם לרוחב פס נמוך יותר עבור החוגים נעולי המופע המייצרים את שעוני המרת המידע. רוחב הפס הנמוך יותר של החוגים ישנה את פונקציית העברת הרעש של מתנד הייחוס לתדירות מוסטת נמוכה יותר ובכך יפחית את תרומתו הכוללת לרעש במערכת. עובדה זאת, בשילוב עם מתנדים מבוקרי מתח משופרים יותר יביאו בחלק מהמקרים ליתרון במערכת מבוזרת גם אם השוואה של ערוץ יחיד תראה טובה יותר בהשוואה לארכיטקטורה חלופית.
אפשרויות לרכיבים
קיים מבחר גדול של אפשרויות לרכיבים הזמין למתכננים בהתאם לבחירות הנעשות בתכנון ארכיטקטורת המערכת. קיים מדריך בחירה מעודכן לשנת 2018 של מוצרי מיקרוגל, תדירות רדיו וגלים מילימטריים.
האופציות המשולבות של מתנדים מבוקרי מתח וחוגים נעולי מופע הכוללים את ADF4371/ADF4372. אלמנטים אלו מספקים תדירות יציאה של עד 32 גיגה הרץ ושל 16 גיגה הרץ בהתאמה, כולל רעש מופע ברמה גבוהה של החוגים נעולי המופע של -234 dBc/Hz. ה ADF5610 מספק יציאה של 15 גיגה הרץ. היציאה של ADF5355/ADF5356 יכולה לפעול עד ל 13.6 גיגה הרץ ואילו ה ADF4356 מגיע עד לכדי 6.8 גיגה הרץ.
עבור אפליקציות בהן מתוכננים חוגים נעולי מופע ומתנדים נפרדים, החוג נעול המופע ADF41513 פועל עד ל 26 גיגה הרץ וכולל רעש מופע יוצא מגדר הרגיל של -234 dBc/Hz. לעיתים , השיקול בבחירת חוג נעול מופע בעל מעגל משולב הינה להפעיל את מגלה המופע בתדירות הגבוהה ביותר האפשרית בכדי להפחית את הרעש בחוג במכפלה של 20logN של היציאה. ה HMC440, HMC4069, HMC698 וה HMC699 פועלים בתדירויות של עד 1.3 גיגה הרץ. עבור מתנדים מבוקרי מתח, המדריך לבחירה המעודכן לשנת 2018 מציע עשרות אופציות לבחירה הנעות מ 2 גיגה הרץ ועד ל 26 גיגה הרץ.
האופציות המדויקות לדגימה הן עבור ממירים אנלוגיים-דיגיטליים והן עבור ממירים דיגיטליים-אנלוגיים פורסמו לצורך רכישה. המוצרים מאפשרים דגימה ישירה ברוחבי פס S ו L. הממירים האנלוגיים-דיגיטליים הינם בעלי תדירות כניסה ברוחב פס רחב יותר המאפשרים דגימה ישירה ברוחב פס C. ה AD9208 הינו ממיר אנלוגי-דיגיטלי כפול במהירות 3GSPS עם תדירות כניסה של עד 9 גיגה הרץ המאפשר דגימה באיזור נייקוויסט הגבוהים יותר. ה AD9213 הינו ממיר אנלוגי- דיגיטלי יחיד במהירות דגימה של 10 MSPS המאפשר התקנת קולטים בעלי רוחב פס גדול יותר. עבור ממירים דיגיטליים-אנלוגיים סידרת ה AD917x מציעה ממירים דיגיטליים-אנלוגיים זוגיים בעלי מהירות דגימה של 12 MSPS ואילו סידרת ה AD916x מציעה ממיר דיגיטלי – אנלוגי יחיד במהירות של 12 MSPS שהינם אופטימאליים עבור רעש מופע שאריתי נמוך ו SFDR משופר. שתי המשפחות תומכות בייצור גלים ברוחבי פס L ו S.
סעיף זה מציע רק הכוונה לנקודת פתיחה. רכיבים וחלקים חדשים מגיעים במהירות לתדירויות גבוהות יותר וביצועים משופרים יותר. בדקו באתר האינטרנט שלנו analog.com או אצל התמיכה המקצועית המקומית שלכם לגבי המידע האחרון והחדשני ביותר בנושאי מעגלים משולבים.
סיכום
במאמר זה הוצגה שיטה להערכה של רעש מופע במערכת המכילה חוגים נעולי מופע מבוזרים. הבסיס לשיטה הינו שכל רכיב יכול להיות מאותר לפי הרעש האינדיבידואלי שהוא מפיק, פונקציית העברת הרעש בין הרכיב ואות היציאה של המערכת, הכמות שבה נעשה שימוש וכל תיאום המבוצע בין הרכיבים. הדוגמאות שהוצגו אינן מתימרות להוכיח טיעון לגבי על רכיבים זמינים או יכולות ארכיטקטורת המערכת. מטרתן הינה להתוות גישה לסיוע למתכננים בהערכה מלומדת של התרומות לרעשי מופע ברמת המערך ברשתות הכוללות פיזור שעון ו LO המשרתות את מייצר הגלים המבוזרים והקולטים במערך הקרנה במופע דיגיטלי.
מקורות:
1 Ulrich Rohde. Microwave and wireless Synthesizers: Theory and Design. Wiley, 1995.
2 Floyd Gardner, Phaselock Techniques 3rd Edition, Wiley, 2005.
3 Dean Banejree. PLL Performance, Simulation and Design, 4th Edition. Doe Ear Publishing, August 2006.
4 Dan Wolaver, Phase-Locked Loop Circuit Design, Prenice-Hall, February 1991.
5 Avi Briliant, “Understanding Phase-Locked DRO Design Aspects” Microwave Journal, September 2000.
6 Peter Delos, “Phase-Locked Loop Noise Transfer Functions” High frequency Electronics, January 2016.
7 ADS PLL Examples. “PLL Phase Noise” Keysight Technologies.
8 ADIsimPLL. Analog Devices, Inc.
9 Ian Collins. “Phase-Locked Loop (PLL) Foundmentals” Analog Dialogue, July 2018.
10 E. Anthony Nelson. “Phased Array Noise Considerations,” IEEE, Telesystems Conference, 1991.
11 Heng-Chia Chang. “Analysis of Coupled Phase-Locked Loops with Independent Oscillators for Beam Control Active Phased Arrays” IEEE Transactions on Microwave Theory and Techniques, Vol. 52, No. 3, March 2004.
12 Thomas Hohne and Ville Ranki. “Phase Noise in Beamforming” IEEE Transactions on Wireless Comunications, Vol. 9, No. 12, Dec 2010.
13 Antonio Puglielli, Greg LaCaille, Ali Niknejad, Gregory Wright, Borivoje Nikolic and Elad Alon. “Phase Noise Scaling and Tracking in OFDM Multi-User Beamforming Arrays.” IEEE ICC, Wirless Comunications Symposium, May 2016.
על המחבר
פטר דלוס הינו טכנאי מוביל בקבוצת ההגנה והחלל בחברת Analog Devices בגרינסבורו, צפון- קרולינה. הוא קיבל את תואר ה B.S.E.E. מוירג’יניה טק בשנת 1990 ואת התואר השני M.S.E.E. מהמכון הטכנולוגי בניו-ג’רסי בשנת 2004. לפטר יש מעל 25 שנים של ניסיון תעשייתי. ברוב שלבי הקריירה שלו הוא עסק בתכנון מערכות מתקדמות בתחום האנלוגי ותדירויות רדיו ברמת ארכיטקטורת המערכת וברמת המעגלים המשולבים. הוא ממוקד כרגע בפיתוח מזעור של קולטים, יוצרי גלים וסינטיסייזרים ברמת ביצועים גבוהה עבור יישומי מערכי מופע. ניתן להשיגו בכתובת הדואר האלקטרוני peter.delos@analog.com .
