סימן שאלה גדול ריחף מעל משימת החלל הבינלאומית Expedition 63. האסטרונאוט האמריקני כריס קאסידי ,והקוסמונאוטים הרוסים איוואן ווגנר ואנטולי איבאנישין, היו בהכנות האחרונות לקראת החלפת צוות המחקר בתחנת החלל הבינלאומית, לאחר חצי שנה של שהות מחוץ לכדור הארץ. אלא שאז פרצה מגיפת הקורונה ולא היה ברור האם וכיצד תתבצע ההחלפה בחלל.
NASA ו Roscosmos- סוכנות החלל הרוסית, החליטו להכניס את הצוות לבידוד של חודש, בתקווה שאף אחד מהם לא יגלה תסמינים של המחלה. יממה לפני השיגור כונסה מסיבת עיתונאים עם שלושת האסטרונאוטים, כאשר הם נמצאים לבדם, בחדר סטרילי ועונים לשאלות העיתונאים מבעד למסכי הטלוויזיה. תושבי העיר בייקונור בקזחסטאן נותרו מאוכזבים מאד. שכן, המסורת המקומית ארוכת השנים, היא ללוות את הצוות בנסיעתו לאתר השיגור במחיאות כפיים ברחובות.
“זה לא היה קל מבחינתנו, אמר כריס קאסידי לעיתונאים, “אבל אנחנו בהחלט מבינים את הזהירות ומודעים למשמעויות והסיכונים שאסור לקחת”. גם ממשפחתם נאלצו שלושת האסטרונאוטים להיפרד בשיחות סקייפ. בסופו של דבר, השיגור עבר בהצלחה וכעבור פחות מיממה החליף הצוות החדש את הצוות הוותיק שנחת בכדור הארץ ב 17 באפריל.
אלא שלא רק וירוס הקורונה ייצר כותרות בהקשר משימת החלל Expedition 63. מבחינת ארצות הברית זה היה ציון דרך חשוב, המשימה המאוישת האחרונה שבה נעשה שימוש בטילים וחלליות מתוצרת רוסיה. בתחילת יוני הקרוב – ואולי אפילו כבר בסוף מאי- מתכננות NASA וחברת SPACEX לשגר לתחנת החלל הבינלאומית, חללית מאוישת ממתקן השיגורים ב CAPE CANAVERAL , פלורידה. ג’ים ברנדשטיין, מנהל NASA, שלא מסתיר את התלהבותו מהשיגור, אמר במסיבת עיתונאים בדצמבר 2019: “הגיעה השעה ובשלו התנאים לחזור לשגר אסטרונאוטים אמריקנים לחלל, על גבי טילים אמריקנים ומאדמת ארצות הברית”. מבחינת האמריקנים מדובר באירוע היסטורי, שכן ב 2011 החליטה NASA לנטוש את שיגור החלליות המאוישות לחלל, ומאז הסתמכה אך ורק טילים וחלליות רוסיות. המגזין WIRED שהקדיש למשימת Expedition 63 כתבה מיוחדת, שפך אור על עלות ההחלטה האמריקנית להתבסס על יכולות שיגור רוסיות. דניאל אוברהאוס מחבר הכתבה , מצטט דו”ח פנימי של NASA וממנו עולה כי כל מושב ב Soyuz capsule הרוסית עולה לארצות הברית כ 86 מיליון דולר. על פי WIRED, האמריקנים שילמו לסוכנות החלל הרוסית במשך 9 שנים, סכום כולל של 3.4 מיליארד דולר, לשילוח צוותים לחלל. על פי הדו”ח , מושב בקפסולות השילוח החדשה של חברת SPACEX, יעלה “רק” 55 מיליון דולר. התכנון האמריקני הוא להפוך את היוצרות ולהציע לרוסים לרכוש מקומות בפלטפורמות האמריקניות. במקביל לשיגור הצפוי של חברת SPACEX, גם חברת בואינג נמצאת בתהליכי פיתוח מתקדמים של פלטפורמות חלליות מאוישות, אלא שהפרויקט הזה נתקל בינתיים בעיכובים טכניים.
למשימה הראשונה של ה Crew Dragon vehicle שובצו שני אסטרונאוטים, בוב בנקן ודאג הרלי. האחרון הוא אסטרונאוט ותיק שהשתתף במשימה המאוישת האחרונה ששוגרה מאדמת ארצות הברית, על גבי מעבורת החלל Atlantis באוגוסט 2011, (ראו הרחבה בהמשך).
תמונה: חללית האספקה SpaceX Dragon resupply לפני התחברות לתחנת החלל, מרץ 2017
צילום: NASA
מתברר שגם המשימה של SPACEX מושפעת מנגיף הקורונה, והצורך לבודד אוכלוסיות שלמות. על פי האתר האמריקני THE VERGE” “, כל עובדי NASA מלבד אלה שהוגדרו חיוניים, חוייבו לעבוד מבתיהם. כך למשל, מרכז המחקר של NASA בעמק הסיליקון, הושבת לחלוטין לאחר שהתגלה כי שני עובדים נדבקו בווירוס. SPACEX מבחינתה משדרת עסקים כרגיל וממשיכה להיצמד ללוחות הזמנים המקוריים. החללית אמורה להיות משוגרת על גבי טיל רב שימושי מסוג FALCON 9, . שמאז 2012, ביצע 15 משימות אספקה לתחנת החלל. במארס האחרון השלימה SPACEX ניסוי בן שישה ימים של החללית שכלל בובות אדם עם חיישנים בתא המאויש, כדי לבדוק את עמידותה, אופן תפקודה בשלב השילוח, המעוף בחלל, ההתחברות לתחנת החלל ואחר כך החזרה לכדור הארץ. אם טיסת הניסוי המסחרית הראשונה תוכתר בהצלחה, NASA ו SPACEX מתכננות להחליף את הצוות הנוכחי בתחנת החלל בצוות חדש שישוגר לקראת סוף השנה. הצוות החדש יכלול ארבעה אסטרונאוטים, שלושה מהם אמריקנים, ואחד יפני. ההרכב הזה מעלה את השאלה לגבי רוסיה, האם היא תעבור להשתמש בפלטפורמות האמריקניות הזולות יותר, או שמא בל מקרה תרצה לשמר לעצמה את היכולת האסטרטגית הזו.
מדוע ארצות הברית נטשה את מעבורות החלל?
באוגוסט 2011 ביצעה ארצות הברית את השיגור האחרון של מעבורות החלל המאויישות. משימה STS-135 עם מעבורת ה Atlantis סיימה כמעט חמישה עשורים של שילוח אסטרונאוטים לחלל מעל אדמת ארצות הברית. למעשה הפרויקט הזה נחל כשלון חרוץ. התכנון היה לבנות מעבורות רב שימושיות שיבצעו 64 משימות חלל בשנה בעלות משוערת של 54 מיליון דולר לטיסה (לא כולל הצמדות אינפלציה – שווה ערך לכ 200 מיליון דולר כיום). אלא שעלות כל טיסה האמירה ליותר ממיליארד וחצי דולר. בסך הכל נבנו חמש מעבורות חלל שביצעו 135 טיסות. במהלך שלושת העשורים שבהן פעלו מעבורות החלל, אירעו שתי תקלות קטלניות. בינואר 1986 התפוצצה מעבורת ה CHALENGER מיד אחרי השיגור בשל תקלה במיכל הדלק הימני, כל שבעת אנשי הצוות נהרגו. בפברואר 2003, לאחר שסיימה משימה בת שבועיים בחלל התפוצצה המעבורת COLUMBIA בזמן הכניסה לאטמוספירה. החקירה העלתה כי במהלך ההמראה לחלל נפער סדק במגן הקרמי שבתחתית המעבורת, מה שגרם לשריפה ופיצוץ בשל טמפרטורת החיכוך עם שכבת האטמוספירה. על סיפונה של ה COLUMBIA .היו שבעה אנשי צוות בהם גם האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון ז”ל
תמונת כותרת: שיגור מעבורת
החלל Atlantis למשימתה האחרונה,
8/7/2011
צילום: NASA/Bill Ingalls
