“הפיתוח המשמעותי הראשון בצה”ל שהצליח לקדם נשים היה הפיתוח בדירים התת קרקעיים בחיל האוויר”, מספרת ראש מדור שילוב נשים בצה”ל, רס”ן זהבית ביטון. כאשר מדברים על פיתוחים טכנולוגיים שמטרתם קידום שוויון מגדרי, אומרת ביטון כי ראשית, צריך לעשות את ההבחנה בין המערך הטכני לבין המערך הטכנולוגי בצבא. המערך הטכני עוסק בשמישותם ותקינותם של הכלים הטכנולוגיים, דוגמת מטוסים בחיל האוויר, בעוד המערך הטכנולוגי עוסק בפיתוח טכנולוגי עבור מערכים אלו. למרות שישנו אחוז נשים מצומצם בשני המערכים, ניתן להבחין במגמת שיפור לאור המאמצים הרבים שנעשים לשלב נשים גם במערך הטכני וגם בטכנולוגי.
אז מה הפיתוח המדובר? “לפני הפיתוח בדירים התת קרקעיים, היה מאוד קשה לשלב נשים במקצועות הטכנאות בחיל האוויר כיוון שהיה מדובר בסחיבת חפצים וכלים כבדים”, מספרת ביטון. “לאחר חשיבה מגדרית עמוקה, הוחלט לבנות עגלה שעליה יהיה ניתן לשים חפצים, דוגמת ארגז כלים או סולם, אשר משקלם כבד, ובכך לא להשקיע מאמצים פיזיים רבים בסחיבתם, מה שהוביל למיצוי מיטבו של נשים במערך זה”. דיר תת קרקעי הינו מבנה העשוי לרוב מבטון מזוין, המיועד להגן על כלי טיס ואנשי צוות אוויר, בעת שהוא חונה על הקרקע, מפני התקפה אווירית בעזרת פצצות או טילים. ביטון אף מדגישה כי פיתוח זה לא נעשה בייעוד לנשים בלבד, אלא על מנת להקל על שני המגדרים.
בנוסף לפיתוח זה, ישנם פיתוחים נוספים בצה”ל שמטרתם קידום שוויון מגדרי ומימוש יעיל של הפוטנציאל האנושי במערכות השונות. דוגמה לכך הינו האפוד שבהם השתמשו בעבר ביחידת המעברים במשטרה הצבאית, אשר פעם היה מתואם בעיקר לגברים (כלומר, כוח הסחיבה היה על הכתפיים). כאשר יותר נשים התחילו להשתלב ביחידת המעברים, התחילו לפתח אפוד מותאם לנשים, אשר אצלם הכוח נמצא לרוב באגן. “כל שינוי קטן שכזה יוצר עולם אחר לחלוטין, ומונע פציעות מיותרות בגב ובכתפיים לנשים”, מסבירה ביטון. פיתוח נוסף נעשה ביחידת רוכב שמיים, יחידה מיוחד בחיל התותחנים העוסקת בהפעלת כלי טיס בלתי מאויש (כטב”ם). לראשונה פותחה טכנולוגיה אשר מסייעת לנשים לקחת חלק בפעילות היחידה, על אף המעמסה הרבה שסחיבת כטב”ם על הגב כוללת בתוכה. הבנה זו הובילה לפיתוח כלי אשר מעיף את המטוס באופן אוטומטי לשמיים, וכל מה שנדרש מהלוחם הינו לכוונו בעזרת הכלי. “אחד הדברים היפים כיום בצה”ל הינו כמות האנשים שיוזמים במטרה לשנות, לפתח ולאפשר שירות משמעותי אשר יתאים לשני המגדרים גם מבחינה פיזיולוגית וטכנולוגית”, אומרת ביטון. ההבנה כי נשים הינן חלק בלתי נפרד מצה”ל הובילה לפיתוחים השונים שמאפשרים את שירותן בתפקידים משמעותיים ומגוונים.
רס”ן זהבית ביטון, ראש מדור שילוב נשים בצה”ל
“כיום אנו נמצאים במה שנקרא “שדה הקרב העתידי”, כאן ניתן להבחין בשילובן של נשים בצורה מעולה במערכות טכנולוגיות כמו הגנה אווירית, תותחנים ותצפיתניות. הן עושות את התפקיד בצורה הכי מקצועית שיש ותורמות תרומה משמעותית לצה”ל ולמאמץ ההגנתי והמלחמתי.”
בנוגע ללמידה ושיתוף ידע בין צה”ל לצבאות זרים, אחת לשנה משתתף צה”ל בנאט”ו, שם שומעים על השינויים והפיתוחים השונים בצבאות השונות. בהיבט של יוהל”ם, מספרת ביטון כי הרבה מאוד צבאות לומדים מהעשייה של היחידה, בעיקר מהדרך בה היא משלבת נשים באופן מיטבי. “יש יישום נרחב של דברים שלומדים מההסתכלות שלנו על שירות נשים בצה”ל, דבר שהינו מדהים ויוצא דופן”, אומרת ביטון.
כמו כן, נוגעת ביטון בפרויקט שמטרתו להציג לקוראים את העתיד הטכנולוגי שמתוכנן הן לנשים והן לגברים בצה”ל. “ישנה תכנית לעידוד תלמידות ללימודים טכנולוגיים, שהחלה לפני שלוש שנים, כאשר הבחינו כי אחוז הנשים העוסקות במקצועות טכנולוגיים בצה”ל הוא נמוך. הוחלט על ידי אגף כוח האדם להתחיל במציאת פתרונות לגישור פער זה, ובעקבות מספר מחקרים שנעשו בתחום, גילו כי נשים ממעטות לבחור בלימוד משרות טכנולוגיות ביחס לגברים”, מספרת ביטון. “התכנית תתחיל בשנה שבה אותה תלמידה צריכה לבחור לאיזו מגמה היא הולכת. בסיוע של קצינות המתלוות לאורך כל התהליך, מורי התלמידה והוריה, היא נפתחת לעולם חדש ומלא בתכנים שלא הכירה, במטרה, בסופו של דבר, להגדיל את מאגר הבנות שלומדות לימודים טכנולוגיים אשר יתורגם לעלייה באחוז הנשים המתגייסות למערכים הטכנולוגיים בצה”ל. בשנת 2017, הוחלט כי יחידת היוהל”ם תוביל את התכנית, בשיתוף עם חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם באכ”א.”
רמ”ד נשים בצה”ל, רס”ן זהבית ביטון, בת 37, נשואה ואם לשלושה, ועוד אחד בדרך, ידעה כי בעת גיוסה לשורות צה”ל, היא תמלא תפקידים בעלי משמעות בלבד. “התגייסתי בשנת 1998, ממש מעט זמן לאחר בג”ץ אליס מילר. אני עוד זוכרת אותה בתור נערה צעירה בבית הספר כאשר דיברו על הבג”ץ שלה- הייתה מהפכה”, מספרת ביטון. “נכנסתי לצבא ממש מספר שנים לאחר מכן, וידעתי שרציתי לבצע תפקיד שהינו משמעותי”. בגיוסה, שובצה ביטון לשירות ביחידת המעברים של חיל המשטרה הצבאית בתור שוטרת צבאית. תחילה, ביטון מספרת כי לא הכירה כלל את החיל וכיצד הוא קשור לחלומותיה, אך במהרה גילתה עולם מגוון עם אפשרות לתרומה אמיתית לביטון המדינה. “משם יצאתי לקצונה והתפתחתי בכל שרשרת הפיקוד בתפקידים מרכזיים- גם בהדרכה, גם בשיטור וגם בארגון בחיל”, אומרת ביטון. בתפקידה האחרון טרם כניסתה לתפקיד ראש מדור שילוב נשים, שירתה כסגנית מפקדת כלא 4, תפקיד שהוא, “תפקיד מאתגר לכל הדעות שכולל הרבה מאוד עיסוק בשמירה על ערכי צה”ל”.
כיום, ממלאת ביטון את תפקיד ראש מדור שילוב נשים ביחידת היוהל”ם, מדובר בתפקיד מאוד ייחודי, אשר מטרתו קידום שוויון הזדמנויות בין המשרתים תוך מיצוי פוטנציאל של נשים ושל גברים בהיבטים מגדריים ויצירת תנאים הולמים ומעטפת תומכת שיאפשרו זאת.
לדברי ביטון, לאחר מלחמת יום הכיפורים ב- 1973, הבינו כי צה”ל בנוי מכ- 40% נשים, וכיוון שרובן לא משרתות במקצועות אשר תורמות למאמץ המלחמתי, צה”ל איבד כמעט חצי מהכוח שלו. “שינוי משמעותי נוסף התחולל בעקבות בג”ץ אליס מילר, מועמדת לשירות ביטחון, אשר פנתה לבג”ץ על כך שלא מאפשרים לשנים להתמיין לקורס הטיס היוקרתי, ומרגע העתירה הבינו כי צריך לאפשר לנשים להתמיין לקורס”, אומרת ביטון. “שוויון הזדמנויות” בצה”ל הינו ערך חשוב שנכנס תחת ערך כבוד האדם, המופיע אף הוא בערכי צה”ל. בעקבות זאת, התחילו לשלב נשים בתפקידים מגוונים, דוגמת מקצועות החובלים, הטיס, התותחנים, ועוד. כיון, כ- 85% מהתפקידים בצה”ל פתוחים בפני נשים.
