
הערכה היא כי בעקבות זמני האספקה הארוכים של 2010 הלקוחות הצטיידו במלאים גדולים – דבר שהגדיל את פעילות השוק בתחילת 2011 אך התמתן בחצייה השני.
מערכת ניוטק מגזין מעריכה כי שוק הרכיבים בישראל לשנת 2011 עמד על סכום המתקרב למיליארד דולר – קצת פחות משנת 2010 שנחשבה למוצלחת. בתחומים מסוימים נראתה התאוששות ועליה ברבעון הראשון של 2012 – אך לא ברור באם זה תהליך ארוך טווח.
בין המגמות הבולטות שעלו מהסקר:
תחום התקשורת הישראלי ממשיך בהאטה ממנה הוא סובל בתקופה האחרונה, דבר שממריץ את יצרניות הרכיבים המקומיות וחברות הפצה לפתח שווקים נוספים כמו אנרגיה מתחדשת והשוק הרפואי.
התחום הרפואי, שבו ישראל נחשבת למעצמה טכנולוגית, ממשיך להתחזק בגיבוי מספר רב של חברות סטארט-אפ ומרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות כמו GE ופליפס.
התחום הצבאי שומר על יציבות ברכש עם מגמת התחזקות.
שווקים נוספים שמראים התחזקות אם כי עדיין לא דומיננטיים הם אנרגיה מתחדשת , אבטחה והגנה אזרחית וגם שוק מוצרי הצריכה.
זמני אספקה: כפי שצפינו בסקר שוק הרכיבים לפני שנה, זמני אספקה בסוף 2010 התקצרו כך ש-2011 התאפיינה בזמנים נורמליים של מספר שבועות. עקב התנודתיות של השוק קיים סיכוי כי זמנים אלו יתארכו שוב לקראת 2012 בתחילת 2013. הכנת תחזיות וכניסה להסכמים עם מפיצים ויצרנים יכולים לעזור בהתמודדות עם התארכות הזמנים.
מגמת העברת הייצור מישראל החוצה עדיין פוגעת בשוק הרכיבים בישראל אם כי נראה שיש גם תופעה של החזרת הייצור לארץ אך עדיין במספרים קטנים.
להלן דברי חלק מהחברות שלקחו חלק בסקר:


התמהיל והדרישות לסוגי רכיבים בשוק הישראלי עובר תמיד שינויים ותמורות ויש הרבה כאלו. רכיבים חדשים יוצאים כמעט כל יום ושוברים שיאים בנושאים של מזעור ושיפורי ביצועים. המהנדסים הישראלים אוהבים להיות בחזית הקדמה בהקשר זה ולכן תמהיל הרכיבים משתנה בהתאם. יש גם מגמה יפה, שמאומצת בשמחה ע”י השוק, של שילוב מספר פתרונות טכנולוגיים שונים בתוך רכיב אחד או של רכיבים בודדים שמציעים פתרונות שבעבר היה ניתן לממש רק באמצעות כרטיס עם מספר רכיבים עליו. לפעמים יש הברקות שגורמות לטרנדים והטיית משקל לכיוון מסוים אבל לא מדובר במהפכה. לגבי הטרנדים, חלקם חולפים וחלקם שורדים.
לגבי תחומי פעילויות בהקשר של אופי הפרויקטים והמוצרים המוגמרים, מאחר והשוק מיועד לייצוא ברובו יש קורלציה למצב הכלכלי והסוציו אקונומי בעולם ובמדינות השונות. זה נכון שבעשר שנים האחרונות חלה שחיקה הדרגתית בנתח שתופסות חברות בתחום התקשורת בישראל, אך עדיין מדובר בנתח המשמעותי ביותר. רואים למשל מגמה מתמשכת של מדינות מתפתחות שמטמיעות פתרונות תקשורת וגם ציוד רפואי מתקדם, ובהם השוק הישראלי בא לידי ביטוי. בסופו של דבר בשורה התחתונה, ההיי-טק הישראלי מגיע כמעט לכל “חור” בעולם ומוצא את הנישה שלו בתחומים המובילים של תקשורת, רפואי, ביטחוני ותעשייתי. אפשר לציין שבשנה האחרונה מורגש גם ניחוח מעניין של חברות מקומיות שנכנסות ומפתחות לשוק מוצרי הצריכה, וזה כבר מאוד לא מאפיין את השוק הישראלי המסורתי. לא מדובר בטלוויזיות וטלפונים אמנם, אלא במוצרים חכמים ומתוחכמים שכבר ירדו למחיר כזה שהרוכש והמשתמש הישיר הוא האדם הפרטי.
לגבי נושא של זמני אספקה באופן כללי, בעקבות התמתנות הדרישות מאז 2010 חלה גם יציבות כללית בזמני האספקה והם חזרו לזמנים השגרתיים המוצהרים על-ידי היצרנים. לגבי העתיד גם אם יש קולות של ציפייה להתארכות זמני האספקה קשה בנקודה זו להצביע על תופעה כזו ועל כל צרכן לעקוב תמיד אחר הסטאטוס ברכיבים הספציפיים שלו.
כולם מכירים את “הגל“ המפורסם של שוק הרכיבים, דהיינו מעבר השוק בין דרישות גבוהות, חוסרים ברכיבים והתארכות זמני אספקה לבין עצירה בדרישות, עודפי מלאי והתקצרות זמני אספקה. עם זאת נראה שהמחזוריות קטנה ומשך הזמן בין גל לגל הולך ומתקצר עם השנים וזה ממתן את המובהקות של כל גל. כרגע השוק לא נמצא על גל כזה או אחר, זאת אומרת אין קיצוניות לפה או לשם, אבל גם כשמסתכלים קדימה לא ניתן לראות שאנו נמצאים בצורה מובהקת לפני גל כלשהו. אם לא יהיו הפתעות לא נעימות בדמות משבר כלכלי עולמי או ביטחוני מקומי כנראה שהמגמה העתידית תמשיך להיות מישורית, עם עלייה קלה.
בנושא רכש רכיבים השוק הישראלי “התבגר” במובן של מודעות גבוהה יותר לשרשרת האספקה של רכיבים אלקטרונים ואחרים. לכללי שרשרת האספקה בתחום רכיבי אלקטרוניקה יש תבנית עסקית ייחודית השונה ממה שאנו מכירים מתחומי מסחר ושיווק אחרים ובנוסף מאחר ומדובר בהייטק ובתחום מאוד דינמי ופורץ דרך כל הזמן, התבנית הזאת משתנה ומשנה צורות על ציר הזמן. שליטה של חברת הייטק ברזי השיטה וההתנהלות בתחום מעניקה ערך מוסף לחברה וראש שקט יחסית בנושאי הצטיידות ואספקת רכיבים בעיקר בתקופות של חוסר וודאות. זה מאפשר לחברות להתרכז בתחום עיסוקם העיקרי, פיתוח ושיווק.
אם יש מגמה שקצת נבדלת משנים קודמות הייתי אומר שהתחום הצבאי שתמיד היה הסמן הימני ביציבות בדרישות ורכש רכיבים מראה סימנים של הפניית תשומת לב רבה יותר לנושא ההצטיידות ואולי אפילו זהירות רבה יותר. אולי זה נובע מצעדי התייעלות כלליים ואולי מירידה בדרישות בעולם בפרויקטים כאלו ואחרים אבל למרות הבקלוגים ארוכי הטווח שיש בד”כ לחברות הצבאיות אל מול לקוחותיהם אפשר לחוש הפעלת כובד ראש בנושאי הצטיידות יתרה ובחינה עמוקה יותר של התמורה הכוללת שהם מקבלים בתחום זה. גם פה יש פערים בין החברות השונות כמובן אבל מגמת ההתמקצעות הכללית בסה”כ מבורכת.

מבחינת זמני האספקה של TI, הרי שהם חזרו למגמה הנורמאלית שאליה היו מורגלים בחברה, והם עומדים כיום מירווח של בין 4 ל 6 שבועות למרבית הרכיבים של החברה. באשר לרמות המלאים של TI , ניתן לומר שאין שינוי משמעותי במרכיב הזה בהשוואה לרבעונים הקודמים.
שוק הרכיבים הישראלי מתאפיין כיום בהאטה מסוימת , קטנה יחסית , בכל הקשור לשוק התקשורת. לעומת זאת קיימת מגמת עלייה בפעילות החברות העוסקות בתחום הצרכני, הרפואי , התעשייתי ובטחון הפנים HLS – HOME LAND SECURITY.
ישראל כיום היא שוק מוטה יצוא ולכן, כאשר ישנן בעיות כלכליות בגוש האירו או בארה”ב הדבר משפיע על הפעילות בשוק המקומי באופן מיידי. מה שבהחלט מסביר את המגמה של 2011 ותחילת 2012. בכלל במבט כולל על שוק הרכיבים בישראל, ההערכה היא כי יישאר ללא שינוי משמעותי. שינוי כזה כלפי מעלה יכול להתרחש התאוששות בשווקים העולמיים, כמו למשל פתרון לבעיות בגוש האירו או את ארה”ב שבה לצמוח בקצב מואץ.

המגמה הבולטת בשוק האלקטרוניקה הישראלי הוא האטה משמעותית בענף התקשורת שעד לאחרונה היה ספק עבודה עיקרי לקבלנות משנה ומצד שני רואים עלייה של מוצרי שליטה ובקרה מרחוק, מוצרי GPS, מוצרי WI-FI ומוצרי התייעלות אנרגטית. זמני האספקה חזרו בשנת 2012 לאספקה רגילה של 8-12 שבועות לכלל הרכיבים למעט רכיבים חדשים ומיוחדים, הצפייה היא שהחל מרבעון הרביעי בשנת 2012 ועד אמצע 2013 תהיה שוב בעיה של התארכות זמני האספקה.
יצרני הרכיבים לא ירגישו ירידה למרות שהמפיצים הגדולים בתחום כן ירגישו וזה עקב שינויים בשוק והקושי להגיע למפתחים החדשים ובמקביל שוק ההפצה דרך האינטרנט (חברות כמו פרנל, מאוזר, DIGI KEY) מראה מגמת עלייה כל הזמן.
אופי הפרויקטים שיובילו את התעשייה העולמית הם טלוויזיות התלת ממדיות אשר יצמח ביותר מ-290% בתוך שנה ומכל חמש טלוויזיות שימכרו תהיה אחת טלוויזיה דיגיטליות, שוק אביזרי התקנים ניידים כולל GPS, קוראים אלקטרוניים ונגני מדיה ואנו מעריכים כי תמשך צמיחה של שוק זה אל תוך 2012-13.
בישראל אנו צופים שתהיה עליה בתחום רפואי כאשר חברות START-UP רבות יתחילו לשווק את המוצרים שלהם.


אם נבדוק את הסגמנטים בשוק הישראלי אז רואים האטה בתחום התקשורת שעדיין דומיננטי אך בשנים הקודמות היה הקטר שמשך את שוק ההייטק הישראלי. ההאטה בתחום זה נובעת מזה שהפער הגדול שהיה לחברות התקשורת הישראליות בטכנולוגיות ומערכות ייחודיות הצטמצם וטכנולוגיות אלו הפכו לנחלת הכלל כולל חברות גלובליות שמתחרות מול החברות הישראליות. דבר זה מאלץ את החברות הישראליות לנקוט אסטרטגיות שונות כדי להגדיל את המכירות כמו לדוגמא רכישת חברות וטכנולוגיות אחרות שיפתחו להם שווקים חדשים או שלחילופין הן נרכשות ע”י חברות אחרות. אנו מאמינים כי בעזרת הרכיבים המתקדמים שאנו מפתחים, כמו לדוגמא מימוש תחנת בסיס סלולארית ל- 4G על שבב יחיד ומעבדי אפליקציות מתקדמים, נאפשר לחברות התקשורת הישראליות לפרוץ שוב בשנה שנתיים הקרובות. אי אפשר שלא להתייחס לתחום חדש שמראה מגמת עלייה והוא התחום הרפואי שישראל נחשבת למובילה בו. בישראל קיימת פעילות רבה בתחום זה החל ממרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות גדולות כמו GE ופיליפס ועד ל-300 חברות סטארט-אפ המפתחות טכנולוגיות חדשות. בעידן בו אנשים חיים יותר – עולות גם ההוצאות הבריאות וטכנולוגיות למניעת מחלות וגילוי מוקדם הם צורך הכרחי לכן אני צופה שתחום זה ימשיך ויתפתח בישראל. בתחום הצבאי אנו רואים יציבות עם גידול מתמיד.
הרכיבים בתחום התקשורת ש- Freescale משיקה יאפשרו לחברות התקשורת הישראליות לפרוץ שוב בעתיד הלא רחוק!

בסוף שנת 2010 נכנסה חברת Digi-Key לישראל. עוד בטרם כניסת החברה לישראל באופן ישיר, נהנו מאות לקוחות מקומיים מהיכולת לרכוש מגוון רחב של רכיבים אלקטרונים מאתר החברה.
מנתונים שנמסרו למערכת ניו-טק מגזינים גרופ, כבר בשנת 2011 דיווחה החברה על עלייה במכירות של כ- 6% בשוק הישראלי, נתונים מצוינים, במיוחד בהתבסס על העובדה ששנת 2011 הייתה שנה חלשה יותר מקודמתה, בשוק המקומי ובכלל. נראה ששילוב של היתרונות של מפיץ מהגדולים בעולם, יחד עם תמיכה מקומית יעניקו לחברה יתרון משמעותי בשוק הישראלי.
 שנת 2011 התחילה היטב אך החל מרבעון השלישי אנו רואים האטה מתמשכת שהמשיכה ל-2012 ומתבטאת בירידה בדרישה לרכיבים, דבר הגורם לקיצור זמני ההספקה. הפעילות בשוק הרכיבים מתבטאת בחוסר יציבות – דבר שמקשה על תכנון מראש והערכות מתאימה. בתחום הרכיבים האלקטרו מכניים יש סימנים להתאוששות אל לא ברור עדיים באם היא ארוכת טווח או זמנית. לדעתי נוכל לדעת את כיוון השוק רק לקראת אוקטובר 2012.
שנת 2011 התחילה היטב אך החל מרבעון השלישי אנו רואים האטה מתמשכת שהמשיכה ל-2012 ומתבטאת בירידה בדרישה לרכיבים, דבר הגורם לקיצור זמני ההספקה. הפעילות בשוק הרכיבים מתבטאת בחוסר יציבות – דבר שמקשה על תכנון מראש והערכות מתאימה. בתחום הרכיבים האלקטרו מכניים יש סימנים להתאוששות אל לא ברור עדיים באם היא ארוכת טווח או זמנית. לדעתי נוכל לדעת את כיוון השוק רק לקראת אוקטובר 2012.
מגמה נוספת בשוק היא מספר רב של רכישות של חברות ישראליות ע”י חברות זרות ממגוון רחב של תחומים שמהווים מצד אחד סיכון ומצד שני הזדמנות. כאשר לאותם חברות בחו”ל יכולות שיווק ומכירה חזקות יותר, בעזרת מיצוי הטכנולוגיה הישראלית אנו יכולים לראות גידול במכירות.במקביל חברות ממשיכות להעביר את הייצור לחו”ל אך אנו עדיין מאמינים כי כשהייצור נמצא קרוב אליך עם הגמישות של קבלני המשנה בארץ ואיכות ייצור טובה, הדבר מהווה יתרון לחברות בארץ בהתמודדות מול שחקנים גדולים בעולם למרות הפער בעלויות היצור.
אנו לא רואים בעיות עם זמני ההספקה של רכיבים למעט בתחומים ספציפיים, כאשר זה נובע בעיקר מקיבולת ייצור או בדיקות או בהשקה של מוצרים חדשים.
להערכתי 2012 תהיה דומה או תקטן במקצת לעומת 2011. הבעיה העיקרית שאני רואה בשוק הישראלי היא בריחת היצור למדינות המזרח הרחוק, בהרבה מקרים אין שיתוף פעולה בין הלקוח הסופי לבין המפיץ שהשקיע מזמנו בתמיכה טכנית וזה מצער ביותר. מבחינת מועדי האספקה אנו רואים התארכות מסוימת במשפחות מסוימות בעיקר ברכיבים אקטיביים. טלסיס נערכת בשיתוף מלא עם לקוחותיה למצב ומחזיקה עבור הלקוחות האלה מלאי בטחון גדולים.
אין ספק שהחברות בתחום האנרגיה הביטחון והתעשייה הם אלה שהמובלים את תעשיית הישראלית כיום. גורם נוסף משמעותי שמשפיע על השוק הישראלי הוא המצב הכלכלי הלא יציב בארה”ב ובאירופה ששם נמצאים בעיקר השווקים של התעשייה הישראלית.
אבל אני רוצה לסיים בנימה אופטימית יותר – יש פעילות גדולה מאד על פרויקטים חדשים והתוצאות יהיו בהתאם
 
שנת 2011 הייתה שנה טובה בסך הכול בשוק הרכיבים והחברה המשיכה במגמת הצמיחה שלה. חברת באיה רכשה את קבלנית היצור האלקטרוני, חברת זיכון, בתחילת שנת 2012. מכאן שבסיס ההשוואה בין השנים 2011 ו-2012 עבור החברה הופך להיות לא רלוונטי.
רכישתה של חברת זיכון בתחילת 2012 מהווה סינרגיה מושלמת לפעילותה של באיה ומקנה לקבוצת באיה-זיכון יכולות תפעוליות רחבות בתחום שרשרת האספקה ומאפשרת גמישות במתן פתרונות ללקוחות. כמות הלקוחות החדשים שהצטרפו לקבוצה ברבעון השני של 2012 היתה גבוהה מהכמות שהצטרפה בכל שנת 2011.
הקבוצה צופה צמיחה של כ-60% בחצי השני של 2012 ביחס לחצי הראשון של השנה.
נראה כי מגזרי השוק הטובים בשנת 2011 ממשיכים להוות את הקטר המוביל בשוק ההיי טק גם בשנת 2012- התחום הביטחוני, שוק המכשור הרפואי, שוק האנרגיה הסולארית ותחום האבטחה. על מנת לבזר סיכונים וכדי להמשיך את מגמת הצמיחה המואצת בקבוצה, החליטה הקבוצה לפעול הן בשוק הישראלי והן בשווקי חו”ל וצירפה לחוג לקוחותיה בשנים האחרונות לקוחות נוספים מארה”ב, דרום אמריקה ואירופה.
שוק הרכיבים העולמי מתייצב בשנה האחרונה לאחר שנים של עליות ומורדות משמעותיים.
המשך הצמיחה הקבועה (אם כי האיטית) בארה”ב והתייצבות באירופה עשויים להוביל לצמיחה נוספת בשנת 2013 ולאחריה. אנו סבורים ששוק הקבלנים הישראלי יעבור תהליך של הצטמצמות ותישארנה החברות בעלות יכולת מוכחת הן באיכות היצור ובעיקר בשליטה בעולם החומר האלקטרוני שמהווה את שם המשחק בעולם זה.
.
בשנה האחרונה אנו עדים למגמה שחברות פחות משקיעות בפיתוח חומרה ייעודית אלא מסתמכות על מכלולי חומרה הזמינים על המדף. מבחינת רכש רכיבים על פי סוגיהם השונים ראינו מגמת ירידה כלשהיא ברכש רכיבים אקטיביים. מבחינת תחומי הפעילות בשוק הישראלי אנו רואים שמגמת ההאטה בשוק התקשורת נמשכת בעוד שבתחומים אחרים כמו הרפואי, קלינטק וצבאי מראים מגמת עליה. בין הגורמים המשפיעים על הפעילות בשוק ההייטק הישראלי ניתן למנות את ההשקעות מחו”ל שכרגע לא בשיאן דבר המשפיע באופן ישיר על רמת הפעילות ועל כמות חברות הסטארט-אפ החדשות. ככלל ניתן להגיד שהספקים והלקוחות פחות נאמנים ביחס לתקופות בעבר. השירות והתמיכה של המפיצים המקומיים פחות נחשבים וניתן לראות שהרבה חברות מסתכלות בעיקר על המחיר.
מגמה בולטת נוספת היא הגברת הייצור אצל קבלני משנה בארץ. היתרון הוא שבייצור בארץ הקשר והעבודה השוטפת עם הקבלנים הם חיוביים ופוריים בניגוד למצב שבו החברות המקומיות מעבירות את הייצור הסדרתי לחו”ל ולכן מוגבלות מאד בשליטה ובקרה של התהליך. לשם ייעול התהליך של ייצור בחו”ל הקמנו את חברת – Elina HK שעוסקת בכל האספקטים של לוגיסטיקה והספקות לחברות שמפתחות בארץ ומייצרות בחו”ל. יחד עם זה המגמה הסוחפת של העברת הייצור ההמוני/מסחרי לחו”ל מהווה מקור לדאגה שכן יכולת השליטה והבקרה של המפיץ המקומי מוגבלת. אני מעריך שחלק משמעותי מהפעילות נסתר מעינינו.
בסה”כ, אני צופה ש 2012, אם לא יהיו זעזועים פוליטיים/כלכליים חיצוניים, תהיה זו שנה טובה עם גידול מתון בהיקפי הפעילות.

בתחום הרפואי יש גידול בפעילות ולסמטק מספר פרויקטים מעניינים עם חברות בינלאומיות שמחזיקות מרכזי פיתוח בישראל לציוד רפואי. תופעה המטרידה את עופר דיאמנט היא בריחת הייצור מהארץ: ”אנו עדים לתופעה שבה קבלני ייצור זרים – בעיקר מהמזרח, פתחו נציגויות בארץ ועובדים עם סוכנים מקומיים כדי להוציא ייצור מישראל. סמטק ישראל כחלק מחברה גלובלית מגובה ע”י חברת האם גם במידה והייצור עבר מישראל לחו”ל ואנו מקבלים את הקרדיט שלנו כאילו הרכש לייצור נעשה בישראל”.
דרך נוספת שבה החברה מגדילה פעילותה היא ע”י אספקת רכיבים ייעודיים (custom) ללקוחותיה, דבר המהווה סך 25% מהכנסותיה בעולם. “ייצור רכיבי custom מהווה חלק ניכר גם מהפעילות בישראל – אנו מסוגלים לספק ללקוח דוגמאות לפריטי custom תוך ימים ספורים, דבר שהלקוחות מאד מעריכים ומהווה יתרון בתקופה כזו של כיוונים לא ברורים.”




 
                            















