גיא רחמים, NetApp
הגידול בכמות המידע, המיוצר בידי אפליקציות כל כך גדול עד כי הידע האנושי שנאסף מאז שחר ההיסטוריה ועד לפני עשור (2003) מצטבר היום, תוך יומיים. מבחינת הנפח, מדובר על 5 אקסבייט.
בשנים האחרונות למדנו מושג חדש – BIG DATA. עולם הביג דאטה לובש צורות שונות, בהתאם לארגון ובהתאם ליישום. כדי ליישמו, יש צורך, בין היתר ביישומים לכריית מידע. כיום חברות כמו גוגל ופייסבוק נדרשות ליכולות כרייה כאלו. בקרוב כולנו נידרש לאחסון ושליפת נתונים, הדומה לזו של שליפת הסרטים ביוטיוב, אך זוהי רק ההתחלה. ישנם עוד אינספור יישומים, שרק מתחילים לצוץ, כגון מוני חשמל חכמים, שישמשו גם לשליטה של חברות החשמל על מכשירים ספציפיים בבתים, מיליארדי מצלמות אבטחה, שהתמונות שלהם יעברו ניתוח בזמן אמת לאיתור חדירות ועוד יישומים, שיגרמו לכמות הנתונים רק לתפוח… אין מילים לתאר את הנפחים הללו.
העולם מייצר ומאחסן נתונים בקצב כזה שבעוד זמן לא רב, לא יהיה ניתן לתאר זאת במילים. ממגה לגיגה, מטרה ועד היוטהבייט. השמות, בהם אנו עומדים לתאר את הררי הנתונים, הולכים לאזול. לשם המחשה, חברת פייסבוק טוענת כי הגיעה בתחילת שנת 2012 לנפח אחסון של 100 פטהבייטים של אחסון. אם נחבר את נפחי הנתונים של פייסבוק עם אלו של גוגל פליקר, אפל ועוד, נגיע לאקסבייטים בקלות. וזה עוד מבלי לחשב את כמות הנתונים המועברים כל יום ביוטיוב, נפליקס, דרופבוקס ואחרים, המעורבים בעולם הביג דאטה.
בתביעה על סך מיליארד דולר בין יוטיוב לחברת הסרטים ויאקום, הורה השופט הפדרלי לגוגל להעביר לידיו את הרשומות של כל המשתמשים והסרטים שאי פעם נצפו ביוטיוב. מלבד הדאגה לפרטיות, מדובר ב-12 טרהבייטים של נתונים, שהם שווי ערך ל-5.28 מיליארד דפים של מכונת כתיבה או מדפסת, כמיליון ספרי טלפונים, כ-20 אלף דיסקים ‘רגילים’, כ-2,600 תקליטורי DVD, דיסקים קשיחים בגודל ממוצע של 200 גיגהבייט כל אחד, 9.6 מוחות אנושיים (הקיבולת של המוח האנושי מוגדרת כשוות ערך ל-1.25 טרהבייט של זיכרון בידי העתידן ואיש הסינגולריות ריי קורצווייל), וכן כל המידע האגור בטלסקופ העולמי של מיקרוסופט).
בכל שנה אנו למדים מילה חדשה, שמשמעותה “המוני נתונים”. לא מזמן גיגהבייט היתה כמות עצומה של נפח במחשב שלנו וטרהבייט הוא נפח נתונים למדעים ולארגונים ענקיים. כיום, טרהבייט או כמה כאלה הם הסטנדרט לשימוש אישי ופטה-בייט הוא נפח להמחשת כמות המידע, המאוחסנת בחברות כמו פייסבוק וגוגל. בקרוב מונחים אלה לא ייראו מספיק גדולים, כשנעבור לאקסבייטים. כל ביטוי כזה גדול פי 1,024 מקודמו.
לאחר אקסבייטים, יש את הנפח זטה בייטים (zettabytes) ואז את היוטהבייטים (yottabytes) וזהו. זטה ויוטה (והופכיהם זפטו ויוקטו) הם השמות של הנפחים הגדולים ביותר שיש לנו. הם הפכו לשמות רשמיים בשנת 1991 בוועידה ה-19 למשקלות ומידות. בסופו של דבר, הם לא ראו את הצורך לתאר משהו בעל מכפלה גדולה יותר מיוטה (1 עם 25 אפסים). יוטבייט אחד הוא בערך נפח הנתונים, מאוחסנים ועוברים בכל רשת האינטרנט. רק לשם המחשה קוטר היקום הנראה הוא 880 יוטה-מטרים, לדברי ג’סיקה לייבר מ- MIT’s Technology Review. המשמעות היא שאם היה לנו שם למספר גדול פי 1,024 מיוטה, כל היקום היה נכנס לאחד כזה. אך הוועדה למשקלות ומידות לא הצליחה לחזות את הגידול המעריכי בכמות המידע המאוחסן. בעוד בדיסקים קשיחים או SSD בודדים נפח אחסון של טרהבייטים, מכיל ארון שרתים כמה מאות כוננים ודטה סנטר יכול להכיל מאות או אלפי ארונות. כעת עולה הצעה להרחיב את היקום הדיגיטלי בשישה סדרי גודל יותר מאשר היקום האמיתי. 1,024 יוטבייט הם ברונטובייט אחד (Brontobyte). ברונטובייט הוא לערך 1 ולאחריו 27 אפסים.
גיאופבייט Geopbyte גדול מקודמו כרגיל פי 1,024. אנו יכולים להמשיך לנצח ויש הצעות להמשיך את הרשימה עם סאגאנבייטס, ג’וטהבייטס וגאטובייטס. הם נראים לנו כעת רחוקים, אך מי חשב לפני עשרים שנה שנגיע למחשבי על בכיס שלנו שיכולים לצלם תמונות, לשמש לניווט ולעשות אינספור פעולות צורכות נתונים ואנו עדיין נקרא לו טלפון.
