מאת: אמיר בר שלום. בעוד ארבעה חודשים צפוי אל”מ ל’ לקבל בלשכת מפקד חיל האוויר את דרגות התא”ל ולהתמנות למפקד בסיס נבטים. ל’, ילד טוב ירושלים – תרתי משמע, נחשב לאחד הטייסים המוערכים בחיל האוויר. הוא סיים את קורס הטיס בתחילת שנות ה-90 במגמת תובלה, ומאז ניתן לומר שכוכבו דרך. הוא פיקד על טייסת הרקולסים, בבסיס שדה דב ובחודש אוגוסט יחליף את תא”ל ר’. בקדנציה שלו בנבטים יסגור ל’ מעגל. הוא יקלוט את מטוס ה”שמשון”, ההרקולס J החדש, שחיל האוויר רכש מלוקהיד מרטין האמריקנית.
לחיל האוויר מטוס ההרקולס J אינו זר. צוותים של חיל האוויר נמצאים כבר כמה שנים במפעלים של לוקהיד מרטין במרייטה ג’ורג’יה, כחלק מתכנית השמשון. לפני חודשיים הגיעו לבסיס נבטים שני מטוסי הרקולס J אמריקנים שמוצבים בדרך כלל בבסיס ראמשטיין בגרמניה, לאימון משותף עם מערך ההרקולס של חיל האוויר. במהלך האימון התרשמו הטייסים הישראלים מיכולות המטוס במתארים מבצעיים בהם הם מתאמנים בארץ.
“הביקור הזה הוא חלק משיתוף פעולה בין-לאומי של חיל-האוויר מתוך ההבנה שלא כל החוכמה נמצאת אצלנו, וכדאי לנו ללמוד גם מחילות-אוויר אחרים”, סיפר סא”ל ינון, מפקד טייסת “הפילים” לביטאון חיל האוויר. “הטייסת הזו פועלת באפגניסטן וגם באפריקה, לכן כדאי לנו ללמוד את הלקחים שהאמריקאים מפיקים מהזירות האלה”.
להרקולס J, או כפי שהוא מכונה על ידי היצרנית לוקהיד מרטין – “סופר הרקולס”, טווח פעולה של 5000 ק”מ. עיון קצר במפת המזרח התיכון יבהיר עד לאן יכול להגיע המטוס הזה ללא תדלוק. בחיל האוויר מתכוננים לקלוט את המטוס בטייסת ה”פילים” הותיקה. את המטוסים הישנים מדגם הרקולס H, ישדרג חיל האוויר כדי להאריך את אורך החיים שלהם. מי שזכתה במכרז היא חברת אלביט הישראלית שתחליף במטוסים הישנים את כל המערכות האנאלוגיות במערכות דיגיטליות: פרויקט ההשבחה ישפר משמעותית את יכולות המטוס, במיוחד בתחומי ניווט הטיסה המדויק, טיסת לילה בגובה נמוך ויכולות טיסה בתנאי מזג אוויר קשים. ההשבחה תגדיל את בטיחות הטיסה ותקטין את עלויות התפעול של המערך הישן/חדש.
ההרקולס J ארוך חותר בחמישה מטרים מההרקולס הנוכחי של חיל האוויר, ומהיר יותר ב-100 קמ”ש. נתון שבהחלט מגביר את היעילות המבצעית שלו במתארי העומק של חיל האוויר. כיום נמצא ההרקולס J בשירות 13 מדינות בעולם, כולל כמה “שכנות” של ישראל: עיראק, כווית, עומאן וקטאר.
“ככל שנלמד מחילות אוויר אחרים על יכולות המטוס הזה כך תהיה מלאכת הקליטה שלו בחיל מהירה וטובה יותר”, סיפר רס”ן יובל, סגן מפקד טייסת “הציפור הצהובה”, שטס יחד עם האמריקנים בתרגול המשותף בחודש פברואר האחרון. “אין ספק שמבחינת חיל האוויר מדובר בתהליך דרמטי שעובר על מערך התובלה ארוכת הטווח של חיל האוויר”, הוא סיפר לביטאון חיל האוויר.
לא רק צוותי האוויר מתכוננים להגעת המטוס החדש. בחודש אוגוסט האחרון יצאו לבסיס ראמשטיין בגרמניה ציוותי אחזקה של מערך ההרקולס יחד עם נציגים של יחידת ההעמסה של חיל האוויר, כדי ללמוד על המטוס החדש. הטייסת ה-37 של חיל האוויר האמריקני שמוצבת בגרמניה, עברה את אותו תהליך שתעבור טייסת הפילים, ממטוס הרקולס מדגם H הישן להרקולס מדגם J.
חיל האוויר אמור גם לשנות את תהליכי ההכשרה של ציוותי האוויר שלו למערך ההרקולס. בדגם החדש יכיל הקוקפיט רק שני טייסים, ללא מכונן ונווט. המטוסים הישנים מדגם H ימשיכו לטוס גם אחרי השדרוג שיעברו, באותה מתכונת של 4 אנשי צוות בקוקפיט. אחת האפשרויות שנבחנת בחיל האוויר לקראת קליטת ה”שמשון”, היא לאחד את תפקיד פקח ההעמסה והמכונן. במטוס החדש יש לפקח ההעמסה עמדה בתוך הקוקפיט ממנה הוא מפקח בעזרת מערכת ממוחשבת על תהליך ההעמסה. ההחלטה על שינוי הצוות עדיין לא התקבלה, שכן היא מצריכה שינוי כבר בשלב קורס הטיס. מה שברור הוא שנדידה בין מערכי ההרקולס תצריך את טייסי מערך התובלה להסבה מחדש, בדיוק כמו שעושים היום טייסי הקרב שעוברים בין סוגי המטוסים השונים: ברק, סופה, נץ, רעם ובז.
כמי שביקר כבר כמה פעמים בתא הטייס של הסופר הרקולס, אני יכול לומר שהוא נראה שונה לחלוטין מקודמו. מדובר ב-GLASS COCKPIT, כלומר בתא טייס שמצויד במסכי מחשב ותוכנה השולטת בתפעול המטוס.
מערכת הניווט שלו ממוחשבת גם כן,
מה שמייתר את הנווט במערך הישן. לטייסי ההרקולס J יש תצוגה עילית של נתונים, והמסכים בה מתחלפים על פי בחירת הטייס. המערכת הזו,
HUDS – HEAD UP DISPLAYS, דומה למערכת הנתונים שמוקרנת לטייסי הקרב על הקסדה.
מנועי המטוס, מדגם ROLLS ROYCE AF 2100 TURBOPROP חסכוניים יותר בדלק, אבל חזקים יותר בביצועים. כך למשל יכול הסופר הרקולס להמריא ממסלולים הקצרים ב-40% מהמסלולים שמהם ממריא ההרקולס הנוכחי. מבחינת חיל האוויר הישראלי החיבור הזה של טווח, יכולת העמסה, והמראה ונחיתה ממשטחים קצרים היא בבחינת שיפור משמעותי של יכולות העומק. התכונות החדשות של ה”שמשון” כבר נלמדות בצה”ל ואין ספק שהן ישפיעו על התכנונים המבצעיים של פיקוד העומק החדש שפועל כיום תחת המטכ”ל.
חיל האוויר האמריקני והמארינס שקלטו כבר לפני כמה שנים את ההרקולס J, פיתחו לו בנוסף ליכולת התובלה, גם “חליפה” מודולארית של יכולות תקיפה.
ה-KC – 130J של המארינס האמריקני שמשמש בדרך כלל כמטוס מודיעין וממסר לכוחות הקרקע, יכול בתוך פחות מ-12 שעות להפוך למטוס תקיפה. המערכת
שנקראת “” -Hercules, כוללת 4 טילי HELFIRE ועשרה טילי GRIFFIN מונחי GPS. למטוס גם מערכת עקיבה אלקטרו אופטית יום ולילה מסוג AN/AAQ-30 TSS – Targeting Sight System. תצורה עתידית של המערכת תכלול גם תותח 30 מ”מ. כל מערכות הנשק מופעלות מתוך הקוקפיט על ידי מפעיל שנמצא בעמדת פקח ההעמסה. סביר להניח שחיל האוויר הישראלי לא ירכוש את היכולת הזו שכן היא לא מתאימה למתארי הפעולה של צה”ל.
אם לא יהיו עיכובים בלתי צפויים, המטוס הראשון של חיל האוויר הישראלי אמור להגיע בתחילת 2014 וכאמור הוא ייקלט בבסיס נבטים, שיהיה אז בפיקודו של תא”ל ל’. סביר להניח שזו תהיה הפעם האחרונה שבה יפקד טייס תובלה על הבסיס הזה, שכן בעוד קצת יותר משלוש שנים הוא אמור לקלוט את החמקן הראשון של חיל האוויר, ה-F35. מטוס שבמערך הקרב של חיל האוויר כבר ניטשת עליו תחרות עזה.
