מאת: אמיר בר שלום. הצי האמריקני ציין לפני חודש אירוע היסטורי בתולדותיו. מטוס ללא טייס המריא מסיפונה של נושאת המטוסים ג’ורג וו בוש מול חופי וירג’יניה. המל”ט X-47B, שיוצר בחברת נורתרופ גרומן, ביצע מספר יעפים מעל נושאת המטוסים וכשעה אחר כך נחת בבסיס חיל האוויר האמריקני במרילנד, בחופה המזרחי של ארצות הברית. מפקד הצי האמריקני אדמירל טד ברנץ’ כינה את האירוע הזה “ציון דרך בתעופה הימית”.
מל”ט X-47B הוא מל”ט חמקן שהמבנה החיצוני שלו מזכיר מאד את המפציץ האסטרטגי B-2 שמופעל על ידי חיל האוויר האמריקני. ה-X-47B מסוגל להגיע לגובה של 40 אלף רגל. טווח הטיסה שלו עומד על כ-3,900 ק”מ ובשני תאי המטען החבויים בתוך גוף המטוס ניתן לשאת חימוש מגוון במשקל של עד 2,040 ק”ג.
הצי האמריקני סוגר בשנים האחרונות בצעדי ענק את הפער שנפתח בינו לבין חיל האוויר שמפעיל מאות מל”טים מסוגים שונים בזירות הלחימה השונות של ארצות הברית. הסנטור הרפובליקני, לינדסי גרהאם, חבר ועדת הכוחות המזוינים לאחרונה צוטט בפורומים סגורים בוושינגטון, כי ארצות הברית חיסלה עד כ-4700 איש בתקיפות מל”טים בתימן, אפגניסטן, פקיסטאן ועיראק. ללא ספק נתון מדהים שמצביע על נפח הפעילות של מל”טים בצבא ארצות הברית.
בתחילת שנות ה-2000 הוחלט בצי האמריקני לפנות לתעשיות המטוסים האמריקניות כדי לקבל הצעות לבניית מל”ט חמקן. התכנית המקורית של DARPA, המקבילה האמריקנית של מפא”ת במשרד הבטחון, הגדירה פיתוח משותף לחיל האוויר והצי האמריקני. בשנת 2006 קבע דו”ח מיוחד של משרד ההגנה האמריקני כי צריך להפריד בין תכניות הצי וחיל האוויר, שכן לשתי הזרועות יש מתארי לחימה שונים ודרישות מבצעיות אחרות. חיל האוויר החל בתכנית Next-Generation Bomber והצי המשיך בתכנית הראשונית תחת השם UCAS-D – Unmanned Combat Air System Demonstrator.
שתי חברות ניגשו למכרז הצי: בואינג ונורתרופ גרומן. הדרישות המבצעיות החדשות שהוגדרו לחברות היו פעילות רציפה בסביבת עבודה ימית בהקשרי עמידות בקורוזיה, עבודה בסביבה רווית שדות מגנטים (המערכות האלקטרוניות הרבות שעל נושאת מטוסים), יכולת המראה ממסלולים קצרים לא יציבים ותחזוקה פשוטה יחסית. הדרישות המבצעיות שהוגדרו במכרז היו: יכולת חדירה לסביבה עויינת ללא התגלות למטרות מודיעין, תקיפה ויכולת קישוריות עם מערכות אחרות. ב-2006 בחר הצי בדגם X-47A של נורתרופ גרומן, וכעבור שנתיים כבר הוצג בגודל מלא, בבסיס פאלמדייל קליפורניה, אב הטיפוס שבנתה החברה. רק כעבור שלוש שנים ביצע ה-X-47 את טיסת המבחן הראשונה שלו בבסיס אדוארדס, במדבר נבאדה, שדה הניסויים המרכזי של צבא ארצות הברית. לצורך ניסויי הטיסה בנתה נורתרופ גרומן שני מטוסים שהיו אמורים לבצע קרוב ל-50 טיסות מבחן עד לניסוי הראשון מנושאת מטוסים. אלא שהניסויים הראשונים היו מוצלחים מאד ובעצה אחת עם היצרנית נורתרופ גרומן הוחלט להפסיק את טיסות הניסוי אחרי 16 טיסות בלבד, ולעבור לשלב הבא, הטיסה הימית.
בשלב הראשון של ניסויי הים הוצב
ה-X-47B על סיפונה של נושאת המטוסים הארי טרומן שעגנה בבסיס נורפולק בוירג’יניה. על סיפון הטרומן ביצע המל”ט את סדרת ניסויי ההסעה והפעלת המערכות. חלק ניכר מהניסויים כללו הפעלות של המל”ט בשלט רחוק מתוך הספינה או מקרון בקרה מרוחק, כדי לוודא שהשדות המגנטים הרבים שעל סיפון נושאת המטוסים אינם משבשים את הקשר האלחוטי בין המל”ט למפעיליו. מכאן נסללה למעשה הדרך לביצוע ההמראה והנחיתה הראשונים בהיסטוריה של מטוס לא מאויש על ומנושאת מטוסים.
בבוקר ה-14 במאי השנה המריא
ה-X-47B מסיפונה של נושאת המטוסים “בוש” מהאוקיינוס האטלנטי, כשהוא למעשה “נורה” ממסלול ההמראה שעל הסיפון בטכנולוגיית שיגור, (catapulted) כפי שמוזנקים מטוסי הקרב. בעקבות הצלחת הניסוי הוחלט יומיים אחר כך לבצע את שלב ב’, המראה ונחיתה על סיפון נושאת המטוסים. ה-X-47B מספר אימוני נחיתה והמראה ללא עצירה (touch-and-go landings and take-offs), גם כן בהצלחה רבה.
החשש העיקרי בניסויי הנחיתה היה תנועת הגלים שמייצרת תנודתיות של משטח הנחיתה. עד כה נחתו על סיפוני נושאות המטוסים רק מטוסים מאוישים, שבהם הטייסים הם אלה שתמרנו את המטוס לנגיעה בסיפון. על X-47B הותקנו מערכות מיוחדות הכוללות עזרי ניווט וחיישנים, שאמורים להביא אותו באופן עצמאי לנחיתה על סיפון, גם בים סוער. “אין ספק שתוצאות הניסוי היום הן משמעותיות מאד להמשך הפרויקט הזה”, אמר מיד אחר כך קפטן חיימה אנגדהל, ראש תכנית המל”טים של הצי האמריקני.
“עצם העובדה שכל מערכות המל”ט, תיפקדו בצורה מושלמת בסביבה בעייתית מבחינת מיסוך ושדות מגנטים, מוכיחה שאנחנו אכן בדרך הנכונה עם הפרויקט הזה. הצלחת מערכת הניווט של המטוס, והנחיתות המוצלחות, היא אולי המשמעותית ביותר עבורנו, זה בבחינת אור ירוק להמשיך לפתח פלטפורמות לא מאוישות לנושאות המטוסים”.
השלב הבא בניסויי הטיסה של ה-X-47B יהיה ניסויי נחיתה במסלול קצר ועצירה בעזרת וו וכבל. הניסויים הראשונים אמורים להיערך לקראת סוף השנה על הקרקע בבסיס חיל האוויר בפוטוקסנט ריבר במרילנד, ובהתאם לתוצאות ייקבע השלב הבא של נחיתה ועצירה מלאה על גבי נושאת מטוסים.
בעקבות הצלחת הניסויים, החלו בצי ובנורתרופ גרומן לתכנן כבר את המל”ט הבא, X-47C. המל”ט הזה אמור להיות גדול יותר בגוף ובעל יכולת נשיאה של עד 4500 ק”ג חימוש, כפול מהדגם הנוכחי X-47B.
אגב, ואפרופו תקציב הבטחון…
מחיר הפרוייקט הזה עמד בשנת 2007 על כ-613 מיליון דולרים. בתחילת ינואר האמיר המחיר ל-813 מיליון, וזאת כאמור עוד בשלב ניסויי הטיסה של אבות הטיפוס. בלי קשר למחיר, ההחלטה להמשיך עם הפרויקט הזה עומדת בעינה, ולו רק בשל היכולות שהמטוס הזה יכול להביא לארצות הברית בעצם הפריסה הרחבה של ספינות הצי על פני הגלובוס. כן, כולל במפרץ הפרסי והים התיכון.
צילומים לאורך הכתבה: U.S NAVY
