מאת: אריק וינשטיין
“חדשנות היא לא ערך בפני עצמו אלא כלי שצריך לספק ערך וצמיחה לארגון. הרבה פעמים יועצי חדשנות מדברים במונחים כמו שינוי מהותי, טרנספורמציה, פריצת דרך, מחוץ לקופסה ושינוי כללי המשחק אולם בפועל, אלו שממציאים ויוצרים חדשנות מדברים במונחים הרבה יותר פרקטיים כמו: בעיה, שוני, ניסוי, אב טיפוס, תכנון ועיצוב. החדשנות צריכה להיות פרקטית – להיות רלוונטית ולהביא ערך לארגון” מדברי אריה עמית, סגן נשיא בכיר ליעוץ אסטרטגי בנס טכנולוגיות, בהרצאתו בנושא חדשנות בכנס New-Tech 2013.
אריה עמית פעיל בתעשיית ההייטק בכלל ובתחום ה-IT בפרט מזה כ-40 שנה. הוא שרת כ-22 שנה ביחידת ממר”מ ויחידות נוספות והשתחרר בדרגת אלוף משנה. לאחר מכן כיהן במגוון תפקידי ניהול ופיתוח עסקי: בחברת דיגיטל שכיכבה בתחום המחשוב בשנות השמונים והתשעים (ואי אפשר בהקשר זה של חדשנות שלא להזכיר את הצהרתו של מייסדה האגדי של דיגיטל , קן אולסון, כי לעולם המחשב אישי לא יחליף את מחשבי ה-mainframe….), בקבוצת אלרון הקים אריה עמית (ביוזמה של עוזיה גליל) קבוצה בתחום יישומים עיסקיים לטכנולוגיות IT ועבר עוד כמה תחנות עד להתמנותו לתפקידו הנוכחי כסגן נשיא בכיר בנס טכנולוגיות.
חדשנות היא אחת מהמושגים שמוזכרים בתדירות גבוהה בהקשר של חברות רבות – החל בחברות הזנק צעירות ועד לארגונים גדולים, מה ההגדרה שלך לחדשנות?
“ראשית חשוב שנסכים כי חדשנות אינה הצגת רעיונות חכמים חדשים – זו יצירתיות. החדשנות היא ביישום הרעיונות להשגת ערך – משהוא שלא היה קיים עד היום. צורה נוספת שניתן להסתכל על החדשנות היא כאקט של שינוי הדרך המבוססת והמוכרת לביצוע דברים, היכולת להסב ידע לערך ולחבר טכנולוגיות חדשות עם שווקים חדשים. אין היום חברה שלא מזכירה חדשנות כאחד מערכי היסוד שלה וכאחד האמצעים לייצר מנועי צמיחה חדשים. חדשנות למען חדשנות אין לה ערך בדיוק כמו שטכנולוגיה למען טכנולוגיה אין לה ערך אם לא מחברים לה את הפן העסקי. אני מתייחס בעיקר לחדשנות שהיא פרקטית – חדשנות שהיא רלוונטית לארגון ותביא לו ערך אמיתי עסקי או טכנולוגי וכתוצאה מכך גם גידול בהכנסות”.
בהרצאתו בכנס New-Tech 2013 התייחס עמית לשלשה סוגי חדשנות:
1. חדשנות קונבנציונאלית (Conventional Innovation):
זוהי חדשנות שנובעת בד”כ כתגובה לבעיות מזוהות והיא מוצאת להן פתרון. החדשנות הקונבנציונאלית מזהה הזדמנויות ומגמות טכנולוגיות ידועות ולרוב היא נדחפת על ידי תחרות, צרכי שוק או מוצרים.
2. חדשנות רדיקאלית
(Radical Innovation):
זוהי חדשנות הכרוכה בה פרואקטיביות- הובלה אקטיבית לקראת שינוי והתכוננות למצב עתידי, היא מאתגרת את המצב הקיים, עתירת סיכונים ונמשכת לאורך תקופת זמן ארוכה, לעיתים היא קשה ומתסכלת עד להצלחה. דוגמא טובה לכך היא התפתחות הטלפונים על פני השנים – מהטלפון הקווי של גרהאם בל ועד לטלפונים החכמים של ימינו.
3. חדשנות הרסנית
(Disruptive Innovation):
הצגת מוצרים או שירותים חדשים שמאתגרים את המצב הקיים עד כדי ביטולו והחלפתו, היא משנה דפוסי חיים ומשפיעה על הכלכלה העולמית. דוגמאות לכך :
הצילום הדיגיטלי
הדואר האלקטרוני
GPS במקום אטלס מפות
ויקיפדיה במקום אנציקלופדיה
מיהו החדשן?
אריה עמית: “מה שמשותף להרבה ממציאים שיצרו חדשנות היא העובדה שהם לא למדו את זה באף אוניברסיטה – זוהי תכונה שהייתה בהם או נרכשה עם ניסיון. חדשנים קל לתאר אך קשה יותר למצוא. צוותי חדשנות מערבים יחד שיטות, זוויות ראיה ודיסציפלינות שונות ולכן נדרש לאייש בצוות אנשים בעלי גישה פתוחה שנחשפו לניסיון מגוון בשיטות, תרבויות, התמחויות ונושאים מגוונים. בראש צוות החדשנות צריך לעמוד אדם בעל כישורים מגוונים, אמין ומקובל על חברי הצוות והנהלת הארגון, בעל יכולות ניהול של צוות אנשים מוכשרים ביותר ובעלי דעות עצמאיות, בעל הבנה עסקית רחבה ויכולות הצגה ושכנוע של דרגי הנהלה בכירים. בשלב אתור המשתתפים בתהליכי החדשנות חשוב לזכור שלא נולדים חדשנים, אלא נעשים חדשנים במשך הזמן. אנשים רבים וטובים תורמים להצלחת החברה מתכנון ופיתוח של מוצרים ועד מדיניות ניהול משאבי האנוש בארגון. התכונות הפרטיות לבדן לא תמיד מספיקות, תרבות החברה מעודדת ומטפחת אותם להשיג – יותר כצוות מאשר כפרט.”
סטיב ג’ובס וחדשנות
עמית:”אי אפשר להתעלם מסטיבן ג’ובס, מייסד חברת Apple, שהתבלט בחדשנותו בעשורים האחרונים. גם הוא ושותפו סטיב ווזניאק “נזרקו” מהמדרגות בחברת HP כאשר ניסו לעניין את החברה במחשב האישי – והשאר הוא היסטוריה. בעיני, מה שייחד את סטיב ג’ובס הוא החזון – הוא פשוט ראה דברים שאחרים לא ראו. הוא לא האמין בניתוחי שוק, פילוח דרישות הלקוחות וכדומה. הוא בא עם גישה של הכתבה לשוק ובעצם אמר לנו – “זה מה שאתם רוצים”. בחברת אפל הוא הנחיל תפיסה אותה העביר לאנשיו שהטכנולוגיה כפופה לעיצוב המוצר וחווית המשתמש ולא להיפך. גם גוגל מהווה דוגמה מצוינת לחדשנות – כאשר שני מייסדיה הציגו לראשונה את מנוע החיפוש לאינטרנט לא ממש התייחסו אליהם ברצינות – וניתן לראות היום כמה שירותים נוספים מציעה החברה מעבר לחיפוש ברשת”.
חדשנות פתוחה
עם התפתחות הרשתות החברתיות ברשת מתייחס אריה עמית לסוג נוסף של חדשנות שצומחת והיא חדשנות פתוחה (Open Innovation). בחדשנות פתוחה מערבים ארגונים וחברות מיקור חוץ של מומחים בתחומים הרלוונטיים מעבר לגבולות החברה – באינטרנט בכלל והרשתות החברתיות בפרט, מה שמכונה CrowedSourcing. היתרון בחדשנות נעוץ ביכולת לרתום מספר רב של אנשים מתחומים שונים להתמודדות עם בעיה או אתגר מסוים – דבר שבסופו של דבר יקצר את זמן ההגעה לפתרון.
חדשנות פרקטית
בעיניו של אריה עמית חדשנות היא רק קצה הקרחון שרואים כאשר מתחתיו מתחבא אוקיינוס שלם של דברים נוספים שדורשים שינוי בארגון כמו תכנון פנימי, שינוי תפיסה ונטרול פחדים והתנגדויות בפני השינויים – “חדשנות אמורה להתמקד בשינוי האופן בו אנו עושים דברים, מבצעים עסקים ומתקשרים עם לקוחות. זהו הבסיס לחדשנות הפרקטית. בעוד חדשנות מתמקדת בשינוי אופן הביצוע של דברים החדשנות הפרקטית עושה צעד נוסף קדימה. המיקוד של החדשנות הפרקטית הוא בביצוע פעילויות שלתוצאותיהן השפעה עסקית חיובית”.
בסביבה העסקית ניתן לזהות חמישה מאפיינים לחדשנות הפרקטית:
מידת הרלוונטיות
במידה והרעיון החדשני אינו מתייחס לליבת העסקים, קרוב לוודאי שלא יהיה כדאי להשקיע בו. במילים אחרות, “חדשנות למטרת חדשנות” לא עובדת בדיוק כפי
ש”טכנולוגיה למטרת טכנולוגיה” לא עובדת. הקישור לעסקים כמאפיין החשוב ביותר של חדשנות פרקטית אינה רק גורם מבדל אלא גורם מכריע.
רמת השיפור
חדשנות פרקטית צריכה להציג מידה מסוימת של שיפור. זה יכול להיות שיפור בתהליך קיים, במוצר או בשירות, או בערך העסקי הנובע מהם. כאלטרנטיבה השיפור יכול להתבטא כמשהו חדש לגמרי, כל עוד נלקחת בחשבון רמת הרלוונטיות.
השילוב של שני המאפיינים הראשונים הנ”ל מאפשרים לחדשנות הפרקטית להתמקד בשיפור העסקי.
שלשת המאפיינים הנוספים מתייחסים למניעים אשר מובילים
ל-“Make or Break” של רעיון חדשני גדול.
מהירות היישום
למרות שעל הכביש “המהירות הורגת”, במציאות העסקית של ימינו המהירות הכרחית. ללא יישום מהיר כל רעיון חדשני נדון לכישלון כבר מהתחלתו. במצב בו מחזור החיים העסקי מתקצר על בסיס שנתי, מהירות היישום היא המבדל היחיד למעט הרעיון עצמו. במהירות היישום של הרעיון החדש יכולה חברה אחת לבדל עצמה מרעותה.
מוטיבציית הביצוע
בלעדיה החדשנות הופכת לסוג של פעילות “me too”, נדרש קיום סוג של פקחות וחריפות עסקית כחלק מה-DNA של החברה. בלעדיה הרעיון יישאר בגדר רעיון ללא השינוי המבדל בשוק כפי שמצופה.
רמת המעשיות והשימושיות
כולה מתמקדת על יכולת הביצוע כחלק מהליבה העסקית. נדרשת תובנה, ידע והתמחות להעביר רעיון משלב קונספטואלי ליישום והטמעה מוצלחים.
“ספציפית לגבי נס טכנולוגיות, החברה הינה חברה גלובלית שבה עובדים יחדיו אלפי אנשים מתרבויות שונות ובעלי הרגלים שונים. מסיבה זו החליטה החברה לאמץ ערכים גלובליים המתאימים לקשת התרבויות הרחבה של החברה. נס טכנולוגיות אימצה חמישה ערכים המהווים את ערכי היסוד שלה: שותפות, מצוינות, עבודת צוות, חדשנות ו-Must Win-Win Spirit (רוח ה”חייבים לנצח”). באופן בסיסי, חדשנות כרוכה בשינוי התנהגות של החברה מחברה מגיבה לחברה יוזמת”.
