אמיר בר שלום
את שלושת החודשים הראשונים יעשה הלווין “עמוס 4″ בנקודת שמיים 67.25 מעלות מזרח בגובה 36,000 ק”מ. הלווין מבוקר מתחנת הקרקע של התעשייה האווירית ע”י צוות המפעילים שלה, ובתקופה הקרובה יושלמו בדיקות הקבלה של ביצועי הלווין בחלל. מיקום שמיים אולי אינו אומר דבר לרבים מאיתנו אבל מתברר כי עצם שהייתו של הלווין בנקודת שמיים מסוימת ושידור ממנו למשך תקופה מסוימת מקנה למפעיליו זכויות חזקה מסוימות על הנקודה. במילים של שפת נדל”ן, מדובר ב”הערת אזהרה בטאבו, למיקום בחלל”. בעוד חודשיים אמורה התעשייה האווירית לנייד את הלווין למיקום הקבוע שלו בשמיים, 65 מעלות מזרח, שם הוא אמור לפעול לפחות 12 שנה.
מדוע עניין זה חשוב בהקשר היצרנית? מתברר שצפיפות הלווינים בחלל מתחילה להשפיע על רמת הביצועים שלהם. לא פעם נאלצים מפעילי לווין מסוים לחסום תחום תדר מוגדר או להוריד את הספק המשדר, משום שהשידור מפריע ללווין שכן. זו הסיבה שחברת “חלל תקשורת” הבעלים של “עמוס 4”, תופסת את המיקום החדש במשך שלושה חודשים, כדי לאפשר להציב בו לווין בעתיד.
“בתכנון של ה-“עמוס 4″, בהחלט לקחנו בחשבון את הבעייתיות שנוצרת היום בחלל עם צפיפות הלווינים”, מספר לניו טק גיורא עירן, ראש תכנית “עמוס 4” בתעשייה האווירית.
“כיום בתחומי התדר השכיחים Ku ו-C הרבה מאד הפרעות הדדיות בין לווינים בגלל קירבה יתרה. בהרבה מאד מקרים שבהם בוחנים ניצולת של יכולות לווין אנחנו רואים שקרוב ל-30% מהיכולות לא מנוצלות בגלל בעיית הקירבה וההפרעות. ב”עמוס 4″, פרצנו קדימה עם השימוש בתדר Ka, ופתחנו אפשרויות נוספות של שידור וקליטה ללא הפרעה הדדית וברוחבי סרט גדולים במיוחד. בתחום ה-Ka הסיגנל עולה בתדר של 30 גה”צ ויורד בתדר של 20 גה”צ”.
אחד האתגרים הטכנולוגיים שבהם נתקלים הלווינים החדשים שמשתמשים בתדר Ka קשור לרוחב האלומה. בשל התדר הגבוה בהשוואה לתדר Ku ו-C, האלומה של תדר Ka, צרה הרבה יותר. הלווין שחשוף לתנועת השמש, מקבל עיוותים קטנים, מיקרוניים, שפוגעים בדיוק וביציבות האלומה על הקרקע. בתעשייה האווירית הצליחו לפתור את הבעייה ע”י יישום מגוון שיטות ופתרונות בכל מערכות הלווין. כמו-כן האלומה הצרה אינה מספקת כיסוי רחב מספיק, ואת זה פתרו בתעשייה האווירית בעזרת פיתוח ושילוב של מספר גדול של זנים היוצרים מתווה קליטה סלולרי על הקרקע.
“אין ספק שהיה לנו כאן אתגר טכנולוגי/ מדעי גדול מאד והצלחנו להתגבר עליו בעזרת ריבוי אלומות ומקלטים “אומר גיורא עירן. “שימוש בתחום ה-Ka הוא פתרון אטרקטיבי במיוחד למשתמשים קטנים וניידים, לתקשורת רחבת-סרט דו-כיוונית.
לווין “עמוס 4” שוקל 4.2 טון בשיגורו, ומבוסס על פלטפורמת עמוס 4000 החדשה שפותחה בתעשייה האווירית. מטע”ד התקשורת המתקדם הוא בעל 24 משיבים רחבי-סרט בעלי הספק גבוה בתדרי
Ka ו-Ku, ו-10 אנטנות מנוהגות היכולות לתת שירות בעת ובעונה אחת ל-9 אזורים שונים באסיה, אפריקה, המזה”ת ואירופה. מוסיף גיורא עירן “בנוסף מתוכנן מטעד התקשורת לגמישות מכסימלית הן בהיבט של כמות אנטנות, ניידות אנטנות והיכולת להקצות באופן דינמי משאבי קיבולת לאנטנות. ללקוח זהו יתרון כלכלי עצום, משום שבפועל הלקוח שלנו יכול לנצל את כל יכולות הלווין, ובמילים אחרות למכור עוד ערוצים לעוד לקוחות”.
התעשייה האווירית שיגרה בהצלחה לחלל, עד-כה, 14 לוויינים, הכוללים לוויני צילום אופטי, לוויני צילום מכ”מ ולוויני תקשורת. בימים אלה בונה התעשייה האווירית 5 לוויינים נוספים, המתוכננים לשיגור בשנים הקרובות. לווין התקשורת הישראלי הראשון, “עמוס 1”, אשר שוגר ב-1996 ותוכנן לאורך חיים של 10.5 שנים, סיים את חייו ב-2012 לאחר 16 שנות פעילות מוצלחות.
“עמוס 4″ הוא למעשה ראש משפחה חדשה של לווינים” אומר גיורא עירן.
“עד כה לוויני התקשורת “עמוס 1”,
“עמוס 2″ ו”עמוס 3″ היו ממשפחת הלווינים הקטנים של עד 1 טון. ב”עמוס 4″ קפצנו למעשה למשפחת הלווינים הגדולים, של 4 טון ויותר. בימים אלה אנחנו כבר עובדים על תכנון ה”עמוס 6″, והוא יהיה כבד יותר מ”עמוס 4″ ויגיע למשקל של כ 5.4 טון.”
אחד ההישגים המשמעותיים של התעשייה האווירית ב”עמוס 4″ הוא שיפור יעילות הפלטפורמה בהשוואה ללווינים במשקל מקביל. יחס המשקלים בדרך כלל בין פלטפורמת הלווין – שכוללת מבנה ומערכות השירות לבין מערכת מטעד התקשורת הוא 65% – 35%. כלומר רוב הלווין הוא מערכות השירות ולא המערכות הייעודיות “שמייצרות” את ההכנסה. הפלטפורמה שפותחה ב”עמוס 4″ מספקת יחס של
55% – 45%. שיפור יעילות של כ-30 אחוז.
“בראייה כוללת של ביצועי משפחת העמוס החדשה הצלחנו להשיג כאן יתרון מאד חשוב. אנחנו מציעים ללקוח יותר מטעד על-גבי הלווין. בנוסף פיתחנו יכולות אופטימליות בניצול הדלק של הלווין מה שיאפשר יותר חיים או יותר מטעד. כלומר לווין עם פוטנציאל כלכלי גדול הרבה יותר”.
שם המשחק בלוויני התקשורת החדשים הוא רוחב הפס שהם יכולים לספק ללקוח, בעקבות מעבר שוק הטלוויזיה המסחרית לשידור באיכות HD. כך גם לגבי רשת האינטרנט, שאליה גולשים בהדרגה שידורי הטלוויזיה. . . ב-“עמוס 4”, יכולה חברת חלל לנייד את רוחב הפס/עוצמה בין האנטנות בהתאם לדרישת הלקוח. שימוש נוסף שהולך ונפוץ בעולם התקשורת הוא “יתירות תקשורתית”, שימוש בלוויני תקשורת כגיבוי לסיבים אופטיים קרקעיים.
ב-“עמוס 4” שינינו את הקונספט של הלווינים שלנו. עברנו לבנות לווינים מודולאריים, כלומר כל קבוצת רכיבים יושבת על מודול נפרד: אנטנות, משיבים, פלטרפורמת שירות. הקונספט הזה מאפשר לנו לקצר את תהליך הבנייה. זה יתרון גדול במיוחד בהקשר הלווינים הבאים שלנו. תפיסת המודולים מאפשרת לנו גמישות תכנונית גבוהה. אספקט נוסף הוא אמינות המערכות, כל המודלים שלנו מוכחים והחומרה בהם נוסתה כבר בתנאים הנדרשים. בנוסף, תפיסת המודולים מאפשרת לנו כיום להאריך את גוף הלווין כדי לתלות עליו עוד מערכות בשיטת המודולים המתחלפים. לדוגמא, היום כשאנחנו כבר עובדים על תכנון “עמוס 6″, קיצרנו באופן משמעותי את זמן האספקה, מ-40 חודשים ל-27 חודשים מרגע ההזמנה”.
