אבטחת מידע במגזר הצבאי והאתגרים בתחום הטכנולוגי

חגית חפץ, מערכת ניו-טק

נחום רוזנבאום, מנהל מחלקת המכירות בחטיבת הטכנולוגיות ביעל תוכנה: “בצה”ל יתרון הזמן הוא בדיוק הסוד המפריד בין לנצח בקרב או בסיכול הבא, ולכן צה”ל מתמודד עם אתגרים ודרישות למתן פתרונות טובים יותר ומוקדמים יותר מאויביו”.
מערכת ניו טק ערכה איתו שיחה על מאפייני המיגזר הצבאי והאתגרים היחודיים איתם הוא מתמודד בתחום הטכנולוגי.

ספר על המאפיינים של המיגזר הצבאי – האם יש צרכים יחודיים למיגזר זה?
בראשית דבריי אפתח בציטוט של תא”ל נחום בסלו, קצין קשר ותיקשוב ראשי וראש מטה אגף התיקשוב בצה”ל אשר אמר בטקס הפרישה שלו ב-2011, כי
“ה-IT בצבא, במהותו, לא שונה מכל IT אחר בעולם, והולך עם המגמות הטכנולוגיות”.
יחד עם זאת, ארחיב ואומר, כי צה”ל עומד באתגרים ובדרישות למתן פתרונות טובים יותר ומוקדמים יותר מהמתחרים, קרי האוייב. ויווק ראנדיבה, מנכ”ל ומייסד חברת טיבקו הבינלאומית, המיוצגת בישראל ע”י יעל תוכנה, מדבר על יתרון שתי השניות כעל אתגר בעולם העסקי, אסטרטגיית “שתי השניות” אומרת כי עדיף לקבל מידע בכל כמות שהיא (אפילו מואטת ביותר) שתי שניות לפני שקורה משהו, מאשר הרבה מידע – שישה חודשים אחרי. עבור צה”ל יתרון הזמן הוא בדיוק הסוד המפריד בין לנצח בקרב בסיכול הבא או להפסיד. גופי הביטחון צורכים שרותים מגופי ה-IT הצה”ליים והדרישות שלהם לפתרונות יצירתיים בכל המישורים רק גדלות ומתרחבות. הצורך בכלים מתקדמים לאיסוף מידע, תחקור מידע והפצתו לכל מפקד בשטח, מחייבים את העוסקים במלאכה וגם מאיתנו, הספקים להיות דרוכים עם רעיונות ופתרונות טכנולוגיים מתקדמים. לאחר מכן מתפקידנו לספק לצה”ל את הכלים לחפור במידע, להפיק ממנו לקחים ולחזות מגמות שיניעו אותו לפעולה.

האם נושא אבטחת המידע חשוב במיוחד בגלל שמדובר במיגזר הצבאי?
איומי הסייבר העומדים בפתח ומאיימים לשבש את פעילותו של הצבא, לשבש מערכות ולעשות שימוש בנתונים חסויים, מחייבים לגדל דור חדש של לוחמים. החזית עוברת למרכזי המחשוב המתקדמים בהם נערך הצבא לסוג אחר של התגוננות. אם בעבר הפתרון לאיומים היה פסיבי בתצורה של התמגנות באמצעות פיירוולים, היום, יהיו הפיירוולים טובים ככל שיהיו, הצבא נדרש לדפוסי חשיבה שונים של יציאה מהמרחב המבוצר ומניעת המתקפות באזורי עומק האוייב. מצד שני צה”ל והממשלה, נדרשים לעשות זאת בשיתוף פעולה ומבלי לשלול את ההגנות המסורתיות על אזורים טקטיים כקו הגנה אחורי.
זה לא סוד שצה”ל נערך בתקופה האחרונה במספר מכרזים של מגה פרויקטים להקמת מערכי מחשוב מתקדמים עבור Data Center מרכזי ועבור הקמת תשתית ענן רב זרועית שתנוהל בתצורה דומה לתשתיות הענן הקיימות כיום בשוק. צה”ל לוקח בחשבון את המשמעויות הטכנולוגיות הנובעות משינוי תפיסתי זה, בפן הטכנולוגי ובפן הלוגיסטי. סוגיות התקציב כמובן שלא פוסחות על מכלול השיקולים הכולל שימוש בידע מקומי וגלובלי הן לצורך השלמת מידע והן לצורך ניצול הדולר האמריקאי.

לאור כל אלה, האם יש מערכות/פתרונות שהמיגזר הצבאי מעדיף או שהינם מתאימים לו במיוחד?
ביחידות הטכנולוגיות של צה”ל לומדים וחוקרים את הנעשה בתעשייה, ומה הן הטכנולוגיות ושיטות העבודה הנהוגות בעולם העסקי והביטחוני הגלובאלי, ומנסים לקחת את הערכים המוספים מכל אחת מהתצורות. לדוגמא, בעולם הטלקום, המוביל בחדשנות טכנולוגית, קיים טרנד של שימוש בפלטפורמת מסרים של ענקית התוכנה טיבקו המאפשרת התראות בזמן אמת ואינטגרציה בין שלל מערכות הארגון, גם גופי הביטחון הישראליים לא נשארו מאחור ומשלבים טכנולוגיה זו המאפשרת להם לאסוף נתונים מתוך מאגרי מידע ומערכות תפעוליות ומבצעיות ולהעבירם בזמן אמת בקורלציה עם ארועים מקבילים.
האם יש מערכות שלא מתאימות למיגזר הצבאי?
מקובל כי מגזר הביטחון מייצר לעצמו פתרונות ייחודיים ואכן ישנן מערכות ופתרונות שמתאימים באופן ספציפי למגזר הביטחוני. אולם, רוב הפתרונות שאנו מספקים, בקבוצת יעל לדוגמא ובחברות נוספות בתעשייה, מבוססים על טכנולוגיות מתקדמות הפועלות בכלל המגזרים כדוגמת פלטפורמת העברת המסרים של חברת טיבקו, אשר הזכרתי קודם. דוגמא נוספת ניתן למצוא גם בתחום תחקור המידע אשר מוביל היום את העולמות העסקיים ואינו פוסח על גופים ביטחוניים, אנו מציעים למגזר הביטחון מגוון פתרונות, ביניהם, ספוטפייר – כלי ויזואלי, לתחקר איומים במרחבים השונים המאפשר בין השאר, לתת תמונת מצב בזמן אמת למקבלי ההחלטות. התפיסה שלנו בחברת יעל, כנותני פיתרון מונחה לקוח והצורך העסקי בטחוני שלו מביאה אותנו למינוף הטכנולוגיות והפתרונות שפותחו בעולם והתאמתם לסביבה ולאתגרים של צה”ל. צריך גם לזכור שצה”ל הוא גוף גדול שמנוהל ע”י מערכות מידע רובסטיות. אם בעבר פניו של צה”ל היו לפרויקטי פיתוח עתירי קוד, כיום הכיוון שאנו ממליצים ללקוחותינו הוא מקסימום תוכנה במינימום קוד. ניתן לראות שגם צהל שינה את התפיסה ומיישם פתרונות קיימים ומותאמים לסביבה הצה”לית, למעט מקרי קיצון בהם נידרש פיתוח ייחודי בעיקר בעולם המבצעי.

לאן צועד תחום המיחשוב הצבאי? ומה לדעתך יהיו הטרנדים העתידיים בשוק זה?
במחשוב הביטחוני אין טרנדים. כל איום הוא בסיס למתן פתרון. דוגמא לכך הוא האיום הבליסטי אשר מדיר שינה מהדרג הצבאי בכל הגזרות. הטכנולוגיה במקרה הזה מסייעת, הן בפן ההתקפי והן ביצירת מעטפת של מערכות משולבות לאיתור שיגור טילים אל עבר מדינת ישראל. כמו כן, שיתוף פעולה רב זרועי מאפשר התראה ממוקדת לאזור המאויים והפעלה של צופרים בערים המאויימות. מערכות מתקדמות משולבות מידע סטטיסטי יכולות לנבא את שיגור הטיל הבא ולהתריע על כך במעוד מועד. ומה לגבי מטוסי קרב בלתי מאויישים שיטוסו במבנה לעבר היעד אי שם, יתקפו ויחזרו ללא סיכוי לנפגעים בנפש? כולנו מכירים היטב את הסיסמא “המעז מנצח”, זו לא רק סיסמא של יחידות שטח מיוחדות. תפעילו את הדמיון וכשתסיימו תגלו שחשבו על זה כבר ביחידות המו”פ של צה”ל ומשרד הביטחון. נשמע כמו מדע בדיוני? יחידות המחשוב של צה”ל בשיתוף התעשייה ומוחות יצירתיים לא חושבות כך ופועלות ללא גבולות לשמירה על בטחונינו באמצעות פלאי הטכנולוגיה.