במרתף רחב ידיים, הנמצא מתחת לביתם של אהרון וחלי גלח בראש העין, פגשתי את השניים בין הרבה בקבוקי יין, מיכלי תסיסה וחביות עץ אלון, עמוסות ביין. ביקב הביתי שלהם, הנמצא במרתף זה, מייצרים בני המשפחה כ-3,000 בקבוקים בשנה. את אחד הקירות בחדר הטעימות שבמקום מכסות הרבה תעודות זכיה במדליות, הוכחה לטיבם הגבוה של היינות, הזוכים בפרסים בתחרויות יין בארץ.
אהרון: “אני עושה כבר 8 שנים יין, בצורה מקצועית, לאחר שלמדתי את עשיית היין במספר קורסים”.
חלי גלח: “אני כאישתו של אהרון, שותפה פעילה בעשיית היין שלנו. אנחנו יקב בוטיק משפחתי שבו כל המשפחה עוסקת ביצור היין, מהעבודה בכרם ועד למילוי הבקבוקים. לכל ילד במשפחה יש תפקיד בעשייה”.
מדוע היקב שלכם נקרא AG? התעניינתי. חלי: “רוב היקבים נותנים שמות של הבעלים, שם משפחתם או בהתאם לשמות הנכדים או הילדים ואני רציתי משהו שונה. נתתי את הראשי תיבות של בעלי, היינן אהרון גאלח. כל מי שמגיע שואל מהו ה-AG וזה מעיד על סקרנות והתעניינות ביקב, וזה חשוב לנו מאוד”.
איך אתם עושים את הבלנדים הסופיים של היינות ומי מחליט איך יהיו? “כולנו כולל הילדים יושבים סביב השולחן, טועמים ובודקים את היינות החדשים ובסוף כולנו, היינן ביחד איתנו והצעותינו, מגיעים להחלטה משותפת על הרכב היין העדיף. זה אחד מהדברים שמוסיף לנו לגיבוש המשפחתי.
בחלק העליון של אחת מקירות המרתף הקריר ממוקם פתח עם דלת סגורה, ואהרון הסביר לי: “התחלת הייצור של היין הוא בחדר תסיסה זה שגם משמש כחדר קרור. אני מכניס את הענבים מלמעלה למטה מבלי שימוש של משאבה או משהו אחר, אך ורק בכוח הגרביטציה. בחדר זה אפשר להוריד את הטמפרטורה אפילו עד למינוס 18 מעלות, אם צריך. כשאני רוצה לעשות ליין הלבן והרוזה שקיעת קריסטלים אני עושה זאת בחדר המקורר הזה”.במרתף היקב נמצאים גם מיכלי התסיסה מנירוסטה ובינהם כאלה בנפח של 700 ליטר. סמוך למיכלים נמצאת דלת נוספת עליה כתוב “חדר 3”. פתחתי אותה ונכנסתי לחדר החביות, המקורר היטב, של יקב AG. כל סוג יינות מתיישן בחביות מספר שונה של חודשים, בהתאם לצרכי הינות, כדי להוציא מהם את המקסימום, בהתאם לטעמי המשפחה. אהרון: “את הענבים אני מביא מאזור הרי הגליל העליון. יש מספר כרמים איתם אני עובד בקביעות מדי שנה. לאחר שסיימנו את חודשי היישון בחביות מגיעה העת השמחה ביותר של כל יינן בעולם – הביקבוק. חדר איחסון הבקבוקים הוא החדר שכל יינן מתגאה בו. לאחר עבודת ייצור היין הקשה זה החדר שבו היין ממשיך להתיישן ולהרגע בבקבוקים. אני לא שם תווית על הבקבוק לפני שהיין נח לפחות שנה. רק אז היין מוכן לשיווק. חלק מיינותינו זכו במדליות זהב וכסף ואני מכוונם למסעדות טובות. זכינו עד כה ב-7 מדליות כסף ומדליית זהב אחת. היין כשר למהדרין, וקיבלתי גם ברכה בתחילת דרכי מהרב עובדיה יוסף על היקב”. על הקיר תלוייה תמונה גדולה בה ניראה אהרון גלח מקבל את ברכת הרב עובדיה זצ”ל.
הבקבוק הראשון שפתח אהרון היה הרוזה הטעים מאוד העשוי מכמה סוגי ענבים, קברנה, מרלו, מרסלן. שילוב מעניין. “היין השני שאנחנו טועמים הוא יין שרדונה, יין הביכורים הלבן שלי. השרדונה התיישן 8 חודשים בחבית עץ אלון צרפתית מבורדו חדשה. הענבים הגיעו מגבעת עדה. ליין יש PH מאוד נמוך, 3.28 שזה PH מצויין לשרדונה, לדעתי. החלטתי לעשות השנה יין לבן בפעם הראשונה בגלל הביקוש הגדול שיש ליינות לבנים בארץ. אני חושב שבמדינה חמה כמו שלנו היין הלבן הוא חלק עיקרי וחשוב ועתה הוא תופס תאוצה מאוד גדולה כאן. בחרתי דווקא בזן השרדונה כי שרדונה הוא יין שאני מאוד אוהב. זהו הקברנה סוביניון של הלבנים”.
היין הבא שנמזג לכוסות נקרא ואלי רון. השם שלו הוא כתזכורת לעמק הרון שאין בו לא קברנה, מרלו, ולא יינות אחרים האופיינים באזור בורדו. “אני משתמש ביין זה רק עם זני ענבים המגיעים מעמק הרון, שיראז, פטיט סירה, סירה. אני מוזג את היין לדקנטר כדי שיפתח קצת. הוא מבציר 2012. הענבים הם מאזור דלתון ומעמק קדש הצפונים. מעניין וטעים. יש לי ביקב 4 סדרות של יינות: ארומה שמתיישן שנתיים בחבית, ואלי רון, סיקרט וטרג’ר, יין משנת 2011 שזכה במדליית זהב”. ואהרון ממשיך לפתוח בקבוקים ולמזוג לכוסות, אחד אחרי השני, עד שכבר היה קשה להבחין מה יותר טעים ממה. “אני עכשיו פותח את הסיקרט שהוא זן בורדולזי מדרגה שנייה ביקב. אחרי ארומה, אנחנו פותחים 2011, 2012 ו-2013, כדי להשוות. ענבים מסוג קברנה מרלו ופטיט סירה מאזור הרי הגליל העליון”. אהבתי ביותר את זה מבציר 2012. את יינות יקב AG מראש העין, עדיין לא מוכרים בחנויות. ניתן לטעמם ולרכשם אצל הזוג גלח, ביקבם או בטלפון 050-4287677.
לחיים, ושיהיה בהצלחה למשפחת גלח וליקבם AG.
ישראל פרקר, מהנדס מכירות ויישומים בחברת אלימק.
ישראל יזם, הקים ומפעיל בזמנו החופשי את אתר השער לעולם יינות ישראל
www.wines-israel.co.il
המתעדכן מדי יום
