שינוי פני עולם המדידות

אספקטים רבים השתנו בעולם המדידות בהשוואה למספר שנים לא רב אחורה. ייתכן שהברור ביותר זה הקהל העכשווי שמשתמש בציוד המדידה שכמובן השתנה אף הוא. מחקרים מראים ש-20% מהמהנדסים בתחומי ההיי טק השונים הצטרפו למעגל רק בעשור האחרון כלומר הגיל הממוצע בתחום אכן יורד. שינוי עקרוני ומהותי בתחום הוא שבעבר היו מפעלים שתפעלו את הייצור אצלם פנימה ומכורח הנסיבות היו מחזיקים צוותים הנדסיים לעניין מדידות, בדיקות, בדיקות סופיות ואבטחת איכות. כיום רוב החברות מוציאות למיקור חוץ את כל נושא הייצור והבדיקות ומכיוון שכך צוותי המהנדסים הצטמצמו משמעותית. צוות המהנדסים שנישאר במפעל אינו זמין ללימוד תפעול ציוד מדידה אם בכלל ולכן המיומנות והמקצוענות בתחום פחתה. מבט לאחור המהנדסים כיום מצפים למכשור מדידה אינטואיטיבי בדומה להתפתחות של ה-smart phones & tablets בחיינו. כדי להבין את השינוי שחל לאורך השנים, ניבחן איך ציוד מדידה שהיה קיים שישה עשורים לאחור קיבל תפנית. ציוד המדידה כפי שרואים בתמונה 1 היה מכשיר עם מחט שהופעלה בצורה אנלוגית, סקלת משישה וקריאה בעייני המהנדס. מכאן המהנדס לקח רישומים ידניים. היו גם רשמים אלקטרוניים, Data loggers שאת הנתונים היו משרטטים על דף מתגלגל לאורך זמן ושרטטו גרף.

עולם דיגיטלי
כאשר חלה התפתחות והעולם הדיגיטלי נולד, תצוגת המחט האנלוגית הלכה ונעלמה והופיעו מכשירים עם תצוגת 7 segment, LCD & LED. כפתורים מסתובבים לכיוונון אנלוגי חולפו במתגי לחיצה On/Off ובהקשת נתונים דיגיטליות לתכנות קונפיגורציית המכשיר. המשך ההתפתחות הוליד תקשורת וע”י כך נתוני המדידה הועברו אוטומטית אל המחשב המבקר כמו: RS-232, GPIB. תקשורת זו איפשרה העברת נתונים מהירה ומדוייקת אבל בכיוון השני, הורדת פקודות הפעלה וגם שליחת Triggers אל מכדיר המדידה לסינכרון מדידה בחלקיק שנייה הנידרש. בהמשך המהנדסים דרשו נראות טובה יותר וגם יכולת קריאה משופרת. התצוגות הלכו והשתפרו, בהירות גבוהה, vacuum fluorescent אשר איפשרו תצוגת מספר שורות בו זמנית וע”י כך כמובן יותר נתונים ומידע רלוונטי.

מבט לעתיד
העתיד כבר כאן, בעשור האחרון יצרני ציוד המדידה השקיעו רבות לקדם את ממשק המשתמש, התצוגות ובמיוחד מהירות התגובה של מכשור המדידה. התחרות עם השנים הולכת וגוברת וכדי להצליח ה-time to market הולך ומתקצר. נקודה זו מעבירה את הלחץ אל המהנדסים, המדענים, המפתחים וכל הפונקציות שמשתתפות משלב הגדרת המוצר, הפיתוח, אימות פיתוח, בניית דגמים, בדיקת התכנות, ייצור ובדיקות סופיות. כדי לתת מענה לכל האתגרים האלה, חברות הצב”ד פיתחן מכשירים אשר מכילים בתוכם יכולת חשיבה ואנליזה והבאת נתונים תוצאתיים למהנדס כדי שמחזור העבודה שלו יתקצר. באותו הזמן שבשוק הצרכנים העולמי חלה התפתחות של Smart phones, Tablets, smart Cameras יצרני הצב”ד עשו לטכנולוגיה זו של advanced capacitive touchscreens with multi-point, pan-pinch-zoom-swipe operation איטגרציה והטמעה בתוך הצב”ד וע”י כך הלכו צעד גדול קדימה המאפשר יכולות תצוגה, ניתוח ואנליזת נתונים שבעבר היו נחלת המחשת המארח המחובר למכשיר המדידה.
מסך מגע מאפשר לימוד מהיר בהרבה של המשתמש על פונקציונליות המכשיר והוא מאפשר גישה אינטואיטיבית ומהירה לאפשרויות ופוטנציאל השימושים של המכשיר. אם בעבר לכל מכשיר היה ספר משתמש שעדיין קיים כמובן אלא שעתה הוא בתוך זיכרון המכשיר ובלחיצת כפתור המשתמש מגיע מיידית לסבר ישיר על אותה פונקצייה שמתופעלת באותו הרגע. התקדמות זאת מאפשרת למהנדס להגיע למקצועיות במדידות מהר מאוד ולא גוזלת ממנו גרף לימוד ארוך. החיסכון בזמן מתועל אל הישגיות של פיתוח המוצר ו-Time to Market תחרותי שמביא להצלחה.
מכשירי מדידה עם מסך מגע אינם רק פיתרון קל למהנדסים מתחילים אלא מאפשרים למהנדסים להגיע לעומק ניתוח תוצאות, אם מתימטית ו/או סטטיסטית ו/או אמפירית אשר היו צורכים זמן רב מהמהנדס כדי לעשותם חיצונית על מחשב. הגמישות של הצגת הנתונים גרפית וגם נומרית מאפשרת חקירת נתונים יעילה ועמוקה יותר. מכיוון שהגדרות הפונקציה הן על המסך, המסך משתנה בהתאם לנושא המדידה וע”י כך מאפשר לכלול במכשיר אחד עוד ועוד פונקציונליות ולמעשה להרחיב את היכולות של כמה מכשירים לתוך אחד. שוב הקטנת ה-foot print של המכשיר במעבדה של מ”ר בה יקר מאוד.

סיכום:
הלחץ התחרותי מביא את הקידמה, יותר ויותר משתמשים ידרשו את הכלים שיעזרו להם להיות ראשונים ולהגיע לתוצאות המתבקשות כדי להצליח . הצורך בחשיבה מתקדמת שמתבססת על ניתוח נתונים עמוק, כיווני מחשבה לא שיגרתיים ופיתוח מוצר טוב יותר, יעיל יותר ואמין יותר מביאים את יצרני ציוד הבדיקה והמדידה לבנות את הכלים המתאימים ובאופן כזה שעקומת התפעול והלימוד יהיו קצרות במיוחד בציר הזמן.

הכתבה נמסרה באדיבות חברת דנ-אל