החודש היינו עדים להיסטוריה בתחום הלווינות הישראלית. לראשונה, בוצע שיגור כפול של שני לווייני תצפית מתוצרת התעשייה האווירית לחלל. שוחחתי עם עפר דורון מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית על השיגור המוצלח, על היכולות ומיקומנו ביחס לעולם.
שני לווייני תצפית, OPTSAT3000 ו”ונוס”, שפותחו ונבנו בתעשייה האווירית, שוגרו בשיגור כפול ראשון מסוגו עבור לוויינים ישראלים, על גבי המשגר האירופאי Vega של חברת Arianespace מאתר השיגור קורו, שבגיאנה הצרפתית. הלווין OPTSAT3000 הינו לווין תצפית מתקדם המיועד לשימוש משרד הביטחון האיטלקי. “ונוס” הינו לווין לניטור חקלאי וחקר הסביבה שנבנה עבור סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל הצרפתית CNES. הלווין הראשון שהופרד מהמשגר הוא OPTSAT3000 – לאחר 42 דקות ו-49 שניות מרגע השיגור בגובה של 450 ק”מ. הלווין השני ‘ונוס’ הופרד מהמשגר לאחר שעה ו-37 דקות ו-17 שניות מרגע השיגור בגובה של 720 ק”מ. הלוויינים הוצבו במסלול סביב כדור הארץ (כל לווין במסלול ייעודי) הם יעברו במשך מספר חודשים סדרת בדיקות לאימות תקינותם וביצועיהם. עפר דורון, מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית סיפר על הפרויקט: “מדובר בפרויקט מאוד מורכב עם המון עבודה טכנית המשלבת צוותים מאוד גדולים וכמויות ענקיות של טלמטריה המגיעה מהלווינים. כרגע יש לנו עוד בדיקות מקיפות עם תוכניות המוכנות מראש עד שנוכל להכריז שכל המערכות תקינות ועובדות כפי שצפוי שיעבדו.”
הערכות לשיגור
“ההערכות מתחילה למעשה שנים אחורה”, מסביר עפר “חלק מתכן של הלווין הוא התאמה למשגר ופה יש לקחת בחשבון שמדובר בשיגור כפול ולכן המשגר אינו רגיל אלא בעל יכולות שונות ומיוחדות יותר. במשך תקופה ארוכה נערכות הכנות, סקרים, תכן טכני, בדיקות וכל זה עוד לפני השיגור. חודש וחצי לפני השיגור שני הלווינים נשלחו למקום השיגור עם ציוד נלווה רב ומגוון יחד עם צוות גדול של עשרות אנשים הכלל גם אנשי אינטגרציה וגם מומחים לכל תחום בלווין. באתר עצמו נערכו ללווינים בדיקות יחד עם המשגר. כל התהליכים האלו הם מאוד מורכבים ומאוד חשובים לשיגור מוצלח.”
לראשונה בישראל – שיגור כפול
למעשה מדובר בהיסטוריה בתחום הלווינות הישראלית – זו פעם ראשונה שמתקיים שיגור כפול של לווינים. שאלתי את עפר למה לא נעשה שיגור כפול בעבר? והוא ענה: “ראשית, המשגרים שלנו לא יודעים לבצע את הפעולה הזו ושנית יש לתאם את זה ששני הלוונים יהיו מותאמים ומוכנים באותו זמן וזה לא אירוע שיגרתי. המשגר בשיגור הנוכחי היה משגר הפנוי לקחת יותר מלווין אחד עם שינויי המסלול הנדרשים בניהם.” המשגר שמציין עפר הוא למעשה משגר אירופאי (משגר Vega של חברת Arianespace) שיכול להגיע למסלולים מאוד מיוחדים והוא מתאים לפרמטרים של המשימה.
יש לציין גם ששיגור כפול אינו משפיע על הלווין עצמו אלא בעיקר על הצוותים הנמצאים על הקרקע. עפר מפרט: “יש לנו שני חדרי בקרה פעילים – אחד לכל לווין אשר ממשיכים לפעול כל אחד בנפרד אבל במתואם אחד עם השני. יש לנו צוותים טכניים משולבים אשר מסתכלים על שני הלווינים. זה אתגר מאוד גדול – בחודשים הראשונים לכל לווין ובעיקר עבור שני לווינים במקביל”.
שיתוף פעולה עם חו”ל
למעשה איטליה היא המדינה השלישית בעולם ששיגרה לווינים בחלל והעובדה שמדינה כזו בחרה בישראל לבניית לווין צבאי מצביעה על היכולות והעליונות שיש לנו בתחום. עפר: “יש לנו יכולת מעולה לבנות לוויני תצפית. זה כבוד גדול שהם בחרו דווקא בנו. אין עוד לווינים בעולם בגודל כזה והמחיר כזה שיודעים לתת ביצועים כמו שלנו. חלק מהעסקה היה שיתוף פעולה מאוד פורה עם האיטלקים, גם עם מערכת הביטחון האיטלקית וגם עם התעשייה האיטלקית שהיתה אחראית על הפרויקט ובעיקר על השילוב במערך הקרקעי של הלווין עם המערך הקרקעי הקיים באיטליה. היתה פה עבודה משולבת של צוותים ישראליים ואיטלקיים.
במקרה של הלווין ונוס (הלווין המדעי) היה שיתוף פעולה מצויין של סוכנות החלל הישראלית יחד עם סוכנות החלל הצרפתית שהיתה אחראית על צוותים נכבדים במערך הקרקעי וגם עם חברות ביטחוניות כמו רפאל שאחראית על פיתוח מערכת ההנעה הייחודית של הלווין ואלביט שאחראית על הטלסקופ אשר נבנה באל-אופ.”
ישראל
הלווינים עצמם הם ישראליים לחלוטין, מדובר בפרויקט ארוך שנים עם שיתוף פעולה של: תעשייה אווירית, אל אופ, רפאל ועוד חברות ישראליות שהשתתפו בפרויקט. מבחינת שיתוף פעולה והתמיכה של סוכנות החלל הישראלי יש לציין ש”ונוס” הוא הלווין הישראלי הראשון למטרות ניטור חקלאי וחקר הסביבה עבור סוכנות החלל הישראלית. ועפר בוחר לציין: “מה שבכל העולם נראה טרוויאלי והגיוני שפרויקטים כאלו ימומנו על ידי סוכנות החלל בארץ לא התקיים כלל עד היום. בעולם אנו עדים לתמיכה של מילארדים מסוכנויות חלל עבור לווינים וחלליות לצרכי מחקר. וונוס הוא למעשה הלווין הראשון ובזכותו ישראל יכולה לתרום למחקר העולמי מהחלל באמצעות לווין מאוד מרשים בעל יכולות מרשימות לנושאים של חקלאות, איכות סביבה, ניטור זיהומים, שינויי אקלים ועוד המון מחקרים שונים שיתפרסמו על סמך מידע שמגיע מהלווין. לצערי, מדינת ישראל נמצאת הרחק מאחור בהשקעה בחלל האזרחי גם במנוחים דולרים וגם במונחי השקעה לנפש. ונוס זו דוגמא יפה למה שאפשר לעשות בהשקעה קטנה יחסית ואני מקווה שזה סנונית ראשונה ויש עוד פרויקט בקנה שיתממש בקרוב. כמו כן, חשוב לציין שחברות ישראליות השקיעו גם הן הון רב מתקציבי המו”פ שלהם.”
בוקסה 1
עפר דורון מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית
יוסי וייס, מנכ”ל התעשייה האווירית יצא לעיתונות בהודעה מאתר השיגור בגיאנה הצרפתית: “מדובר באירוע מרגש עבור התעשייה האווירית בפרט ומדינת ישראל בכלל. יחד עם שותפינו באיטליה, צרפת וישראל, אנו גאים לראות את שני פרויקטי הדגל – לווין התצפית ‘ונוס’ של סוכנויות החלל הישראלית והצרפתית ולווין התצפית OPTSAT3000 שנבנה עבור איטליה יוצאים לדרכם לאחר שנים של עשייה והערכות.” והוסיף אחרי השיגור המוצלח: “עם קבלת הנתונים הראשונים מ’ונוס’ ו-OPTSAT3000 אני מברך את שותפינו בסוכנויות החלל הישראלית והצרפתית, בחברת טלספצזיו ובמשרד הביטחון האיטלקי, על שיתוף פעולה יוצא דופן בין המדינות שהוביל להישגים טכנולוגים פורצי דרך. התעשייה האווירית תמשיך להוביל את תחום לווינות התצפית עבור מדינת ישראל, עם פרויקטים רבים נוספים בתהליך. אנו מקווים שממשלת ישראל תדע לשמר את העשייה הישראלית גם בתחום לווייני התקשורת. זה הזמן לקבל החלטה מיידית בנושא זה”.
בוקסה2
OPTSAT3000
OPTSAT3000 הינו לוויין תצפית במשקל 368 ק”ג בעל רזולוציה גבוהה ביותר. משך חייו הצפוי של הלווין הינו 7 שנים וממדיו הם 3.35מ’ על 1.2מ’. הלוויין הוא חלק מסדרה רחבה של לווייני תצפית אלקטרו-אופטיים המיוצרים בתעשייה האווירית ופעילים בחלל בהצלחה מרובה. ל-OPTSAT3000 כושר תמרון גבוה וגמישות תפעולית רבה, בין היתר הודות למשקלו הנמוך באופן משמעותי ביחס ללוויינים דומים בעולם, משקל שהושג תוך שימוש בטכנולוגית מזעור חדשנית ומתקדמת שפיתחה התעשייה האווירית. ללוויין רזולוציה גבוהה המאפשרת אבחנה בפרטים קטנים על הקרקע, ומציבה אותו בחזית העולמית של לווייני התצפית. הלוויין נרכש על ידי ממשלת איטליה ב-2012 כחלק מעסקת רכש הדדית בין המדינות, כאשר חברת Telespazio האיטלקית משמשת כקבלן הראשי של הפרויקט.
ונוס
“ונוס”, הלווין הישראלי הראשון למטרות ניטור חקלאי וחקר הסביבה, הינו פרויקט דגל משותף של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה וסוכנות החלל הצרפתית CNES. משך חייו הצפוי של הלווין הוא 4.5 שנים, ממדיו הם 1.7מ’ על 1.2מ’. הלוויין יעקוב אחר 110 אתרים שונים מהחלל למטרות מחקרי סביבה, תוך ניטור מצב קרקע, צמחייה, ייעור, חקלאות, איכות מקווי מים ועוד. “ונוס” מצויד במצלמה מיוחדת שיכולה לקלוט פרטים על פני כדור הארץ ב-12 אורכי גל, בהם גם כאלה שאינם נראים לעין. ללוויין אף משימה טכנולוגית במסגרתה תבחן בחלל מערכת הנעה חשמלית שפותחה על ידי רפא”ל, שתאפשר ללוויין לטוס במסלול מדויק בגובה נמוך. הלווין נבנה בשנים האחרונות במפעל חלל בתעשייה האווירית, בשיתוף אלביט, שפיתחה את הטלסקופ ורפאל שפיתחה את מערכת ההנעה. הלוויין ישקול 265 ק”ג בעת השיגור וייכנס למסלול מסונכרן שמש בגובה של 720 ק “מ.
