נושא הרכיבים המזוייפים פגע בעוסקים בענף האלקטרוניקה בעשור האחרון באופן לא צפוי.
החל משנת 2006, חברות גדולות בארץ ובחו”ל ניזוקו בצורה ישירה או עקיפה כתוצאה משכיחות התופעה.
המניע לייצור רכיבים מזויפים טמון בעובדה ששוק זה הינו שוק של מיליארדי דולרים בשנה ואף הרווחיות בו גבוהה מאוד.
מניע נוסף הינו מניעת הבירוקרטיה הקיימת עבור ייבוא של רכיבים מסוימים בתחום הביטחוני הדורשים רישיון מיוחד.
סיבה נוספת הינה המחיר. לדוגמא: כאשר מוצע לאיש רכש רכיב בעלות של 50$, כאשר בדרך כלל אותו רכיב נמכר ב-200$ או יותר, הפיתוי הוא גדול.
במדינות מסוימות במזרח אסיה החלו לייצר רכיבים אלקטרונים מזויפים.
ידוע שיש ערים שלמות בסין בהם יושבים מאות ואלפי פועלים ומפרקים מערכות אלקטרוניות שיצאו משימוש ומוציאים מהן רכיבים אלקטרוניים בהם ניתן לעשות שימוש גם במערכות אחרות.
דבר זה אולי נשמע שיטה חסכונית ויעילה אבל זה ממש לא כך.
הרכיבים האלקטרוניים רגישים למגע יד אדם. זעה או שומן יכולים לפגוע בהם. הפירוק בסין אינו מתבצע בתנאים סטריליים ואנטי-סטטיים ולכן הרכיבים נפגעים.
רכיבים אלו היו נראים במרבית המקרים מקוריים לחלוטין, דבר שהתברר כשגוי כאשר נערכו בדיקות מקיפות.
נושא זה נוגע לכולנו וחלק משגרת יומנו בשנים האחרונות, הקושי במציאת חלופה הולמת לרכש רכיבים “אבסולטים” מטריד חברות רבות וגורם לבעיות רבות בשוק האלקטרוניקה ואפילו הגיע עד הפנטגון והצבא האמריקאי.
בשנים 2009 ו-2010 התגלו 1800 מקרים של שימוש בחלקי אלקטרוניקה מזויפים במערכות של הזרועות השונות של הכוחות האמריקנים. מדובר בסך הכל בכמיליון חלקים שהתגלו במטוסים, מסוקים, טילים וספינות.
כתוצאה מכך, בדצמבר 2011 פורסם דו”ח ועדת חקירה של הקונגרס האמריקאי אשר מהווה את הבסיס לחוק האמריקאי לזיהוי ומניעת רכיבים מזויפים:
National Defense Authorization Act (NDAA) SEC 818.
מסמך זה מעביר את האחריות לקבלני המשנה המספקים מוצרים ובתוכם רכיבים אלקטרוניים.
על קבלן המשנה לזהות ולמנוע שימוש ברכיבים מזויפים אותם הם מספקים כולל ביצוע פעולות מתקנות (Rework) הנדרשות כתוצאה מגילוי רכיבים מזויפים או כאלה שנחשדו כמזויפים .
מסמך זה קבע כי משרד ההגנה האמריקאי נדרש להפיץ הגדרות ברורות למניעת סחר ושימוש ברכיבים מזויפים או חשודים כמזויפים.
ישנם כמה סוגים של רכיבים כאלה:
Pulls – רכיבים שכבר היו בשימוש בעבר, נשלפו ממעגלים ישנים (E-Waste), ונמכרו בשוק כרכיב “חדש”.
Remarked – רכיבים חדשים בערך נמוך שמודפסים מחדש לרכיב זהה או דומה בערך גבוה או הדפסה מחדש על גבי הרכיב לצורך איחוד מנות ייצור (Lot).
Refurbish – רכיבים מחודשים שכבר היו בשימוש, נשלפו ממעגלים ישנים (E-Waste), עברו תהליכים קוסמטיים על הרכיב ונמכרו בשוק כרכיב “חדש”.
ישנם גם רכיבים שלא עברו תהליך כלשהו אלא לכתחילה מיוצרים כמזויפים ונמכרים בשוק כמקוריים.
רכיבים שנפסלו על ידי היצרן – Manufacturer בתהליך הייצור (סוג ב’) וחזרו לשוק הרכיבים במקום לצאת למחזור.
מיותר לציין, כי חברה אשר רוכשת רכיבים בשוק החופשי, ללא נקיטת אמצעי זהירות ובדיקה במעבדה מוסמכת אשר עובדת לפי תקנים בינלאומיים, מסתכנת בנזקים לפרויקטים, זמן, כסף ומוניטין במקרה הטוב. או במקרה של תעשיה ביטחונית, נזקים ברכוש ובנפש.
תארו לעצמכם, מערכת מיוחדת הותקנה בטיל מסווג בפיתוח של יצרנית מערכות לחימה.
הטיל הועבר ליעדו, לאחר הכנות מרובות, הטיל שוגר. שלוש שניות לאחר שהטיל עזב את המשגר הוא הסתחרר ונפל לקרקע. השקעה של מיליוני דולרים ירדה לטמיון.
או אפילו מטוס אזרחי שבמערכותיו הורכבו רכיבים אלקטרונים ללא ביצוע בדיקות מקיפות, דמיינו איזה אסון יכול היה להתרחש, האם הייתם מסכימים לעלות על מטוס שכזה?
בשל כך, הלכו והתרבו לאורך השנים דרישות האיכות בשוק האלקטרוניקה, קמו תקנים חדשים אשר כל מטרתם היא התמודדות עם התופעה.
ננקטו פעולות לשם התמודדות עם תופעת הרכיבים המזויפים, התגברו דרישות האיכות וקמו תקנים חדשים שצמצמו אפשרויות ואילצו את קנייני הרכש לבצע רכישות ממקור ראשון בלבד.
אך מה קורה כשפריט הופך להיות אובסוליט –Obsolete ויצא מייצור? או לחלופין זמן הייצור לפריט אותו אנו מחפשים ארוך מידי בשל עכוב בפס הייצור ואין באפשרותינו להמתין זמן כה רב? לא תמיד יש חלופות ומה שנותר לעשות הוא לבדוק זמינות בשוק החופשי.
אך גם שם לא תמיד ניתן לסמוך מאחר ואין באפשרותינו לדעת את ההסטוריה של הפריט וכמה ידיים הוא עבר עד מיקומו הנוכחי (Traceability)
לכן, הפתרון היעיל והבטוח ביותר הוא לבצע לכל פריט אשר נקנה בשוק החופשי, בדיקות כוללות ונרחבות במעבדה מוסמכת לפי תקנים בינלאומיים מקובלים, אשר יתנו את התמונה המדויקת והברורה לגבי מצב הפריט.
ישנן בדיקות רבות שמבוצעות על מדגם של רכיבים בהתאם לתאריך ייצור או מנה, לדוגמא:
Visual – בדיקה בסיסית בקבלת הסחורה והתאמה בין המסמכים המתקבלים עם הפריט – לפריט, בדיקת המידות מול דפי הנתונים של היצרן וכו’.
HCT / Acetone test – בדיקות כימיות שעל ידן ניתן לאמת את מקוריות ההדפסה על גבי הפריט.
X-Ray – בדיקת רנטגן שמטרתה לבדוק את אחידות המנה (Lot) וכו’.
XRF – בדיקה שמטרתה לבדוק רמת עופרת ברכיב.
Solder Test – בדיקה שבודקת את עמידות הרכיב בהלחמה.
Electrical – בדיקת Pin Correlation .
הבדיקות נעשות בהתאם לתקנים הבינלאומיים לסוג הפריט וגם בהתאם לדרישות הלקוח, ובסיומן מופק דו”ח בדיקה עובדתי מפורט .
מעבדת י.מ. מגן מעבדות בע”מ לבדיקת רכיבים תואם תקן AS6171 וISO 17025, נפתחה בארץ וביכולתה, בעזרת הצוות המקצועי שעבר הכשרה במעבדה מוסמכת בחו”ל, לתת את השירות והאיכות הטובים ביותר .
שירותי הבדיקות של י.מ. מגן מעבדות בע”מ יאפשרו השבת הבטחון האובד בענף האלקטרוניקה ושמירת האיכות בשוק הישראלי.
