מבחן ערפל מלח, הבחירות הפחות מוצלחות

בדיקות ערפל מלח נתפסות בעיני רבים כמבחן לעמידות בתנאים אקלימיים המאיצים קורוזיה. המציאות אינה כזו מבחן הערפל מלח הינו בודק את טיב ואיכות הציפויים בלבד. בהמשך לתפיסה שהניסוי מדמה איזה שהיא סביבה דמיונית עולה גם השאלה מה הקורלציה בין הבדיקה לזמן חשיפה אמתי בשטח. גם כאן התשובה היא חד משמעית.

  • אין כל קורלציה בין זמן החשיפה בניסוי לזמן חשיפה בשטח.

התעשיות הביטחוניות ועולם התקינה הצבאית נצמדים לדרישות התקן הצבאיMIL-STD-810  . תקן שעל כל גרסותיו מהראשונה ועד האחרונה שבהם גרסה G  מבוסס על תהליכי תקן ASTM B117  . תקן שלראשונה נכתב ב 1939 ועיקריו נקבעו מזה כ- 80 שנה. עיקרם חשיפה לערפל מלח בלבד בריכוז 5% ובטמפרטורה של   C35°   למשכים רצופים של חשיפה בכפולות של 48 שעות. התקן הצבאי 810 שדרג את עיקרי ה ASTM לכפולות של מחזורים  של 24 שעות חשיפה ובהמשכם ייבוש 24 שעות בתנאי חדר.

תעשיות התקשורת  וה- IT כמו הצבאיות קפאו על שמריהם וממשיכות ברובם עד היום לדבוק בתקן ASTM B117  בארה”ב  ואילו באירופה לתקן דומה  IEC 60068-2-11 .  בזמני בדיקה דומים לצבאיים אך ארוכים מהם משמעותית בזמני החשיפה.
תעשיות הרכב ברחבי נטשו את השיטות המסורתיות  הדומות  ASTM B117  כבר לפני למעלה משני עשורים. הנושא של עמידות בסביבה קורוזיבית הינו קריטי בקבלת החלטה על בחירת הלקוח. במיוחד בערים בקרבת  חוף הים או מתועשות השפעת האקלים על קורוזיה או אפילו שינוי ברק או גוון הם מאוד משמעותיים.

תעשיית הרכב בארה”ב , באירופה ויפן  אימצו כמעט כגוף אחד שיטות חשיפה ערפל מלח המשותף לשיטות השם (CCT)  CYCLIC CORROSION TEST  . מתבססות על חשיפה מחזורית לערפל כימיקלי טמפרטורה ולחות – יבוש. במשכים , במינון וסדר שונים לכל יצרן פתח את השיטות שלו כאשר תקן הבסיס הינו  16750 ISO  עליו נבנו שינויים כאלה ואחרים. לכל יצרן יש את התהליך הייחודי  עם ההדגשים שלו . אפשר לומר בבטחה כי לרובם  יש מתאם בין ההצלחה בבדיקה להצלחת עמידות המכלול בשטח.

להלן מובא תמצית שקף אחד ממצגת הדרכה בנושא. המפרט של תהליך של GM  GENERAL MOTORS   14872  GMW  כפי שהתבצע במעבדות QUALITECH   תהליך זה ארוך יחסית.  מהווה כרטיס כניסה לכל ספק של מכלול לרכבי  GM  . ייחודיות ההליך משך החשיפה לכימיקלים מבוקר קופונים אשר משתתפים בניסוי ומסייעים במינון החשיפה הכימית.

לא נפרט במאמר זה את כל סוגי התהליכים אך חייבים לציין כי התהליכים המתקדמים ביותר בנושא עמידות בסביבה המאיצה קורוזיה במתכת הינה של תעשיית הרכב היפנית Japanese Automotive Standards Organization  .     (JASO)  תעשיית הרכב האמריקאית SAE   במחקר שבצעו הצביעו על התהליכים היפניים כטובים בעולם.

התהליך המוביל בתעשיית הרכב היפנית  4- JASO CCT ייחודיות התהליך הוא בזה שמלבד המתאם בין ההצלחה למבחן להצלחה בשטח. יש גם התאמה מעניינת בצורת הקורוזיה במבחן (כשל) לבין הקורוזיה המתפתחת בשטח.

לסיכום :

יש מבחר גדול של מפרטי בדיקות עמידות בסביבות קורוזיבית. חלקם גם מסווגות מסחרית אך סובבות סביב תקנים ידועים. יש יתרונות וחסרונות לכל אחת ואחת מהשיטות. יש הסכמה כללית כי תהליכי הCCT  משיגים מתאם יותר קרוב להצלחה בשטח לבין ההצלחה בבדיקה. ההסבר הסביר שניתן לתת להצמדות לשיטה הוותיקה מבוססת על  חשיפות קבועות לערפל מלח הינה פופולריות הבדיקה ועלותה הזולה יחסית.

 

אלי אביטל מנהל מעבדת תנאי סביבה QualiTech

תגובות סגורות