לוחמת מידע באוויר ובחלל

״אין ספק שהמלחמה הבאה תהיה על מידע, או ליתר דיוק מי ששולט עליו. בעתיד הקרוב, מי שיקבל את המידע מהר יותר יוכל להחליט מהר יותר ולהכריע מלחמה״. את הדברים הללו אומר בראיין ביל, בכיר ב  U.S. Air Force Research Laboratory  – AFRL . ביל עומד בימים אלה בראש תכנית ניסיונית לשילוב אינטרנט לווייני מסחרי במטוסי חיל האוויר האמריקני. הוא מציין במפורש כי בתכניות העבודה של הפנטגון ,אחת המטרות העיקריות שהוגדרו הייתה, שימור יכולת העברת נתונים רציפה למקבלי ההחלטות. אחת מנקודות התורפה של צבאות מודרניים היא לדוגמא, הסתמכות מוחלטת על לוויני GPS , בין אם במערכות נשק מונחות ובין אם בתמרון כוחות קרקעיים או פעילות כוחות אוויריים. כיום, פועלות בארצות הברית מספר חברות אזרחיות העוסקות בפיתוח שיגור והפעלה של  לוויני תקשורת, קטנים ובינוניים ,לשימושים אזרחיים. כך למשל, בתחילת חודש אוגוסט האחרון שיגרה חברת space x מבסיס חיל האוויר Vandenberg  בקליפורניה שני לווייני תקשורת קטנים שאמורים להיות חלק מניסוי ראשוני של רשת לוויינים. הרשת אמורה לספק לצרכנים אזרחיים וצבאיים אינטרנט במהירות גבוהה, מעשרות ומאות לוויינים קטנים שישייטו בחלל. space x , לא לבד בתחום הזה, על פי השבועון avation week , גם חברת oneweb ,בשליטת המיליארדר ריצארד ברנסן וחברת קוואלקום, עומדת לשגר בקרוב לוויין תקשורת דומה. מבחינת הצבא האמריקני מדובר במהפכה של ממש, שכן עד היום נסמכת רוב תעבורת התקשורת הבטחונית על לוויינים צבאיים . בארצות הברית מודאגים מאד בהקשר הזה, בעיקר מהיכולות הסיניות המוכחות, לשיבוש והשמדת לוויינים. על פי מספר פרסומים בשנים האחרונות, סין הצליחה במספר ניסויים להשמיד באופן מדויק מטרות בחלל, שדימו לוויני תקשורת ותצפית.

״ חייבים לשנות את הפרדיגמה״, אומר ביל בראיון נרחב שהעניק לaviation week.

״כדי לכסות את הפעילות הצבאית האמריקנית על פני כל הגלובוס , אנחנו זקוקים לכמות לווייני תקשורת שנעה בין מאות לאלפים. זה יקר מאד, עד כדי לא ריאלי במיוחד בעיתוי הנוכחי של קיצוץ בתקציבי הביטחון. לכן הפתרון חייב להיות שימוש בלוויינים אזרחיים שייצרו לנו רשת תקשורת חלופית״.

בסוף שנת 2015, הכריז המיליארדר אילון מאסק ( הבעלים של חברת space x) על פרויקט שאפתני בשווי 10 מיליארד דולר, להקים רשת תקשורת  נתונים מהירה מבוססת ענן לוויינים. המטרה היא נגישות לאינטרנט במהירות גבוהה, מכל נקודה על פני כדור הארץ. השלב השני של התכנית אמור להרחיב את התקשורת גם לכיסוי בכוכבי מערכת השמש, כדי להתכונן לימים בהם יגיעו ויפעלו בני אדם על כוכבים אחרים. הרעיון שעומד במרכז התכנית של מאסק, הוא ליצור בשלב הראשון  ענן של עד 1000 לוויינים קטנים וקלים. הענן יוצב  בגובה של כ 1200 קילומטרים מעל כדור הארץ, ויספק כיסוי לכל הגלובוס. כיום מוצבים לוויני התקשורת הכבדים  בגובה של עשרות אלפי קילומטרים ,כדי להשיג טווח כיסוי אופטימלי.

״הפרויקט הזה בהחלט עונה על הצרכים שלנו בחיל האוויר״, ממשיך ביל. ״הפלטפורמות האזרחיות יכולות ביום יום להשלים לנו את הפערים של הלוויינים הצבאיים, ובעת חירום להיות רשת תקשורת חלופית״

שיגור לווינים על גבי טיל Falcon 9
צילום: space x

חיל האוויר האמריקני אמור להתחיל כבר בקרוב סדרת ניסויים שבמסגרתה יוצבו אנטנות תקשורת על מטוס מסוג Beechcraft C-12J. הניסוי ייערך בבסיס Holloman בניו מכסיקו, ובמסגרתו תיבחן איכות האות בין המטוס ללווייני התקשורת והיכולת לנהל תעבורת נתונים דו כיוונית בתנאי מזג אוויר שונים ובפרופיל טיסה משתנה.  כבר עכשיו ברור כי אחת הבעיות איתן יצטרך חיל האוויר האמריקני להתמודד, היא הצפנת התשדורות מפני מתקפות סייבר. לצורך כך יצר חיל האוויר האמריקני קשר עם מספר חברות שמתמחות באבטחת מידע ולוחמת סייבר ברמת איום גבוהה. ״כיום רמת הקידוד הצבאית שלנו טובה מאד בין פלטפורמות שהן כולן שלנו ובשליטתנו הבלעדית״, אומר גרג ספאנג׳רס, ממחלקת הפיתוח האסטרטגי בחיל האוויר האמריקני, ״המטרה שלנו עכשיו, היא לבחון את ממשק אבטחת המידע עם פלטפורמות אחרות, אזרחיות, שלנו אין עליהן שליטה לא בפיתוח ולא בהפעלה. מעבר לזה חייבים לזכור שאנחנו כצבא האמריקני, לא נהיה הלקוחות היחידים שנשתמש בהן וגם לזה יש משמעות גדולה בלוחמת סייבר״. בעיה אחרת שעלולה להתעורר בעתיד, אם אכן יצא הפרויקט הזה לדרך, היא הצבת האנטנות על פלטפורמות חמקניות. כיום מפעיל חיל האוויר שני סוגי חמקנים מאוישים : f 22 ו f 35 וזאת בנוסף למערך מל״טים חמקנים. אם אכן יוחלט על הפרויקט השאפתני הזה, יאלץ חיל האוויר האמריקני לקבל החלטה, האם להיכנס לתכנית שינויים בגוף המטוס, במטרה לשלב את האנטנות ולא לפגוע בחמקנות , או לוותר על האופציה הזו במערך החמקן.

״כרגע אין לנו תשובה בעניין הזה״ אומר ביל ל defence news. ״ אנחנו בעיקר מתמקדים בניסוי ובהצגת היכולת. התפקיד שלנו הוא להציג לחיל האוויר אלטרנטיבה לאיום המשמעותי שאיתו הוא מתמודד כיום״. הניסויים הראשוניים אמורים להתחיל לקראת סוף השנה הנוכחית, כאשר בחיל האוויר האמריקני כבר נוקבים בתאריך יעד לכשירות מבצעית של המערכת, תחילת 2020.

״אנחנו חייבים ללכת רחוק ומהר בעניין הזה ״ מסכם ביל, ״ ולכן ברגע שהחברות האזרחיות יקבלו את הגב שלנו, הן ללא ספק יאיצו את תהליך המחקר והפיתוח״.

 

אמיר בר-שלום

תגובות סגורות