ישראל ממריאה לירח כל מה שצריך לדעת על ‘בראשית’ החללית הישראלית הראשונה

image_pdfimage_print

קטנה, חכמה וזולה

גובהה של ‘בראשית’ כמטר וחצי בלבד, קוטרה כשני מטר כשרגליה פרושות. מסת החללית כ- 600 ק”ג בשיגור. הדלק מהווה כ-75% ממשקל החללית. בלימת החללית במהלך הנחיתה תצרוך כשליש מכמות הדלק.

‘בראשית’ לא רק קטנת מימדים, אלא גם זולה משמעותית ביחס למקובל בעולם ה deep space.

שוברת שיא

זו תהיה החללית הקטנה ביותר שתנחת על הירח עד היום. זוהי גם המערכת הישראלית המהירה ביותר אי פעם!

צילום: יואב וייס

המסלול לירח

המרחק מכדור הארץ לירח הוא כ – 384,000 ק”מ. לצורך המחשה מדובר במרחק גדול פי 10 מהמרחק שבין כדור הארץ לבין לוויני התקשורת שנעים סביבו. כדי לצאת מהאטמוספרה, החללית שלנו תשוגר לירח על גבי משגר מסחרי ענקי: טיל פלקון 9 של חברת SPACEX.

אחרי שהחללית תנותק מהמשגר, היא תתחיל להקיף את כדוה”א במסלולים אליפטיים ובסך הכל תעבור 6.5 מיליון ק”מ- זהו המסלול הארוך ביותר שנעשה אי פעם לנחיתה על הירח.

בשלב מסוים תגביה החללית את מסלולה סביב כדוה”א, עד שקצהו יגיע לקרבת הירח. שם תפעיל החללית את מנועיה ותאט את מהירותה כדי לאפשר לכבידת הירח ללכוד אותה במסלול סביבו. מהרגע שהחללית תתחיל את מסלולה סביב הירח, היא תקיף אותו עד שיגיע הרגע הנכון לנחיתה. סה”כ צפוי המסע לירח להימשך –כ 8 שבועות מהשיגור ועד הנחיתה.

מהירות

החללית תגיע למהירות של  כ- 10 ק”מ לשניה (36,000 קמ”ש!) ביציאה למסלול אל הירח. לשם המחשה מהירות זו גדולה פי 13 ממהירותו המקסימלית של מטוס ה F15.

תמונה 2: מסלול החללית עד לירח )??(

צילום: התעשייה האווירית

ניהול בשלט רחוק

החללית נבנתה ותוכנתה כך שתבצע את כל הפעולות בצורה אוטונומית. המפעילים בחדר הבקרה יוכלו לשדר לחללית נתונים ופרמטרים שישולבו בתוכנה האוטונומית לפני כל הפעלה. הפיקוד על החללית יעשה מכדור הארץ מחדר הבקרה שנמצא במפעל חלל של התעשייה האווירית ביהוד. ניתן יהיה להפעיל את כל מערכות החללית מחדר הבקרה, כדי שזו תבצע את טיסתה אל הירח בהתאם לתכנית המשימה. חדר הבקרה יוכל לפקד על החללית גם אחרי שתנחת על פני הירח. החללית תעביר לחדר הבקרה מידע, נתונים ותמונות לכל אורך המשימה.

מחשב המשימה

על החללית מותקן מחשב, הדומה בעוצמתו למחשב שחבוי בסמארטפון. מערכת הבקרה והניווט וכל שאר המערכות בחללית מופעלות על ידי מחשב זה.  מחשב המשימה הוא פיתוח ייחודי של תע”א ומיועד לננו לווינים. מחשב זהה שוגר בלווין BGUSAT בדיוק לפני שנתיים. מעבד המחשב פותח גם הוא על ידי  סטארט-אפ ישראלי.

המצלמות

החללית מצוידת במצלמות מיוחדות. באמצעות המצלמות נוכל לקבל וידאו ותמונות פנוראמיות, שישודרו מהחללית חזרה לכדוה”א. אחת המצלמות מיועדת לצילום סלפי של ‘בראשית’ עם נחיתתה על הירח.

מתוך אוסף הציורים של ילדי ישראל
שהוכנסו לתוך הקפסולה. קרדיט: SpaceIL

הנחיתה

תהליך הנחיתה ימשך 20 דקות והוא מתבצע בצורה אוטונומית על בסיס תוכנת בקרה וניווט שפותחה על יד מהנדסי SpaceIL והתעשייה האווירית.

על מנת לנחות, יש להאט את המהירות האופקית יחסית לקרקע ולאחר מכן לבלום את המהירות האנכית.

החללית משתמשת בחיישנים שונים למדידת מיקומה וגובהה ביחס לפני הירח. לצוות הקרקע לא תהיה אפשרות להתערבות במהלך הנחיתה.

מה קורה לאחר הנחיתה?

במקביל למשימת הצילום על פני הירח, החללית תבצע מדידות של השדה המגנטי במהלך הנחיתה ובאתר הנחיתה באמצעות מכשיר מגנטומטר המורכב על החללית. המדידות נועדו לטובת מחקר מדעי המבוצע במכון וייצמן למדע-UCLA.

לאחר שתשלים גם את המשימה המדעית המיועדת לה, החללית תישאר על הירח ועליה דגל ישראל. ב  SpaceIL  מקווים שהדור הבא יידע להחזיר אותה משם.

טיים ליין בדרך לירח!

2010- יריב, כפיר ויהונתן- שלושה יזמים צעירים מחליטים לבנות חללית ישראלית ראשונה בדרך לירח ונרשמים לתחרות השאפתנית של גוגל.

2011- הקמת עמותת Spaceil , עמותה ללא כוונת רווח המהווה בסיס לבניית החללית ועידוד חינוך למדעים בקרב הדור הצעיר.

2011- טקס השקת הפרויקט בתעשייה האווירית במעמד הנשיא פרס ורונה רמון

2011-2013- ביצוע מספר סקרים טכנולוגיים במהלך שלוש השנים הראשונות לביקורת על התכנון                  הראשוני (סקרים שנועדו לאישור תכניות סופי של החללית)

נובמבר 2013- חתימה על חוזה לפיתוח מערכת ההנעה

אוגוסט 2014- השלמת סקר תכן ראשוני (PDR) לאנטנות של החללית

ינואר 2015 – תחילת פיתוח מלא של החללית

אוגוסט 2015- רכיבים שנרכשו ושהושלם פיתוחם מתחילים להגיע למעבדת האינטגרציה, כמו פאזל- חיישן הניווט IMU ועוקב כוכבים קראו עוד

החללית מתחילה את מסעה לארה”ב. צילום: ערן אביטל

אוקטובר 2015- חתימה על הסכם שיגור באמצעות חברת SpaceX. טקס חתימה חגיגי נערך במשכן הנשיא ריבלין בירושלים. באירוע נחשף עיצוב חדש לחללית קראו עוד

נובמבר 2015- סיום פיתוח המקמ”ש (מקלט-משדר) קראו עוד

אוגוסט 2016- SpaceIL  מארחת בת”א את ועידת הפסגה אחרונה בהיסטוריית התחרות, כקבוצה המובילה את תחרות Google Lunar Xprize

ינואר 2017-  SpaceIL מעפילה לגמר התחרות, בה נותרו חמש קבוצות בלבד קראו עוד

30 במרץ 2018- התחרות הרשמית מסתיימת ללא זוכים, לאחר שגוגל הודיעה על סיום הענקת חסות לתחרות. למרות זאת החלטנו להמשיך ולהגיע לירח

2017 ועד היום לשיגור- בניית החללית ובדיקות המערכות השונות:

יוני 2018 – השלמת הרכבת מערכות אווירונטיקה, סנסורים, קשר וחשמל

יוני 2018 – השלמת גרסת תוכנת הניווט המבצעית

יוני 2018 – תחילת תרגולי צוותי ההפעלה ובדיקת נוהלי ההפעלה תוך שימוש בסימולטור

יולי 2018- הכרזה רשמית על מועד השיגור והנחיתה

יולי 2018 – תחילת בדיקות פונקציונאליות ובדיקות סביבה לחללית. עמידות החללית בפני תנאי חלל קיצוניים לפני שיגור, שנערכות במתקנים מיוחדים בתעשייה האווירית.

אוקטובר 2018- חתימת הסכם שיתוף פעולה עם נאס”א שיאפשר ל- SpaceIL לשפר את יכולת המעקב והתקשורת עם החללית לקראת הנחיתה על הירח, במהלכה ולאחריה. יותקן רפלקטור לייזר על החללית, שיאפשר לנאס”א לאתר את מיקום החללית על הירח. כמו כן, תשתף SpaceIL את נאס”א בנתונים שיתקבלו מהניסוי המדעי למדידת השדה המגנטי באתר הנחיתה.

הדמייה של החללית על הירח

דצמבר 2018 – החללית מצטיידת בקפסולת הזמן- המכילה סמלים לאומיים, היסטוריים ותרבותיים, כדוגמת מגילת העצמאות, שירים ישראלים תפילת הדרך, אוסף ציורים של ילדי ישראל וחומרים נוספים שנאספו במהלך שנים האחרונות מהציבור הרחב. מדובר במאגר מידע עצום שנשמר על גבי שלושה דיסקים מיוחדים, שניתן לפרוק החוצה מהחללית.

ינואר 2019- החללית מועברת לאתר השיגור בקייפ קנאווראל, במבצע לוגיסטי מורכב ומגיעה לאתר השיגור בהצלחה.

פברואר 2019- החללית עוברת סדרה של ניסויים ובדיקות לקראת השיגור,  מתודלקת ומשולבת עם לווין נוסף. בכך היא ערוכה ומוכנה לשיגור המיוחד הצפוי להתרחש בשבועיים הקרובים.

11 לאפריל 2019 – ישראל עושה היסטוריה נוחתת על הירח!

מערכת ניו-טק מגזינים גרופ

תגובות סגורות