סוף עידן הפקקים נראה קרוב מתמיד. הרעיון של היזם הישראלי עפר הופמן כבר סיקרן רבים בתחום בעבר, ואף נחקר על ידי ד”ר אליה בן-שבת. לאחר שהממצאים הציגו חיסכון של כ-65% בצמתים בהם מתקיים האלגוריתם, הדרך לניסיון אמיתי בשטח על ידי חברת אריאל וימאזור, המובילה את שוק הרמזורים במדינת ישראל החולשת על מעל 43% מהשוק, הייתה מהירה. סימולציה מוצלחת בצומת שמשון יותם בחיפה וניסיון מוצלח בלוי אשכול בתל אביב הביאו גם את רחובות לקחת חלק בניסוי עם אחת הצמתים הקשים בעיר; שדרות בגין גורודסקי. האלגוריתם יצר תכנית חלוקת זמנים שונה ודינאמית לצומת. לשם השוואה, התוכנית הקיימת הקצתה 17 שניות לפניה שמאלה לתוך העיר, והאלגוריתם שלמד את העומסים הקצה עד 37 שניות. כלומר 20 שניות נוספות במשך שעות העומס. זה שינוי משמעותי במונחי רמזור בצומת מרכזי, והדבר מתאפשר רק לאלגוריתם שמגיב בזמן אמת לעומסי התנועה למעשה.
הניסיון ברחובות הוכתר כהצלחה ענקית כאשר בסרטונים של לפני ואחרי ניתן לראות את השינוי המשמעותי בפנייה שמאלה, שעד היום היוותה מקטע מתיש ואיטי לנוסעים בו והיום כבר לא נותר זכר לאותו פקק מוכר. בתל אביב כבר היום מותקן החיישן שפעל בצורה מוצלחת וממתינים לצומת מאתגר יותר להמשך. באר שבע, הרצליה וצומת הטייסים של נתיבי ישראל עתידים להצטרף לניסוי כבר בחודש הקרוב.
השיטה עובדת בצורה של שילוב גלאים בסיסיים בקרקע הצומת ומכאן האלגוריתם כבר לוקח פיקוד. הוא מודד את נתוני התפוסה בגישה לצומת ומונע את הצטברות הרכבים על ידי חלוקה דינאמית של מעגלי הזמן של הרמזורים בצומת בהתבסס על רמת הביקוש בכל גישה בזמן אמת.
האלגוריתם החדשני הוא לא השיטה הראשונה שמטרתה לייעל פקקים בצמתים, אך היא כנראה השיטה היעילה ביותר כיום בשוק. בלוס אנ’לס למשל, הותקנה שיטה מבוססת חיישנים שמטרתה לייעל את חלוקת הזמן של הרמזורים, אך ההבדל בין השיטות טמון בכמה קריטריונים קריטיים לרשויות בארץ. הראשון והעיקרי שבהם הוא נושא העלות. בעוד הפיכתו של צומת רגיל לצומת חכם כמו בלוס אנג’לס יכולה להגיע לעלות של קרוב למיליון שקלים, השיטה החדשנית מסתכמת בעלות של כמה אלפי שקלים בודדים (התקנת החיישנים בקרקע ותפעול שוטף בלבד). למעשה, ההתקנה פשוטה יחסית ולא דורשת ציוד טכני מורכב מידי, מה שמייעל גם את הנושא הרגולטורי בתחום. רשויות כמו תל אביב, רחובות, באר שבע ונוספות מבקשות לקחת חלק בפרויקט גם מתוך הידיעה שהאלגוריתם לא דורש שינוי או התאמה רגולטורית מהמחוקק ובכך מועד הכניסה לפעולה בשטח הוא מיידי.
יזם האלגוריתם עפר הופמן מספר “אנחנו נמצאים בתקופת מעבר מדור 2 לדור 3 בכל הנוגע לסוגי מנגנוני הרמזורים הקיימים בעולם, וזהו שינוי מציאות של ממש לנוסע. אם היינו רגילים לכנות את הרמזורים הקיימים היום כמתקדמים, מגיע האלגוריתם החדשני ולמעשה “רואה” את עומסי התנועה בזמן אמת דרך החיישנים הקיימים כבר היום בכבישים. אנשי אקדמיה ובוגרי טכניון המתמחים בפיתוח צמתים מרומזרים הביעו התלהבות יתרה מהתרומה האדירה שהאלגוריתם יכול לייצר. ראשי ערים ומהנדסי בקרת רמזורים של מטרופולין התלהבו והחלו במימוש האלגוריתם בצמתים בתחומם. עדיין קיימים מעצורים, וכמה בעלי אינטרסים, שהאלגוריתם המוצע יפגע בתוכניות שלהם לגרוף רווחים גדולים משדרוג הצמתים באמצעות טכנולוגיות של החברות שהם מייצגים, שמהווים חסם למימושו.”
בן דגני, מנכ״ל אריאל וימאזור, עם ניסיון עשיר מאוד בתחום התנועה והרגולציה במדינת ישראל, ראה ביכולת האלגוריתם של היזם הופמן פתרון מיידי לשיפור יכולות הרמזור והפיכתו, בעלות מינימלית, לרמזור חכם תוך שמירת הרגולציה הקיימת. בהתאם לראייה זו, נרתם מנכ”ל אריאל -וימאזור למימוש ניסויים ברחבי הארץ תוך הטמעת האלגוריתם במנגנוני הרמזורים.
