הסכם פורץ דרך נחתם הבוקר, יום שלישי, בבייג’ינג בין האקדמיה הלאומית הסינית למדעים (CAS) למכון הננו טכנולוגיה וחומרים מתקדמים של אוניברסיטת בר אילן (BINA). פרויקט ראשון מסוגו שבו לראשונה, מוקם מרכז מצוינות סיני שיפעל מחוץ לגבולות סין.
אירוע החתימה התקיים במכון לננוטכנולוגיה וננו-מדעים הלאומי הסיני בבייג’ינג, במעמד נציגות דיפלומטית של שגרירות ישראל בבייג’ינג ועליו חתמו המארח, ראש המכון פרופ’ יוליאנג זאו (Prof. Yuliang Zhao ) ופרופ’ דרור פיקסלר, ראש המכון לננו טכנולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן. המעבדה, שתשלב חוקרים ממכוני מחקר נוספים בארץ, תתמקד בחקר תחומי הננו-רפואה, הנדסת חומרים דו מימדיים (2D) ובמיוחד הפקת וייצור הגראפן. באמצעותו תוכל המעבדה להדפיס מסכים מתקפלים בעובי עשירית הננו מטר. עולם הננו נשמע לעיתים אזוטרי, כמו חיבור של מדע בדיוני למדענים מומחים בלבד, אך תוצריו, למעשה, מצויים בכיס של כל אחד מאיתנו. הטלפון הנייד, המצלמה, האנטנה הסלולרית ומסך המגע הם תוצרים של טכנולוגיית ננו. זוהי טכנולוגית העתיד, כך למשל מסך גמיש ומתקפל שהוצג לאחרונה בתערוכת הסלולאר בברצלונה עשוי מחומר דו מימדי שנקרא גרפן.
משימתה העיקרית של מעבדת המחקר המשותפת, מסבירים יוזמי ההסכם, תהיה לשלב עבודת צוות של חוקרים סיניים וישראלים ואליהם יצטרפו תעשיינים משתי המדינות. שילוב התעשיינים, בסופו של התהליך, נועד לתרגם את המחקרים התיאורטיים במעבדות הסטריליות המתמחות בחומרים ננו-רפואיים ובגראפן ולהעביר אותם לשלב הבא הפרקטי, כלומר למוצר צריכה זמין.
“שיתוף פעולה משמעותי זה, בהיקף השקעה של כמה מיליוני יואן” מסביר פרופ’ פיקסלר מאוניברסיטת בר-אילן, מאדריכלי היוזמה “נועד בסופו של דבר לייצר הזדמנויות למשרות חדשות. יוזמה שתוביל לצמיחה הכלכלית של סין וגם של ישראל.”
טקס חתימת ההסכם הוא פסגת הפעילות של משלחת בכירה מאוניברסיטת בר-אילן שיצאה לבייג’ינג לנהל את השיחות. המשלחת המונה 13 חוקרי וחברי צוות המכון לננוטכנולוגיה ולחומרים מתקדמים, כוללת את פרופ’ דרור פיקסלר ראש המכון, פרופ’ זאב זלבסקי , פרופ’ דיוד זייתון, פרופ’ אהוד בנין, פרופ’ ירון שב-טל, פרופ’ רחלה פופובצר, פרופ’ דורון גרבר, פרופ’ יצחק מסתאי, פרופ’ יובל גרעיני, ד”ר יוסי טל יוסף מנהל המכון וד”ר דניאלה גורביץ’ המשנה לראש המכון.
החוקרים שנרתמו לאתגר, יובילו מיזמים שיכו הדים בעולם המחקרי. אלו המחקרים המתקדמים ביותר בתחומם ברמה העולמית אשר נושאים פוטנציאל טכנולוגי חסר תקדים שיהווה קפיצת דרך שתקדם משמעותית את קשרי המדע בין ישראל- סין ואת מידת השפעתה יוכל כל אדם להיווכח כבר בעתיד הקרוב.
אירוע משמעותי נוסף בו לקחה חלק משלחת בר אילן הוא פורום דירקטורים, של ראשי מכוני ננוטכנולוגיה מכל העולם. פרופ’ פיקסלר, ראש מכון הננוטכנולוגיה של אוניברסיטת בר אילן לא רק שהיה אורח בוועידה אלא שהוא, למעשה, הרוח החיה שמאחורי גיבוש הפורום העולמי והיה שותף פעיל בהפקתו, בשיתוף עם האקדמיה הלאומית למדעים הסינית, והעומד בראשה, פרופ’ צ’ונלי באי (Prof. Chunli BAI).
