חיילי יחידת החי”ר באחת ממדינות אירופה התכוננו לאורחים מישראל, שאמורים היו להשתתף איתם בתרגיל. נדגיש,לא מדובר בשיתוף פעולה בין צבאות, אלא בהדגמת יכולת של מערכת הקשר המתקדמת ממשפחת B-NET של רפאל. “היעד של התרגיל היה השתלטות על מבנה שבו הסתתרו כמה פעילי טרור”, מספר ארז, סמנכ”ל הפיתוח והשיווק במנהלת התקשוב של רפאל, ומי שהשתתף בהדגמה. “התרגיל כלל העברת תמונת וידאו (חוזי) משלושה מקורות שונים: רחפן, מצלמת קסדה של אחד החיילים שפרצו למבנה ורכב לא מאויש שליווה את הכוח. כל מי שהשתתף בתרגיל קיבל תמונה בשידור חי משלושה מקורות שונים. בנוסף, במקביל להעברת הוידאו, הכוחות דיברו ביניהם בקשר והחליפו קבצי מידע, הכל על רשת אחת”. אלא ששיאו של התרגיל היה עוד לפניהם. במהלך הפריצה לבית שאחריה עקבו המפקדים דרך המסכים, עצרו הכוחות הפושטים חשוד. הוא צולם, תמונתו הועברה לחפ”ק והוצלבה עם מספר מאגרי מידע מודיעיניים. בתוך שתי דקות הגיעה התשובה ממאגר החשודים של האינטרפול, מדובר במבוקש.
תמונה: זוג מטוסי SU-30 של חיל האוויר ההודי באימון
צילום מתוך אתר חיל האוויר ההודי, indianairforce.nic.in
“לא אגזים ואומר שהלסתות נפלו”, מספר ארז. “הלקוח לא האמין לכמות הנתונים ולמהירות שהם עברו בין השטח לחפ”ק ולהיפך. זו הייתה הדגמה חיה של יכולת דיגיטלית מתקדמת של המערכת”.
את מערכת ה B-NET החלה רפאל לפתח לפני שמונה שנים. כבר אז היה ברור שפני הצבאות בעולם הוא לעולם הדיגיטלי ולתעבורת מידע עצום בדומה למה שהתפתח במקביל ברשת האינטרנט. אלא שבניגוד לתשתיות אזרחיות קבועות המבוססות על אנטנות סלולר או רשתות סיבים תת קרקעיות, בצבאות מתרנים לא ניתן להתבסס על כך ומכאן האתגר הטכנולוגי.
“הדרישה המבצעית הייתה לנו מאד ברורה. חייבים לשבור את תקרת הזכוכית של תשתיות התקשורת המסורתיות בכדי להגיע ליכולות שיהיו מכפיל כוח”, אומר ארז. “לכוחות מתמרנים יש בעייה מובנית, הם לא יכולים להתבסס על רשת הקשר בלבד משום שהיא לא מספיקה. מעבר לכך הם נתונים כל העת תחת לוחמה אלקטרונית ומיסוך אלקטרומגנטי מתחלף. כדי ליצור רשת חזקה על בסיס הטכנולוגיה הישנה, צריך לחבר כמה רשתות כאלה, וזה למעשה פתרון טלאים. המערכת של רפאל פורצת דרך ולא בכדי היא רשומה כפטנט. לקחנו יכולת בסיסית שהייתה קיימת בעולמות המודיעין והלוחמה האלקטרונית, וממנה בנינו מוצר שמשלב יכולת מתקדמת של עיבוד מידע עם קליטה בו זמנית של תחום תדרים רחב, שטרם נראה עוד. השילוב הזה פתח בפנינו עולם חדש של יכולות”.
הפתרון שקרוי MA-NET- MOBILE AD HOC NETWARK, אפשר להכניס לשימוש ברשת אחת יותר מ 1000 משתתפים, בהשוואה למקסימום 50 ברשתות הקשר המסורתיות. הטכנולוגיה הזו עושה למעשה אופטימיזציה של כל התדרים יחד, ומאפשרת העברה של קבצים בקצב מהיר בין כל המשתמשים. מבחינה מספרית הדברים נראים כך: אם ברשתות המסורתיות מבוססות UHF יכולת העברת הנתונים המכסימלית עמדה על 200 קילובייט לכל מגה הרץ, הרי שברשת ה B-NET, ניתן להגיע על אותו רוחב פס -של 1 מגה הרץ- ל 2 מגהבייט.
“דרך ההמחשה הטובה ביותר היא של קבוצת ווטס אפ , עם הרשאות הקצאה של מנהל”, מתאר ארז. “הרשת למעשה מחברת את כל התדרים יחד למעין צינור רחב. בעל ההרשאה בונה קבוצות, כמו קבוצת ווטס אפ הנקראות MULTI CAST. כך ניתן ליצור קבוצת קמ”נים, קבוצת מג”דים וכו, ולתת להם הרשאת כניסה לקבוצה בהתאם. אם פעם כל פלוגה הייתה מקבלת תדר וזה היה “נכס נדל”ן” שלה, כיום בעזרת הטכנולוגיה שלנו אנחנו הופכים את סך כל התדרים למשאב של עם עוצמה הגדולה במאות אחוזים מהתקשורת המסורתית. למעשה לקחנו רידו UHF רגיל והפכנו אותו למחשב עם ראש רדיו. כך יכולים הכוחות להעביר ביניהם קבצי וידאו, תמונת בשידור חי ובנוסף לדבר ולשלוח קבצי נתונים כבדים. התדר למעשה “נעלם”, הוא לא קיים יותר ברשות היחידה, אלא מנוהל מאתר מרכזי שמקצה משאבים לכל קבוצה. בדיוק כמו בווטס אפ, אתה לא יודע וגם לא אכפת לך באיזה תדר האחר משדר או קולט, כל עוד אתה רואה שהוא מחובר ומתקשר. נוסף לכך, כל מכשיר קשר נייד שנמצא בשטח ומשויך לרשת, הוא למעשה חיישן ספקטראלי. הוא מאתר עבור הרשת תדרים פנויים ומאפשר לה את העיבוד לצורך אופטימיזציה”.
בחודש האחרון הודגם העדכון האחרון של מערכת ה B-NET למספר נציגי צבאות שהגיעו במיוחד לישראל. ברפאל מאשרים כי היא ה B-NET מוטמעת כבר במספר יחידות בצה”ל, אם כי לא כרשת הקשר המרכזית. נוסף לצה”ל, ה B-NET נבחרה בתחילת השנה על ידי צבא הודו, לרשת הקשר המרכזית של מטוסי חיל האוויר. במסגרת החוזה בשווי של 30 מיליוני דולרים, ייוצרו מערכות הקשר על ידי חברת בת של רפאל בעיר היידראבד בדרום המדינה. בנוסף להסכם הייצור חתמה רפאל עם הצבא ההודי על הסכם נפרד של תחזוקת המערכת.
“ה B-NET הוא ללא ספק פתרון פורץ דרך לכל צבא שפניו לדיגיטציה”, מסכם ארז. “זה לא מקרי שצבאות מתקדמים כמו בריטניה, הולנד, דרום קוריאה וספרד בוחנים ברצינות את המערכת. מי שיעבור ל B-NET, יקבל למעשה יכולת גנרית. אמנם יש מערכות ייעודיות לכל סגמנט: כוחות יבשה משוריינים,כוחות יבשה רגליים וחילות אוויר ועדיין, כולם יכולים לדבר ולתקשר עם כולם ברשת מהירה ואמינה. נוסף לכך, הדגמנו את היכולת של המערכת להשתלב בצורה מדורגת עם רשתות קשר מסורתיות. בצורה כזו ניתן לעשות קפיצת דרך משמעותית בהשקעה הדרגתית”.
תמונת כותרת: זוג מטוסי מיראז’ 2000
של חיל האוויר ההודי בתרגיל בשמי מלזיה
צילום מתוך אתר חיל האוויר ההודי,
indianairforce.nic.in
