מיקי שטיינר, שמוביל בישראל את פעילות החדשנות של Innogy, אחת מחברות האנרגיה הגדולות באירופה, מספר על עתיד חברות האנרגיה בעולם, למה חברות האנרגיה מקימות מרכזי חדשנות ומשקיעות בסטארט אפים, לאן צועד תחום האנרגיה שנחשב עד לא מזמן לתעשייתי ולעולם הישן ועם מה יצטרכו חברות אנרגיה להתמודד בעתיד הקרוב. והכי חשוב – כיצד ההייטק הישראלי נרתם לעניין?
מה השינוי שעובר על עולם האנרגיה בעולם?
עולם האנרגיה משתנה בצורה קיצונית. בעולם כבר מדברים על היום שבו החשמל יוזל משמעותית ואפילו יהיה בחינם. החשמל, שמופק היום בתחנות אנרגיה גדולות ויקרות תוך שימוש בדלקים שונים, ייוצר באמצעות פאנלים סולאריים על גגות הבתים, מאנרגיית הרוח ומתחנות קטנות וזולות יותר לתפעול. השינויים הללו מחייבים את חברות החשמל להשתנות ולא רק במובן של לעבור לאנרגיה מתחדשת, אלא להבין שבעתיד הקרוב, גם אדם פרטי יוכל לייצר חשמל, וזה ייתר אותן כיצרניות חשמל משמעותיות. אגב, תהליך דומה קרה בעולם הסלולר, ואילץ את חברות הטלפוניה הענקיות לשנות את המודלים העסקיים שלהן ואף להתפצל.
אז מדוע אנחנו עדיין לא רואים את המהפכה התעשייתית הרביעית של משק האנרגיה? השינוי הזה היה צפוי כבר זמן רב, והיום הטכנולוגיות המתקדמות המאפשרות אותו כבר זמינות. למשל בינה מלאכותית (AI), בלוקצ’יין כאמצעי תקשורת מבוזרת לביצוע טרנזאקציות בין רכיבים שונים, ופתרונות של אנרגיה ממקורות מתחדשים. מדוע השינוי עדיין לא קורה? סיבה אחת אפשרית היא היעדר פתיחות מצד חברות האנרגיה ומחסור בתהליכי הטמעה של טכנולוגיות פורצות דרך. אולם חשוב לציין כי בשנים האחרונות אנו עדים לעניין הולך וגובר של חברות האנרגיה בחדשנות, וזאת לאור האיום הקיומי על עסקיהן.
מה המצב בישראל בהקשר הזה?
בישראל רק 2.5 אחוז מהאנרגיה הינה אנרגיה מתחדשת, זאת לעומת גרמניה למשל בה 40 אחוזים מהחשמל מיוצר באמצעות טכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת. אין ספק שאנחנו, שנחשבים לאומת הסטארט אפ, מפגרים אחרי אירופה. מצד שני יש לנו פה 300 ימי שמש בשנה, מה שהיה מאפשר לנו לייצר חשמל בשפע מאנרגיית השמש. בנוסף, בגלל שאנחנו “אי” מוקף אויבים, אין לנו יכולת לקנות אנרגיה מהשכנים שלנו, אילוץ נוסף שמקשה על הגמישות ברשת החשמל. כמובן שחקיקה ויחסי עבודה במשק מהווים אילוץ משמעותי גם כן, וכתוצאה מכל אלה נוצר מצב שיש לנו חברת חשמל אחת שמספקת לנו את האנרגיה (גם אם ישנם כבר מספר יצרנים חיצוניים לחברת החשמל).
אם כן, מה יעשו אז חברות החשמל?
ראשית הן משנות את הגדרתן העצמית ל”חברות אנרגיה”. זאת, כדי להדגיש את ההיערכות לשינוי האסטרטגי בערך שהן מביאות ללקוחותיהן. במקביל החברות עורכות שינויים פנים ארגוניים מסיביים ומתכננות לספק ללקוחותיהן שירותים נוספים, כמו למשל ניהול חכם של בנייני משרדים, שרותי “בית חכם”, ניהול אנרגיה ועוד. בנוסף, החברות תוכלנה להשתמש בידע שלהן על הצרכנים ולהציע להם מוצרים, למשל – המקרר עובד אבל אינו חסכוני באנרגיה – נציע להם לרכוש מקרר חדש בהנחה, ניהול יעיל של טעינת הרכב החשמלי (מיקום וזמן ההטענה למשל) ועוד.
כיצד ההייטק הישראלי יכול להשתלב בתחום?
זה בדיוק המקום לפנות אל האקו סיסטם הישראלי שכולל אלפי חברות סטארט אפ להתעורר ולהכנס לתחום הזה שיש בו הרבה פוטנציאל, כסף ומעט מתחרים. תעשיית האנרגיה ברחבי העולם משתנה בדרמטיות, אבל חברות סטארט-אפ ישראליות עדיין לא זכו בו לדריסת רגל משמעותית. אני צופה שיקרה מה שקרה לתעשיית הרכב השמרנית, כשגילתה את הטכנולוגיה והתפתח פה תחום מצליח של טכנולוגיות חכמות לרכבים. מרחב הבעיות הוא גדול, ויזמים מוזמנים ללמוד את הנושאים הרלוונטיים ולהכיר את הבעיות הקיימות כצעד ראשון לקראת פיתוח פתרונות חדשניים לבעיות האלה. לא מדובר רק בנושאים ה”קלסיים” של ייצור ואספקת אנרגיה, אלא בעולם ניהול נכסי נדל”ן (נכסים שהם מטבע הדברים צרכנים גדולים של אנרגיה), עולם המוביליטי וטעינת רכבים, ועוד.
האם “אומת הסטרטאפ” מוכנה להתמודד עם האתגר?
מגזר האנרגיה כפי שהוא כיום דורש שינוי. ישנן אינספור הזדמנויות לחדש ולפתח דרכים פורצות דרך לניהול, הפצה וצריכה של אנרגיה. האתגרים מורכבים וכוללים מעורבות של ממשלות ורגולציה, אך יחד עם זאת, חלקה המרכזי של המהפכה ינבע מריבוי מודלים עסקיים ופתרונות מבוססי טכנולוגיה עמוקה. לכן חברות סטארט-אפ ישראליות הן מועמדות טבעיות להוביל מהפכה שכזו, בזכות הטכנולוגיות המתקדמות של מגזר ההיי-טק והמוניטין שלו בפיתוח פתרונות וחשיבה מחוץ לקופסא. בנוסף, החברות האנרגיה מהעולם מגבירות את נוכחותן בישראל ופותחות את שעריהן לאקוסיסטם הישראלי.
ספר בבקשה על Innogy ועל פעילותכם בישראל
Innogy Innovation Hub היא זרוע ההשקעות של חברת האנרגיה הגרמנית מהגדולות באירופה Innogy SE שפעילה ב 16 מדינות באירופה עם 23 מיליון לקוחות.
ל- Innogy Innovation Hub, יש מרכזים בעמק הסיליקון, לונדון, ברלין ותל אביב. בפורטפוליו שלה 70 סטארט-אפים והון של 160 מיליון אירו שמיועד להשקעות בחברות משלב הסיד והלאה.
בישראל אנחנו מייצגים את זרוע החדשנות של החברה וכבר הספקנו, בשנתיים וחצי של פעילות להשקיע בלא פחות מ-13 סטארט-אפים ועוד היד נטויה.
ההשקעות שבצענו בישראל הן בעיקר בתחומי סייבר, קונסטרקשן טק וערים חכמות. עד היום השקענו בישראל כ – 11 מיליון דולר, כשבכל חברה אנחנו משקיעים בין חצי מיליון ועד 2 מיליון דולר. מדובר בחברות early stage , סיד וגם סבבי A+B (בין 3-5 מיליון דולר).
