דאטה (גם) מציל חיים

לא כל מי שמסתכל על קרחון יודע שרובו למעשה נמצא מתחת למים. גם אלה שיודעים, לא תמיד שואלים או בודקים מה קורה שם מתחת למים. רובינו מסתפקים במבט על מה שנראה בלבד, מתרשמים ומסיקים מסקנות רק מזה.

כך קורה גם עם דאטה. יש כל כך הרבה מידע שמסתתר בדאטה שלנו, אבל אנחנו לא מגיעים אליו כי אנחנו שואלים את השאלות הברורות מאליהן ולא את אלה שאנחנו לא יודעים לשאול. המנטרה אומרת “חשיבה מחוץ לקופסא”, אבל יש גבול לכמה רחוק ממנה יכול להגיע המוח האנושי.

כמי שאמון על הפעילות הממוקדת ב-Big Data בחברת Opisoft, אשר נסמכת על טכנולוגיות חלוצות בעולמות האינטיליגנציה המלאכותית ולמידת מכונה, אני נחשף באופן תדיר גם לחלק התחתון, הנסתר והמעניין ביותר של הקרחון. בעזרת שינוי התפיסה והחשיבה, כך אני מאמין, נוכל למצוא את השאלות הפחות ידועות לנו, אלו שיספקו לנו תשובות חשובות יותר. התשובות הללו יכולות גם להציל חיים, לא פחות.

חוכמת ההמונים = ביג דאטה

בשנת 2011, הלכה דברה קוגן עם בנה שסבל מחום גבוה ומפריחה לרופא. הרופא טען שמדובר בנגיף חולף ושלח את הבן, ליתר ביטחון, לערוך מספר בדיקות. דברה לא הייתה רגועה עם ההבחנה ולכן צילמה את הסימנים שהיו על פניו של בנה, העלתה לרשת החברתית וביקשה את “חוכמת ההמונים”. “ההמונים” השיבו שמדובר במחלת הקוואסאקי, מה שהתברר כנכון. דברה חזרה לרופא מיד, קיבלה את אישורו ומיד ניתן הטיפול הנדרש באופן מידי ללא צורך בהמתנה לתוצאות הבדיקות. זוהי דוגמא קלאסית ל”חוכמת ההמונים”, “חוכמת ההמונים” נמצאת היום ברשתות החברתיות ושם נמצא ה”ביג דאטה” אפילו בעולם הרפואי. המון אנשים והמון מידע שנמצא ברשת ומחכה שיאספו אותו נכון ויפיקו ממנו תובנות/

למעשה, עולמות הביג דאטה החלו כבר בראשית ההיסטוריה, כאשר התחלנו לצבור מידע עוד מכתבי החרטומים על הקירות. היום אנחנו מאחסנים את הדאטה בעלות אפסית בדיסקים ענקיים. עלות האחסון זולה ולכן כולם שומרים ואוגרים את המידע בלי לחשוב פעמיים – אח”כ יחשבו מה לעשות עם כל המידע שנאסף. ב-5 השנים האחרונות היקף המידע שנאגר גדול פי 100 מהמידע שנאגר מתחילת ההיסטוריה (!) אולם, עפ”י מחקרים, רק 5% מכל החומר הנאגר, בא לידי ביטוי באופן כלשהו. לדאטה הנצבר אין ערך אם אנחנו לא מסוגלים “לעכל” אותו מצד אחד, להציג ולהבין אותו מצד שני.

גם למידע בו משתמשים לא תמיד ניגשים בצורה נכונה. בעולמות המסורתיים היתה לנו טכנולוגיה שנכנסה לתוך הארגון ועל בסיסה חיפשנו מה אפשר להבין ממנו וכיצד להשתמש בו כדי לראות את הנתונים בצורה טובה יותר. בתחום האנליטיקה אנחנו הופכים את היוצרות. מחפשים מקרה משתמש, לוקחים סוגיה שאנחנו לא מבינים עד הסוף ובעזרת סריקות חכמות של ביג דאטה מחלצים את התובנות שלא היינו יכולים להגיע אליהן רק על בסיס המוח האנושי. בעצם מדברים על אבולוציה, המעבר מעולמות ה- BI והוויזואליזציה לעולמות האנליטיקה וה-AI.

עולם הדאטה כיום נחלק לשלושה איזורים מרכזיים: ביג דאטה – איסוף המידע המובנה והלא מובנה, אנליטיקה ותחזיות, ויזואליזציה מתקדמת.

בשנה האחרונה הוקמו קרוב ל-500 סטארט-אפים חדשים בעולמות ה-AI, העוסקים במתן פתרונות מתקדמים בתחום הכולל כבר למעלה מ- 5000 חברות ברחבי העולם. היקף ההשקעות בתחומים הללו נאמד במיליארדי דולרים.

האנליטיקה המתקדמת שייכת לכל תחום ומגזר. לדוגמא: במסגרת מחקר שנעשה ב-Opisoft הריצה החברה במערכת ביג דאטה את כל נתוני המרקטינג של הלקוח וגילתה נתונים מעניינים. נשים נטו לקבל את ההצעה השיווקית, לעומת גברים שענו להצעה באמירת של “אני צריך להתייעץ עם אשתי”, לרוב לא הגיעו לכדי סגירת העסקה. המסקנה שאליה הגיעה החברה היא שעדיף לכוון ישירות לנשים.

דוגמא נוספת נלקחה ממחקרים שנעשו במטרה לחקור היכן מומלץ ל”מקם” את המעלית בבניינים רבי קומות בכדי לצמצם את זמן ההמתנה, העלו כי אין באמת פתרון אחד נכון, אך ניתוח טקסטואלי של שאלונים שחולקו למשתתפים הצביע על פתרון יצירתי אחר – אם תיתן לממתינים למעלית משהו להרוג את הזמן (לדוגמא מראות), זה אמנם לא יפתור את הבעיה, אבל יתן מענה שימנע את ההתעסקות עם הבעיה המקורית.

אלו דוגמאות מעניינות, אך ביג דאטה יכול להגיע לתובנות חשובות עוד יותר ואף יותר קריטיות. לדוגמא: בכל שנה מתים בישראל כ-5,000 איש כתוצאה מזיהומים נרכשים. חולה מגיע לבית חולים עם צורך טיפול מסויים ואפילו מינורי, אך הסביבה עתירת החיידקים מדביקה אותו במשהו אחר לגמרי שמסתבר כקטלני. ב-Opisoft שמו למטרה להילחם בבעיה הזו בעזרת ביג דאטה. החברה זיהתה מדדה ותיעדה את כל מקרי הזיהומים הנרכשים באחד מבתי החולים בישראל. היא אספה את המידע הרב שהצטבר במוסד במשך שנים, שילבה אותו בתוך המערכת שלה ובסיוע צוות רפואי בנתה חוקה המאפשרת לנתח את הטקסט ולקודד את כל המקרים שהוזנו. חיבור כל הנקודות הללו לקווים ברורים באמצעות המערכת מאפשר לזהות פוטנציאל הדבקות של חולים המאושפזים בבית החולים ולהתריע בפני הצוותים הרפואיים על הסתברות גבוהה של חולה ספציפי להיבדק באחד מארבעת הזיהומים הנרכשים המרכזיים. חשוב לציין כי המערכת מתריעה על הסיכון והצוות הרפואי מחליט על בסיס התרעה זו כיצד לפעול.

ניתוח ואנליטיקה חייבים להשתלב באיזורים נוספים בעולם הבריאות.. צריך לזכור כי בתי חולים אינם רק גופים שאמורים לתת את השירות הרפואי הטוב ביותר, הם גם גופים עסקיים לכל דבר בעניין. אלה שני דברים שלא תמיד עולים בקנה אחד. ביג דאטה יכול לחבר בין שני הקצוות הללו.

צביקה גולדרייך, מנכ”ל חברת Opisoft
מקבוצת SQLi

תפיסה זו חשוב שתמשיך ותעמיק ובעזרתה נוכל להבין טוב יותר את “מסע המטופל”, לצמצם את האשפוזים בבתי החולים, לנתח את תפקוד הצוותים הרפואיים והמקצועיים וכן לספק שירות רפואי מקצועי יותר ולצמצם עלויות. צריך לתת לדאטה לעזור לנו לענות על השאלות הנכונות.

אז אם עד עתה היינו עסוקים בלחשוב מחוץ לקופסא, בואו ניתן לדאטה לקחת אותנו רחוק יותר מהקופסא. כך נציל (גם) חיים.

חברת Opisoft מקבוצת SQLink החלה את דרכה מתוך רצון להפוך את הידע הנצבר בארגונים לכלי עסקי המסייע להם לקבל החלטות, לחזות את העתיד ולשפר את התוצאות.
Opisoft מובילה בתחום עם 28 שנות הצלחה, מעל 200 מומחים, עשרות פתרונות מתקדמים, מאות לקוחות מרוצים ומגוון פרויקטים ייחודיים וחדשניים עבור קשת רחבה של צרכים: איסוף מידע מבוסס ענן, חיזוי וניתוח אתגרים עסקיים, תצוגות מידע מתקדמות ועוד.

 

 


צביקה גולדרייך, Opisoft

תגובות סגורות