מגמות חדשות ב SIGINT עבור מטוסי *ISR מאוישים וכלי טיס בלתי מאוישים

Intelligence, surveillance, and reconnaissance*

כאשר אנו חושבים SIGINT, מיד אנו מדמיינים מטוסי ריגול ידועים כמו RC-135V/W, מטוס ריגול של חיל האוויר האמריקאי, או בני דודו במקומות אחרים בעולם ובעיקר זה מבריטניה, ה – Air Seeker. וכאשר מדברים על מטוסי SIGINT קטנים יותר, עולה בדעתנו ה – MC12W האמריקאי, פרויקט Liberty על KING Air 350ER. לכל אלה יכולות SIGINT שהן לא פחות מ – state-of-the-art אך משתמשים פוטנציאליים רבים לא יכולים להרשות לעצמם מטוסים אלה או שמגבלות היצוא של המערכות האלה לא מאפשרות רכש ע”י מדינות רבות.

בזכות התקדמות טכנולוגית עולמית, והקלה במגבלות יצוא מארה”ב לחלק מבעלות בריתה, מדינות רבות מצטיידות במטוסים ומל”טים המצוידים ברכיבי SIGINT המאפשרים יכולות ISR / SIGINT חזקות. לכל מדינה דרישות ISR שונות, ולצורך ניהול יעיל של המשימות נדרשת יכולת גילוי ויירוט של אותות וקשר. בין אם מדובר על סירות דיג בלתי חוקי הרחק מול חופי תאילנד, סירות פליטים (וסחר בבני אדם) בים התיכון, חטיפת ילדים ע”י בוקו-חראם בניגריה, ציידי יהלומי דם בנמיביה, או חיילים רוסים שמתקשרים לביתם ממזרח אוקראינה; כל הפעולות האלה מצריכות שימוש בסוג כלשהו של תקשורת אלקטרונית.

רוב המדינות משתמשות במטוסי ISR בעלי תצורה בסיסית: חיישן EO/IR, מעבד בסיסי על המטוס עם מערכת טקטית בסיסית, AIS למשימות סיור ימי וערוץ תקשורת פשוט ב LOS (Line Of Sight) לשידור המידע שנאסף לקרקע. למרבה הצער, משתמשים במטוסי ISR בסיסיים אלה מגלים מהר מאד כי ללא יכולת SIGINT יכולות גילוי ואיתור האיומים שלהן הן מינימליות. מציאת מטרות / איומים באמצעות חיישן EO/IR בלבד דומה “למבט דרך קשית שתיה”. על מטוסי ISR בתצורה כזו מטילים בד”כ משימות של “הגנה על כוחות”, בהן הם מסייעים לכוחות על הקרקע אשר מיקומם ידוע כמו מיקום האיומים. למרבה הצער מטוסים אלה “מתבזבזים” בתפקידים שלהם לא נועדו ועבורם לא תוכננו. למרות כל הטכנולוגיות המודרניות המוטמעות בהם, הם אינם מספקים יותר תמיכה לכוחות קרקע מאשר ה Fiesler Storch של הלופטוואפה בשנות ה 40 המוקדמות.

תמונה: for installation on a small
)XTENDER( unmanned aircraft

ברור כי נדרש סימון כדי שמערכות ה EO/IR המותקנות על מטוסים אלה תהיינה יעילות יותר ותהיינה מסוגלות לטוס ולאתר מטרות / איומים. יצרני מכ”ם “שמחים “לפתור” את הבעיה הזאת ומציעים מכ”ם חיפוש או מכ”ם SAR קטן. אולם, מכ”ם הוא גם פתרון יקר וגם מספק פתרון חלקי לבעיה זו. מכ”ם חיפוש גדול בד”כ אינו ניתן להתקנה על מטוסי ISR קלים וקטנים, וכאשר ההתקנה כן מתאפשרת, יש להם בעיה רצינית ביותר: הם משדרים.

במשימות סיור ימי (maritime) מכ”ם הינו מכשיר מוכח למציאת קשר בין AIS לקריאת מכ”ם. זה נפלא ונהדר עד שפיראטים ומבריחים למיניהם מחליטים לכבות את ה AIS, ולהשתמש במגלה מכ”ם פשוט שניתן לרכוש באופן חופשי בכל מקום. כיום, רוב הטיסות / משימות מעל הים התיכון וחופי מזרח אפריקה מתבצעות באופן פאסיבי (עם SIGINT) בעוד המכ”מים המתקדמים והיקרים אשר מותקנים על המטוסים, כבויים. בנק המטרות של ימינו דומה מאד לנוער של ימינו, הם “אוהבים להיות בקשר”. אף פיראט לא יתקוף ספינה ללא ביצוע שיחת טלפון מקדימה ללונדון או ג’נבה על מנת להשיג מידע אודות המטען של הקורבן המיועד. כאשר פליטים נמצאים בדרכם לאי יווני, עוד בלב ים ותמיד ללא יוצא מן הכלל, מתחילות לצאת שיחות למבריחי בני אדם כדי לדון בענייני תשלום הכספים או שיחות מטרוריסטים אשר מסתתרים בין הפליטים כדי לבדוק את המשך דרכם למטרה: צפון אירופה. שום חיישן EO/IR או מכ”ם אינו מסוגל ליירט שיחות כאלה, רק יכולת SIGINT תשיג מטרה זו.

המדינות אשר משדרגות את מטוסי ה ISR שלהן ומוסיפות יכולות SIGINT מתמקדות בשלושה סוגי מטרות: טלפונים לווייניים, GSM (אקטיבי ופאסיבי) ומכשירי קשר (UHF / VHF). שילוב של מערכות SIGINT, בד”כ מתוצרת אירופה ובעלות נמוכה יחסית, עם המערכות הקיימות על מטוס ה ISR מעניק למשתמשים מטוס (או כטב”מ) בעל יכולת גבוהה מאד אשר יכול לבצע משימות ISR אמיתיות ולא רק משימות של סיוע והגנה לכוחות קרקעיים.

תמונה: Installation on an ISR aircraft

מחוץ לארה”ב ובעלות בריתה, מערכות יירוט מוטסות הינן דבר חדש יחסית. ל GSM יש מגבלה משמעותית, רוב המטרות מודעות היטב לעובדה שכל שיחות ה GSM מנוטרות / מאוחסנות באופן מסוים ואינן מאובטחות. בנוסף, לא ניתן להשתמש בתקשורת GSM בים. למרות החיסרון הזה תקשורת GSM מוכחת כיעילה מאד על יבשה ולכן יותר ויותר מדינות מוסיפות יכולת ניטור GSM למטוסי ה ISR שלהן.

יכולות DF (Direction Finding) וניטור של מכשירי קשר גם הן הופכות להיות מבוקשות מאד עבור מטוסי ISR, בעיקר עבור משימות מעל יבשה. ישנה אמירה בעולם ה SIGINT: “לבוס יש טלפון לווייני אך לשומרים שלו ולמאבטחים שלו יש מכשירי קשר”. מספר מדינות בדרום ומרכז אמריקה מצליחות מאד, באמצעות מטוסים מאוישים, לאתר נהגי משאיות בדרכם לנקודות איסוף או פריקה של מטעני הסמים שהם נושאים עימם. על האיסוף מנקודות איסוף סמויות (אזורים מרוחקים ללא קליטת GSM) להיות מתואם בקפידה והדרך היחידה לעשות זאת הינה באמצעות מכשירי קשר או טלפונים לווייניים אשר מאד זמינים והיקף השימוש בהם הולך ומתרחב. בעודן מאד יעילות, שימוש במערכות יירוט מכשירי קשר במטוסים קטנים בעייתי מאד בגלל גודלן והמקום המועט במטוס.

תמונה: ) Antenna installation on an ISR aircraft )KingAir

היום, יכולת יירוט של טלפונים לווייניים הינה הכרחית על כל מטוס ISR. מכיוון שהמערכת פאסיבית, ניטור / יירוט של שיחות טלפון לווייני הוא אמצעי מושלם לצורך התאמה בין AIS לאות לווייני ממרחקים מאד גדולים. טלפון לווייני הינו אמצעי התקשורת העיקרי שמשמש מטרות בהיעדר תשתיות GSM, בים, במדבר לדוגמא. בדיוק כפי שעבריינים משתמשים בטלפונים חד פעמיים (burner phones), משתמשים טרוריסטים ב Thuraya Sleeves (כיסוי לטלפון נייד עם אנטנה וחיבור פיזי לטלפון שהופך טלפון רגיל לטלפון לווייני). יתרון נוסף של טלפון לווייני בעיני משתמשים מן הסוג המתואר במאמר זה הוא שלמערכת התקשורת הלוויינית אין כל השקה או נגיעה עם רשתות סלולריות מקומיות; הן עצמאיות ובלתי תלויות לחלוטין כאשר אינן מנוטרות / מיורטות, מאובטחות לחלוטין. בים, טלפונים לווייניים הפכו לאמצעי התקשורת העיקרי והשכיח ביותר בקרב פיראטים ומבריחים מכל הסוגים. במקרים רבים מבריחי בני אדם אינם נמצאים פיזית על אותה ספינה שעליה נמצאים הפליטים, והם מציידים את אחד הפליטים בטלפון לווייני ומבקשים ממנו להתקשר למספר מסוים כאשר יבשה נראית. כאשר מופעל הטלפון הלווייני מערכת הניטור מיד מזהה אותו ואם ה AIS שבספינה כבוי מיד נדלקת נורה אדומה, יש פה ספינה שמנסה להתחבא… ניטור של טלפונים לווייניים כבר הוכח כ”לוכד הפיראטים” מס’ 1 בחופי מזרח ומערב אפריקה.

תמונה: Control station on an ISR aircraft

לסיכום:

  1. מטוס ISR בסיסי יהיה יעיל בהרבה עם תוספת של מערכות SIGINT כפי שמתואר לעיל.
  2. מערכות ויזואליות כגון EO/IR פשוט אינן מספיקות כשלעצמן.
  3. כאשר מערכות EO/IR משמשות לסימון מטרות, ומשולבות עם יכולות SIGINT, מטוסי ה ISR יכולים להשיג את המטרות שלשמן תוכננו.
  4. בזכות השילוב הזה מטרת SIGINT יכולה להיות מאוכנת ומודמית (imaged) ממרחק של מעל 50 ק”מ מן המטוס בעוד שלמטרה אין שמץ של מושג כי אוכנה והודמתה.

היום כבר ניתן להתקין מערכת לניטור טלפונים לווייניים על כל פלטפורמה, מטוסי USR, כטב”מים, מזל”טים (אפילו הקטנים ביותר, אלי שמשוגרים מתוך צוללות וספינות, ואפילו אלה המתקפלים שמשוגרים ע”י כוחות קרקעיים למטרות טקטיות). כל הפלטפורמות הבלתי מאוישות משדרות בזמן אמיתי את המידע שנאסף דרך ערוץ התקשורת בין הכלי למפעיל. עבור פלטפורמות שאינן מסוגלות לשאת מתעד כבד קיים פתרון בו על הציפור מותקנת יחידה קלה מאד (~1.5 ק”ג כולל אנטנות) אשר מתקשרת עם מערכת הניתור / יירוט דרך ערוץ התקשורת שבין הציפור לקרקע (XTENDER).

זהו תרגום של מאמר שפורסם ב Global Aviator ונכתב ע”י John Beckner, הבעלים של חברת Horizon Technologies (www.horizontechnologies.eu), יצרנית מובילה בעולם של מערכת מוטסת לניטור ויירוט טלפונים לווייניים בשם FlyingFish®.

תורגם ע”י עדי פלג, מנכ”ל חברת MTI Summit Electronics, נציגת Horizon Technologies בישראל.


John Beckner, Horizon Technologies

תגובות סגורות