איחוד האמירויות עשתה השנה שני צעדים היסטוריים מבחינתה. נירמול היחסים עם ישראל, עם ושיגור החללית “אל אמאל” – התקווה- למשימת מחקר על הכוכב מאדים.
הגשושית שוגרה ב 19 ביולי ממרכז החלל טנגשימה שביפן על גבי משגר H-2A מתוצרת מיצובישי. כשעה לאחר השיגור נפרדו שני חלקי הטיל, והגשושית החלה מסע שיארך כשבעה חודשים עד להגעה למאדים. בצעד ההיסטורי הזה מבחינתה, לציון 50 שנות עצמאות, הצטפרה איחוד האמירויות לארצות הברית, רוסיה, סין , הודו והאיחוד האירופי, חברות המועדון אקסקלוסיבי של מדינות ששיגרו חלליות לכוכב האדום.
חלון ההזדמנות לשגר חלליות למאדים נפתח בכל 26 חודשים למשך מספר שבועות, והוא מאפשר זווית שיגור שמקצרת את מסלול הטיסה לשמונה חודשים. קיצור המסלול מאפשר נשיאה של ציוד כבד יותר בעלות נמוכה יחסית. את החלון האחרון ניצלו שלוש מדינות: איחוד האמירויות עם “אל אמאל”, סין עם ה Tainwen-1 – “שאלות שמימיות” וארצות הברית עם ה Perseverance – “התמדה”.
כיום נמצא על המאדים רק רכב מחקר אחד , curiosity – סקרנות, של סוכנות החלל האמריקנית NASA. ה curiosity הגיעה לכוכב האדום לפני שמונה שנים למטרות מחקר, וב 21 בפברואר 2021 אמור להצטרף אליה רכב מחקר נוסף, מתקדם יותר, ה Perseverance. על פי סקירה שפרסם איתי נבו ממכון דודסון- הזרוע החינוכית של מכון וייצמן- בחודש יולי האחרון, “מטרתו של ה Perseverance של NASA לבדוק האם התקיימו חיים בעבר על מאדים והאם המין האנושי יוכל להתקיים בעתיד על מאדים. ה Perseverance נושא עימו רחפן קל משקל, Ingenuity (“תושייה”) שנועד להדגים יכולת טיסה על מאדים לקראת משימות עתידיות”. הרחפן הזה אמור לתת מבט קרוב מגובה חמישה מטרים על אדמת הכוכב וסביבתו.
תמונה: רחפן החלל Ingenuity
איור: NASA
אם מישהו היה צריך הוכחה למלחמה הקרה החדשה, הרי שהוא מקבל אותה בימים אלה ממש כל הדרך למאדים. גם החללית הסינית מורכבת משתי פלטפורמות. הראשונה היא חללית קטנה שתקיף את המאדים לצורך מחקר האטמוספרה שלו בדגש על היונוספרה, השכבה בגובה של כ 120 ק”מ, שבה קרינת השמש החזקה גורמת לשחרור אלקטרונים רבים. הפלטפורמה השנייה, הקרקעית, אמורה להשתחרר מחללית האם ולנחות עם רכב מחקר על אדמת הכוכב. על פי נבו “הנחיתה מתוכננת במישור אוטופיה, אגן שנוצר ככל הנראה מפגיעה של אסטרואיד או שביט, בו נחתה בעבר גם הנחתת האמריקנית ויקינג 2 בשנת 1976. הנחיתה מתוכננת בין מישור איזיס להר הגעש הגדול אליסיום. אתר הנחיתה נבחר בשל המישור הנמוך והשטוח המאפשר נחיתה רכה, טעינת מצברים מקסימאלית ונסיעה חלקה בשל היותו מישור חלק יחסית”.
בתחילת חודש אוגוסט האחרון תיעדה הגשושית curiosity עמוד אבק במכתש קרטר Gale Crater. העמוד תועד בגבול שבין החלקים המוארים והחשוכים של המכתש. מדענים אמריקנים הסבירו את התופעה בטמפרטורות הגבוהות ששוררות על הכוכב בתקופה הזו ויוצרות חום קרקע גבוה. “החום על פני השטח גורם לרוחות מהירות ומערבולות”, כותב קלייר ניומן, חוקר חלל מחברת Aeolis Research באריזונה. ” אם הרוחות חזקות יחסית הן מרימות אבק מהקרקע, וזה כנראה מה שצילמה הגשושית curiosity. בדרך כלל קשה מאד להבחין בעמודי האבק הללו מצילום ראשוני, אלא רק אחרי ניתוח ועיבוד תמונה. במקרה הזה העמוד נראה בברור כבר בתמונה הראשונית שהגיעה ל NASA”.
משימתה העיקרית של curiosity היא מחקר הקרקע של הכוכב בניסיון למצוא עדויות לחיים כלשהם בעברו. ב 2014, שנתיים אחרי שנחתה ה curiosity על המאדים, קבעו מדעני NASA כי לפני כמה מיליארדי שנים היו על הכוכב האדום מים. המסקנה הזו התאפשרה מניתוח אופי ומראה הקרקעית במרכז המכתש. בשנים האחרונות נמצאת curiosity במשימת מחקר על צלע הר SHARP המתנשא לגובה 5.5 ק”מ ממרכז המכתש.
תמונה: רכב המחקר Perseverance משוגר לחלל מ Cape
Canaveral פלורידה, 30.6.20
צילום: NASA
ה Perseverance, אמורה לאסוף דגימות קרקע מהכוכב האדום לצרכי מחקר בכדור הארץ. לצורך כך מצויד רכב המחקר בשלושה רובוטים: רובוט מקדח עם זרוע טלסקופית באורך של שני מטרים, רובוט תחתון המשמש להרכבה והחלפת מקדח על הרובוט הראשון ורובוט שלישי שאמור לאסוף את דגימות הקרקע ולאטום אותן ב 48 מיכלים הנמצאים בבטן הרכב. 43 מיכלים אמורים להכיל דגימות קרקע מעומקים שונים, וחמשת המיכלים הנותרים אמורים להכיל דגימות אוויר מאזורי הקידוח כדי לאתר בהם גזים. את המיכלים אמור ה Perseverance להשאיר באתר שיקבע מראש על אדמת הכוכב, ובעתיד ישלח רכב חדש כדי לאסוף אותן ולהביאן לכדור הארץ.
תמונת שער: גשושית המחקר curiosity על אדמת מאדים
צילום: NASA
