עד כמה ארצות הברית חוששת מיכולות מתקדמות של רוסיה וסין בחלל תעיד ההקמה מחדש ב 2019 של פיקוד החלל האמריקני. מאז שהוקם עוסק הגוף הזה בשימור יכולותיה האסטרטגיות של ארצות הברית בחלל וזה כולל הגנה על מערך של אלפי לווינים שנפרס שם במהלך השנים. הסיבה הנוכחית לדאגה, צצה בחודש יולי האחרון. הלוויין הרוסי קוסמוס 2543 שיגר גוף לחלל לא מזוהה שזכה בארצות הברית את מספר המעקב 45915. מניתוח הפעולה הזו קבע פיקוד החלל האמריקני כי מדובר בניסוי של קליע להשמדת לווינים בחלל. לטענת הרוסים מדובר בלווין תחזוקה, הנועד לבדוק ציוד של לווינים אחרים. אלא שהמקרה הזה מצטרף לשורה של אירועים מחשידים מאד מבחינת ארצות הברית. לאחרונה דווח על מספר מקרים שבהם התקרבו לווינים רוסים באופן חשוד ללווינים אמריקניים. על פי הודעת חיל החלל האמריקני, ” הלוויין המסוים הזה שוחרר בנובמבר 2019 מלוויין אחר, קוסמוס 2542, שגם הוא מתואר כלוויין בדיקה. בחודש ינואר התקרב לוויין זה מאד ללוויין האמריקני USA 245 שהוא לוויין צילום מתקדם מסוג KH-11″, (מתוך הלקט הטכנולוגי של משרד הבטחון). הרוסים מיהרו להכחיש את הדברים וטענו כי מדובר בתמרון של לווין קוסמוס 2543 אל קרבת לוויין אחר שלהם, קוסמוס 2535, כדי לצלם אותו ולבחון את תקינות המערכות.
תמונה: איור של לווין צילום צבאי אמריקני SBSS
מתוך: www.af.mil
“הניסוי הזה מוכיח את הצביעות הרוסית בכל הקשור ללחימה שהם מתכננים בחלל נגד נכסים אמריקנים”, אמר הגנרל ג’ון ריימונד, ראש פיקוד החלל בהודעה חריפה לעיתונות ב 23 ביולי. “החלל קריטי לכל המדינות. הנכס הזה חשוב היום יותר מתמיד כדי לשמר שינוע של לוויני תקשורת, שהם כלי מפתח להתמודד עם המשבר הקורונה העולמי. זה אינטרס של כולנו לנהל באחריות גדולה את כל סוגי הפעילות בחלל: אזרחית, כלכלית וצבאית”. הדברים החריפים הללו מוושינגטון הם ביטוי לדאגה הגוברת מהיכולות הרוסיות. באפריל השנה ביצעה רוסיה ניסוי של טיל המיועד להשמיד לווינים בחלל. הטיל PL-19 הוא חלק מתכנית נרחבת של רוסיה תחת השם DA-ASAT, direct ascent anti-satellite missile. הוא שוגר מצפון רוסיה ונכנס לשכבת הלווינים הנמוכה מבלי לפגוע במטרה מסוימת. על פי חלק מהדיווחים הוא נראה צונח חזרה לכדור הארץ באזור הקוטב הצפוני, אבל עד כה אין לכך אישור רוסי או התייחסות אמריקנית. התכנית הרוסית מיועדת להשמיד לווינים הנעים בגובה שבין 160 ל 2000 ק”מ מעל כדור הארץ, כשעיקר הלווינים בשכבה הזו הם לוויני ריגול, לוויני תקשורת ולוויני GPS.
תמונה: שיגור לוויני STARLINK על ידי חברת SPACEX , יולי 2019
צילום: Thacker Zoe Class 1st Airman U.S.AIR FORCE
מימד נוסף של המלחמה הקרה בחלל, הוא הרצון האמריקני להציב לוויני מכ”מ שיוכלו לגלות שיגור ומעוף של נשק היפרסוני, אחד מהחימושים בהם נמצאת ארצות הברית בפיגור משמעותי אחרי רוסיה. הסוכנות האמריקנית לפיתוח החלל , SDA – Space Development Agency, הודיע כי כבר ב 2022 היא מתכננת להציב קבוצת ראשונה של 20 לווינים כאלה, ועד 2024 יכלול המערך הזה כ 150 לווינים שינועו בגובה נמוך, במטרה לנטר כל שיגור קרקעי או אווירי של נשק היפרסוני. 30 הלווינים הראשונים אמורים להתחלק לשתי קבוצות: 20 לוויני איתור ו 10 לוויני תקשורת מהירה. לוויני האיתור אמורים להיות מצוידים בחיישני אינפרא אדום בעלי שדה ראייה רחב. אחת הדרישות של ה SDA היא הדגמה של יכולת פעולה משולבת של לווינים מתוצרת חברות שונות. הדרישה הזו מעידה על הכוונה לנסות ולשלב לווינים אחרים ברשת הזו, לא מן הנמנע גם לוויני גדולים יותר, שחלקם נמצאים כבר בחלל. סיבה נוספת לדרישה היא המהירות שבה רוצה ארצות הברית לפרוס את המערך החדש, ולצורך כך תפנה למספר יצרניות במקביל כדי להגיע למספר לווינים גדול בתוך פחות מחמש שנים.
לווינים בלתי נראים ?
לצד מלחמות החלל העתידיות מזהירים חוקרי חלל כי הצפיפות ההולכת וגוברת של לווינים פוגעת ביכולת המחקר של מערכות כוכבים רחוקות בשל הסתרה שהם יוצרים לטלסקופים. מי שמרימה את הכפפה בעניין הזה היא חברת SPACE X של אילון מאסק. כיום מפעילה SPACE X מערך של יותר מ 400 לוויני תקשורת מסדרת STARLINK , המיועדים לתקשורת אינטרנט בפס רחב. בשנים הקרובות אמורה החברה לשגר עוד אלפי לווינים דומים, שאמורים להגביר את הצפיפות בשכבה הנמוכה – Low Earth Orbit (LEO). מאסק הודיע לאחרונה כי הוא מתכוון לפתח טכנולוגיה חדשה שתהפוך את לוויני התקשורת הללו ל “שקופים”, ובכך יאפשרו תצפיות “דרכם”. הטכנולוגיה עליה מדבר מאסק נקראת VISORSAT. בלקט הבטחוני של משרד הבטחון תארו את הטכנולוגיה הזו כך: ” לוויינים המצוידים במערכת VisorSat יוכלו לפרוש סנפירים קטנים שיחסמו את אור השמש וימנעו ממנו מלפגוע באנטנות המתכתיות ומשם להשתקף לכדור-הארץ. לפי מאסק, פתרון זה אמור להפוך את הלוויינים לבלתי-נראים לעין הבלתי-מזוינת, ועל-ידי כך לצמצם גם את הפגיעה בצפייה בחלל. החברה תשנה גם את הדרך בה לוויינים עוברים למסלולים גבוהים יותר לאחר השיגור, כך שמנח הלוויינים ישקף פחות אור לכדור-הארץ”. מאחר ולווין מסוג STARLINK אמור לסיים את חייו אחרי כ 4 שנים בחלל, נראה כי בתוך חמש שנים כל הלווינים מהמשפחה הזו יהפכו לשקופים. אחד הלקוחות העיקריים של הסדרה החדשה יהיה צבא ארצות הברית שחתם בחודש מאי השנה חוזה עם SPACE X לשימוש בסדרת ה STARLINK.
תמונת שער: לווין ניווט GPS IIF של חיל האוויר האמריקני לפני שיגור
צילום: United Launch Alliance
