מחקר של חברת Drone Industry Insights מראה כי שוק הרחפנים צפוי להגיע להיקף של 42.8 מיליארד דולר עד 2025, כאשר פלח השירותים בדגש של פיקוח ואכיפה ימשיך להיות הפלח הגדול ביותר בתעשייה, והפלח השני אחריו הוא תחום המשלוחים כמובן. השוק הגדול ביותר של רחפנים היום הוא השוק האסיאתי ובראשו סין ויפן, ואילו הודו צפויה להתברג למקום השלישי עד 2025.
המגמה לשילוב רחפנים בעולמות השירותים והאנטרפרייז בעולם ובישראל נמצאת עדין בחיתולים, אולם היא עומדת לזנק כבר ב- 2021 ויכולה בין השאר להשתלב נהדר עם מגבלות הריחוק החברתי. לראיה, חברת נתיבי אילון שוקדת כבר היום על פרויקט להגדרת נתיב מיוחד לטיסת רחפנים בגובה נמוך.
מרבית הרחפנים מתוכננים לפעול במרחב הפתוח כאשר הם נעזרים ב- GPS לשם ניווט, אולם הדור החדש של הרחפנים מתנהג כאמור כמו רובוטים אוטונומיים ומצויד ב”עיניים דיגיטליות”, כלומר מצלמות זעירות המשמשות כחיישנים ומאפשרות לרחפן להתמצא במרחב ולנווט לעבר המטרה תוך דילוג על מכשולים בשטח, גם בתוך מבנים ומרחבים מקורים וצפופים. מדובר בטכנולוגית AI (Artificial Intelligence) מתקדמת אשר פועלת על הרחפן עצמו ואשר בעבר הלא רחוק דרשה משאבי מחשוב אדירים והיום היא מסתפקת במחשב זעיר שמקבל אנרגיה מהסוללה של הרחפן. כך לדוגמא הרחפן החדש של אמזון – Ring – מיועד לשימוש בבתים פרטיים ומשמש כחלק ממערכת האזעקה של הבית, או Tando של חברת Indoor Robotics מנטר מרחבים סגורים, כגון: בתים פרטיים, משרדים, מחסנים ועוד.
הרחפן Tando מאבטח דירת מגורים. קרדיט: Indoor Robotics
מצלמה מפרשת מציאות
עד לאחרונה נהגנו להשתמש במצלמה במטרה לצלם תמונות ווידאו ותהליכי ניתוח המידע בוצעו על ידי אדם או באמצעות מערכות ניתוח מורכבות. אולם בשנתיים האחרונות, עם התפתחות מהפכת הבינה המלאכותית, אנחנו רואים מגמה של שינוי, אולי אפילו סוג של מהפכה בעולם המצלמות כאשר אלו מבינות ומנתחות את הווידאו ומפיקות מסקנות בעצמן. בספר ‘מחשבות על הצילום’ שחיבר רולאן בארת’, מבקר הספרות והתרבות הצרפתי, ואשר התפרסם ב- 1980, טבע בארת’ מושג בשם סטודיום המציין את הפירוש התרבותי, הלשוני והפוליטי שעורך המתבונן בשעה שהוא מתבונן בצילום. ואילו היום, המצלמה עצמה, מצוידת ביכולת ‘הבנה וניתוח’, היא גם הצלמת וגם הפרשנית של התמונה שצילמה. כרטיס AI המושתל במצלמה מאפשר לה להתבונן באובייקט הצילום ולהסיק מסקנות במקומנו.
כבר היום, מנועי ה- AI מתחברים למערכות הפעלה מבוססות קוד פתוח המיועדות לעולם הרובוטיקה ומכונות ROS (Robotic Operation Systems), וכך הופכים גם את המכונית האוטונומית או הרחפן משולב המצלמה לרובוטים לכל דבר. חברת נבידיה נמניית על החברות הראשונות המייצרות כרטיסי AI למצלמות ואלה מתחברים באופליין לשרתים של מיקרוסופט, או של ספק אחר, בענן ליצירת מאגר משותף, עצום בגודלו, של מודלים המבוססים על תמונות ווידאו מן השטח שצולמו ע”י כל המצלמות אשר מתחברות לענן הספציפי. מאגר כזה מאפשר לכל כרטיס AI ומצלמה ללמוד את ההתנהגות של רחפנים אחרים ולשפר את מודל העבודה אל מול הביצועים עצמם בזמן אמת. לדוגמא, רחפן שנתקל רק בעצים לומד מהניסיון האישי שלו להתחמק מהם, אבל לומד באמצעות הענן המשותף, להתחמק גם מעמודי חשמל, כתוצאה מהתנסות של רחפן אחר.
הרחפן Tando מסייר בחדרי שרתים ומזהה אנומליות. קרדיט: Indoor Robotics
מנועי ה- AI וה- ML (Machine Learning) החזקים מאפשרים היום למצלמה להבחין בין אישה לגבר, בין אנשים בגילאים שונים, בין אדם לכלב או בין כלב לחתול וכן הלאה. למעשה טכנולוגית זיהוי פנים קיימת כבר מספר שנים, אולם גם במקרה בו נסתיר את פני המצולמים, המצלמה תדע לזהות שפת גוף ומנח גוף של אנשים ספציפיים.
אז מה אפשר לעשות עם רחפנים רובוטיים?
רחפנים בשירות הרשות העירונית:
רחפנים ורובוטים אוטונומיים יכולים לסייע באכיפת חוקי הרשות העירונית ולזהות מפגעים ברחוב כגון מצבורי אשפה ופסולת. רחפנים יכולים לתעד חריגות בנייה או אפילו מכוניות שחונות בצורה לא חוקית ולשלוח לקבלנים ו/או לבעלי הרכבים דוחות, באופן אוטומטי.
מפעלי ייצור:
העיניים הדיגיטליות יכולות גם להתריע מפני תקלות או חבלות בפסי ייצור כמו פיזור רב מדי של חומרים לא רצויים על גבי המסוע, כניסה בלתי רצויה של נוזלים למערכת יבשה, דליפות של חומרים מסוכנים, תנועה של אנשים לא מורשים בקרבת מכונות מסוכנות ובעיות נוספות שזיהוי שלהם בשלב מוקדם יכול למנוע נזקים גדולים.
שמירה ואבטחה:
שמירה ואבטחה על מבנים, אתרים ציבוריים, קניונים, מפעלים, שדות חקלאיים וכד’ זו משימה קלאסית לרחפנים. רחפנים יכולים לצאת למשימות סיור במסלולים קבועים או משתנים, ניתן להקפיץ אותם למשימת פטרול תוך דקות ספורות, ובמקרה של אירוע חשוד הם יכולים לשלוח צילומים מן השטח ישירות לכוחות ההצלה שבדרך. בעתיד הקרוב, אף ניתן יהיה להשתמש בהם כדי להרחיק מסיגי גבול באמצעות תאורה מסנוורת או רעש חריג.
שיטת הרמזור:
חדרי משאבים, ספריות, חדרי כושר, אצטדיונים או סופר מרקטים בתקופת הקורונה אשר יכולים לאכלס מספר מוגבל של אנשים בכל זמן נתון, יכולים להשתמש בעיניים דיגיטליות ולשלוח חיוויים של אור אדום או ירוק, על גבי רמזור שיוצב מחוץ לחדר או לסופר ויתיר כניסה לאנשים נוספים בהתאם למגבלות התפוסה.
צמצום תאונות עבודה באתרי בניה:
אתר בניה הוא מקום דינמי וכולל דרכים זמניות, ערמות עפר, בורות, פיגומים וכל אלו זזים מעת לעת ממקום אחד למשנהו, כך שהצבת מצלמות נייחות פחות מתאימה למעקב ופיקוח אחר אתר כזה. רחפן אשר נע בחופשיות, בכל גובה, ועם יכולת להיכנס לכל פינה, יכול לשלוח התראות לגבי פועלים שעובדים ללא קסדה או רתמה, או לגבי רכב שנוסע אחורנית ללא הכוונה של אדם מאחור. רחפן שמצויד ברמקול אף יכול להתריע את הפועל בו במקום ולעודד אותו לאכוף את חוקי העבודה באתר.
התייעלות וחוויית לקוח, שוב, באתרי בניה:
רחפנים המצוידים בעיניים דיגיטליות יכולים, לא רק לשפר את הבטיחות באתר הבנייה, אלא לתרום להתקדמות הבנייה. למשל, המצלמות מאפשרות לבחון משתנים שונים בפרויקט, ממדידת גובה ערימת העפר, דרך מדידת עומק וקוטר של בורות ועד מבט ויזואלי כולל של התקדמות הפרויקט. תמונות וסרטונים אלה מאפשרים גם בניה של מודלים תלת-ממדיים של התקדמות הפרויקט וניתן לשתף אותם עם הלקוחות וכך להעניק להם חווית לקוח מרגשת. רחפנים יכולים להועיל גם לתהליכי בקרת איכות באמצעות איתור של סדקים בעובי של מילימטרים בודדים, זיהוי של נזילות מים, בעיות בבידוד, נקבים וחורים בגגות ואפילו בדיקת התקינות של קולטי השמש.
עבודות בגובה:
בדומה לאתרי בניה גם בדיקת כשירות של אתרים כמו איתור סדקים בגשרים גבוהים, ניטור תעלות, אנטנות ועוד אשר עד היום חייבו נוכחות פיזית של אדם יכולות להתבצע באמצעות רחפנים וכך למנוע תאונות עבודה, לייעל ולזרז את העבודה, ובמקרים רבים אף להציג ממצאים מדויקים יותר מגורם אנושי. לדוגמא יבמ מפתחת עכשיו (ממש במרכז המו”פ שלה בחיפה) מערכת חדשה מבוססת בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת לשם ניווט, ניתוח ועיבוד תמונה. מערכת של יבמ כבר מנטרת את גשר ארסונד המחבר בין דנמרק לשבדיה אשר אורכו קצת פחות משמונה ק”מ והוא הגשר הארוך באירופה.
קורונה וריחוק חברתי:
רחפנים עם עיניים דיגיטליות יכולים לדווח על אנשים שהולכים בשטח ציבורי ללא מסיכה, או לחילופין לפנות לאותם אנשים באמצעות רמקול שיותקן על גבי הרחפן ולהזכיר להם לעטות מסיכה. לרחפנים יכולה להיות תרומה גם בקיום מעקב אפידמיולוגי באמצעות בחינה של מרחק ומשך החשיפה של אנשים מחולים מאומתים ועוד.
ומה צופן בחובו העתיד?
בעתיד הלא רחוק נוכל לשלוח רחפן שילווה את הילד בדרכו לבית הספר, יתריע מפני סכנות, או ירד לגובה נמוך כדי למנוע פיזית מרכב לנסוע בזמן שהילד חוצה את הכביש, רחפנים יוכלו להוציא את הכלב לסיבוב בחצר, רחפן יוכל לטוס חצי ק”מ לפני קטר של רכבת ולהתריע על רכב תקוע או ערימות גבוהות של שלג על גבי המסילה – ולתת מספיק זמן לנהג, האנושי או הרובוטי, לבלום את הרכבת.
רחפנים ורובוטים בשירות הצבא יוכלו לזהות את האויב, ובשלב מתקדם יותר, אולי אף לקבל החלטה לחסל אותו ללא מעורבות אנושית.
הרובוטים העתידיים אף ילמדו לשתף פעולה עם אובייקטים אחרים ולפעול בלהקות, על פי דפוסים מסוימים. למעשה לחברת אינטל כבר היום יש מוצר, המיועד בעיקר למפגנים אוויריים ומאפשר למספר רחפנים לטוס יחד ולבצע ריקוד מתואם, ממש כמו במטס חיל האוויר ביום העצמאות.
הכותב הוא מייסד ומנכ”ל Tingz, חטיבת הדיגיטל של One1
רן רייכברג, מייסד ומנכ”ל ,Tingz
חטיבת הדיגיטל של One1
צילום: יח”צ
