השנים האחרונות סימנו גידול דרמטית בתחום האגרוטק הישראלי, ובמיוחד לאור המשברים האקולוגיים הגלובליים. בארץ ובעולם, המעבר לדיגיטל ולשימוש בכלים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר, מסמל את התקווה לעתיד טוב יותר – ומגיע עם צמיחה מרשימה בשוק. סיפור ההצלחה העולמי של חברת אפימילק הישראלית מדגים היטב כיצד רתימת טכנולוגיה מתקדמת עושה את כל ההבדל – בתנאי ״שטח״
במהלך 20 השנים האחרונות, עולם החקלאות עבר מהפכה דיגיטלית של ממש. מאז הרכישה המטלטלת של חברת Climate Corporation על ידי מונסנטו בשווי של כמעט מיליארד דולר ב-2013, מתחולל ׳מירוץ חימוש׳ גלובלי בענף, עם מיליארדי דולרים שהושקעו ומאות מיליוני דונמים של אדמה המושפעים מחקלאות דיגיטלית.
תחומי האגרוטק והפודטק הפכו לבאזזוורד לוהט בעולם העסקים והפיננסים – ולא בכדי. מומחים מתארים עלייה הולכת ומתמשכת במחירי התוצרת החקלאית מאז תחילת המאה ה-21 – עלייה שקשורה בגורמים סביבתיים רבים כמו שינויי האקלים, ירידה במקורות מים ומגוון ביולוגי ודילול משאבים טבעיים, אך גם בתנודות פוליטיות. מגיפת הקורונה השפיעה גם היא על השוק, בפרט בשאלות הקשורות לכוח אדם וייצור בטוח והיגייני של מזון.
בשילוב עם הגידול המתמשך באוכלוסייה העולמית, אין מנוס מלפתח שיטות חדשות לייצור מזון שיהיו יעילות, אקולוגיות וחסכוניות יותר. כפי שמדווחים בחברת ייעוץ החקלאות העירונית Seedstock, במהלך 40 השנים הבאות צפויה אוכלוסיית העולם לגדול משמעותית – עד 9 מיליארד בני אדם ויצור המזון העולמי יצטרך לגדול ב -70% על מנת למנוע רעב עצום. נתונים של האו”ם מציירים גם הם תמונה מדאיגה – 40% מהקרקעות בכדור הארץ משמשות כיום לגידול מזון, בזמן שתעשיית המזון אחראית לכ-30% מגזי החממה הנפלטים וצורכת כ-70% מהמים הראויים לשתייה. עד שנת 2050, לפי נתוני האו”ם, תידרש תוספת של 20% בשימוש העולמי במים בחקלאות.
AFIMILK-SENSORS
קרדיט תמונות: AFIMILK
מהחקיקה ועד השוק
כפי שמסביר מתווה ה- “Farm to Fork” של הנציבות האירופית, העברת מערכות המזון שלנו לשיטה בת קיימא, מביאה גם הזדמנויות חדשות למפעילים בשרשרת ערך המזון. טכנולוגיות חדשות ותגליות מדעיות, בשילוב עם הגברת המודעות הציבורית והדרישה למזון בר קיימא, יועילו לכל בעלי העניין. הנציבות אף ניסחה הצעה למסגרת חקיקה למערכות מזון בר-קיימא, במיוחד לאור ממצאי מגפת הקורונה והאיחוד האירופי, באופן טבעי ביותר התחייב לתמוך במעבר העולמי למערכות מזון חקלאיות בר-קיימא באמצעות מדיניות הסחר שלו ומכשירי שיתוף הפעולה הבינלאומיים.
התהליך המהיר למעבר ניכר במיוחד כיום, כשתחום האגרוטק נוגע בטווח רחב של תחומים – יצירת מקורות מזון חלופיים, אוטומציה, חיישנים ומערכות בקרה, הדברה ביולוגית ועוד. בעידן האגרו-פודטק, יש יותר מכשירים לאיסוף נתונים מאי פעם – חיישנים בקרקע, חיישני טרקטור, תמונות ברזולוציה גבוהה באמצעות לוויין ורחפנים וחיישנים לבישים על עובדי חוות ובעלי חיים. מערכות ניטור המותאמות ל- IoT המאפשרות קבלת החלטות בזמן אמת על בסיס זרימת נתונים רציפה ונגישה ולמידה מתמשכת יכולים לסייע בהפחתת השימוש בחומרי הדברה וקוטלי עשבים, כמו גם לעבוד סביב דפוסי מזג האוויר וגורמים סביבתיים אחרים בצורה יעילה יותר. חידושים מובילים בשנים האחרונות התמקדו, בפרט, במקסום רווחים במקום מקסום תפוקה. עניין רב יותר ניכר כעת במערכות ניהול המקשרות בין פעולות חקלאות (אגרונומיה דיגיטלית) בצורה הדוקה יותר עם פעולות עסקיות ופיננסיות במשק, כדי לקצץ בעלויות, לזהות אפיקי הכנסות חדשים, או אבודים, או להסתכל בצורה הוליסטית יותר על עלות הייצור האמיתית שלהן על ידי חיפוש נתונים חדשים. במקביל, “שווקים דיגיטליים” מאפשרים לחקלאים לשווק את עצמם ישירות וגם לשכור או להשכיר ציוד בקלות. חלק גדול מהשוק הדיגיטלי הזה מתרחש גם בכלכלות מתפתחות, ולכן מסייע לחקלאים בכל העולם.
קרדיט תמונות: AFIMILK
בתמורה, תעשיית הסטארטאפ בתחום האגרו-פודטק, בינתיים גייסה כמעט 20 מיליארד דולר בשנת 2019, עלייה של 250% על פני חמש שנים, על פי דוח של AgFunder. בין 2012 עד סוף 2020, על פי הדוח, נרשם גידול של פי 8 – ב-2020 בלבד הושקעו מעל 30 מיליארד דולר. בנוסף, על פי ResearchAndMarkets.com, רק בינה מלאכותית בתחום החקלאות צפויה לגדול ב-11.2 מיליארד דולר עד שנת 2030 – לעומת 671.6 מיליון דולר בשנת 2019. מיזם Forward Fooding כבר בשנתו השנייה בפרויקט שבו הוא מדרג את 500 חברות האגרו-פודטק הגדולות המובילות ומדווח שב-2021 בלבד כבר קיבלו מעל 2000 מועמדויות, המגיעים מ-60 מדינות שונות – 423 מהחברות המובילות כבר קיבלו השקעות של מעל 4 מיליארד דולר.
ישראל כבית גידול
בישראל, הידועה בעולם בטכנולוגיות החקלאיות שלה, נוצרים רבים מהחידושים האלה. נכון ל-2020, קיימות בישראל לפחות 800 חברות ששייכת לתחום האגרו-פודטק, המחדשות בכל התחומים שבין ייצור מזון לחקלאות. בשנים האחרונות נוסדו בארץ קרנות חדשות וגופי השקעה שפיתחו התמחויות בתחום. דוח של AgFunder, חברת המידע המובילה בעולם בתחום הפיתוחים החדשניים בחקלאות ובמזון, הכתיר את ישראל בין חמש המדינות המובילות בעולם ביזמות חדשנות ופריצות דרך בתחום ב-2020.
מכון היצוא הישראלי, למשל, מדווח שאגרוטק מייצג מעל 520 יצואנים מישראל העוסקים בשלל הגוונים של עולם החקלאות. המכון מדווח שישנו ביקוש ער בקרב מדינות רבות לטכנולוגיות החקלאיות החדשניות הרבות שפותחו בישראל. בנוסף, אנשי הענף מסייעים לחקלאים המקומיים ליצור קשרים הדוקים ושיתופי פעולה פורים מול גורמים העוסקים בחקלאות ברחבי העולם, כשהמטרה היא להגדיל באופן עקבי את היצוא החקלאי לחו”ל.
קרדיט תמונות: AFIMILK
למרות שמרבית ההשקעה בתחום בישראל עד עתה עדיין פרטית, שני גופים ממשלתיים – רשות החדשנות ומשרד החקלאות – כבר החלו להזרים תקציבים לתחום. על פי דיווח של גלובס, סמנכ”ל מינוף המו”פ במשרד החקלאות, ד”ר מיכל לוי, סיפרה על הזרמת תקציבים של 10-20 מיליון ש”ח בשנה, העומדים על 50% מהתקציב הנדרש.
במשרד החקלאות, ובמטרה לקדם את תעשיית האגרוטק הצעירה במגזר החקלאי ולעודד משקיעים פוטנציאליים להשקיע בחברות הסטארט-אפ הישראליות הפועלות בענפי החקלאות, הקימו ב-2019 מאגר של מצטיינים מחברות סטארט-אפ בהליך תחרותי, בו נבחרו 32 החברות המובילות שהציעו את המוצרים הטובים ביותר בתחום. בין החברות נמנו חברות המספקות מערכות עסקיות לחקלאות כמו טרליס (איי טי פי לאבס), אקולוג’יק, ריסול, סאן-דו, חברות ביוטכנולוגיה כמו סאליקרופ, פלנט ארק ביו, אקובריד, סילריה, פריזם קריוג’ניקס וחברות המפתחות תוכנות וסנסורים כמו קרופקס, סאטורס, אגרוסקאוט, טבעטרוניק, פלאנט דיטק, משק 76.
בתחילת 2021, הודיע משרד החקלאות על שיתוף פעולה ייחודי עם משרד האנרגיה להקמת תכנית מחקר לקידום ייצור אנרגיה בחקלאות, שנועדה לקדם אופטימיזציה וחידושים טכנולוגיים באנרגיות מתחדשות שיפעלו לצד ענפי החקלאות השונים. המחקרים יתקיימו בכל רחבי הארץ על ידי מגוון מוסדות מחקר.
מבט מקרוב: רפתות ומחלבות בעולם הדיגיטל
חברת ההייטק אפימילק, אחד מסיפורי ההצלחה היותר בולטים של תעשיית האגרוטק הישראלית שצמחה בצפון ישראל – ליתר דיוק בקיבוץ אפיקים וכיום מפעילה משרדים גם בצפון וגם במרכז הארץ – ממחישה היטב את המגמה ומדגימה כיצד חברה עם שורשים כחול-לבן חולשת כיום על השוק הגלובלי. החברה, שנכללה ברשימת 100 החברות הפורצות דרך של המדינה ואף זכתה לתעודת הוקרה מהנשיא ביום העצמאות ה-70, מתמקדת בניהול חכם של רפתות. כחלק מהצמיחה של התחום, גם מחלבות ורפתות עוברות טרנספורמציה משמעותית מזה 50 שנה. על פי כללי הכלכלה החופשית, מחירי החלב נטו כל העת כלפי מטה, צריכת החלב גדלה והביקוש לאחריות סביבתית עלה. כתוצאה מכך, יצרני החלב חייבים להיות יעילים ואחראים יותר מאי פעם. כל פרה צריכה לייצר יותר חלב בעלות נמוכה יותר לליטר עם טביעת רגל פחמנית נמוכה יותר.
אורן דרורי, סמנכ”ל ניהול המוצר,
אפימילק
קרדיט תמונות: AFIMIL
“ככל שהעדרים גדלים, תפקידי החקלאים הופכים ליותר ויותר ניהוליים, מה שמגדיל את הערך הפוטנציאלי של הטכנולוגיה,” מסביר אורן דרורי, סמנכ”ל ניהול המוצר באפימילק. החברה מפתחת, מייצרת ומשווקת פתרונות ניהול מתקדמים לרפתות, שכוללים מערכות ממוחשבות, מערכות ניטור, תוכנות ייעודיות המתבססות על אלגוריתמים מתקדמים ו-AI, אפליקציות לסמארטפון וארכיטקטורת IoT הכוללת סנסורים, שליטה ובקרה, ותקשורת מרחוק.. החדשנות הטכנולוגית הזו לא מוגבלת רק לישראל – כמו חידושים ישראלים אחרים בעולם האגרוטק, גם אפימילק מושיטה יד החוצה ומוצרי החברה משווקים כיום ב-52 מדינות דרך כ-250 מפיצים. כדי לענות על הצרכים שגדלים במהירות ולהתמודד בהצלחה עם שלל טכנולוגיות מתחדשות, מעסיקה כיום החברה עובדים במגוון רחב ביותר של תפקידים, כשניתן למצוא בינהם data scientists, מהנדסי תוכנה, מהנדסי אלקטרוניקה ורובוטיקה ומהנדסי ייצור.
התוכנה בעולם החליבה החלה משיקוף פשוט של הפרמטרים שחיישנים מודדים (למשל, כמות החלב בליטרים) והתפתחה לכלי לניהול המבוססים על זיהוי חריגות – למשל, חשד למחלה. השלב הבא היה בניית מודלים שיעזרו באופן ישיר יותר, למשל, שימוש ביחס בין מרכיבי החלב (דוגמת שומן, וחלבון) של כל פרה כדי לאבחן את מצבה הגופני ולשקף זאת לוטרינר. באופן דומה, נאספים נתונים מסנסורים על רגל או צוואר אפרה בעזרתם המערכת מסיקה כי הפרה לא נחה מספיק שעות. דוגמה נוספת היא התראה מיידית לטלפון הנייד, לגבי תחילת המלטה או המלטה שהסתבכה ונדרש סיוע. השלבים הבאים באבולוציה של זו כוללים כלים לניתוח אסטרטגי וניבוי – בעזרת טכנולוגיות ביג דאטה ובינה מלאכותית.
כלי BI – או “בינה עסקית” – נועדו לעזור למנהלים לקבל החלטות מושכלות על ידי ניתוח נתוני הרפתות והפשטתם לכדי KPI (מדדי ביצוע מרכזיים) פשוטים להערכת ביצועים ולהערכת החלטות בפרספקטיבה אסטרטגית (כלומר, בטווח של שבועות וחודשים). ״כאשר נצברת כמות אדירה של נתונים, כלי BI הם הכרחיים עבור מנהלים בכירים, כיוון שהם מחליפים סקירה אינסופית של דוחות עתירי נתונים״, אומר דרורי. ״המנהלים יכולים כעת להשוות נתונים כמו ביצועי פוריות לאורך זמן ובין עונות (למשל, שיעורי הריון, שיעורי מחלות) ואפילו לברר אילו גורמים משפיעים באופן ישיר על קצב ההריון בכל עדר״.
כש-AI נכנס לתמונה
הטרנד המפורסם יותר הוא, וודאי, AI – שמצא את דרכו גם לעולם החלב והחליבה. AI מונעת על ידי זמינות נתונים גדולים – תודות לשימוש הגובר בחיישנים ברפתות ובמתקני החליבה, עלייה בשימוש בתוכנת ניהול עדר, וזמינות נתונים ממספר גדול רפתות, המועלים לענן לניתוח ולימוד (“אימון” של התוכנה). הניתוח הזה חיוני במיוחד בניהול הרפת – הוא מאפשר חיזוי כמות החלב והביצועים הכלכליים של כל פרה או של תת-אוכלוסיות בעדר, כמו גם המשמעות הכלכלית של החלטות ניהול כגון שינוי תזונה. חיזוי מלאי המאפשר קבלת החלטות טובה יותר לגבי רכישה, שמירה והוצאה של בעלי החיים וחיזוי מחלות בשלב שלפני הופעת התסמינים הישירים – שהרי ממש כמו ברפואה בבני אדם, האסטרטגיה היעילה ביותר היא תמיד מניעה.
“לרפתות המצליחות ביותר יש סדרה של שגרות שנעשות באותו אופן מדי יום. מערכת המאגדת את כל המידע המרכזי בפורמט קל לשימוש מעניקה למנהל הרפת יתרון חשוב בכל הנוגע לניהול החווה ולהבטיח שהחווה פועלת ביעילות מירבית,” מסביר דרורי. באמצעות לוח המחוונים AfiFarm ABC, מוצר IoT מתקדם, לחקלאים יש גישה נוחה תמידית לתובנות הדרושות להם. כל הנתונים מגיעים תגיות חיישני הניטור של אפימילק, ומבטיחים שהחקלאים יקבלו נתונים מהימנים שמתרעננים ברציפות. בתמורה, החקלאים יכולים גם לייצר רשימת משימות יומיומית יעילה אחריה הוא יכול לעקוב במערכת בכל שעה – למשל, ניטור אחר פרות שעשויות להמליט בקרוב, פרות שעשויות להיות בהריון לאחר הזרעה ומעקב אחר ניווט הפרות למקום בו הן צריכות להיות ברפת באותו יום – במיוחד אם הותקן ברפת שער אוטומטי.
תוך ניצול ידע שנצבר במשך שנים ושימוש בכלים הטכנולוגיים ובכח אדם מיומן ביותר מאינספור תחומי פעילות, פיתחו באפימילק מגוון פתרונות טכנולוגיית ומכשירים חכמים, כמו תגי רגליים (AfiAct) או צוואר (AfiCollar) המותקנים על כל פרה, המצוידים בחיישנים מתקדמים למעקב אחר הפרות. היתרונות העיקריים לניטור דיגיטלי מסוג זה הם המשכיות ודיוק. הקולר מנטר אחר הפרות 24/7 ומזין את ה-Afifarm בנתוני התנועה וההתנהגות של הפרה. באינטגרציה עם סנסורים המנטרים את חלב הפרה ומרכיביו, ואיכות החליבה וה- AfiSort, מערכת למיון הפרות מרחוק ללא צורך בהתערבות אנושית בשטח. כל אלה מתחברים, לנוחיות מירבית, באפליקציה בנייד המאפשרת לבצע פעולות ולנטר פעילות בהינף האצבע – ה-Afi2Go.
אולם זה לא עוצר רק באיסוף נתונים – צריך גם לנתח אותם. זה ניכר, למשל, בתחום פוריות הפרות, שבו מערכת הניהול יכולה לספק לרפתן מידע יקר ערך על מוכנות להפריה, או שיש פעולות שעליו לנקוט כדי לשפר אותה, דוגמת מיהם הפרים (שוורים) המפרים ה״אפקטיביים״ יותר… בדומה, גם בתחום התזונה, ניתן לנהל את העדר כקבוצה כדי לייעל את ההאכלה, עם פירוט דקדקני של סוג האוכל שהפרות צורכות, דוגמת מידע על איכות האוכל שניתן לכל פרה, כמה אוכל ניתן לכל פרה והאם ישנם גורמים חיצוניים שמשפיעים על הדפוסים האלה. ההגעה להחלטות פרואקטיביות וחכמות על בסיס איסוף וניתוח מתקדם של נתונים משפרת לא רק את התפוקה והרווחיות של החווה – אלא גם את הבריאות ואיכות החיים של הפרות עצמן. פרות שמחות יותר, בתמורה, מפיקות חלב איכותי יותר בכמויות גבוהות יותר.
הטכנולוגיה מיושמת כבר במאות רפתות בישראל, ובלמעלה מ-10,000 רפתות בכל העולם. החברה רשמה סיפורי הצלחה ברפתות מהגדולות בעולם בארה”ב ובסין, והטכנולוגיה נחשבת לפופולרית ביותר במערב אירופה.
קרדיט תמונות: AFIMILK
“מעבר להגדלה של התפוקה והיעילות התפעולית יש לטכנולוגיות כמו שלנו גם תפקיד בסוגיות חברתיות ואקולוגיות – הקטנה של חתימת הפחמן, הפחתת הורמונים בחלב, ורווחת החיות, מסביר דרורי. “התפקיד של טכנולוגיות הענן, הביג דאטה, וה- AI הופך לחשוב יותר עם השנים. הטכנולוגיות האלה ימלאו תפקיד חיוני בניתוח נתונים שנאספו על ידי חיישנים חכמים ומקורות אחרים. הדור הבא של התוכנות מנתח נפח עצום של נתונים והופך אותו לכלי פשוט לתמיכה בהחלטות שלא רק קל להבנה, אלא מסוגל לבצע ניתוחים ותחזיות ולהפיק המלצות פרואקטיביות ומועילות.”
