התנועה לשחרור האדם

כמעט שנתיים של קורונה ש׳מציצה׳ מכל פינה וכבר די ברור: היא הביאה איתה שינויים ארוכי טווח אצל היצרנים. בעידן חדש בו יש מחסור בידיים עובדות ועבודה מרחוק היא לפעמים הכרח, נשמעה שוב ושוב מילת קסם אחת: ״אוטומציה״

אם לא יצא לכם להכיר, או להתקל בצירוף האותיות VUCA (volatile, uncertain, complex, and ambiguous), הנה, הגיע הזמן. המונח מתייחס לתנאים הפכפכים, לא בטוחים, מורכבים ומעורפלים – והוא מעולם לא היה מתאים יותר. התעשייה הישראלית, כך נראה, השלימה בעל כורחה עם הקורונה ועל הדרך למדו היצרנים כי צריך תמיד לצפות לבלתי צפוי.

״במהלך תקופת הקורונה ועם כל מגבלות התנועה והסגרים, יצא לי בכל זאת להסתובב, לפגוש לא מעט גופים יצרניים שהצליחו להתמודד לא רע בכלל עם האתגרים של העולם ה׳חדש׳ והלא בטוח לעתים״, אומר חיים זכרמן, מנהל חטיבת רובוטיקה ואוטומציה בחברת SU-PAD, נציגת UR בישראל.  ״נכון, יצרנים שחושבים קדימה היו מאז ומתמיד הראשונים לקפוץ לשינוי, אבל הקורונה שהכתה בכולם, ללא הבדל גודל, הביאה עמה שינויים עמוקים וארוכי טווח.

לדברי זכרמן, מבחינת היצרנים, האוטומציה התגלתה כאסטרטגיה החזקה ביותר להצלחה בעולם ה- VUCA,  בין אם זה נגרם ממגיפה, או כמעט מכל אתגר עסקי אחר. ״במשך עשרות שנים אוטומציה סייעה ליצרנים לשפר את ההמשכיות, הגמישות, התחרותיות, הפרודוקטיביות ובטיחות העובדים. בעולם ה- VUCA של ימינו, אנו רואים בכל מקום שיצרנים פונים יותר ויותר לאוטומציה שיתופית. אוטומציה שיתופית גמישה ואינטואיטיבית היא התאמה טבעית, כאשר השינויים מתרחשים במהירות, ומגבילים את הזמן לתכנן, לתקצב, להעסיק ולהכשיר עובדים למיומנויות חדשות, או לבצע עדכונים מחדש של מפעלים וחברות״.

תמונה 1: אוטומציה נגישה, ללא תלות בגודל החברה. הקובוטים תופסים פיקוד

אז מה בדיוק קרה, או עדיין קורה, ב״שטח״?

המגיפה העולמית פגעה במהירות ובחדות בשרשרות האספקה, והדגימה את הפגיעות שנבנתה במשך שנים. כעת היצרנים יודעים כי הם זקוקים לתכנית B במקרה שייצור או אספקה ​​מרחוק נפגעים ודרישות השוק משתנות. יחד עם זאת, יצרנים רבים הבינו את היתרון בכך של להיות קרובים יותר ללקוחותיהם, גם אם הדבר מחזיק אותם באזורים עם עלויות תחזוקת כח אדם גבוהות יותר.

המפתח הוא היכולת להיות מסוגל לנהל עובדים מבחינת זמינותם ובטיחותם, ולהגדיל את ערכם וכישוריהם כדי לענות על צרכי הייצור החדשים. אוטומציה שיתופית יכולה לעזור לעסקים בכל הגדלים לצפות ולהגיב בצורה יעילה יותר לשינויים – מה שהופך מכשולים בלתי צפויים להזדמנויות חדשות.

מחסור בידיים עובדות  מוביל להזדמנות

לא מעט יצרנים גילו טרום הקורונה שלעתים קל וזול יותר לייצר מחוץ לישראל, במקומות בהם כח העבודה הבסיסי זול יותר. אבל, אז נעצרו טיסות וספינות והיה ברור לכולם שחייבים להתנהל אחרת. לחזור להיות קרובים לשוק. וכאן נכנסו חידושי האוטומציה השיתופית שהגדילו באופן משמעותי את התפוקה והפחיתה עלויות במספר תהליכי ייצור. רבים מהחידושים האלה ניתנים כעת לעיבוד מחדש ולפריסה והטמעה מקומית. בעוד ששיעורי העבודה במדינות בעלות נמוכה באופן מסורתי קפצו בעלייה השנתית במספרים עם שתי ספרות, קובוטים (רובוטים שיתופיים)  במחירים סבירים עד הגיוניים, הופכים את האוטומציה לנגישה עוד יותר, ללא תלות בגודל החברה.

תמונה 2: פריסת הקובוטים בחברת KOYO הגדילה את הפרודוקטיביות בכ- 31 אחוז

הסתגלות לעמידה בדרישות המשתנות

חוסר הוודאות מציב לא פעם דרישות ולחצים על חברות לביצוע ׳פניות חדשות בדרך׳. מה אם הן צריכות לפתע לייצר משהו אחר מזה שהמפעל תכנן במקור לייצר? מה אם השוק ידרוש פתאום יותר התאמה אישית?

האוטומציה השיתופית נועדה מראש ללימוד בקלות ולפריסה והטמעה מהירה, כך שניתן יהיה להזיז אותה, לשנותה ולפרוס אותה מחדש על ידי עובדים קיימים מינימום סיוע מבחוץ.

דרישות בטיחות חדשות

לדברי זכרמן, חשיבות השמירה על ריחוק חברתי במהלך מגפת ה- COVID-19 הפכה את הבקרה על מניעת זיהומים והדבקות לערך עליון במפעלים ברחבי ישראל ועבור יצרנים רבים המציאות החדשה זו תימשך ללא הגבלת זמן. לדבריו, יצרנים מצליחים רבים הצליחו לפתוח מחדש את שעריהם במהירות רבה יותר בגלל השימוש שעשו במהלך השנה בקובוטים. ״על ידי הכנסת קובוטים לקווי הייצור הסטנדרטיים, חברות ומפעלים הצליחו למזער את הסיכון שבפגישות פנים אל פנים וליצור מרחק בטוח בין עובדים תוך שמירה על רמות תפוקה גבוהות״.

תמונה 3: חברת הייעוץ מקינזי מעריכה כי עד 2055 חצי מהעבודות בעולם
יעברו אוטומטיזציה

לדברי זכרמן, במובנים רבים, אנו מנווטים כיום בשטח לא ידוע, אבל, הודות לאוטומציה שיתופית והכנסתם של יותר ויותר קובוטים למפעלים השונים, היצרנים מגלים הזדמנויות חדשות ולתשובות משביעות רצון   כשהם מתעתדים לצאת מהסיטואציה חכמים יותר, ממוקדים יותר ומוכנים יותר לכל מצב. כדוגמה מחו״ל, שם נאספו גם נתונים, הוא מביא את  KOYO ELECTRONICS INDUSTRIES שחווה עלייה בביקוש למסכי המגע ברכבים. היצרן הגיב על ידי הקצאת עובדים מחדש ממשימות פיקוח ידניות לאחר הייצור כדי לטפל בצווארי בקבוק במקום אחר. זו הייתה החלטה שהובילה בסופו של דבר למחסור בכוח אדם מיומן ומקצועי בתהליכי הבדיקה החוזרים של מסכי המגע.

ההחלטה של הנהלת המפעל היתה מיידית וברורה: לפרוס בשטח קובוטים שיכולים להתמודד עם מגוון הפעולות הנדרשות בדיקת מסכי המגע, כאלה שניתן למקם בבטחה לצד בני אדם ללא צורך בגידור בטיחות והכל בצורה קומפקטית כדי למנוע שינויים משמעותיים בקווי הייצור הקיימים. החברה בחרה בקובוטי ה- UR3 של Universal Robots, שמגיעים עם יכולות מובנות למצב ׳הפעלת כוח גמיש׳, שגם מתאפיינים באמצעי בטיחות רבים שנועדו לאפשר שיתוף פעולה בטוח בין האדם לקובוט. התוצאות הסופיות שהודגמו היו מרשימות: פריסת הקובוטים הגדילה את הפרודוקטיביות ב- KOYO ב -31%. מספר האנשים הנדרשים לטיפול במשימות פיקוח על מסכי המגע הוחלף משניים לאחד – לכל עמדה, מה שפינה עובדים להתמקד במשימות ארגונומיות יותר, בעלות ערך גבוה יותר – כולל הפעלת קובוטים אחרים. ההחזר על ההשקעה הושג תוך 12 חודשים בלבד.

אוטומטיים לחלוטין

מחקר של חברת הייעוץ מקינזי, בחן לא מכבר למעלה מ-2,000 פעילויות עבודה וכימת את הכדאיות הטכנית של אוטומציה של כל אחת מהן. המחקר גילה שגם אם עיסוקים שלמים אינם יכולים להיות אוטומטיים, האוטומציה החלקית (שבה רק חלק מהפעילויות המרכיבות עיסוק או מקצוע הן אוטומטיות) תשפיע כמעט על כל העיסוקים במידה רבה יותר, או פחות. חוקרי מקינזי העריכו כי בהרבה מהמקרים ניתן לראות שהרובוטים והאוטומציה לא יחליפו  לחלוטין עובדים אנושיים, אלא רק יקחו מקטעים מסוימים מתהליך הייצור, או ההפצה. ״בעוד חלק נרחב מה׳מיקרו פעולות׳ שעושה כל עובד אכן יכולות להיות מוחלפות ע”י מכונה, ברוב המקרים עדיין נדרש עובד אנושי בסביבה, לקבל החלטות, לפקח או לעשות פעולות שדורשות יכולות חשיבה מורכבות  יותר״.

תמונה 4: אוטומציה שיתופית מבטיחה שחרור עובדים משלל משימות קשות לביצוע

חוקרי מקינזי העריכו כי בעתיד הלא רחוק, רוב המקצועות ישתנו, ויותר אנשים יצטרכו לעבוד עם טכנולוגיה. מקצועות רבים שכיום אינה טכנולוגיים בכלל יהפכו לטכנולוגים למחצה, וידרשו מהעובדים בהם יכולות טכניות חדשות. עובדים מיומנים ברמה גבוהה שעובדים עם טכנולוגיה ירוויחו. הדו”ח מגלה כי העבודות הפיזיות הצפויות (כמו פסי ייצור) הן אכן המתאימות ביותר לעבור אוטומטיזציה, אך לצידן גם עיבוד ואיסוף מידע. גם במקצועות יצירתיים, 18% מהפעולות יכולות לעבור אוטומטיזציה ו-9% מהפעולות בתפקידי ניהול. ״במקרים רבים, גם אם האוטומציה אפשרית, ייתכן שאיננה כדאית מבחינה שיקולים פשוטים של עלות ותועלת״. דוח מקינזי מצביע על כך שעד 2055 יכולות חצי מהעבודות בעולם לעבור תהליך אוטומטיזציה, אך בהתאם לנסיבות אלה יכול הדבר לקחת גם 20 שנה יותר.

ממחקר של ה-OECD עולה שבעוד שהרובוטים והאוטומציה יעלימו עבודות מסויימות, הם ייצרו אחרות. ״רובוטים ואוטומציה צפויים להעלות את הפרודוקטיביות של השוק, ועל כן להניע תהליכים חיוביים. צפויה הקטנת עלויות ייצור – ובכך הפחתת עלויות לצרכן, החזרת מפעלי ייצור למדינות המוצא, ויצירת שוק תעסוקה מתוחכם יותר, עם עבודות חדשות שדורשות כישורים יחודיים, ועל כן יהיו מתגמלות יותר.״

מעבר לכל, עם קורונה ובלי קורונה, צריך עדיין לקחת בחשבון שהשגת תוצאות עקביות ואיכותיות במשימות מסוכנות, משעממות, מתישות וחוזרות על עצמן שוב ושוב ושוב, היא אתגר מורכב עבור עובדים אנושיים. לעתים קרובות, משימות אלה כרוכות בעבודה במגוון מצבים, כיוונים וגבהים מרובים, והן דורשות הפעלת כח שמשתנה תדיר. בנוסף, עבודות אלה הן חוזרות ונשנות ולא ממש ארגונומיות, במיוחד כאשר העובדים מתבקשים לטפל בכלים מגושמים וכבדים כדי לטפל כיאות בברגים ובאומים במהלך העבודה על פס הייצור. בקיצור: לא ממש משאת נפשו של העובד המצוי במפעל.

משחררים את בני האדם

השימוש ברובוטים שיתופיים – ‘קובוטים’ – כדי לבצע אוטומציה של משימות הברגה, לדוגמה, מספק מספר יתרונות. קובוטים יכולים למקם מחדש את הכלים שלהם בצורה מהירה ומדויקת יותר מאשר עובדים אנושיים, מה שאומר עלייה בייצור ובאיכות. יתר על כן, אוטומציה של עבודות הרכבה באמצעות אוטומציה ׳שיתופית׳ מבטיחה סביבה טובה יותר עבור עובדים קיימים, אנושיים, אותם ניתן לשחרר מביצוע לא-ארגונומיות החוזרות ונשנות שגורמות לפגיעות פיזיות כמו למתח נפשי מצטבר לטובת הפנייתם למגוון משימות בעלות ערך מוסף רב יותר בו יש יתרון ליד ולמוח האנושי.

בשטח, לא מעט יצרנים מתקשים לאייש בעובדים אנושיים תפקידים הכרוכים בעבודת הרכבה מתישות. הם מוצאים עצמם מתמודדים עם היעדרות של עובדים בגלל שוק העבודה המאתגר של עידן הקורונה ובעיקר עם סגרים והגבלות שמירות מרחק וקפסולות. הנתונים במחקרי השוק מדאיגים את ראשי התעשייה. הללו מציינים כי מילוי  משרה לא מאויישת לקוח בממוצע כ-30 יום. כשמדברים על משרות בעלות רמת מקצועיות גבוהה, המספר כבר קופץ ל-93 יום בממוצע.

הקובוטים מציעים למעשה את אותם יתרונות שסיפקו הרובוטים המסורתיים. הם יכולים לבצע, ובשמחה רבה, את כל העבודות המלוכלכות, המסוכנות והחוזרות על עצמן, כשהם מסוגלים לשפר את איכויות המוצרים בהם הם מטפלים ולהעלות משמעותית את התפוקה. בתמורה ליכולות ההעמסה המוגבלות של הקובוטים, בהשוואה לרובוטים של פעם, הם מציעים ליצרנים כמה וכמה יתרונות שהרובוטים המסורתיים לא מספקים.

התכונה הבולטת מעל פני השאר היא העובדה שקובוטים  נועדו לעבוד ׳כתף אל כתף׳ עם בני אדם, בלי מחיצות, גדרות ושאר אמצעי הגנה. תודות לתכנון הייחודי, הקובוטים אינם דורשים כלובים משוריינים, או תכנונים מחדש של סביבת העבודה האנושית. הם גם לא תופסים יותר מדי שטח רצפה ולא פחות חשוב, במרבית המקרים ניתן להטמיעם ב׳שטח׳ על פס הייצור בחצי מהזמן שייקח להטמיע רובוט מסורתי – עם עלויות התקנה נמוכות משמעותית.

בניגוד לרובוטים המסורתיים, שדורשים רמת תכנות של מהנדסים (שצריכים להיות צמודים לכל שלבי ההתקנה וההטמעה), הקובוטים מתוכננים כך שהתכנות שלהם הוא פשוט ביותר ומזכיר יותר מכל טיפול ושימוש בסמארטפון האישי…

עם ההתקדמות באלגוריתמים של הבינה המלאכותית, הקובוטים אף יכולים ללמוד תוך כדי עבודה. כך לדוגמה, לעתים מספיק שעובד ׳יתכנת׳ את הקובוט שמיועד לעבוד לצידו, פשוט על ידי הנעת זרועו בדר הפעולות הנדרש לביצוע משימה מסויימת. הקובוט יזכור את התנועות ואת ההנחיות והוא יכול לחזור עליהן באופן עצמאי, ללא שימוש בכל קידוד או תכנות מחדש בדרך. על ידי הצמצום בצורך בהכשרה פורמלית בתכנות או ברובוטיקה, היכולות הללו של הקובוטים משטחים את עקומת הלמידה הנדרשת ומצמצמים את הפערים בכישורים להפעלת קובוטים. למותר לציין שברגע שמעבירים את הקובוט למשימה חדשה, נחסך זמן, מאמצים ועלויות שבהתאמתו למשימה החדשה.

בראייה הכוללת, פתרון של בעיה דוגמת משבר העובדים החסרים לתעשייה מחייבת המצאה מחדש של העבודה וסביבת העבודה שמשלבת טכנולוגיה חדשה. בנוסף לקיצוץ בעלויות וייעול התפוקה והייצור, שילוב של אוטומציה שיתופית משפר משמעותית את חווית העבודה בתעשייה ובייצור ויוצר ערך מוסף ללקוחות. הציוות הזה של אדם/מכונה שמביאים איתם הקובוטים, הוא צעד הכרחי (ונכון) במשוואה החדשה של התעשייה העכשווית וקל לדמיין שהמפעל של עוד עשור ייראה שונה מהמפעל של היום.


מערכת ניו-טק מגזינים גרופ

תגובות סגורות