המונח “רגע הספוטניק” – “Sputnik moment” נוצר ב 1957, כשארצות הברית הוכתה בתדהמה עם הקולות הראשונים מהחלל ששידרה החללית ספוטניק. עד אז היו בטוחים בוושינגטון כי ארצות הברית מובילה בפער טכנולוגי עצום על היריבה מעבר למסך הברזל. מאז בכל פעם שארצות הברית הופתעה מבחינה צבאית, הוכרז האירוע כ “Sputnik moment”. כך קרה גם 4 שנים אחר כך עם יורי גגרין, האדם הראשון ששוגר לחלל. מבחינת ארצות הברית אלה היו שני אירועים מכוננים שגרמו לה להיכנס למירוץ חלל אינטסיבי שהסתיים עם הנחיתה של אפולו 11 על הירח ב 1969. טביעת הרגל הראשונה תרתי משמע על כוכב אחר מחוץ לכדור הארץ הייתה אמריקנית. לא בכדי השתמש לאחרונה ראש המטות המשולבים של ארצות הברית הגנרל מארק מילי במונח “Sputnik moment”. זה קרה אחרי הניסוי שערכה סין בקיץ האחרון במספר טילים היפר סוניים. סין אגב הכחישה את הדברים וטענה כי עשתה ניסוי בטיל שילוח להצבת לווינים בחלל.
תמונות: טיל היפר סוני AGM-183A של חיל האוויר האמריקני
צילומים: US AIR FORC
ההתפתחויות הללו בנשק היפר סוני נכונות לא רק לסין אלא גם לרוסיה שלדעת רבים מקדימה אפילו את סין. זו הסיבה שארצות הברית נמצאת בשנים האחרונות במירוץ נגד הזמן לפיתוח יכולות תקיפה היפר סוניות כמענה לפער שנפתח מול שתי היריבות הללו. בחודשיים האחרונים בלבד נערכו יותר מחמישה ניסוייםבנשק היפר סוני כשרק חלקם מוגדרים כהצלחה. בסוף אוקטובר האחרון בוצע ניסוי קרקעי מוצלח של מנוע רקטי לנשק היפר סוני המבוסס על דלק מוצק. בניסוי שנעשה במעבדה נבחנו ביצועי מערכת ההצתה ויציבות הבעירה של המערכת. קדמו לו שני ניסויים נוספים שלא ברור מה היו התוצאות שלהם. שבוע קודם לכן ב 22 באוקטובר, נכשל ניסוי שבו אמור היה טיל היפרסוני לצאת מהאטמוספירה. על פי הודעת הפנטגון בניסוי שנערך בבסיס KODIAC באלסקה, כשל החלק הראשון של הטיל, זה שאמור להאיץ מהשיגור ועד היציאה מהאטמוספירה. האמריקנים לא פרסמו באיזה מערכת נשק נעשה הניסוי, אבל ההערכה היא כי מדובר בחימוש הניסיוני של חיל האוויר האמריקני – AIR FORCE. במקביל לניסוי הזה ערכו גם שתי הזרועות האחרות הצי – NAVY וזרוע היבשה – ARMY ניסויים משלהן שהוכתרו בהצלחה.
במקביל לניסויי הפיתוח של הטיל של חיל האוויר האמריקני, דווח על התקדמות גם בפיתוח ראש הקרבי של החימוש. במהלך חודש יולי האחרון ביצע חיל האוויר ניסוי שבו נבחנה מידת הקטלניות של חומר הנפץ. על פי הודעת דובר הזרוע, הניסוי נועד “לאפיין את מרכיבי הראש הקרבי בכדי להביא אותם ליעילות אופטימלית בפגיעה”. הטיל שמפתח חיל האוויר האמריקני AGM-183A Air-launched Rapid-Response Weapon hypersonic missile או בשמו המקוצר, ARRW אמור להיות משוגר במהירות, ללא התראה מוקדמת ממטוסי B-52. ניסוי השיגור הראשון של הטיל הזה נכשל במארס 2020, לאחר שהטיל לא עזב את גחון מטוס שאמור היה לשגר אותו.
הטכנולוגיה שארהב מפתחת היא של נשק גולש, hypersonic glide body. הטיל הזה מורכב משני שלבים, השלב הראשון מאיץ את הגוף העיקרי אל מחוץ לאטמוספירה ושם נפרד החימוש הגולש ומתחיל בתהליך צלילה לעבר המטרה, במהירות מינימלית של 5 מאך. בניסוי שנכשל באוקטובר האחרון, החלק הגולש כלל לא הגיע לחלל. בהודעת הפנטגון נאמר כי “הצלחה וכשלון הם תמיד חלק מתהליך ניסוי, כל שכן כשמדובר בטכנולגיה כל כך מתקדמת”.
החשש בארצות הברית מהפיתוח הסיני נובע מכך שרוב מערכות ההגנה מפני טילים ומערכות ההתראה האמריקניות פרוסות לכיוון חצי הכדור הצפוני, צופות פני רוסיה. סין במקרה הזה יכולה לשגר טילים מחצי הכדור הדרומי ולעקוף בכך את מערכות ההתראה האמריקניות, שגם כך לא בהכרח מכסות נשק היפר סוני. בנוסף לכך קיים חשש כי החימוש הסיני הוא חימוש מתמרן, שיכול להתגבר בקלות יחסית על מערכות טילי היירוט. לכן במקביל לפיתוח הנשק ההתקפי, בארצות הברית עובדים גם על שיפור משמעותי של מערכות ההתראה מפני נשק כזה, שהוגדר על ידי נשיא ארצות הברית בחודש האחרון “כאיום מטריד מאד”.
מי שעוד מרגישה מאויימת מפיתוח הנשק הסיני היא השכנה יפן. על פי דיווח ב Sankei Shinbun daily משרד ההגנה היפני החל לבחון טכנולגייה של איתור ומעקב אחרי נשק היפר סוני המוצבת על גבי פלטפומות בלתי מאויישות. על פי הדיווח, יפן תסב מערכות מעקב מבוססות אינפרא אדום שנועדו לעקוב אחרי טילים בליסטיים, למעקב אחרי נשק היפרסוני גולש. היפנים מציינים כי בשל המרחק מסין, והיכולת של הנשק ההיפר סוני לנוע במסלול שטוח בהשוואה לטיל בליסטי, הצבת המערכת על מל”ט הכרחית. “הסנסורים הרלוונטיים יורכבו על גבי המל”טים שיטוסו קרוב ככל האפשר לשטח האוייב וישהו שם זמן ממושך, כך תבנה תמונת מכ”מ מדוייקת יותר, שתיתן למערכות ההגנה זמן ארוך יותר להגיב”, נכתב בדיווח היפני. הנקודה המעניינת היא כי היפנים מתייחסים לנשק היפרסוני מתמרן שלא מגיע מהאטמוספירה, אלא משייט נמוך יחסית, מה שמרמז אולי על יכולת סינית מתקדמת גם בהיבט הזה של נשק היפר סוני “נושם” – SCRAMJET.
מתברר שהיפנים מתבססים על ניסוי שערכה הסוכנות להגנה מפני טילים האמריקנית – MDA ב 2016. בניסוי הזה נוסתה בהוואי מערכת מעקב אחרי טילים בליסטיים מבוססת אינפרא אדום ולייזר. המערכת הוצבה על מל”ט מדגם MQ-9 Reaper מתוצרת ג’נרל אטומיקס. הפתרון המיידי שמסתמן למעקב אחרי נשק היפר סוני הוא תהליך של טריאנגולציה, מעקב מכמה זוויות אחרי האיום, ובכך לקבוע במדוייק את מיקומו ומסלולו. היפנים עדיין לא יודעים על איזה מל”ט תורכב המערכת שלהם. בקרוב אמור חיל האוויר היפני לקבל שלושה מל”טים מדגם RQ-4B Global Hawk Block 30. המל”ט הזה יכול לשייט בגובה מקסימלי של 60,000 רגל במשך כ 32 שעות, אבל ספק עם שלושה מטוסים יתאימו לכיסוי רציף של אזור נרחב.
תמונת כותרת: מל”ט MQ-9 Reaper
עם סנסור מעקב אחרי טילים
צילום: MISSILE DEFENCE AGENCY, MD
