במהלך חודש נובמבר האחרון חצה את שמי ישראל פעמיים, מטס אמריקני שכלל את המפציץ האסטרטגי B1B. המפציץ האמריקני המשיך לטיסה מעל ירדן, עיראק ערב הסעודית עד למיצרי באב אל מנדב בפתח המפרץ הפרסי. לא ארצות הברית ולא ישראל הסתירו את המטס להיפך, שתי המדינות דאגו לצלם אותו ולפרסם את התמונות שבהן נראים מטוסי חיל האוויר הישראלי מלווים את המפציץ. יעד המסר כאן ברור, איראן והשלוחות שלה באזור. זה בערך הכי רחוק שארצות הברית הלכה בכל מה שקשור להצבת אופציה צבאית על השולחן כלפי איראן. אלא שעיתון הטיימס הבריטי דיווח בצורה קצת אחרת על המטס הזה כשהוא מתמקד בחימוש המיוחד של המפציץ האמריקני, פצצות מפצחות הבונקרים “bunker buster”. התחום הזה הולך ומתפתח בשנים האחרונות ככל שאיראן ממשיכה להעמיק – תרתי משמע – את פרויקט הגרעין שלה. המתקן בפורדו למשל ,סמוך לעיר קום, חפור עמוק בהר תחת שכבה של כ 70 מטרים של בטון. מתקני ההעשרה החדשים בנתנז, גם הם קבורים תחת שכבה של עשרות מטרים של בטון. מי שירצה לעצור את פרויקט הגרעין האיראני יהיה חייב לפגוע קשה במתקנים האלה ולצורך כך יזדקק לפצצות חודרות בונקרים מתקדמות.
חודרת הבונקרים, GBU 72 B בסדרת ניסויים בבסיס אגלחם בפלורידה. צילום: U.S AIR FORCE
בחודש אוקטובר האחרון פרסם לראשונה חיל האוויר האמריקני כי ערך במהלך קיץ 2021 ניסוי ראשון בפצצה חדשה מסדרת פצצות ה GBU. הפצצה מדגם GBU 72 B במשקל של 5000 פאונד – כ 2.5 טון היא דגם מתקדם של ה GBU 28 הותיקה. הניסוי כלל בשלב הראשון שלו רק שחרור של הפצצה מכנף של F 15 E מטייסת הניסוי 780, בבסיס אגלין בפלורידה. על פי הודעת חיל האוויר האמריקני לצורך הניסוי עבר מתלה הכנף של המטוס התאמה מיוחדת, לדגם החדש של הפצצה. בניסוי הראשון היא שוחררה בגובה של 35,000 רגל במטרה לבדוק את בטיחות ההטלה שלה. אחר כך היא הוטלה פעמיים נוספות ופגעה במטרות שונות על הקרקע, כאשר בכל פעם נבדקים מרכיבים שונים בתהליך. מרכיב נוסף שנבחן הוא זנב הפצצה שעבר התאמה מפצצת GBU קטנה יותר במשקל 2000 פאונד. במהלך השנה הקרובה אמורה סדרת הניסויים לכלול גם שילוב של מנגנון ניווט ודיוק ממשפחת ה JDAM, במטרה לשפר את אחוזי הדיוק שלה בפגיעה בקרקע.
חודרת הבונקרים, GBU 72 B בסדרת ניסויים בבסיס אגלחם בפלורידה. צילום: U.S AIR FORCE
בכוונת חיל האוויר האמריקני לשלב את הפצצה במפציצים כמו ה B1B או ה B 52 וגם במטוסי קרב הפצצה כמו מערך ה F 15. מבחינת ישראל מדובר בפיתוח חשוב מאד מאחר והיא מתבססת על מטוסי קרב הפצצה מדגם F15 I, הדגם המקביל לזה שבו נעשה שימוש בניסוי. על פי מספר פרסומים בעולם, ישראל כבר העבירה בקשה להצטייד בפצצות האלה, אם כי עדיין לא ברור האם הדרישה הזו תענה ומתי.
“במהלך הפיתוח השתמשנו בידע הרב שנצבר מהניסיון המבצעי של השימוש ב GBU 28”, סיפר ג’יימס קוליטון מנהל התכנית. “כבר בשלב התכנון שיתפנו את אנשי טייסת הניסויים, מה שהאיץ מאד את המחקר והפיתוח”. על פי פרסום באתר BREAKING DEFENCE גם ישראל השתתפה בצוות החשיבה של חיל האוויר האמריקני והציגה את הביצועים של ה GBU 28 במהלך מבצע שומר החומות, בו השמיד חיל האוויר הישראלי את “המטרו” מערך המנהרות של חמאס שנבנה לאורך רצועת עזה.
חודרת הבונקרים, GBU 72 B בסדרת ניסויים בבסיס אגלחם בפלורידה. צילום: U.S AIR FORCE
חיל האוויר האמריקני מחזיק בסדרה של פצצות חודרות בונקרים לצרכים מבצעיים מגוונים. במהלך 2017 הוא השתמש בפצצת GBU-43/B בהפצצת מתחם תת קרקעי סמוך לרכס ההרים טורה בורה באפגניסטאן, שם הסתתר אז על פי החשד מחליפו של אוסמה בין לאדן, הד”ר איימן אל זאווהרי. על פי מספר דיווחים ארצות הברית עשתה שימוש בפצצה הזו גם במהלך הלחימה בעיראק מול דעאש. ה GBU-43/B מכונה גם בשם MOAB, ראשי תיבות של MOTHER OF ALL BOMBS. משקל הפצצה הוא 10 טון והיא משוחררת מבטן מטוס הרקולס. מיד לאחר ההטלה שלה מהדלת האחורית, נפתחים מצנחים שמאזנים את הפצצה באוויר, היא עוזבת את המשטח שעליו היא מונחת ומתחילה בגלישה מבוססת GPS לעבר המטרה. בשונה מה GBU 72 B או ה GBU 28, ה MOAB לא מיועדת לחדור בונקרים עמוקים, אלא להשמיד יעדים מבוטנים או חפורים בהיקף גדול.
במקביל לפיתוח של ה GBU 72 חיל האוויר האמריקאי העביר לחברת BOEING תקציב מיוחד של 70 מיליון דולר לפיתוח פצצה חודרת בונקרים חדשה. הדרישה המבצעית היא לפצצה מונחית עם ראש קרב שמכיל 6000 ליברות (2.7 טון) חומר נפץ מתקדם שיוכל לחדור 60 מטרים של בטון מזוין. עוצמת הפיצוץ אמורה להיות של 1.1 טון על כל ס”מ בטון. תכנון היא לחדור את שכת הבטון הראשונה בעומק של עד 8 מטרים ורק אז לבצע את הפיצות העיקרי. החוזה ניתן לבואינג בשל הניסיון שלה בבניית ה GBU 57, חודרת הבונקרים במשקל של 13 טון. הפצצה הזו נישאת כיום על ידי מפציצי B52 ו B2 חמקן. תאריך היעד להצגת אבטיפוס הוא 2026.
תמונת כותרת: חודרת הבונקרים, GBU 72 B בסדרת ניסויים בבסיס אגלחם בפלורידה. צילום: U.S AIR FORCE
