“השלם העולה על סכום חלקיו”, כך ניתן להגדיר את הפרויקט החדש של זרוע היבשה בצה”ל, לשיפור לוחמת החי”ר שלו. אמנם במהלך השנים הוכנסו למערך הזה שיפורים שונים, כמו למשל צבא היבשה הדיגיטלי, אבל ככלל ניתן לומר שמערך החי”ר לא עשה את אותה קפיצת מדרגה שעשו מערכי יבשה אחרים כמו התותחנים או השיריון. בכדי לסגור את הפער הזה הוחלט לצאת לפרויקט “קצה המחר” שבו אמור מערך החי”ר לבצע את קפיצת מדרגה המשמעותית בתולדותיו בצה”ל, בכל הקשור ליכולות השליטה, הפעלת האש וקטלניות הכוח. מילת המפתח בפרויקט הזה היא הגברת המודעות המצבית – Situational awareness, של כל מפקד ולוחם ובכך להפוך את המחלקה כמסגרת בסיס , ליחידה לוחמת בעלת הספקי ביצוע וקטלניות גדולים לאין שיעור בהשוואה למצב הנוכחי.
לצורך הטמעת הפרויקט הזהבחרה מפא”ת במשרד הבטחון באלביט מערכות כאינטגרטור הראשי של המערכת. יחד עם זרוע היבשה בצה”ל נבחרים האמצעים והטכנולוגיות שישולבו. לצורך כך בנתה אלביט אולפן טלוויזיה שבו הוצגו הטכנולוגיות שהיא ביקשה לבחון כחלק מקול קורא. עשרות חברות מהארץ ומחו”ל הגישו הצעות למיזם הזה וחלק מהטכנולוגיות שנבחרו כבר נמצאות בתהליכי בחינה. בנוסף, במהלך השנה האחרונה החלו סדרות ניסויים עם יחידות שונות בצה”ל לצורך בחינה מבצעית של מספר מערכות – שאת חלקן נסקור בהמשך. גורם בכיר בפרויקט אומר כי מדובר בשינוי תפיסה מן היסוד. “ההסתכלות בעבר הייתה צרה מאד. המיקוד היה במערכות נשק. האם הן טובות , אמינות, משפרות ביצועים, מדוייקות וכו’. היום אנחנו מביטים על מכלול שלם, ומתחילים בשיפור יחידת הבסיס, המחלקה. איך הופכים אותה בעזרת טכנולוגיה מתקדמת לקטלנית ויעילה יותר ומביאים אותה לאופטימום המבצעי שלה”.
בתהליך המחקר והאיפיון של המערכת בחנו באלביט ובצה”ל את העומס הקוגניטיבי שמוטל על קצין חי”ר במתאר לחימה עדכני והגיעו למסקנה כי בשונה מלחימה בעבר, העומס הזה גדל בעשרות אחוזים בשל העובדה שסביבת הלחימה הנוכחית ובמיוחד זו עתידית השתנתה. היא הפכה למורכבת יותר בשל העובדה שהיא מתרכזת בשטחים בנויים, רווי אוכלוסיה ואיומים. כמות המידע שמפקד צריך לעבד עצומה: שליטה בכוח ובמיקום כל חייל, תמונת מיקום כוחותינו ואוייב, בידול בין אזרחים לאוייב, תנועה בשטחים צפופים ללא יכולת חיזוי וכו’. מכאן נגזרות הטכנולוגיות, כאן נכנסות לתמונה משקפי המידע.
לצורך הפרויקט הזה רתמה אלביט את הניסיון והידע שצברה בפיתוח קסדת הטייס המתקדמת שלה, שנמצאת כיום ב 90% ממטוסי הקרב בצבאות המערב. את הטכנולוגיה של תצוגה עילית והיתוך מידע מחיישנים רבים ושונים, היא מתכננת לשלב אצל חיילי החי”ר. לצורך כך נבחרה חברה ישראלית שמייסדיה הם בוגרי אלביט, תצוגת מידע דיגיטלי על גבי משקפיים לספורטאים. הטכנולוגיה נבחנה ועברה התאמה לשימוש צבאי, וכיום היא למעשה הפתרון המקביל למשקף קסדת הטייס.
חיילי חי”ר מתרגלים במסגרת פרויקט “קצה המחר”. צילום: מפא”ת, משרד הביטחון
חיילי חי”ר מתרגלים במסגרת פרויקט “קצה המחר”. צילום: מפא”ת, משרד הביטחון
מפקד המחלקה יקבל על צג המשקפיים חומר מודיעיני עדכני שיאסף מסנסורים שונים ויעובד לו ספציפית, כדי ליצור לו תמונת קרב ברורה ככל האפשר. היתוך המידע נעשה על ידי מחשב בשילוב בינה מלאכותית. כך למשל צילום של מל”ט יכול לעבור אליו ישירות או לחילופין התראה של 8200 שיירטה תקשורת רלוונטית לכוח. הכוונה היא “להזריק” לו מידע מעובד סופי שיצביע על האיום בפינת רחוב, בפתח של בית או בגג מעליו. באלביט מכנים את משקף המידע “הגביע הקדוש של המודעות המצבית”. ניסויים ראשוניים עם הטכנולוגיה הזו כבר נעשו, האחרון בהם בחודש שעבר עם צוות של סיירת גולני, שהוכתר כהצלחה גדולה.
טכנולוגיה נוספת שנבחנת מכונה “פניני חוכמה”. מדובר בחיישן בגודל של כדור טניס שיודע לאסוף מידע על בסיס פרמטרים סיסמיים, אקוסטיים ואופטיים. את החיישנים הללו ניתן לפרוס לדוגמא סביב מארב של לוחמי חי”ר, ובכך לקבל תמונה מצבית של השטח סביב הכוח מבלילהסתמך על עירנות החיילים בלבד. כל בוגר לבנון זוכר את מארבי הבטן בהם שליש מהכוח תמיד ער, בעזרת החיישנים הללו כל תנועה תתריע גורמים שיוגדרו מראש: מפקד הכוח, מפקדים זוטרים כל החיילים בכוח, חיילים בכוח חיפוי וחמ”ל הפיקוד האחורי. כך בעזרת אמצעי קטן שניא על ידי הכוח , הופך מארב בטן פשוט ללוחמה רשתית. שימוש נוסף שמייעדים למערכת הזו היא בלחימה אורבנית. במלחמת לבנון השנייה , הרבה חיילים נפגעו במשימה של שמירת פתחים במבנים. הם היו חשופים, לא פעם נפגעו בעצמם או לחילופין חשפו את מיקום הכוח ונפגע מירי טילים מדוייק. בעזרת החיישן הזה ניתן יהיה “לסגור” פתחים מבלי להיחשף ובמקביל לקבל תמונת מצב עדכנית על הנעשה מחוץ למבנה.
טכנולוגיה נוספת שנבחנת בהקשר הלחימה האורבנית הוא יכולת חישה של תנועה בתוך מבנים מבלי להיכנס אליהם. הטכנולוגיה הזו פותחה על ידי חברה ישראלית לצורך מעקב רפואי אחרי וזיהוי נפילה של זקנים בביתם. החיישן הוצב בבתים והתריע על המצב הגופני של השוהים בו, כולל יכולת לנטר מדדים רפואיים, כמו למשל דופק. על בסיס הטכנולוגיה הזו פיתחו חיישן קטן בגודל של 20X30 ס”מ המוצמד לקיר בית ומזהה תנועה מעבר לקיר. כך הכוח כבר לא צריך להסתכן בכניסה חשופה, מבלי לדעת למה לצפות.
חיילי חי”ר מתרגלים במסגרת פרויקט “קצה המחר”. צילום: מפא”ת, משרד הביטחון
אחד המרכיבים הבסיסיים של החזון הזה הוא מוטת שליטה גדולה ככל הניתן. לצורך כך הכוונה היא לצייד כמה שיותר חיילים באמצעי קשר. היתרון של מרכיב הקשר עצום, כל חייל יכול לשמוע ישירות את הפקודות ללא שרשור, ובנוסף הוא יכול להזין מידע מנקודת המבט שלו. כל שכן בלחימה אורבנית שבה למימד השליטה יש משמעות קריטית. לצורך כך נבחנים גם פתרונות מתקדמים של אנרגיה. בין השאר טעינה אלחוטית של המכשור החשמלי בישיבה בכלי רכב קרבי – ג’יפ או נגמ”ש, מבלי שהחייל צריך לפרק מעליו את המכשיר, בדומה לטעינה האלחוטית של הטלפונים הסלולריים.
” בסוף נדע להמליץ איך יראה צוות לחימה” אומר גורם בכיר על “קצה המחר”. “זה יקרה אחרי שנבחן את העבודה שלו בכל ההיבטים : המערכות,הסינרגיה ביניהן, האמינות והיכולת ליצור מודעות מצבית שלא הייתה קיימת קודם. זה שם המשחק”.
תמונת כותרת: חיילי חי”ר מתרגלים במסגרת פרויקט “קצה המחר”. צילום: מפא”ת, משרד הביטחון
