התחנה הבאה

האם בקרוב נראה שלוש תחנות חלל חדשות בחלל? סין עומדת להשלים בניית תחנה עצמאית, רוסיה הודיעה שהיא עומדת לפתח מפתחת תחנת חלל משלה, וארצות הברית מצליחה לסגור פער טכנולוגי של עשרות שנים במערכות הנעה בחלל.

המירוץ הבינלאומי לחלל צובר בחודשים האחרונים תאוצה משמעותית, עם התקדמות בניית תחנת החלל הסינית החדשה , “ארמון שמיימי” – TIANGONG. בסוף חודש יולי האחרון העיסוק בתחנה הסינית התגבר לאחר שהטיל שהעביר את החלק השני של התחנה נסדק, התפרק באוויר וחלקים ממנו ניצפו נוחתים סמוך לאי בורניאו בים ג’אווה. תושבי האי דיווחו על גשם חלקים שנחת בים ובסביבת האי עצמו. הטיל שהיה אמור לנחות בשלמותו באוקיינוס הפסיפי, נסדק במהלך הכניסה המחודשת לאטמוספירה והתפרק למאות חלקיקים.

ה March 5B, הוא הטיל הכבד ביותר של הסינים, שפותח לצורך בניית תחנת החלל. הוא צפוי להשלים את בניית התחנה ב 2023  כאשר יעביר את טלסקופ החלל הסיני. עד אז מתוכננת לו משימה נוספת באוקטובר הקרוב, לנשיאת החלק האחרון של תחנת החלל עצמה. הסינים מתכננים לחנוך את התחנה לקראת 2024, וכבר הכריזו כי הם מזמינים מדינות נוספות לקחת חלק בפרויקט הזה. בתחנה עצמה מתוכנות נקודות עגינה לשתי חלליות, האחת מאויישת והאחרת עצמאית לצורך העברת ציוד ואספקה. כיום נמצאים בתחנה עצמה שלושה טייקונאוטים סיניים שמקבלים ומחברים את החלקים השונים. הם הגיעו לחלל בתחילת חודש יוני על גבי חללית שנזאו 14 והמתינו במשך יותר מחודש לחלק השני של התחנה שנקרא Wentian  – “המסע לשמיים” ומכיל את מעבדת הניסויים המרכזית. בדיוק כמו בנוהל האמריקני, במשך כל זמן המשימה של הטייקונאוטים הסיניים בחלל עומד בכן השיגור בכוננות  באי היניאן חללית שנזאו 15, במידה ויידרש חילוץ מהיר של הצוות. תחנת החלל הסינית  ממוקמת בגובה של 370 ק”מ מעל כדור הארץ, 30 ק”מ נמוך יותר מתחנת החלל הבינלאומית,  והיא צפויה לשקול לאחר השלמתה כ 66 טון, חמישית מתחנת החלל הבינלאומית הנוכחית. הסינים מתכננים להפעיל אותה  במשך עשור. היא תוכננה בכמה מקטעים כדי לאפשר להוסיף לה בהמשך חלקים נוספים במידת הצורך.

תמונה: חללית אספקה של X SPACE ליד תחנת החלל הבינלאומית. צילום: NASA

המעבדה המרכזית של החללית ששוגרה כאמור במשימה הנוכחית, אמורים להיערך ניסויים שונים של תגובת חומרים אורגניים תחת תנאי אי כבידה, השפעות קרינה וגם בהמשך הליכות חלל של הצוות עצמו.

אלא שמעבר לתחרות שבין המעצמות, בNASA היו מודאגים מגשם החלקיקים שנגרם מהתפרקות הטיל והאם חלק מהם נשארו בחלל ויכולים לפגוע בלוויני תצפית הטסים בגובה נמוך. גורמים בסוכנות החלל האמריקנית העירכו כי התפרקות הטיל בכניסה המחודשת לאטמוספירה גרמה לגשם של חלקיקים במשקל כולל של 10 טון ולכן ביקשו מהסינים פרטים על הטיל ומסלולו כדי להיערך בהתאם. הסינים סירבו למסור פרטים כלשהם על ה  March 5B, מה שהביא את מנהל  NASA  ביל נלסון  לנזוף בהם פומבית על חריגה מהנהלים הנהוגים בשיגור טילים לחלל. מבחינת האמריקנים וגם הרוסים סיבה לדאגה שכן  זו פעם שנייה שהטיל הסיני מאבד מסלול בכניסה החוזרת שלו ואטמוספירה. ב 2020 הוא נשא חללית מאויישת לחלל ובחזרה לכדור הארץ התפרק וחלקים ממנו נחתו על כפר בחוף השנהב במערב אפריקה.

תמונה: האסטרונאוטית ג’סיקה ווטקינס בתחנת החלל
הבינלאומית. צילום: NASA

מבחינת סין זהו פרוקיט תחנות החלל השלישי במספר ובכולם עבדה סוכנות החלל הסינית באופן עצמאי. ב 2010 היא ביקשו הסינים  להצטרף לפרויקט תחנת החלל הבינלאומית של ארה”ב, רוסיה, האיחוד האירופי ויפן, אבל הקונגרס האמריקני אסר על כך מחשש לזליגת טכנולוגיות מתקדמות. בשלב הזה הסינים היו למעשה הסינים כבר בעיצומו של תהליך פיתוח עצמאי. ב 2011, שנה אחרי הסירוב האמריקני שוגרה תחנת החלל הסינית הראשונה שנקראה טיאנגונג 1. התחנה הייתה שלב ניסיוני בפרויקט ושימשה בעיקר לאימוני עגינה של חלליות מאויישות כהכנה לתכנית גדולה יותר של תחנת חלל מאויישת הכוללת מספר חלקים. הטיאנגונג 1 נחשבה להצלחה גדולה, היא המשיכה לשהות בחלל עד 2018, עד שהתרסקה כמתוכנן באוקיינוס. ב 2016 שיגרה סין את טיאנגונג 2, שמטרתה הייתה לבדוק את עגינת חלליות האספקה וזו סיימה בהתאם לתכנון  את חייה שלוש שנים מאוחר יותר כשנשרפה בכניסה לאטמוספירה.

תחנת החלל הבינלאומית הנוכחית שמתופעלת במשותף על ידי שלוש סוכנויות חלל: של רוסיה, ארה”ב והאיוד האירופי, צפוייה לסיים את חייה לקראת 2030. כיום היא מאויישת בממוצע על ידי צוות שמונה בין 5 ל 10 אסטרונאוטים. רוסיה הודיעה במהלך חודש יולי האחרון כי היא עומדת לפרוש מהפרויקט כמחאה על בידודה בעקבות הלחימה באוקראיינה. על פי ההודעה של סוכנות החלל הרוסית ROSCMOS שיתוף הפעולה  בתחנת החלל הבינלאומית יימשך עד 2024 בהתאם להתחייבויות הרוסיות, ואז מתכננת רוסיה לחזור לבנות תחנות חלל עצמאית, בדומה לתחנות החלל סליוט ומיר שבנתה בעבר ברית המועצות. ההודעה הזו מגיעה אמנם כמחאה, אבל לצד זאת בהרבה תחומים אחרים שיתוף הפעולה בין ארה”ב לרוסיה בחלל דווקא מהתדק. שתי סוכנויות החלל חתמו ביוני האחרון על הסכם לחילופי אסטרונאוטים במשימות מאויישות. כך למשל בחודש ספטמבר הקרוב מתוכננות שתי משימות שילוח מארצות הברית ומקזחסטאן. במשימה האמריקנית על גבי טיל של חברת SPACE X  אמורים להיות שני אסטרונאוטים אמריקניים, אסטרונאוט יפני וקוסמונאוטית מרוסיה. למשימה על גבי חללית סויוז רוסית שתשוגר מבסיס בייקונור בקזחסטאן אמור להצטרף אסטרונאוט אמריקני.

תמונה: חללית האספקה Cygnus שביצעה את תיקון המסלול. צילום: NASA

חזרה למסלול

בתחילת חודש יולי האחרון רשמה ארצות הברית הישג טכנולוגי. לראשונה מזה כמה עשורים היא הצליחה לתקן את מסלול תחנת החלל הבינלאומית בעזרת חללית אמריקנית ולא רוסית. חללית המטען האמריקנית Cygnus  מתוצרת נורתרופ גרומן הסיטה חזרה את תחנת החלל למסלול מעל האטמוספירה. עד כה מי שהיו עושות את תיקוני המסלול היו חלליות מטען רוסיות מדגם סויוז או זבזדה, כחלק מהתחזוקה השוטפת של התחנה. מתברר שתחנת החלל צריכה תיקוני מסלול באופן תכוף בשל מיקומה סמוך מאד לאטמוספירה. מולקלות גז שנפלטות מהאטמוספירה לכיוונה מאיטות את התנועה שלה וגורמות לה לשקוע לכיוון כדור הארץ ולהתחכך באטמוספירה,  זו הסיבה שנדרש תיקון מסלול קבוע.


אמיר בר-שלום

תגובות סגורות