התעשייה האווירית תספק ללקוח באירופה מטוסי התראה המבוססים על מערכות בינה מלאכותית.
כבר כמה עשורים שהתעשייה האווירית מצליחה להקדים את המתחרות הגדולות שלה בטכנולוגיה ייחודית שפיתחה עבור חיל האוויר הישראלי, מטוסי התראה קטנים בעלי יכולות מתקדמות. בחודש יולי האחרון הודיעה התעשייה האווירית על עסקת מכירה של מטוסי התראה למדינה אירופית החברה בנאט”ו, בהיקף של 200 מיליון דולר, כחלק ראשון מעסקה גדולה יותר.
“אנחנו חברה בינונית שמתחרה עם החברות הגדולות כמו למשל בואינג ואיירבאס, ומצליחה להקדים אותן בפיתוחים”, אומר בראיון לניו טק, אבישי, בכיר בתעשייה האווירית. “כבר לפני 20 שנה זיהינו את הצורך הזה במעבר לפטפורמות קטנות יותר, ולכן פנינו למטוסי מנהלים. אגב עד היום יש צבאות מתקדמים כמו למשל חילות האוויר של ארצות הברית או יפן שמפעילים את היכולות האסטרטגיות האלה על גבי מטוסים גדולים. ישראל עברה למטוסי מנהלים כבר לפני יותר מעשור כשהם מצויידים ביכולות מתקדמות יותר”.
בין הסיבות למעבר למטוסים קטנים הן צמצום כוח האדם הנדרש כיום להפעלת מטוסי התראה, כמו גם פיתוחים ייחודים של חברת אלתא, שהצליחה למזער מערכות רבות. אחת הדוגמאות הבולטות לכך הן האנטנות שמוצבות על המטוס. במשך כמה עשורים ארצות הברית וגם רוסיה וסין לא הצליחו להימנע מהצבת צלחות מכ”מ על גב המטוס. המבנה הזה גורם למגבלות משמעותיות בטיסה עצמה, כמו גם לגרר גדול יותר שמגדיל את צריכת הדלק. הפתרון הייחודי של אלתא עם מטוסי הגולף סטרים היה שילוב אנטנת המכ”מ המבוססת על טכנולגיית AESA בשני צידי גוף המטוס ובכך הצליחו לשמור על המבנה האירודינמי.
תמונה: מטוס “עיטם” להתראה מוקדמת ובקרה אווירית צילום: תעשייה האווירית
“אלתא היא החברה הראשונה בעולם שפיתחה מכ”מ AESA מוטס. עד אז אף אחד לא שילב את הטכנולוגיה הזו של אלומת מכ”מ אלקטרונית במערכות מוטסות. כיום אנחנו נושקים לדור החמישי של הטכנולוגיה הזו, מה שמאפשר לנו להכניס למטוס קטן יחסית יכולות של שרק מטוס דוגמת בואינג 767 יכול לשאת. פריצת הדרך הייתה בכמה תחומים: יכולת לפתח מכ”מ בעל משקל, נפח וצריכת הספק נמוכים משמעותית ממכ”מ אחר, ויכולות של אינטגרציה ייחודית במטוסים עצמם. כאן הוכחנו יכולת להתאים את הפתרונות האפליקטיביים שלנו דרך עבודה צמודה עם יצרן המטוס. במטוס ה “עיטם” למשל יצרנו קונפיגורציה מיוחדת. לקחנו את ה “נדל”ן” של המטוס, כלומר את השטח הפנימי שלו, ופיתחנו יחד עם היצרן התאמות מיוחדות. בנינו למטוס לחיים אף וזנב חדשים כדי לשלב בהן את המערכות, וראה זה פלא, אחרי 20 שנה חיל האוויר האמריקני מחקה את התצורה של ה “עיטם”, אחד לאחד עד רמת הבורג”.
ש: אחת הבעיות שעימן מתמודדות כיום מדינות המפעילות מטוסי התראה היא רמת הזמינות המבצעית. איך אתם פותרים את זה?
“במטוסים הגדולים והמתיישנים, הזמינות המבצעית יורדת עם השנים באופן דרמטי. בתחום הזה מטוסי המנהלים מגשרים על פער חשוב באמינות ובפשטות התפעול. מעבר ליתרונות הללו, ביצועי המטוס עצמו הרבה יותר טובים. מהירות טיסה , גובה טיסה, נוחות התא עצמו. בכל הפרמטרים הללו הפתרון שלנו שמבוסס על מטוס מנהלים, טוב יותר” .
אחד היתרונות בפיתוח של אלתא היא התבססות על ארכיטקטורה פתוחה. כך ניתן לשלב אפליקציות חדשות על המערכת הגנרית. במערכות החדשות שיסופקו ללקוח האירופי ישולבו רכיבי בינה מלאכותית שיגבירו באופן משמעותי את קצב עיבוד הנתונים. על פי הודעת משרד הבטחון הישראלי, במטוס ה “אורון” החדש שסופק לחיל האוויר בשנה שעברה, שולבו בבניה מערכות בינה מלאכותית.
“בתחום הבינה המלאכותית אני יכול לומר שיש לנו כיום יכולות פורצות דרך. היכולות הללו נותנות לנו ערך נוסף בכל התהליך. משלב הגילוי, העיבוד, שיתוף המידע וחלוקת מטרות. התוצאה היא שכיום אנחנו יודעים לעבד הרבה יותר מידע על המטוסים הללו,באיכות הרבה יותר טובה. על ידי שימוש בצוות קטן יותר, אנחנו מאפשרים תפוקות מבצעיות גדולות וטובות יותר”.
ש: עד כמה עניין הארכיטקטורה הפתוחה מאפשר לכם לשלב את המערכות על פלטפורמות אוויריות מתוצרת מזרחית למשל?
“לעניין הזה יש שני אלמנטים חשובים כשאנחנו מתמודדים בשוק הגלובאלי. היכולת שלנו להיות גמישים טכנולוגית בהתאמת המערכת ללקוח, כמו למשל בשילוב שלה עם מערכות תקשורת שונות. מעבר לזה יש את עניין השדרוג. זה מאפשר ללקוח לקבל יכולות חדשות על בסיס המערכת הקיימת. בהיבט העלות יש לזה משמעות אדירה. בעניין השילוב על ]לטרפומות מוטסות, גם כאן אנחנו וורסטיליים מאד”.
ש:לסיכום, נקודה שאני מניח שנתתם עליה את הדעת לאורך השנים, אבל מתחדדת דווקא כאן כשמדובר במערכות מודיעיניות. בינה מלאכותית יכולה להיות מסוכנת מאד בעולם הבטחוני. עובדתית, כל הצבאות המערביים שמשלבים את היכולת הזו משאירים באיזהשוא אופן אדם במעגל ההחלטה. איך אתם מוודאים שהפתרון שאתם מספקים בהקשר הזה אין טעויות מסוכנות?
“זו בהחלט נקודה שנותנים עליה את הדעת. מערכות החישה שלנו כיום אוספות כמות אינסופית של מידע, במיוחד מערכות עם יכולת ציור תמונת שטח. המעורבות של האדם ללא ספק מצטמצמת בהיבט הזה. חשוב להבין, אנחנו לא מייצרים רובוטים. במטוס יש מפעילים בדיוק למטרה הזו. לקבל את המידע המעובד, ועל הבסיס שלו לקבל החלטות. לדוגמא, מטרה כלשהיא שאותרה על ידי המערכת. המפעיל מקבל את העיבוד הסופי מהמחשב, עכשיו הוא יכול להפעיל אמצעי אחר כדי לחקור אותה: מצלמה, מכ”מ נוסף או לחילופין להעביר אותה לחיישן אחר שנמצא בסביבתה כדי להבין טוב יותר מה היא”.
תמונה: מטוס אורון להתראה מוקדמת ובניית תמונה ימית צילום: תעשייה האווירית
מטוסי המודיעין של אלתא
AEW&C – מטוס התראה מוקדמת ובקרה אווירית המבוסס על מכ”ם וזע”ט (זיהוי עמית/ טורף) בעלי יכולת סריקה אלקטרונית AESA, מערכת מודיעין אותות, מערכות תקשורת והגנה עצמית, המשולבים יחד במערכת-על ליצירת תמונה אווירית וימית והפצתה, שליטה וניהול קרבות אוויר ותקיפה על-ידי הכוונת מטוסי הקרב. מוצר מוביל בתחום זה הוא ה-CAEW שמבוסס על מטוס מנהלים, הנושא מערכות מכ”ם וזע”ט AESA בעלות כיסוי היקפי מלא של 360°. בשנים האחרונות, חתמה אלתא על הסכמי שיתוף פעולה עם חברת איירבוס האירופאית ועם חברת אמבראר הברזילאית לפיתוח ולשיווק פתרונות נוספים של מטוסי AEW&C.
AGS – מטוס מודיעין ובקרה אוויר-קרקע לסריקת שטחים נרחבים, המבוסס על מכ”ם GMTI/SAR בטכנולוגית AESA, מערכות סיגינט (אלינט וקומינט), תקשוב והגנה עצמית, המשולבים יחד במערכת-על אחת. המערכת, מבוססת בינה מלאכותית ((AI and ML, בונה תמונת זירה רחבה מטווח גדול, בכל תנאי מזג אוויר וראות, מייצרת ומפיצה נתוני מטרות בזמן אמת לצרכנים המבצעיים השונים. מוצר מוביל בתחום זה הוא ה-MARS2 שמבוסס על פלטפורמת מטוס מנהלים ומשלב מכ”ם AESA דיגיטלי בעל יכולות פורצות-דרך, סיגינט חדשני ומערכת היתוך מידע Multi-INT מתקדמת.
MPA – מטוס סיור ולוחמה ימית המשלב מכ”ם חיפוש ועקיבה AESA עם סיגינט ומערכת תצפית EO/IR, במטרה לגבש תמונת זירה ימית מקיפה למשימות חיפוש והצלה, שיטור ימי, ניטור סביבה, לוחמת שטח ולוחמה נגד צוללות. מערכות אלו משולבות על מטוסי מנהלים ומטוסי סיור ומהוות מרכיב מרכזי בפעילות המבצעית של משמר החופים ושל חילות הים בעולם. משפחת מכ”מי הסיור ימי של אלתא ה-2022-ELM זוכה להערכה כמובילה עולמית ומשולבת במאות מטוסי סיור ימי.
SIGINT – מטוס מודיעין לניטור הספקטרום האלקטרו-מגנטי, לגילוי ולאיכון מדויקים של קורנים ורשתות תקשורת וליצירת מפה אלקטרו-מגנטית רב-תחומית של הזירה. אלתא פיתחה וסיפקה לצה”ל מטוסי סיגינט מתקדמים על מטוסי מנהלים וכן מערכות סיגינט מוטסות שסופקו למדינות ברחבי העולם.
תמונת כותרת: מטוס “שביט”, לאיסוף מודיעין אותות
צילום: תעשייה האווירית
