“ההתקדמות הטכנולוגית סיפקה לנו אמצעים יעילים יותר ללכת אחורה” כך כתב כבר ב 1937 הסופר האנגלי אלדוס הוקסלי, ונדמה שגם בימים אלו ציטוט זה נכון מתמיד. במרכז תשומת הלב היום ניצב הצא’טבוט של OpenAI, צ’אט ג’י פי טי שמעורר באופן ויראלי את סקרנותם של רבים.OpenAI היא אותה חברה שהביאה לעולמנו את ה-DALL·E הידועה, שמייצרת תמונות מהנחיות טקסטואליות בתוך רגע.
ChatGPT הנו ממשק דיאלוג טבעי (צ’אט) שיכול לתכנן לכם טיול של שלושה ימים בקרואטיה, לכתוב עבורכם קוד למשחק מחשב ולייצר לכם בסיס נתונים בכל תחום שתרצו. מדובר בבינה מלאכותית שבבסיסה מודל שפה, המייצרת תשובות לשאלות מורכבות. לChatGPT יכולת יוצאת דופן ליצור אינטראקציה בצורת דיאלוג טבעי ולספק למשתמשים תגובות שיכולות להיראות אנושיות באופן מפתיע.זוהי טכנולוגיה מהפכנית הלומדת למה משתמשים מתכוונים כשהם שואלים שאלה.הלמידה של ChatGPT הולכת ומתחזקת על ידי אימון עם המשוב האנושי וכך גדלה היכולת שלה לעקוב אחר הנחיות ולייצר תגובות משביעות רצון.
נשמע מדהים! טכנולוגיה שתחסוך לנו מאמצים קוגנטיביים, זמן רב בכל תחום, אולם אין לנו אלא לתהות האם הטכנולוגיה המתקדמת לא מובילה אותנו בדרך שגויה להתפתחות החשיבה היצירתית?
מומחים רבים כבר הביעו את דברי הביקורת שלהם בספק שמעורר החידוש הטכנולוגי בשאלות האמינות והדיוק העובדתי, שאלות שמובילות למסקנה כי במצבו הנוכחי צ’אט הבינה המלאכותית יחייב את המשתמש להמשיך להפעיל את יכולות החשיבה הביקורתית. אני אומרת כי התקדמות טכנולוגית זו תחייב תשלום מחיר אחר, מחיר זה איננו שאלה של “אם?” אלא שאלה ידועה ומוכרת של “מה?”
טכנולוגיות טובות לא רק פותרות בעיות ועונות על צרכים אמיתיים, הן גם יוצרות בעיות חדשות, מעין תופעות לוואי שכולנו צריכים לתת עליהן את הדעת. רבים וטובים אמרו זאת לפני: מרשל מקלוהן, הפילוסוף הקנדי הידוע שהמציא את המושג “הכפר הגלובלי” אמר שלכל הרחבה של המין האנושי, במיוחד הרחבות טכנולוגיות, יש השפעה של גדיעה או שינוי בהרחבה אחרת. לדוגמא כלי תחבורה מביאים אותנו במהירות ממקום למקום, אבל יוצרים זיהום סביבתי, גורמים לנו לעשות פחות פעילות גופנית ולהיות פחות בריאים. גם מיכה גודמן בספרו המצוין (2021) “מהפכת הקשב – העידן הדיגיטלי – השבר והתיקון” מדבר רבות על איבוד היכולות האנושיות. לפיו, טכנולוגיות חדישות הן עסקת חבילה שבה אנחנו מרוויחים מצד אחד, אך משלמים מחיר כבד מצד שני.
על כן החשש הוא שהשימוש בצ’אט ג’י פי טי,ששם דגש על התוצר, על המטרה, ומבטל את התהליך ואת הדרך, יפגע בתהליכי חשיבה גבוהים של יכולת קבלת החלטות ולפתרון בעיות לא שגרתיות. כאמור הטכנולוגיה החדשה פותרת לנו כל בעיה מבלי שנתאמץ, מייצרת עבורנו תוצרים שאנו יכולים לשפוט אותם ולהעריך את מידת ההתאמה שלהם למה שרצינו לקבל. אנחנו כבר לא צריכים לחשוב. לא צריכים להיות יצירתיים. לא צריכים להפעיל דמיון. כך, במקום צורת החשיבה החשובה של “מלמטה למעלה” (bottom up), המייצרת ומפתחת תוצרים “מאפס” לאחר מאמץ חשיבתי, ישנה התמקדות כמעט רק בחשיבה ובניתוח “מלמעלה-למטה” (top down) בצורת ביקורת על תוצר קיים. במקום לכתוב קוד, עושים קוד-ריוויו. מחקרים מראים שיש חשיבות לנועלסירוגין בין שתי צורות החשיבה (top down/bottom up) בעת פתרון בעיות.
במוקד תוכניות החינוך במאה ה-21, מצויים הכישורים והמיומנויות החדשות הנדרשות להתמודד עם אתגרי האנושות. חינוך זה שם דגש על פיתוח מיומנויות להתמודדות עם בעיות מורכבות ולתת פתרונות יצירתיים לעולם המשתנה באופן מהיר ודינאמי. “לחשוב מחוץ לקופסה”, יצירתיות, לעבוד בצוותי פיתוח, להיות מסוגלים לתקשורת בינאישית יעילה ומועילה, להפעיל חשיבה אתית, לחשוב באופן עצמאי ועוד.
במוסדות להשכלה גבוהה וגם במערכת החינוך הבינו את החשיבות של כישורים אלו למאה ה-21. כאשר אנו פוגשים את הסטודנטים אנו שמים דגש רב על כישורים אלה, מציבים בפניהם אתגרים בקורסים מכווני-פרויקטים (Project Oriented), בארגון האקתונים בהם נדרש מאמץ חשיבתי יצירתי מחוץ לקופסא ופעילויות רבות בקורסים השונים, כל אלו עלולים ללכת לאיבוד אם נתמכר לאותו שימוש מקצר דרך בטכנולוגיה.
צ’אט ג’י פי טי כאן כדי להישאר, לכן על כל בעלי העניין לחשוב כיצד להבטיח שימוש מתון, מרוסן וביקורתי, כדי להרוויח ממנו, מבלי להפסיד יכולות חשובות שמאפיינות את המין האנושי. יחד עם בעלי העניין כדאי שגם כולנו נחשוב מהו המחיר שהבינה המלאכותית דורשת מאיתנו וכיצד אנחנו לא נפטרים על הדרך מהחשיבה היצירתית.
ד”ר עדי כץ, ראש המחלקה להנדסת
תעשיה וניהול ב-SCE המכללה האקדמית
להנדסה ע”ש סמי שמעון קמפוס אשדוד
קרדיט צילום: דן גשן
ד”ר עדי כץ, היא ראש המחלקה להנדסת תעשיה וניהול ב-SCE המכללה האקדמית להנדסה ע”ש סמי שמעון קמפוס אשדוד, וראש מעבדת השמישות YOUsability במכללה.
