עמוק רחוק ועצמאי

חיל הים האוסטרלי מצטרף למועדון הכלים הבלתי מאוישים. בסוף 2022 הוא הכריז על תהליך הצטיידות מהיר בשלוש צוללות גדולות שאמורות לפעול באופן אוטונומי על בסיס בינה מלאכותית. אוסטרליה, מבקשת לבנות לעצמה יכולת פעולה בטווחים רחוקים מהחוף בכדי להתמודד עם מה שהיא מפרשת כאיום מתגבר מצד סין.

עובדתית, פיתוח כלי שיט ימיים בלתי מאויישים איטית יותר, כל שכן כאשר מדובר בכלים תת ימיים. ארצות הברית, רוסיה וסין מנהלות גם במימד התת ימי הבלתי מאוייש מירוץ חימוש אינטנסיבי. כל אחת מהמעמות כבר מפעילה כלים צוללים לא מאויישים, אם כי לא בהיקפים של כלי הטיס.

מי שהצטרפה למירוץ הזה לאחרונה היא אוסטרליה. השלטונות בקנברה מבקשים להיערך לאיום הסיני המתגבר בחצי הכדור הדרומי. חיל הים האוסטרלי העניק מכרז ראשוני בשווי של 100 מיליון דולר ליצרנית כלי השיט האמריקנית Anduril, לפיתוח צוללת גדולה בלתי מאוישת. הצוללת שמוגדרת כ XL-AUV , Extra Large Autonomous Undersea Vehicle אמורה לשמש את הצי האוסטרלי למשימות של סיור, מעקב, איתור וסימון מטרות וכן לצרכים אזרחיים כמו מחקר, מיפוי ותחזוקה של מתקנים תת מימיים. בהגדרת הדרישות המבצעיות הדגישו בצי האוסטרלי גם את עניין המחיר ומהירות הפיתוח. מחירה של כל צוללת לא יעלה על 100 מיליון דולר, ותהליך הייצור לא יעלה על שלוש שנים.

לצורך כך הציגו מהנדסי חברת Anduril האמריקנית קונספט חדשני של צוללת לא אטומה למים. הרעיון הוא ליצור חללים מסוימים בלבד בגוף הצוללת שיהיו אטומים לחלוטין, ושם ימוקמו המערכות הייעודיות של הצוללת. כל מערכת תוצב בתא נפרד ואטום לחלוטין, וכך במקרה של תקלה לא מוצף חלל שלם שמסכן את כל הצוללת. כיום רוב הצוללות בנויות מחלל אחד מרכזי שהוא אטום לחלוטין למים, מה שמגדיל את משקלה הבסיסי של הצוללת ומצריך עבודות אחזקה שוטפת תכופות מאד של הגוף החיצוני,כל שכן כאשר היא פועלה במים עמוקים וחשופה ללחצים גבוהים לאורך זמן. אמנם מבחינת תחזוקת המערכות שבתוך הצוללת, חלל אטום מרכזי וגדול מקל מאד על נגישות ונוחות, אבל לצד זאת יש לכך מחיר כלכלי יקר באיטום רציף של שטח פנים גדול. מעבר לכך העובדה שמדובר בתא אטום גדול עם אוויר כלוא מצריך יותר אנרגיה כדי להשקיע את הצוללת במהירות, במידת הצורך. לעומת זאת כלי שיט ״רטובים״ – Wet hull designs, הרבה יותר פשוטים לתכנון ובנייה שכן האזורים האטומים קטנים יותר בעוד המים זורמים לכלי פנימה והחוצה מהר יותר, מה שמאפשר תפעול מהיר יותר של הצוללת לצרכים מבצעיים. מעבר לכך, החללים הקטנים מאפשרים מוזילים מאד את שלב הבנייה עצמה.

״התאים הקטנים יאפשרו גם שילוב של מגוון מערכות מתחלפות בצוללת בהתאם למשימה ספציפית״, אמר מנכ״ל Anduril דייויד גודריך בראיון לעיתונות האוסטרלית, אחרי ההכרזה על הזוכה במכרז בנובמבר האחרון. ״גוף הצוללת יהיה בנוי מאלומיניום שיצופה בשכבה דקה של צבע. ברווחים שייווצרו בגוף החיצוני של הצוללת יזרמו המים פנימה והחוצה, מסביב לתאים האטומים. בחלק האחורי של הכלי ישולב מנוע חשמלי, ובחלק הקדמי יהיו מערכות השליטה והניווט. בין שני החלקים הללו ישולבו התאים האטומים למערכות הייעודיות, בנוסף הסוללות שמפעילות את המנוע יהיו עמידות בלחצים גבוהים. התכנון הזה, של חלוקה לחלקים רטובים ויבשים מאפשר לנו את הייצור המהיר, שלוש צוללות בשלוש שנים, בהתאם לדרישה של חיל הים האוסטרלי״. גודריך סירב לומר מה הן המערכות הייעודיות שהצי האוסטרלי ביקש לשלב בצוללת, אבל אישר שחלקן יהיו מיועדות גם לאיתור ואולי גם ניטרול של מוקשים ימיים.

״גודל הצוללת יהיה מקביל לגודלו של אוטובוס בתי ספר…״, הייתה התשובה שלו כאשר נשאל לגודלה של הצוללת. Anduril תתבסס בתכנון על טכנולוגיה של חברת בת שלה בשם US AU. החברה פיתחה צוללת במשקל של 3 טונות המסוגלת לפעול באופן אוטונומי 10 ימים ברציפות בעומק של עד 6000 מטרים. בנוסף, כל החלקים של הצוללת מיוצרים בטכנולוגיית תלת מימד, מה שמאפשר הוזלה משמעותית של המחיר ומבטיח אספקה מהירה של חלקים לייצור ואחר כך לתחזוקה. בנוסף מתכננת Anduril לשלב בצוללות החדשות לחיל הים האוסטרלי גם מערכות בינה מלאכותית כדי לאפשר להן פעילות בסביבה שבה אין להן קישוריות לתחנות ההפעלה בחוף.

״כאשר הכלי הזה נמצא במרחק גדול ובעומק רב, לבינה המלאכותית יש חשיבות גדולה בהפעלת המערכות לצורך ביצוע המשימה וביכולת לשמור על הכלי עצמו מפני סכנות״, אמר גודריך. ״הצולות החדשות ידעו לפעול באופן אוטונומי כך שיזהו למשל כלים על מימיים וידעו לסווג את סוג הפעילות שלהם בהתאם להגדרת המשימה. בנוסף המערכת תדע לבצע באופן עצמאי פענוח של אותות סונאר ולקבוע באיזה כלי שיט מדובר. המידע הזה שנשמר במערכות המידע על הצוללת יוזרם לחוף כאשר הקישוריות תתחדש״.

חיל הים האמריקני עומד להכניס לשירות מבצעי צוללת לא מאויישת גדולה בשם ORCA, מתוצרת בואינג. בסדרת הניסויים שנערכה בקיץ האחרון ה ORCA בציעה משימות של פריסת מוקשים ימיים. האורקה במשקל 80 טון. תא האחסון שלה באורך ש 10 מטרים יכול לשאת ציוד במשקל מקסימלי של 8 טון. מעבר לניסוי בפריסת המוקשים ניתן להרכיב עליה מערכות מעקב, לוחמה אלקטרונית או סונאר לאיתור מטרות או מיפוי קרקעית הים. הצי האמריקני הזמין בשלב הראשון שש צוללות כאלה, שבעתיד אמורות לשאת גם חימוש ופלטפורמות לא מאויישות ימיות ואוויריות.