מערכות אוטומטיות- להיות או לחדול ואולי אפשר גם אחרת…

היה זה רגע מתעתע ומעורר מחשבה, בעודי מסתובב בין הביתנים בתערוכת EuroBLECH בגרמניה ולאחר 3 שנים לערך בהן לא התקיימו תערוכות גדולות בעקבות הקורונה, אני מוצא את עצמי עובר ביתן ועוד ביתן ובהם כמות הרובוטים, האוטומציה המשולבת ומערכות הסימולציה הנראות לעין היא כזו שקשה למוח להכיל.

שמענו על כך לא מעט, אך יתכן שמרבית המפעלים כבר מטמיעים טכנולוגיה זו אצלם בקווים ובמערכות. היה זה רגע שעלו בי שאלות רבות שמשאירות לא מעט סימני שאלה כגון- איך והיכן מתחילים? מה העלות? איך מכשירים כח אדם לצורך תפעול הדבר? תוך כמה זמן נראה את החזר ההשקעה, אם בכלל? האם זה בכלל מצדיק את עלות הרכישה?

ההתרשמות היא גדולה, אכן התעשייה מתפתחת מאוד, תעשייה 4.0 ממש כבר כאן, לפחות בעולם המערבי.

אז כיצד מתחילים, איך יודעים איזה רובוט\ אוטומציה להתאים והאם ההשקעה תחזור אלינו בסוף? שאלות אלו מלוות אותנו לא מעט, יחד עם העובדה שכיום, עובדים נוהרים פחות לעסוק בעבודות כפיים ומי שכן, קרוב לגיל הפרישה לפנסיה או בחיפושיו אחר האתגר הבא (כן כן, גם עובדי היצור אשר מרבים לעבור מקומות עבודה).

יחד עם זאת, למרות ההתקדמות הגדולה בתעשייה המסורתית, היא עדיין שמרנית- כזו שקשה לה לקבל חידושים, כזו שאם הדברים עובדים אז למה בכלל צריך להחליף.

שאלות אלו מעסיקות כיום לא מעט את המנהלים והמנכ”לים בתעשייה בזמן קבלת החלטות על תקציבים והאם להשקיע בתחום זה שכבר ממש כאן.

אז אחרי שכבר כמעט שמעתם הכל, אינסוף כתבות על האם זה כדאי או לא, אשתף בפרויקט שבוצע באחד הקווים של חברת rh שגרם לנו לשנות את החשיבה והכדאיות וסיפק גם צפירת הרגעה- שלא כל הכנסת אוטומציה ורובוטיקה לקו היא כזו שצריכה להסתכם בלא מעט כסף.

חברת ר.ה היא חברה ישראלית גלובלית העוסקת בקבלנות משנה ומתמחה בהרכבה של מכונות ומוצרים שונים למגוון תעשיות (רפואית, צבאית, אזרחית וכן הלאה) בשיטת turnkey full כאשר מרבית היצור מבוצע בבית.

אז הנה לכם דוגמה לפרויקט הכנסת אוטומציה לקווי ייצור:

מה כדאי ומומלץ לבדוק לפני:

  • כמויות לייצור
  • חזרתיות של הפעולה לאותו המוצר
  • אזור עבודה (סביבה עם חומרים מסוכנים)

אחד הקווים שהטמענו בו אוטומציה היה כזה שענה על שלושת השאלות הללו: כמויות היצור גדולות במונחים של יצור סדרתי, אותה פעולה שנבחנה הייתה כזו שחזרה על עצמה פעם אחר פעם ודרשה מיומנות עובד גבוהה, אך כזו שכל רובוט או מערכת אוטומטית יכולה לבצע. אם כל זה לא מספיק, אזי אזור העבודה היה כזה שדרש מהעובד לעבוד עם מסכה בעקבות ריח הדבק החזק.

בתמונה מטה ניתן לראות את תהליך יציקת הדבק לתוך המוצר. העובד מחזיק בידו את המוצר בכל זמן המילוי של החומר, פעולה זו חוזרת על עצמה והאתגר היה להתמודד עם כמויות יצור גדלות עקב דרישות הלקוח הסופי אל מול עובדים שעוזבים את עמדת העבודה הזו, בשל רוטינת העבודה והריח הסביבתי.

תמונה מס 1 :הזרקת חומר מילוי בצורה ידנית. קרדיט: RH

הבנו כי על מנת לעמוד בכמויות היצור הנדרשות ובדרישות הלקוח, עלינו לעשות צעד המוכוון אוטומציה. בכך, נוכל גם להוריד את התלות בעובד בעמדה וכן לדייק את הכמויות היומיות הנדרשות.

לאור הנתונים אשר היו קיימים לרשותנו, החלטנו כי עלינו לשלב מערכת אוטומטית אשר תיתן מענה לצורך שהוצג לעיל. בשל כך תוכננה מערכת אוטומטית בעלות לא גבוהה, (החזר עלויות מכונה אוטומטית לאחר מספר חודשים בודדים) שענתה על הצורך אתו נאלצנו להתמודד.

בתרשים מטה ניתן לראות את התהליך:

קרדיט: RH

הסבר על המערכת: תנועה קווית ב 3 צירים עם חיבור בקרה למכונת הזרקת חומר.

המערכת האוטומטית נתנה מענה אדיר להגדלת כמויות היצור, דיוק הכמויות הנדרשות ליצור יומי ותחזוקה שוטפת מינימלית וכל זה בנוסף לשיפור והקלה משמעותית של חווית העובד.

בימים אלו אנו מטמיעים שני מערכים אוטומטים זהים נוספים בקו הייצור ובוחנים מוצרים נוספים בהם אנו מתמודדים עם אתגרים זהים, תוך ניתוח כדאיות כלכלית ובחינת פעולות הניתנות לביצוע בצורה אוטומטית.

אם כך, איך ממשיכים מפה?

עם הפנים קדימה לעתיד, צריך רגע לנשום ולשאול את עצמנו מה באמת כדאי, רצוי ומומלץ להעביר למערכת אוטומטית. הרובוטים והאוטומציה קיימים כאן כבר שנים רבות, אם כך, מדוע דווקא עכשיו? מה הלחץ? והאם באמת כדאי?

כפי שתיארתי בכתבה, ישנן שאלות מנחות והחלטות שצריכות להתקבל. יש לדעת לאפיין איפה באמת התהליך מוסיף ערך והיכן נראה את החזר ההשקעה והכדאיות על שאר מוצרי החברה.

מכונת הזרקה אוטומטית. קרדיט: RH

ומה לגבי העובדים:

מחקרים מראים שבמקומות בהם הטמיעו רובוטים בתעשיה התקיים חיסכון מקומי בכוח אדם, אך יחד עם זאת, כמות משרות העבודה הגלובלית עלתה משמעותית. בנוסף על כך, בעידן של היום העובדים מחפשים משמעות ואתגר, שילוב של אוטומציה בתעשיה יכולה להעניק מקום גם לתחום זה.

לצד ההנדסה והמערכות החכמות, חשוב והכרחי לשתף את העובדים בנעשה, לשמוע את דעתם וללמוד מניסיונם המצטבר שיוכלו לתרום ולדייק את המערכת הרלוונטית למוצר. שילוב של כלל הדברים, יעניק ערך למקום העבודה גם בזמן קליטת עובדים חדשים המשתלבים לתעשיה הטכנולוגית.

צפירת הרגעה- נכון שאנו נמצאים בתהליך ארוך ומתמשך של רובוטיקה ושילובה בתעשייה המסורתית, תהליך כזה שחלקנו רואים כבר עכשיו וחלקנו רק בהמשך. חשוב להבין שזה כבר כאן וקורה, אולי לא בקצב הנכון אולי בקצב איטי מאוד אך השינויים הכלליים המלווים אותנו יאלצו גם את אחרוני השמרנים ואלילי עבודת הידיים לחשוב פעם נוספת.

יש לקבל החלטות לאחר שיש בידינו את כל נתוני הכדאיות הכלכלית, תוך הבנה שלא מדובר בשאלה “אם זה יקרה” אלא מדובר בשאלה של “מתי”. עלינו לדעת להתאים את המענה בזמן ובקצב של הארגון הרלוונטי.


אביעד ואתורי, מנהל הנדסה ופיתוח, קבוצת rh

תגובות סגורות