בשנים האחרונות החלה להתפתח טכנולוגיה המאפשרת לעשות שימוש בבינה מלאכותית בחיי היום יום. טכנולוגיה זו מחייבת שילוב של נתונים, דיגיטציה, תשתיות ויכולות ניתוח בזמן אמת. רצף פעולות אלו יוצר תחושה של רצף של החלטות המתקבלות אוטונומית על ידי הבינה המלאכותית. בינה מלאכותית היא בעצם תוכנה המכילה אלגוריתם בעל יכולת למידה ושיפור עצמי על סמך נתונים [הרבה נתונים]. הייחודיות של הבינה המלאכותית היא כאמור, ביכולת לבצע תהליכים מורכבים ולקבל החלטות באופן אוטונומי, בהתאם לדרישות בזמן מהיר ובדיוק גבוה.
כבר בשנת 2016 החלה להתפתח הבינה המלאכותית המודרנית. ההתפתחות המשמעותית נעשה דווקא בתוך תאגידי המדיה המסחריים הגדולים ורק לאחר מכן באקדמיה. תאגידים אלו הינם בעלי מגרי מידע עצומים, כך שתהליך ההזנה ו”האימון” [הזנת נתונים בהתאמה למשמעות] יכול היה להיעשות בצורה מהירה ונגישה. תהליכי הזנת הנתונים המשיכו באמצעות מאגרי פתוחים באינטרנט כמו ויקיפדיה ובהמשך אף בחיבור הבינה המלאכותית ישירות למנועי חיפוש באינטרנט השילוב בין כמות נתונים עצומה, בין תהליך ה”אימון” והאלגוריתם המשוכלל, הובילו ליצירת “מודל ללמידת שפה” אחד המודלים הידועים הינו “GPT” שהיה הבסיס לפיתוח אפליקציה היודעת לחקות את השפה האנושית, ליצור טקסט ולשב תמונות בדומה לבני אדם. מודל זה נוצר על ידי חברת OPEN AI שנוסדה בין השאר על ידי אילון מאסק וסם אלטמן והיה זה כבר בשנת 2020 . המודל הייחודי ללמידת שפה – GPT הכיל קרוב ל 175 מיליארד פרמטרים , פי עשרה מכל מודל קודם אחר. מיד החלו תאגידם נוספים להיכנס לתחום הבינה המלאכותית וב־2022 פרסמה גם חברת פייסבוק את המודל שלה ואפשרה לעשות בו שימוש, בחינם ומשם התחרות רק התפתחה. חברות כמו ,Microsoft ,Nvidia ו־DeepMind החלו להתחרות זו בזו בתחכום המודלים שלהם, בגודל מאגרי המידע ובשיטות ה”אימון” המתקדמות. אפליקציות רבות החלו להתפתח תוך התמחות בסוגים שונים של פתרונות וחלקם אף מחליפים בני אדם במקצועות שונים. מטקסט ועד יצירת תמונות, מצגות, כתיבה אוטונומית של קוד, תרגום בין שפות, כתיבת חוזים, ניתוח מניות, ניהול פס יצור אוטומטי לחלוטין, הפעלת מכונות תעשייתיות הטסת רחפנים או אפילו מטוסים גדולים. מכאן החלה תחרות כמעט ללא ריסון של פיתוח מודלי שפה שכאלו, בין התאגידים השונים וכיום, יש כבר מודלים הגדולים אלפי מונים מאלו הקיימים, כדוגמת B-175OPT שפותח בסין בשם 2.0 Dao Wu.. מודל שהחריף את התחרות ויצר מעין מירוץ חימוש בבינה מלאכותית גם בין מדינות ולא רק תאגידים מסחריים. באיחוד האירופי מצפים כי שווי פלח שוק זה של בינה מלאכותית יעלה לכחצי טריליון דולר בתוך חמש שנים.
אלא שכבר עכשיו לא הרבה זמן אחרי שמודלי השפה כדוגמת CHAT-GPT שוחרר, ניתן כבר לזהות שינויים בהתנהגות החברתית והאנושית. מקצועות משתנים, תהליכי עבודה מעודכנים, דרכי תקשורת, מסחר ותעשייה עוברים טרנספורמציה משמעותית. התחרות בעיצומה ופולשת לחיי היום יום שלנו. יותר ויותר ארגונים פונים לעזרת הבינה המלאכותית. על פי הבנק העולמי, התפתחויות אלו מצופות לקדם את איכות החיים של המין האנושי בצורה מיידית ומרשימה. זאת על אף נסיגה בכמות הילודה וירידה בכמות הידיים העובדות בעולם כולו. אבל במקביל, פורסם על ידי הבנק העולמי שכניסת הבינה המלאכותית תגדיל באופן משמעותי את הפערים החבריים .
אם ניקח לדוגמא תהליך פשוט ורציונלי של הפקת אישורי משכנתא. ישנם מקומות שכבר כיום תהליך זה נעשה אוטומטי בליווי בינה מלאכותית. המטרה היא להגיע כמה שיותר מהר ונכון לאישור הלוואה מועדפת למשכנתא ולמנוע סיכון לאי החזרת ההלוואה לבנק. אלא שכך, תהליך זה נעשה רק על סמך שיקולים כלכליים רציונליים, ללא שיקולים חברתיים, שיקולי רווחה או העדפה מתקנת. האם המשמעות היא שבעלי האמצעים יקבלו העדפה אוטומטית על פני אלו שאין להם? האם כך רק בגלל עצם העובדה שההחלטה נעשתה על ידי בינה מלאכותית שאין לה שיקולים מלבד אלו שהוכנסו על ידי אלגוריתם ממוחשב, הפערים החברתיים יגדלו בצורה משמעותית?
המסקנה היא: שאלו שידעו להתאים את עצמם לדרישות ואף להפעיל את הבינה המלאכותית בזמן ובמקום הנכון ובצורה אפקטיבית, ירוויחו יותר, ישלטו על יותר, יתקדמו יותר. האם המשמעות היא שכל אחד מאיתנו יכנס לתחרות הזו בלי להסתכל אחורה ובלי לחשוב על המשמעויות הסביבתיות ועל הסכנות העתידיות הצפויות לבני אדם? או שאולי בעיית הפערים החברתיים תהפוך להיות הבעיה הפחותה מאלו המתגלות לאחר שימוש אינטנסיבי בבינה המלאכותית?! האמת, שכבר כיום, מספיקים מספר אנשים חכמים שיש להם גישה למודלים מתוחכמים בבינה מלאכותית, כדי שיוכלו לעשות בו שימוש לעיצוב דעה חברתית באמצעות Fake news כה מתוחכם, עד שלא ניתן יהיה להבדיל בינו לבין המציאות. אותן מערכות היודעות לטייב כל כך את חיינו עלולות במקביל ליצור שנות את עולם התעסוקה, לשנות את המציאות (Fake News) . לעשות שימוש לא מוסרי ברשתות החברתיות ומי יודע, אולי בעתיד הבינה המלאכותית עלולה להשפיע על ניהול ממשלות, מסעות בחירות, החלטות של הנהלות התאגידים ואפילו שינוי בחוק זכויות הפרט. מכאן עולה צורך דחוף ומהותי, להתמודד עם אותן דילמות מוסריות היכולות להיווצר תוך שימוש לא מבוקר בבינה מלאכותית. דילמות בעלות פוטנציאל השפעה דרמטית על חיי היום יום שלנו, ואפילו לעלות בחיי אדם.
הוועדה הכלכלית והחברתית האירופית EESC )) טוענת שבינה מלאכותית עלולה להוות סיכון ממשי להמשך קיומו של המין האנושי. לטענתם, התפתחות החשיבה העצמאית של בינה מלאכותית עם עליית כוחם של הרובוטים התעשייתיים והיכולת של השילוב ביניהם להתמודד עם המציאות הטבעית טוב יותר מבני אדם, עלולה להוות אבן דרך להמשך האבולוציה האנושית. עד כדי כך!
המסקנה מכל זה היא רגולציה!.
דרישת הרגולציה מחייבת אנשי משפט וממשל להבין היטב את האפשרויות והסכנות הטמונות במודלי בינה מלאכותית אלו. להבין את ההבדלים בין שיטות הרגולציה האפשרויות ולדעת להתמקד .
שיטות הרגולציה נחלקות בין כאלו המחייבות יצירת כללים לשימוש בבינה מלאכותית בכל סוג של אפליקציה ובין כאלו היוצרות הגדרה ברורה ומדוקדקת של אפליקציות בהם מותר להשתמש כדוגמת AI “ספציפי”. בינה במלאכותית שאינה מנסה להחליף את החשיבה האנושית, אלא לטייב פעילויות טכניות ממוקדות מטרה. לדוגמא: רובוטים מטפלים ביפן, מאפשרים לאנשים בגיל מבוגר לתפקד ביעילות רבה יותר. רובוטים אלו המלווים בתוכנת AI מצופים לקבל החלטות שתכליתן להיטיב עם המבוגר, לעזור לו במטלות שונות, לטפל בו בשעת לחץ או משבר. אך לא יותר מזה. הם מתמחים רק בפעילויות ספציפיות אלו, ללא ניסיון לחקות את החשיבה האנושית.
מצד שני, אפשרות נוספת לרגולציה מגדירה כללי שימוש בכל אפליקציה. לדוגמא: כלל Human in the loop מחייב שילוב קבוע ותמידי בין החלטות אנושיות לבין ביצועי בבינה מלאכותית. על פי כלל זה, אין לעשות ימוש בבינה מלאכותית ללא שילוב של אדם בתהליכי העבודה. תנועת הטראנס-הומניזם אף מגדילה וטוענת ששילוב בין אדם-מכונה יכול להיעשות ממש בתוך הגוף תוך העצמת היכולות הפיזיות האנושיות. לטענתם רצוי לחבר את היכולת של הבינה המלאכותית לחלקים מכניים חכמים ואפילו אוטונומיים בתוך גופינו פנימה ובכך להעצים את כוחו של החייל, את יכולת החשיבה של המדען. להוריד מחלות ולשפר את נזקי הזיקנה. פיתוחים אלו בעל יתרון רב לאנשים נכים ומוגבלים ואף להגברת היכולת של בעלי תפקידים נדרשים כאנשי בטחון או עובדי בנייה ותשתיות במקומות מסוכנים. היתרון המוכח של פעילות זו היא בעצמת האדם על ידי המכונה במקום בהמשך העצמת יכולות מכונה דמויי מוח אדם היכולים חס וחלילה ליצור מצב הגיוני, אבל מסוכן לבני האדם.
ללא ספק תהליך הפיתוח של הבינה המלאכותית חייב להיות מפוקח תחת רגולציה כדי לוודא כי התהליך יהיה לטובת תרומה לאיכות חייהם של בני האדם. בשנת 2021 הציג האיחוד האירופי מסמך מקיף לכללי הרגולציה עבור מערכות בינה מלאכותית. מסמך זה עמד על הצורך לטפל בסיכונים חברתיים ואישיים הקשורים לשימושים ב־ AI . בין השאר הומלץ לאסור על שימוש ב AI למטרות מעקב או ניטור מידע פרטי ללא הבחנה ואישור, איסור לדירוג אמינות או אשראי חברתי של אזרח על בידי בינה מלאכותית בלבד. ובכלל עקרון Human in the loop יחייב כל פעילות מסכנת חיים או בעלת השפעה יסודית על מרקם החיים האנושי. במקביל החלה רגולציה שתפקידה לנסח פיקוח על מערכות AI אוטונומיות, הפועלות ללא מעקב רציף כמו מכוניות אוטונומיות. לעניין זה המסמך ממליץ על חיוב בהערכת סיכונים למערכות AI מראש, לפני שהן מוכנסות לשימוש וציון דרכי ההתמודדות, ההגנה והעצירה האקטיבית של פעילותן. אלא שתאגידים כאמזון, גוגל, פייסבוק, אפל ומיקרוסופט, המפתחים את הבינה המלאכותית בראייה מסחרית, אינם מספקים בקרה או אפילו גישה לפיתוחים החדשים שלהם בתחום הבינה המלאכותית.
