חדשות היום

מטוסי חלל

מטוסי חלל בלתי מאויישים הם כנראה הדבר הבא בחקר החלל. עד כה רק ארצות הברית וסין מחזיקות במטוסים כאלה, שמשמים עד עכשיו רק למחקר. בחודש דצמבר האחרון, מיד אחרי השיגור של המטוס האמריקני לשכבת חלל גבוהה יותר, צצו השערות שארצות הברית בוחנת שילוב שלו במשימות לוגיסטיות לירח.

כבר כמה שנים שמטוס החלל האמריקני X-37B מעורר עניין רב בקרב מדענים ומומחי בטחון. המטוס הסודי הזה משוגר מדי כמה שנים למשימות חלל של חודשים ארוכים. השיגור האחרון שלו לחלל בסוף שנת 2023 מקייפ קאנאוורל בפלורידה, מיקד את תשומת הלב של מומחי חלל בעיקר בשל בחירת פלטפורמת השיגור. השיגור הזה היה הראשון על גבי טיל Falcon Heavy rocket של חברת SPACE X האזרחית, שהפכה לקבלן השילוחים האזרחי הגדול ביותר של NASA וחיל החלל האמריקני. המשימה הנוכחית תחת שם הקוד  USSF-52, שנעשתה על גבי ה Falcon Heavy rocket העלתה מיד גל שמועות לגבי המשימה הנוכחית של ה  X-37B, בעיקר  בשל היכולת של  ה Falcon Heavy rocket,  להגיע ל geosynchronous, שכבת החלל הגבוהה, 35,000 ק”מ מעל כדור הארץ.

זו לא הפעם הראשונה ש SPACE X  לוקחת חלק בשילוח ה X-37B  לחלל. במאי 2020 במשימה השישית שלו הטיל שנשא אותו היה ה FALCON 9, טיל שנועד למשימות חלל בשכבה הנמוכה. עד כה ה X-37B  ביצע שש משימות בשכבה הנמוכה, כאשר בכולן הוא מבצע משימות מחקר של שהיה ארוכה בחלל. כחלק מהייעוד שלו ה X-37B אמור גם לפרוס ולמקם עצמים שונים בשכבת החלל הנמוכה – ORBIT, אם כי עד כה לא דווח רשמית ניסוי כזה. על פי הודעת הצבא האמריקני המשימה הנוכחית אמורה “לבחון מתארי טיסה חדשים בחלל, יכולות מעקב מתקדמות וטכנולוגיות חדשות”. בין הדברים ניתן להבין שאכן הגובה שבו ינוע ה X-37B יהיה גבוה יותר מבעבר, מה שמתכתב עם הטיל הכבד של SPACE X  שנשא אותו. אחת ההערכות מדברת על כך שארצות הברית מבקשת לבחון יכולות של ה X-37B להגיע לאזור הירח, שמהווה לאחרונה מוקד תחרות בין – מעצמתי מתגבר.

“זה בהחלט תרחיש הגיוני” אומר לסוכונות רויטרס בוב הול, מנהל COMSPOC, חברה שמנהלת מעקב אחרי תנועות לווינים בחלל. “אני לא שולל שהמשימה הנוכחית של ה X-37B כוללת גם מיקום של עצמים בשכבה הזו. בכל מקרה העובדה שמדובר בגובה רב יכולה בהחלט להעיד שמטרת הניסוי היא אזור הירח, אם כי ככל שמתקרבים אליו היכולת לחזור לכדור הארץ מורכבת יותר”.  ה X-37B משולח לחלל על גבי טיל וחוזר לכדור הארץ בדומה למעבורת חלל, הוא גולש דרך האטמוספירה ונוחת על מסלול כמו מטוס. עד כה הניסויים שערך ה X-37B  כללו בעיקר מחקר אזרחי, בהם התנהגות זרעים בחלל כחלק מהתכנית האמריקנית לפרוס מושבות על הירח. ה X-37B הטיס זרעי חיטה וירקות שונים במטרה לבחון השפעה ארוכה (חודשים ואפילו שנים) של תנאי חוסר כבידה, טלטולים וקרינה גבוהה.

מטוס החלל האמריקני X-37B צילום : U.S. Space Force

כאן נכנסת לתחרות על מטוסי חלל בלתי מאויישים גם סין. המלחמה הקרה בין  ארצות הברית לסין כבר מזמן לא מתמקדת רק באזור האוקיאנוס הפסיפי. היא מתפשטת לכל הגלובוס, ומתעצמת מאד גם בחלל. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא תחנת חלל סינית עצמאית שנמצאת עדיין בשלבי בניה, כמענה לתחנת החלל הבינלאומית שמופעלת על ידי ארצות הברית, מדינות המערב וגם עדיין… על ידי קוסמונאוטים רוסים. החלל והיכולות הסיניות המתקדמות מעסיקות לא מעט את ארצות הברית, במיוחד אחרי הקמת חיל החלל האמריקני לפני מספר שנים.

שבועיים לפני שיגור ה X-37B  האמריקני שיגרה סין לחלל את המטוס שלה, ה “Divine Dragon” ממרכז החלל  Jiuquan במדבר גובי. המטוס שוגר על גבי טיל סיני דו שלבי מסוג Long March 2A. הסינים לא פרסמו מה מטרת הניסוי שלהם מלבד הודעה רשמית בסוכנות הידיעות הסינית XINHUA כי מדובר ב “בחינת סיוע טכני למשימות חלל למטרות שלום”. המטוס שוגר לשכבת החלל הנמוכה, מה שהעלה מיד את החשד האמריקני כי מדובר במשימה צבאית שבאה לבחון יכולות שיבוש ופגיעה בלווינים אמריקניים צבאיים. בנוסף לכך נראה שהסינים קיצרו משמעותית את לוחות הזמנים שלהן בין השילוחים. המטוס הסיני הראשון שוגר ב 2020, השני שוגר שנה ו 11 חודשים ושהה בחלל 276 ימים והשיגור האחרון, השלישי במספר, נערך בסה”כ 7 חודשים אחר כך. בשיגור הנוכחי המטוס הסיני נע בגובה של 348 ק”מ, כלומר בשכבה הנמוכה הצפופה בלוויני תצפית ותקשורת.

“העיתוי של השיגור הסיני לא מפתיע אותנו” אמר למגזין Air & Space Forces Magazine הגנרל צ’אנס זלצמן, מנהל המבצעים בחיל החלל האמריקני. “לא מן הנמנע שהם רצו להוכיח שהם יכולים לשגר במקביל אלינו. בכל מקרה מטוסי החלל האלה, האמריקני והסיני,  הם העצמים הניצפים והנעקבים ביותר כאשר הם בחלל”. ההערכה היא שהמטוס האמריקני ישהה בחלל יותר משנתיים, וישוב לכדור הארץ רק באמצע 2026.


מטוס החלל X-37B לאחר נחיתה במרכז החלל קנדי פלורידה

צילום: U.S. Air Force photo by Staff Sgt. Adam Shank

אמיר בר-שלום

תגובות סגורות