"מלחמת חרבות ברזל היא אירוע שטרם חווינו כמותו, ובהרבה מובנים זה אירוע שמעצב את שדה הקרב העתידי", אומר בועז לוי יו"ר התעשייה האווירית בראיון מיוחד לניו טק. לוי, עד לאחרונה מנכ"ל התעשייה האווירית, מונה בחודש מאי האחרון ליו"ר החברה, וזכה להבעת אמון מקיר אל קיר לנוכח הישגי התעשייה האווירית בשנים האחרונות, כשגולת הכותרת בקדנציה שלו היא מכירת מערכת חץ-3 לגרמניה. בעקבות עסקת החץ עם גרמניה, הציגה התעשייה האווירית בשנת 2025 את הנתונים הכספיים הטובים ביותר שלה עד כה, הכנסות של 7.384 מיליארד דולר, ורווח נקי שעמד על 712 מיליון דולר, זינוק של 45% בהשוואה ל 2024.
לוי מדבר על המלחמה הנוכחית כפורצת דרך מבחינת התעשייה האווירית. הוא מכנה את זה, יצירת פתרונות משולבים שהביאו להאצה משמעותית של היכולות המבצעיות.
"שדרגנו את המערכות שלנו תוך כדי לחימה, כדי שהן יוכלו לדבר האחת עם השנייה. זו המלחמה הראשונה בעולם שבה נתונים שנאספו בחלל, הועברו לעיבוד בינה מלאכותית בתחנת קרקע, ומשם התוצרים הועברו לצרכנים השונים, כולל עד לרמת הטייס בקוקפיט. הצלחנו להביא יותר מטרות בזמן קצר והוספנו מימד שלא היה בעבר, BDA, הערכת איכות הפגיעה בזמן אמת". לוי למעשה, חושף כאן יכולת התכת נתונים מתקדמת ומהירה, שפותחה תוך כדי מלחמה ויושמה במגוון מערכים ומערכות של צה"ל. "אני חושב שהמסקנה המתבקשת מהתהליך הזה היא ההבנה שאנחנו עוברים מעידן של מערכות לעידן של פתרונות משולבים, כאלה שיכתיבו את המענה העתידי של כל צבא בעולם".
אחת ההצלחות הגדולות של התעשייה האווירית בסדרת העימותים הנוכחיים עם איראן היו אחוזי היירוט של מערכות החץ. הנתונים הרשמיים אמנם לא מפורסמים, אבל הנתון שמסתמן משיחות עם בכירים במערכת הבטחון עומד על יותר מ 90%.
"מה שיפה להגיד בראיה של התעשייה האווירית הוא שידענו לחשוב על זה קודם, כבר לפני 30 שנה תכננו מערכות שהן חסינות מספיק, כדי לתת מענה לתרחישים משתנים, כמו שיש לנו במלחמה הנוכחית, שיגור מטחים גדולים מזירות שונות וטילים מסוגים שונים. בסופו של דבר נבנתה כאן מערכת אפקטיבית מאד נגד איום בליסטי".
ש: ואיך היית מגדיר את שיתוף הפעולה עם האמריקנים?
"בשדה הקרב הספציפי הזה הודגם לראשונה בעולם שיתוף פעולה בין צבאות נגד מתקפות טילים. זה לא דבר של מה בכך. טילים בליסטיים נעים במהירות גבוהה ולכן קבלת מהירה של החלטות קריטיות, חשובה מאד. התיאום בין שני הצבאות היה מושתת על יכולות וטכנולוגיה. הפן המבצעי ידוע וברור, אבל מאחוריו מסתתר פן טכנולוגי וכאן נמצא הדור הבא של הפעילויות שאנחנו חותרים אליהן, לא רק הפעלה משותפת של מערכות קיימות אלא גם שותפות בין מדינתית לפיתוח וייצור מערכות נשק".
לוי חושף במהלך הראיון טפח מהמאמץ במהלך המלחמה להשמיש כמה שיותר קווי ייצור ולשמר שרשרת אספקהרציפה תחת אמברגו שקט שהטילו כמה מדינות על ישראל.
"במלחמה הספציפית הזאת, אחד האתגרים הגדולים ביותר שהיו לנו היה הפעלת קווי הייצור בקצב גבוה יותר מהרגיל. הצורך הזה מורכב משניים, כוח אדם וחומרי גלם. חלק גדול מהעובדים שלנו היה מגויס למילואים ווהאתגר היה להשלים את השורות החסרות. עשינו את זה על ידי התנדבות של גמלאים ועובדים שלנו שעבדו יותר שעות. ויש כאמור את החלק השני, חומרי גלם. מדינות שמולם עבדנו בעבר בצורה שוטפת הכריזו עלינו אמברגו, לטעמי מתוך מניעים שלאו דווקא טהורים. זו לא הפעם הראשונה שמכריזים על מדינת ישראל אמברגו. למרות זאת, הטכנולוגיה שיש פה והאנשים שיש כאן במדינה כולה, בכל התעשיות הביטחוניות, עם כל הידע הנצבר, אפשרו לנו לא רק להתגבר על האמברגו, אלא גם להתחזק ממנו. היסטורית, בכל פעם שמישהו הטיל עלינו אמברגו, אנחנו בנינו את התחליף פה בארץ, יש לנו את היכולות. וכאן יש לי מילה להגיד על המקבילה של האמברגו, וזה הכחול לבן. זה לא סיסמה, כחול לבן זה הכלי שאנחנו צריכים לממש כדי שנוכל להתמודד ולהיות חסינים מפני תהליכים שבהם סוגרים לנו את שרשרת האספקה. לכחול לבן יש משמעויות, מדינת ישראל צריכה לדעת שאם היא רוצה לשמר את היכולות האלה לאורך זמן, צריך לבנות תשתיות וגם צריך לדעת שכשנייצר בהן את הרכיבים, הן מן הסתם יעלו יותר מאשר ייצור המוני במקומות אחרים בעולם. צריך לדעת שאנחנו צריכים לשלם את המס הזה, להיות מוכנים בנושאים קריטיים לתחזק את התשתיות האלה בישראל, כדי לשמור על העצמאות שלנו בעת מלחמה".
תמונה: מל"ט הרון TP קרדיט: תעשייה אווירית
תמונה: מכ"מ רב משימתי MMR קרדיט: תעשייה אווירית
ש: בוא נדבר על הבינה המלאכותית. הזכרת כבר שעשיתם בה שימוש נרחב במהלך המלחמה, עד כמה היא תהיה בסיס גם לפיתוחים עתידיים?
"קודם כל כל מי שעוסק במערכות גדולות ומורכבות כמו התעשייה האווירית, לא חשוב אם זה מהחלל, באוויר, בים, ביבשה, מקבל הרבה מאוד מידע שוטף, אם זה מהמכ"מים שלנו, מהלוויינים שלנו, או מחיישנים ומערכות אחרות שסורקות את הזירה. לנתונים האלה יש ערך גדול מאוד. כשהם נכנסים לבריכת המידע הגדולה, אנחנו כבר יכולים להפעיל אלגוריתמי בינה מלאכותית, ובעצם לטייב את הנתונים, לבנות אלגוריתמים מתוחכמים וגם לנסות קצת לחזות בצורה יותר טובה את העתיד קצר הטווח. ככל שיש לך יותר נתונים כאלה אתה מצליח לקבל דיוק יותר גדול ואפשרויות התכנון שלך הולכות וגדלות. זה מה שעשינו במהלך המלחמה, בנינו עוד כלים ועוד יכולות, והיום אנחנו יודעים לסגור את המעגלים בין כל המשתתפים מהר יותר, טוב יותר ומדוייק יותר. מנעד הצרכנים רחב, ממקבלי ההחלטות ועד הלוחמים, כל אחד יקבל מידע רלוונטי לצרכים שלו. זה יוביל אותם לעבודה יותר אופטימלית ומדויקת, בקבועי זמן שהם קרובים לזמן אמת".
תמונה: לווין תקשורת דרור 1 קרדיט: תעשייה אווירית
ש: יש לך דוגמה שניתן לתת בהיתוך המידע המהיר הזה שאתה מתאר?
" כשיש לנו לוויינים שנמצאים בחלל, לווייני תצפית ולווייני תקשורת, אותם לווייני תצפית שחולפים על פני כדור הארץ בנקודות שונות במשך מספר פעמים ביממה, אוספים בכל פעם המון מידע. את המידע הזה צריך ואפשר לעבד. אנחנו מעבדים אותו כל הזמן ומזריקים אחרי עיבוד לבנק המידע, כך שאנחנו יכולים לראות כל שינוי בשטח. אם אתה רואה מספר שינויים באופן רציף, אתה גם יודע לחזות מה יהיה השלב הבא ולתכנן טוב יותר את התקיפה שלך על הנקודה שנחקרה לאורך זמן. בנוסף לכך, אתה כבר יודע לתזמן את הכלים בזמן, להעביר להם את המידע בעזרת לווייני התקשורת שלא תלויים במקום ובמרחב, אלא מתפרסים לכל אורך הזירה וזה מאפשר העברה מהירה של נתונים קריטיים בזמן אמת".
ש: זה הופעל פעם ראשונה רק בחרבות ברזל?
"להערכתי במלחמה הארוכה הזאת שקוראים לה חרבות ברזל, זה הפעם הראשונה בעולם שבוצעו מהלכים שהמנוע שעומד מאחוריהם זה אותם אלגוריתמי AI שיושבים על אותה בריכת מידע מאוד גדולה".
ש: לסיכום, בוא נדבר על איך אתה כיו"ר התעשייה האווירית, ומי שנמצא כבר כמה עשורים בתעשייה הביטחונית, רואה את שדה הקרב העתידי?
"ננסה לדמות תרחיש מבצעי. כשטיל נורה לכיוון תל אביב והוא עובר את שכבות ההגנה והולך לפגוע בנקודה מסוימת, אתה רואה היערכות של מספר גורמים: כוחות הצלה, שינוי תנועה של מטוסים אזרחיים וצבאיים, כוחות משטרה וצבא ופתאום הכל מתערבב. אבל יש דבר אחד משותף לכולם, כולם ניזונים מאותו מידע. לכן, המלחמות הבאות יהיו מלחמות כאלה שיעשו יותר שיתופי פעולה בין הכוחות האזרחיים והצבאיים, על בסיס אותה מערכת שליטה ובקרה, שתקבל את הנתונים שלה מהרבה מאוד גורמים, ותדע לפזר אותם לכל אחד מהצרכנים בהתאם למשימות שלו".
בועז לוי יו"ר תעשייה אווירית קרדיט: תעשייה אווירית
תמונת כותרת: חץ 3
קרדיט: משרד הבטחון
