כאשר חיל האוויר האמריקני נמתח על פני כל הגלובוס וצריך לתת מענה מבצעי מהיר בכמה זירות, הדרישה שלו לפלטפורמות אוויריות מהירות מתגברת. משרד ההגנה האמריקני העביר באמצע השנה תקציב פיתוח של 150 מיליון דולר לחברת HERMEUS שמפתחת מטוס לא מאוייש שאמור לטוס במהירות של יותר מ 3 מאך.
אחד המטוסים המפורסמים והמדוברים ביותר בתולדות התעופה העולמית הוא הוא ה sr-71 של חיל האוויר האמריקאי הידוע יותר בכינוי שלו, ״הציפור השחורה״. מדובר במטוס ריגול ששבר את שיא המהירות למטוסים מאוישים כשטס ביוני 1968 במהירות 3.3 מאך. שיא הגובה של המטוס בטיסה אחת היה 85,000 רגל (25 ק״מ), גובה שטילים נגד מטוסים במלחמה הקרה לא הגיעו אליו.
לאחרונה חזרה הציפור השחורה לכותרות, כשמשרד המלחמה האמריקני הקצה 160 מיליון דולר לפיתוח מטוס שדומה לו ביכולות הטיסה. החוזה ניתן לחברת HERMEUS האמריקנית שמפתחת את QUARTER HORSE, מטוס בלתי מאויש שאמור להגיע למהירויות גבוהות עם יכולת נשיאה של מטען מגוון. עד כה ה QUARTER HORSE הגיע בניסויים למהירות של 1.21 מאך, אבל בחברה אופטימיים מאד לגבי המשך הפיתוח שלו וכך גם בדרג הביטחוני האמריקני. כדי להאיץ את הפיתוח, HERMEUS בנתה מספר אבות טיפוס שכל אחד מהם ניסה חלק אחר של הביצועים: חלק הסעה קרקעית, חלק המראה ונחיתה וחלק את ניסויי טיסה במהירות גבוהה. הקצאת הפיתוח המיידית של משרד המלחמה ל HERMEUS, הגיעה בעקבות דרישה משותפת של כל זרועות הצבא האמריקני להשקיע בפלטפורמה הזו : חיל האוויר. (Air force), צבא היבשה (army) והצי (navy). הדרישה המבצעית שהציבו שתי הזרועות היא לבחון יכולת של שיגור טילים במהירות טיסה גבוהה ובחינה של שילוב בבטן המטוס של מתע״דים ומטען מסוגים שונים.
האתגר הטכנולוגי במטוס הזה מורכב מאד, משום שהתצורה האירודינמית של המטוס משתנה במהירות על קולית ולכן זה משפיע ישירות על היכולת לשגר טילים או להטיל פצצות. מעבר לכך יש את תופעת מהירות זרימת האוויר על גוף המטוס עצמו. במהירות על קולית גבוהה היא יוצרת מעין מערבולות אוויר חזקות מאד, שישפיעו על כל גוף חיצוני שיתלה על כנף המטוס. אחת הסכנות היא שגוף כזה יתנתק בשל החיכוך הגבוהה באוויר, או כשהוא יוטל במהירות גבוהה, הוא ידחק חזרה ויפגע בגוף המטוס עצמו.
עדיין לא ברור האם המטוס החדש יבנה בתצורה חמקנית או רגילה. במידה ויוחלט כי QUARTER HORSE יהיה בעל שטח פנים מחודד, בדומה חמקנים האמריקנים 35 f ו 22 f, הוא יהיה חייב להיות מצויד בתא מטען פנימי בבטן המטוס. במקרה הזה האתגר הוא ליצור פתרון טכנולוגי שיאשר שחרור גוף כלשהוא מבטן המטוס מבלי שהוא ידחק אחורה חזרה בשל החיכוך וזרימת האוויר החזקה. אתגר נוסף הוא עצם פתיחת הדופן שיכול להיות מסוכן לפלטפורמה עצמה בשל החיכוך המיידי עם זרם האוויר החזק.
אתגר טכנולוגי נוסף הוא שמירה על גוף המטוס בשל הטמפרטורה הגבוהה שהוא מגיע אליה במהלך טיסה בעקבות החיכוך הרב שנוצר באוויר. לצורך המחשה, בכל פעם שהציפור השחורה הייתה נוחתת ממשימה, הטייסים נאלצו להמתין קרוב לשעה בתא הטייס ולעיתים יותר, עד שגוף המטוס התקרר ואפשר התקרבות אליו. בהקשר הזה ב HERMEUS בוחנים סוגים שונים של חומרים לגוף המטוס, בהם סגסוגות שונות של פלדה קלה, במטרה להגיע לחומרים קלים וחזקים כאחד. כבר עכשיו בוחנים בחברה את יכולת יצור המונית, כדי לספק אותו מהר ככל הניתן לאחר השלמת הפיתוח. הכוונה היא לבנות מטוס עם יכולות מגוונות שבין השאר מבוססות על בינה מלאכותית כדי שיוכל לפעול באופן אוטונומי לחלוטין או להשתלב בפרויקט loyal wingman של חיל האוויר האמריקני, שבו מתוכננים לפעול במקביל ובסנכרון, פלטפורמות מאוישות לצד לא מאוישות.
״מטרת התכנית הזו היא להביא את היכולת הזו מהר ככל הניתן מתנאי מעבדה לסביבה מבצעית אמיתית ורלוונטית״ סיפר איי ג׳יי פיפליקה, מנכ״ל HERMEUS ואחד המייסדים שלה. ״אנחנו מתכוונים להוכיח את היכולת הזו ולהציג מטוס עם ביצועים שיעניק למי שיפעיל אותו, יתרון גדול ביכולת ובמהירות ההפעלה. אנחנו עובדים בצמוד עם חיל האוויר האמריקני והצי, ומעבירים להם כבר עכשיו את הנתונים כדי שיהיה ניתן לשלב את המטוס הזה מהר ככל הניתן בתכנון הכוח האווירי העתידי״.
בוקסא
הציפור השחורה פותחה בימי המלחמה הקרה, כאשר ה cia דרש מטוס ״בלתי ניתן להפלה״ שיחליף את ה u-2 (שאגב עדיין נמצא בשירות חיל האוויר האמריקני ואף שודרג לאחרונה). המשימה הוטלה על מעבדת הפיתוח של לוקהיד מרטין שמוכרת בשם, ״מעבדות הבואש״ – skunk works. טיסת הבכורה של אב הטיפוס של הציפור הייתה בסוף 1964 ושנתיים אחר כך הוא נכנס לשירות מבצעי. שם המטוס ניתן לו בשל הצורה הייחודית שלו במזכירה ציפור טרף והצבע השחור המיוחד שעזר לפזר את החום לכל אורך הגוף. רוסיה הסובייטית חששה מאד המטוס הזה וניסתה כמה פעמים להפיל אותו, ללא הצלחה. ההחלטה להוציא אותו משירות התקבלה בסוף שנות ה 80 בשל עלות ההפעלה שלו והתפתחות המודיעין החזותי מלוויינים. אלא שמלחמת המפרץ הראשונה חשפה חוסר בחומר מודיעיני ויזואלי ולכן הוחלט להחזיר אותו לשירות, עד הגריעה הסופית שלו ב 1997.
בתמונות: אב הטיפוס של ה QUARTER HORSE צילומים: HERMEUS
בתמונות: sr-71 הציפור השחורה צילומים: NASA
