מחקר ישראלי חדש חושף כיצד הבינה המלאכותית משנה את הרגלי צריכת המידע: 85% השתמשו בה כדי לספק סקרנות, 78% לשאלות בריאות ורפואה, אך רק כ־38% מאמתים את תשובותיה מול מקורות נוספים באופן תדיר. המחקר מצביע גם על פערים משמעותיים בין קבוצות גיל ואוכלוסייה ברמת השימוש ובמודעות למגבלות הטכנולוגיה.
הבינה המלאכותית הופכת לאחד ממקורות המידע המרכזיים של הציבור בישראל, אך השימוש הגובר בה אינו מלווה בהכרח בבדיקה ביקורתית של התשובות שהיא מספקת. כך עולה ממחקר חדש בנושא הרגלי צריכת מידע ואמון בישראל לשנת 2026, שנערך בשיתוף מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון, שנקר, ויקימדיה ישראל ואיגוד האינטרנט הישראלי.
המחקר, שיוצג ב־19 בנובמבר בכנס "מי צריך ויקיפדיה אם יש AI?" בשנקר, בחן את הרגלי השימוש במקורות מידע שונים, את רמת האמון בהם ואת השפעת הבינה המלאכותית על תהליכי חיפוש ולמידה.
אחד הממצאים הבולטים נוגע למטרות השימוש בכלי AI: כ־85% מהנשאלים דיווחו שהשתמשו בהם בחודש האחרון כדי לספק סקרנות ולחפש מידע שמעניין אותם, 78% לשאלות בנושאי בריאות ורפואה, 71% לפענוח מושגים ו־70% לחיפוש טיפים ועצות. לעומת זאת, 55% השתמשו בכלים לצורכי חדשות ואקטואליה ורק 25% לכתיבת קוד.
משתמשים יותר, אבל לא בהכרח מאמתים
לצד השימוש הנרחב, המחקר מצביע על פער בין האמון בבינה המלאכותית לבין המודעות למגבלותיה. מחצית מהישראלים סבורים שתשובות הבינה המלאכותית מבוססות על מידע עדכני, ו־41% מאמינים כי היא מספקת בדרך כלל מידע עובדתי מדויק. עם זאת, רק 53% מודעים לכך שמערכות בינה מלאכותית עלולות לייצר מידע שגוי.
גם הרגלי אימות המידע מעוררים שאלות: רק כ־38% מהמשתמשים מדווחים שהם מאמתים את תשובות הבינה המלאכותית מול מקורות נוספים לעיתים קרובות או תמיד, ושיעור דומה מבקשים מהכלים להציג את המקורות שעליהם התבססו.
הפערים בולטים במיוחד בין קבוצות אוכלוסייה. בקרב בני 18–34, שיעור המודעים לאפשרות שהבינה המלאכותית תציג מידע שגוי עומד על 61%, לעומת 41% בלבד בקרב בני 55 ומעלה. גם בין יהודים לערבים נמצא פער משמעותי: 59% לעומת 29%, בהתאמה.
ויקיפדיה עדיין זוכה לאמון
המחקר בחן גם את מערכת היחסים המשתנה בין ויקיפדיה לכלי הבינה המלאכותית. אף שהישראלים משתמשים בצ'אטבוטים בתדירות גבוהה יותר מאשר בוויקיפדיה, הם אינם מייחסים להם אמינות גבוהה יותר.
כאשר התבקשו הנשאלים להשוות בין שני המקורות, 28% העדיפו את ויקיפדיה ו־29% את הבינה המלאכותית. לעומת זאת, בהשוואה בין ויקיפדיה לאתרי אינטרנט אחרים, נהנתה ויקיפדיה מיתרון של 31% לעומת 20%.
ממצא נוסף מצביע על קשר בין שימוש בוויקיפדיה לבין אימות מידע: 55% מקוראי ויקיפדיה היומיים מאמתים תשובות AI מול מקורות נוספים, לעומת 33% בלבד בקרב מי שאינם קוראים בה כלל.
הבינה המלאכותית מחליפה את החיפוש המסורתי
השינוי בולט במיוחד בקרב צעירים. 41% מבני 18–34 משתמשים בצ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית מדי יום, לעומת 32% מבני 35–54 ו־16% בלבד מבני 55 ומעלה.
במסגרת המחקר נותחו גם 1,226 תשובות לשאלה פתוחה על השפעת הבינה המלאכותית על הרגלי החיפוש והלמידה. 73% מהמשיבים תיארו שינוי חיובי, בעיקר בזכות המהירות, הנוחות ואפשרויות הלמידה החדשות. 14% ציינו במפורש כי הבינה המלאכותית החליפה עבורם את מנועי החיפוש.
הממצאים ממחישים כי הבינה המלאכותית אינה רק כלי נוסף לחיפוש מידע, אלא הופכת עבור משתמשים רבים לנקודת המוצא בתהליך הלמידה. לצד היתרונות בנגישות ובמהירות, החוקרים מדגישים את הצורך בפיתוח אוריינות בינה מלאכותית ובחיזוק היכולת להעריך באופן ביקורתי את המידע המתקבל ממנה.
הסקר נערך באמצעות חברת iPanel, על בסיס פאנל אינטרנטי ודגימת מכסות של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, בשפות עברית וערבית.
מקור: סקר לאומי – הרגלי צריכת מידע ואמון בישראל 2026, "מוויקיפדיה ל־AI", מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון, שנקר, ויקימדיה ישראל ואיגוד האינטרנט הישראלי, נובמבר 2026.
תמונה: פרופ' שיזף רפאלי, נשיא שנקר. קרדיט: אחיקם בן יוסף




















