מישהו תפס את העמדה שלי (והוא בעצם רובוט)

בלא מעט מפעלי תעשייה וייצור מתחילים להפנים את העובדה הבלתי נמנעת: מי שרוצה לשרוד חייב להכניס בשלב כזה או אחר מערכות אוטומטיות לעבודה, ובקיצור – רובוטים/קובוטים שיחליפו את בני האדם. כמה מהר זה יקרה והאם אכן נהיה עדים להיעלמותם של הפועלים האנושיים מפסי הייצור?

צופי ושוחרי סרטי המדע הבדיוני כנראה די מאוכזבים כיום, ובמיוחד אלה שעקבו אחר אינספור הסרטים שעסקו ברובוטים ובדרואידים שאמורים היו להחליף את בני האדם בשלל משימות קשות לביצוע (במקרה הטוב) ועד לאלה שעסקו בריאליזם אכזרי בהשתלטות המוחלטת של הרובוטים על העולם ושעבוד האנושות למכונות (בגרסה המרושעת יותר). אכן, השימוש ברובוטים ובקובוטים (הרובוטים השיתופיים) התרחב וממשיך להתרחב, אבל, השימוש בהם וההשפעות על האדם נראים בעיקר במפעלי התעשייה. שאלה שכן ממשיכה להטריד לא מעט עם ההתפשטות של המגמה לשלב רובוטים בלא מעט פסי ייצור במפעלים ברחבי העולם, היא מה תהיה השפעת האוטומציה והשימוש במכונות הרובוטיות/קובוטיות על העבודה האנושית?

מחקר של חברת הייעוץ מקינזי, גילה ששיעור העיסוקים שיכולים להיות אוטומטיים לחלוטין באמצעות הטכנולוגיה הקיימת כיום קטן מחמישה אחוזים. לצד זאת, בחן המחקר למעלה מ-2,000 פעילויות עבודה וכימת את הכדאיות הטכנית של אוטומציה של כל אחת מהן. המחקר גילה שגם אם עיסוקים שלמים אינם יכולים להיות אוטומטיים, האוטומציה החלקית (שבה רק חלק מהפעילויות המרכיבות עיסוק או מקצוע הן אוטומטיות) תשפיע כמעט על כל העיסוקים במידה רבה יותר, או פחות. חוקרי מקינזי העריכו כי בהרבה מהמקרים ניתן לראות שהרובוטים והאוטומציה לא יחליפו לחלוטין עובדים אנושיים, אלא רק יקחו מקטעים מסוימים מתהליך הייצור, או ההפצה. ״בעוד חלק נרחב מה׳מיקרו פעולות׳ שעושה כל עובד אכן יכולות להיות מוחלפות ע”י מכונה, ברוב המקרים עדיין נדרש עובד אנושי בסביבה, לקבל החלטות, לפקח או לעשות פעולות שדורשות יכולות חשיבה מורכבות יותר״.

חוקרי מקינזי העריכו כי בעתיד הלא רחוק, רוב המקצועות ישתנו, ויותר אנשים יצטרכו לעבוד עם טכנולוגיה. מקצועות רבים שכיום אינה טכנולוגיים בכלל יהפכו לטכנולוגים למחצה, וידרשו מהעובדים בהם יכולות טכניות חדשות. עובדים מיומנים ברמה גבוהה שעובדים עם טכנולוגיה ירוויחו. הדו”ח מגלה כי העבודות הפיזיות הצפויות (כמו פסי ייצור) הן אכן המתאימות ביותר לעבור אוטומטיזציה, אך לצידן גם עיבוד ואיסוף מידע. גם במקצועות יצירתיים, 18% מהפעולות יכולות לעבור אוטומטיזציה ו-9% מהפעולות בתפקידי ניהול. ״במקרים רבים, גם אם האוטומציה אפשרית, ייתכן שאיננה כדאית מבחינה שיקולים פשוטים של עלות ותועלת״. דוח מקינזי מצביע על כך שעד 2055 יכולות חצי מהעבודות בעולם לעבור תהליך אוטומטיזציה, אך בהתאם לנסיבות אלה יכול הדבר לקחת גם 20 שנה יותר.

יתרונות מהותיים

בפרויקט שביצעו ב- OECD לא מכבר, סקרו את התפתחות השימוש ברובוטיקה ואוטומציה לאורך השנים. לדברי החוקרים, בעבר נעשה שימוש ברובוטים, בעיקר לביצוע פעולות ייצור שהיוו סכנה לבני אדם, דוגמת עבודה עם מתכות בטמפרטורות גבוהות, אולם, ככל שיכולות הרובוטים השתפרו, החלו להעסיק רובוטים במגוון רחב של תחומים. להעסקת רובוטים מספר יתרונות מהותיים: למשל, רובוטים יכולים לעבוד 24 שעות ביממה. בתעשיית הכרייה, מספר רב של חברות התחיל להסתמך על משאיות אוטומטיות ללא נהג, שמסוגלות לחצוב לאורך כל היממה. כמו כן, בהתאם למחקרים אחרונים בנושא, העסקת רובוטים הינה יעילה יותר. לדוגמא, צביעת מטוס בואינג 777 על ידי רובוטים, הפחיתה את משך זמן העבודה מארבע וחצי שעות ל- 24 דקות.

החוקרים של ה- OECD מעריכים כי שיפורים טכנולוגיים בתחום הרובוטיקה והורדת מחירי הרובוטים בשנים הקרובות, צפויים להשפיע באופן מהותי על שוק העבודה. ״כלכלנים רבים מאמינים, כי עבודות רבות שנעשות כיום על ידי בני אדם, יעשו בשנים הקרובות על ידי רובוטים. להבדיל מהרובוטים התעשייתיים של הזן הקודם הרובוטים, או הקובוטים מהזן החדש, עולים הרבה הרבה פחות והם מסוגלים להשתלב בקלות רבה יותר בסביבה האנושית.

עוד תהליך שה- OECD מזהה, הינו ההשפעה על התפתחות הרובוטיקה על מקום הייצור. החוקרים מביאים את הדוגמה של חברת הספורט אדידס, שהודיעה כי היא מתכננת לפתוח “מפעל בזק” לייצור נעליים בגרמניה. בהתבסס על מודל האספקה כיום, מרגע ייצור הנעל עד האספקה ללקוח לוקח בממוצע 18 חודשים. באמצעות שימוש ברובוטים, ומדפסות תלת ממדיות, רוב ייצור הנעל יהיה “בבית”, וכתוצאה מכך אדידס תוכל לספק נעליים בפחות משבוע, מרגע הייצור עד רגע האספקה ללקוח.

בהתאם למחקר של ה-OECD, בעוד שהרובוטים והאוטומציה יעלימו עבודות מסויימות, הם ייצרו אחרות. ״רובוטים ואוטומציה צפויים להעלות את הפרודוקטיביות של השוק, ועל כן להניע תהליכים חיוביים. צפויה הקטנת עלויות ייצור – ובכך הפחתת עלויות לצרכן, החזרת מפעלי ייצור למדינות המוצא, ויצירת שוק תעסוקה מתוחכם יותר, עם עבודות חדשות שדורשות כישורים יחודיים, ועל כן יהיו מתגמלות יותר.״

לדברי רונן אהרון, מנכ״ל חברת ABB ישראל, ההצלחה המסחרית שתביא הטמעת הרובוטים בתעשייה תביא לפתיחת משרות חדשות. ״מפעלים שישלבו רובוטים לצד העובדים ינצלו את השיפורים בקו הייצור לשינוי תפקידו של העובד ולא לפיטוריו. העובד האנושי עדיין מבצע מטלות מורכבות שאין להן פתרון רובוטי — כמו פיקוח, ניהול, עבודה הדורשת קשר או רגישות אנושית, שיתוף פעולה ועוד פעולות מורכבות רבו״, אומר אהרון, שאף קרא בזמנו לממשלת ישראל לפעול לחיזוק התעשייה המקומית ולמניעת בריחת מפעלים לחו”ל על ידיד עידוד בעלי מפעלים להטמיע רובוטיקה ומיכון טכנולוגי מתקדם בתעשייה – באמצעות הדרכה, הכוונה והענקת סובסידיות. בראיון למגזין NewTech הדגיש אהרון כי כניסה של טכנולוגיות מתקדמות לא הקטינו את כמות המועסקים בשוק. ״תמיד יפתחו מקומות עבודה חדשים בסביבה שבה קצב הטמעת המיכון עולה. המקור לכך הוא היצירתיות הבלתי נדלית של האנושות להמציא את עצמה כל פעם מחדש ולפתח תחומי עיסוק חדשים שהמכונות לא מסוגלות לבצע. הסיבה השנייה היא שהצריכה של האנושות לא תיפסק לעולם. ניסיון של למעלה מ-100 שנה הוכיח שכניסה של מיכון ואוטומציה בתעשייה יצר תמיד מקומות עבודה חדשים שלא היו קיימים עד אז.״

נתונים מעודדים

הדו״חות לגבי העתיד הוורוד של הקובוטים ממשיכים להיות מעודדים. הערכה אחרונה מאוגוסט 2019, מדברת על גידול של פי שניים בהיקף השוק מעתה ועד שנת 2023 – כלומר שווי שוק שיגיע למעל 4 מיליארד דולר. ״אני תמיד נזהר מה׳הייפ׳ ככל שמדובר בטכנולוגיה משבשת״, אומר ג׳ים לוטון, אחד מהגורואים של עולם הרובוטיקה כיום. ״לקובוטים יש אכן פוטנציאל אדיר ואני רואה את היתרונות הגדולים שהם מביאים למקומות בו מתקינים אותם, אבל, אני גם רואה את ההתנגדות לחדשנות שהם מסמלים ולעובדה שהם משנים סדרי חיים ומסורת״.

ואכן, הסקרים ממחישים היטב את ההערכות ה׳אצבע׳. תחום הקובוטים כיום הוא התחום בעל הצמיחה המהירה ביותר בקטגוריית האוטומציה התעשייתית. איגוד תעשיות הרובוטיקה (RIA) קבע כי עד 2025 התחום ינגוס 34% משוק הרובוטים הארגוניים והשחקנית הגדולה והמובילה בתחום, ולמעשה מי שגם הייתה החלוצה המרכזית שבו – חברת Universal Robots, מכרה עד היום קרוב ל-40 אלף קובוטים ברחבי העולם – כולל בישראל ובמגוון תעשיות. שוק הרובוטים השיתופיים ערוך להתרחבות ולצמיחה בקצב שנתי  של %57.4 CAGR. על פי מחקר של חברת Energias מניו-יורק, הצמיחה הזו מונעת מהרחבת ההשקעות בטכנולוגיות תעשיה 4.0 על ידי התעשייה, המחיר הנמוך יחסית של רובוטים שיתופיים ושיעורי תשואה גבוהים על ההשקעה (ROI).

לדברי לאוטון, היצרנים כיום לכודים בין המציאות היומיומית – שבה הפרודוקטיביות נשחקת מול תחרות קשה ועובדים שהולכים ומזדקנים, ללא מחליפים צעירים, ועובדים שלא ממש רוצים לעבוד בייצור ומהצד השני בלחצים שמסביב לעבור לעידן הייצור הדיגיטלי, גם מכונות פועלות באופן אוטונומי והליכי קבלת ההחלטות נעשות באמצעות רשתות תקשורת, לימוד מכונה ו׳לימוד עמוק׳. ״היצרנים מבינים כיום שיותר אוטומציה בפסי הייצור שלהם היא היא המפתח לשבירת המחסום של הסטטוס קוו של היום וההבטחה שטמונה ב״תעשייה 4.0.״.

״אחת השאלות שתמיד שואלים אותי כשאני מגיע למפעלי תעשייה היא האם אני צופה עתיד בו הרובוטים/קובוטים יחליפו לחלוטין את העובדים של היום״, אומר זיו שדה, סמנכ״ל המכירות והשיווק של חברת סו-פאד, נציגת UR בישראל. ״אני תמיד אומר להם שהנבואה ניתנה לשוטים, אבל, בהחלט מבטיח לשואלים שהמפעלים של העתיד הלא רחוק יהיו שונים מאוד שאלה של היום ומזכיר להן כי מאז המהפכה התעשייתית הראשונה, כאשר מכניזציה, מים וכוח הקיטור בישרו את בואה של העבודה האוטומטית, זו שקודם לכן בוצעה באופן ידני, על ידי בני אדם, יותר ויותר עבודה נלקחה מאנשים ועברה למכונות. כל התקדמות טכנולוגית – ממחשבים ועד רובוטיקה והאינטרנט – הביאה עמה עוד אוטומציה. זה מהלך ההיסטוריה״.

שדה מזכיר כי בלא מעט מקומות בעולם עברו כבר כיום למה שנקרא בעגה המקצועית ״lights out factories״, תהליך שבו המפעל עובד באוטומציה מלאה, ללא בני אדם בנמצא. אין כאן עניין של כיבוי אורות בפועל, הוא אומר, (שיחסוך בסך הכל עוד כמה שקלים לבעלים), אלא רעיון שבעלי המפעלים מאוד מזדהים איתו, זה של מקסום היעילות והרווחים: מפעלים אוטומטיים, מפגינים קצב ייצור מהיר יותר, חוסכים בכסף ובמקום ויכולים לספק סחורה מבוקשת מהר, באיכות גבוהה וכמעט ללא מגע יד אדם.

לא מפחדים

למרות החשש האנושי כל כך מטכנולוגיה – ובעיקר מרובוטים – שיבואו במקומם של בני האדם, ההיסטוריה מוכיחה כי חידושים וקדמה טכנולוגית – כולל אלה שהביאו לעלייתן של המהפכות התעשייתיות – דווקא מהווים כח מניע בייצור מקומות עבודה… חייבים להבין כי יש ויהיו לא מעט עובדים שייאלצו לזוז ממקומם. האוטומציה מייתרת כמה וכמה מקצועות והללו כנראה ייעלמו מפסי הייצור, אבל, האוטומציה גם יוצרת במקביל משימות חדשות שיש למלא ובלא מעט תחומים. מחקר של הפורום הכלכלי העולמי, מעריך כי רובוטים יחליפו 75 מיליון משרות של עובדים עד שנת 2022, אבל בו בזמן המעבר לרובוטיקה ייצור 133 מיליון מקומות עבודה חדשים. משמעות הדבר היא שבשנים הקרובות יהיה צורך ב-58 מיליון עובדים חדשים, שיודעים לעבוד במקצועות הקשורים לעידן המפעל החכם והאוטומציה, ובסביבות עבודה משולבות רובוטים וקובוטים.

בדו”ח של הפורום נאמר כי כ-58% מהעבודות בעולם העבודה הנוכחי יעברו בתוך שנים ספורות להפעלה על ידי רובוטים, לעומת 29% מהמשרות כיום שנעשות על ידי רובוטים. המחקר קובע שמהפיכת תעשייה 4.0 גורמת ל-85% מהחברות לנקוט בצעדים למעבר למפעל חכם ולתעשייה מתקדמת, כש-50% מהעסקים קובעים שהמעבר יחסוך בשעות עבודה וייעל אותה.

מחקר חדש של המרכז לחקר הכלכלה האירופית (ZEW) מגלה שלא רק שרובוטים תעשייתיים אינם פוגעים בשיעור התעסוקה, אלא שהם אף מגבירים אותו. על פי המחקר, ההתפשטות המהירה של הרובוטים התעשייתיים לא גרמה לירידה בנתוני התעסוקה וכיום נוצרות משרות חדשות בכוח העבודה לצד אלה שמתבצעות על ידי מכונות. החוקרים מציינים כי המודרניזציה של הייצור מעבירה את העבודה המסוכנת, הלא-בריאה והמונוטונית למכונות. ברוב המכריע של המקרים רק תחומים מסויימים של העבודה במפעל הופכים לאוטומטיים ולא כל קשת הביצועים של העובד. בגרמניה, שם נערך המחקר, העלייה בשימוש ברובוטים אפשרה צמיחה של היקף התעסוקה ב-1%, ונראה כי התפתחות זו צפויה להימשך גם בעתיד: בהתבסס על פרטים שמסרו החברות שנסקרו, החוקרים מעריכים כי האוטומציה והדיגיטליזציה בתעשייה יניבו עלייה של 1.8% בתעסוקה עד שנת 2021.

בחברת RNB Cosmetics הספרדית, שילבו באחרונה 6 קובוטים חדשים בפס הייצור במפעל שאחראי על אריזה של המוצרים המיוצאים לכל אירופה. הקובוטים תורמים את חלקם בעיקר באריזה ושיטוח של הקרטונים המשמים לאריזה והם עובדים בצמוד לבני האדם שעל הפס. לדברי אורליו טורנרו, המנהל התעשייתי במפעל, הקובוטים השתלבו יפה והוורסטיליות שלהם מאפשרת להם לארוז מעל 350 פריטי קוסמטיקה שונים, בלי להשקיע יותר מדי זמן בהתאמות, לימוד או תכנות מסובך. ״הגענו למצב שאנו לא שוכרים מומחים מיוחדים לתכנות ואו הפעלת הקובוטים… אנו הופכים את הצוות שלנו למומחים והכישורים שלהם מתועלים לתחומים חדשים. הם מאושרים ואנחנו מאושרים״.

בחברה הטייוואנית BTC Mold, שם שולבו חמישי קובוטי UR5 בקווי הייצור העוסקים בתחומי הזרקת פלסטיק, מדווחים כי החיבור של קובוטים לבני האדם הביא עמו חסכון של למעלה מ-35 אחוז בעלויות כוח האדם ולא רק זאת, אלא המהלך פתר בעיה קשה ביותר של מחסור בכוח אדם מיומן. השילוב גם אפשר למפעל לגלות גמישות בכל הזמנה והזמנה ולהתאים עצמו ביתר דיוק לדרישות הלקוחות ולהתאמה של המוצרים וכך לעלות שלב בתחרות מול חברות אחרות בזירה העסקית.

תעשיינים ומנהלי מפעלי ייצור הם אנשים פרגמטיים ומוטי מטרה והם מאמצים ומיישמים אסטרטגיות יצרניות בדרך שמכוונת למקסם את התוצאות העסקיות שלהם ובשאיפה תמידית לייעל את הליכי הייצור. ״זו גם הסיבה מדוע רובוטים ורובוטים שיתופיים (קובוטים) בפרט ישחקו תפקיד גדל והולך במירוץ הזה״, אומר לוטון. ״הבינה המלאכותית שהקובוטים מצויידים בה כיום הופכת אותם כבר כיום להרבה מעבר ל׳מכונות׳ שיכולות לבצע עבור בני האדם את המלאכות ה׳מלוכלכות׳, המשעממות והמסוכנות ביותר״.

שיתוף הפעולה בין בני אדם לרובוטים ולקובוטים הוא תהליך שצובר תאוצה. הוא מעלה את רף האיכות בייצור ובפרודוקטיביות, ובמקביל משחרר בני אדם ממשימות חדגוניות ולעתים גם מסוכנות, כדי להתמקד במשימות חשובות יותר.

״רוב היצרנים ובעלי המפעלים, בחו״ל כמו גם בארץ, רוצים לדעת בסוף היום ,מה יוצא להם משילוב רובוטם וקובוטים במפעל אצלם. מהנסיון שלנו, בעלי מפעלים שאצלם כבר ביצענו התקנות ראשונות די נדהמים״, אומר איגור בגרוב, מנכ״ל חברת Servi-Tech . ״קובוט יכול לזהות דרכים לייעל את הדרכים בהן עבודה מבוצעת והוא יכול גם לאסוף מידע, להפעיל הליך אנליטי ולסייע בכל למשתמשים לקבל החלטות סביב שיפור הליכי ייצור, שלא להזכיר את העובדה שהוא אף פעם לא חולה, נעדר מהעבודה בגלל חופשת חנוכה, מתעייף או שפשוט ׳לא בא לו לקום בבוקר לעבודה…׳. כלל לא מפתיע שהתעשייה הולכת כיום לכיוון יצירת שיתופי פעולה בין עובדי ייצור לטכנולוגיה מתקדמת ובטיחותית במטרה ליעל את תהליכי הייצור השונים״.

שיתוף הפעולה בין בני אדם לרובוטים הוא תהליך שצובר תאוצה וההתקדמות הטכנולוגית במגוון רחב של תחומים רק יאיץ אותו. מלימוד מכונה, דרך מערכות מוכוונות בינה מלאכותית (AI) ועד שימוש בשלל חיישנים חכמים מתקדמים – מפעלי תעשייה נראה שהתשתית כבר קיימת ומוכנה – גם נפשית – לקליטה המהירה הצפויה של מגוון מערכות רובוטיות/קובוטיות. ב׳שטח׳, יש הבנה אחת ברורה: אי אפשר להישאר לעמוד באותו מקום. חייבים כל הזמן להתקדם, כי אחרת אפשר להניח את המפתחות ולהתאדות מהזירה. חדשנות היא חלק מהד.נ.א. של התעשיין היצרן ומה שנעשה טוב כיום, ניתן תמיד לעשות טוב הרבה יותר מחר. בסביבות היצרניות הללו הרובוטים והקובוטים תורמים, ויכולים לתרום, תרומה משמעותית לתעשייה מהירה יותר, יעילה יותר, ׳רזה׳ יותר – וללא ספק רווחית יותר לבעליה.