כשהטכנולוגיה מגויסת למען העולם

השקעות אימפקט, הן מגמה הולכת וגוברת בעולם הקרנות. מדובר במשקיעים המשלבים השקעות פיננסיות לצד תרומה חברתית משמעותית. משקיעים אלה מחפשים יזמים וחברות סטארט אפ, שהטכנולוגיות שפיתחו טומנות בחובן ערך חברתי והשפעה חיובית על הסביבה והאוכלוסיה בארץ ובעולם. זאת, כמובן, לצד הצגת רווחיות ויכולת היתכנות. ד”ר הרולד וינר, שותף בקרן טרה ונצ’ר פרטנרס, בראיון על השקעה בטכנולוגיות שישנו וישפרו את פני העולם.

הרולד וינר, שותף בקרן טרה ונצ'ר פרטנרס

הרולד וינר, שותף בקרן טרה ונצ’ר פרטנרס

מהן השקעות אימפקט ומדוע יש לעודד אותן בעולם בכלל ובישראל בפרט?
השקעות אימפקט הן השקעות פיננסיות המתמקדות במיזמים אשר יש להם השפעה חיובית על החיים של מיליוני אנשים. ניתן להבחין בשנים האחרונות בלא מעט משקיעים אשר נוטים להשקיע במיזמים המספקים להם לא רק ערך פיננסי כי אם גם ערך חברתי. המיזמים וההשקעות מתמקדים בעולמות של אתגרים המשמעותיים ביותר העומדים בפני האנושות במאה ה-21 – אנרגיה, מזון, מים, תחבורה, בריאות והזדקנות האוכלוסיה, ומכוונות גם לשימוש במדינות מתפתחות בכדי להקטין את הפערים בכפר הגלובלי.

איך לדעתך ניתן לרתום את תעשיית ההייטק הישראלית ולהפיק ממנה סטארטאפים שישפיעו באופן חיובי על החיים של מיליוני אנשים?
בתעשיית ההיי-טק והיזמות הישראלית מוחות רבים וטובים, אשר עלינו לרתום על מנת לפתח טכנולוגיות חדשניות, פורצות דרך בתחומים בעלי השפעה חיובית על חייהם של רבבות אנשים. אין בעולם מחסור של כסף או משאבים. הבעיה היא בפיזור ובחלוקה שלהם. מה שחסר הם רעיונות טכנולוגיים שיצליחו לפתור בעיות גלובליות הן בתחום החומרי והן בתחום החברתי. כיזם וכמשקיע בתחום האימפקט, אני מקדיש זמן רב בחיפוש אחרי חברות סטארט-אפ ישראליות, שמנסות לפתח פתרונות טכנולוגיים בתחומים אלו, כאשר המטרה היא לסייע להן להצליח לחולל שינוי משמעותי בקרב אוכלוסיות נזקקות בעולם.

תוכל לתת דוגמאות לחברות צעירות שפיתחו טכנולוגיות בעלות אימפקט חברתי?
קיימות בישראל חברות צעירות רבות שפיתחו טכנולוגיות פורצות דרך, בעיקר בתחומי המים, האנרגיה והמזון. למשל חברת פבוס אנרגיה (Phoebus Energy), פיתחה מערכות לחיסכון באנרגיה במערכות משולבות לחימום וקירור מים, המיועדות למבנים כגון בתי מלון, בתי חולים ומרכזים סיעודיים, מרכזי ספורט ונופש ובנייני מגורים רבי קומות. המערכות הללו מאפשרות חיסכון של כ-70%-90% בצריכת הדלקים או הגז, וצמצום דומה של פליטות המזהמים, לצד הפחתת עלויות של יותר מ-50%, בהשוואה לטכניקות מסורתיות, כגון דודים המוסקים בדלק, גז או חשמל. לחברה יש כבר 120 התקנות בארץ ובעולם וממשיכה להתפתח בקצב מואץ. חברה נוספת בתחום היא פילד-אין (Fieldin), המפתחת מערכת לניהול יעיל וחסכוני של חוות חקלאיות. החברה יודעת להפוך כל חווה לחכמה ולאפשר לחקלאי לנטר, לנהל ולקבל את ההחלטות הטובות ביותר, שמסתכמות בחיסכון משמעותי בחומרי ריסוס, דשנים ומים.

כתוצאה מכך לא רק שהיא מסייעת לחסוך בכסף ומסייעת להגדיל את התפוקה החקלאית, אלא גם בהפחתה ניכרת בשימוש של חומרים מזהמים. המערכת מטפלת בכל תהליך הריסוס, תוך שהיא אוספת ומנטרת נתונים מהשטח בזמן אמת, ומסייעת לחקלאי להגיע בקלות להחלטה מושכלת שמשקללת פרמטרים רבים, לגבי הכמויות המדויקות של ריסוס, דשנים ומים בכל רגע נתון. חברה מעניינת נוספת שעתידה לחולל מהפך בעולם הייצור של מעגלים אלקרוניים מודפסים ובייצור פאנלים סולאריים לייצור חשמל היא פי.וי.ננוסל (PV Nanocell). החברה מפתחת ננו-טכנולוגיה חדשה לייצור חלקיקי כסף ונחושת, שמהווים בסיס לדיו מוליך המאפשר הדפסת מעגלים מודפסים ותאי שמש ביעילות רבה, תוך כדי חיסכון דרמטי של עלויות וחומרי גלם. כל זאת נעשה בתהליך ירוק ויעיל מהמקובל היום בעולם. התהליך עתיד להחליף תהליכי פוטוליטוגרפיה בזבזניים, מזהמים ויקרים. החברה מדפיסה אנטנות למכשירי סלולר תוך חיסכון ניכר של חומרים ועלויות. פי.וי.ננוסל רשומה בבורסת OTC בארה”ב ועתידה לחולל מהפך אמיתי בעולם.  תחום חשוב נוסף המאתגר את האנושות הוא הזדקנות אוכלוסיית העולם. הזדקנות בבית היא אחת המגמות הבולטות בתחום הטיפול באוכלוסייה המבוגרת. זהו הפתרון המועדף על ידי האנשים המבוגרים עצמם (מעל 70% מעדיפים להזדקן בכבוד בסביבה הביתית והמוכרת) ועל ידי בני המשפחה.

יחד עם זאת, להזדקנות בבית יש מספר בעיות, ואחת המרכזיות שבהן היא הפגיעות של המבוגר בביתו, ולכן בהרבה מקרים משפחות חיות בחשש מתמיד שההורה המבוגר יקלע למצב מצוקה, והן לא ידעו על כך בזמן. חברת קייטרה (Kytera) מפתחת טכנולוגיה חדשנית המאפשרת לקשיש להמשיך לחיות לבד בבית, תוך מעקב משפחתי אחרי שלומו שנעשה מרחוק ובאופן רציף, ללא הפרעות לקשיש וללא מצלמות הפוגעות בפרטיותו. המערכת כוללת צמיד לביש וחיישנים הפזורים בבית, ומתבססת על טכנולוגיה פורצת דרך של ניתוח פעילות קונטקסטואלי ולמידת שגרת היום יום של הקשיש. כך מסוגלת המערכת לזהות חריגה מהשגרה ומצבי מצוקה – הן גופניות והן נפשיות, להרתיע עליהם לבני המשפחה בזמן.  בשגרה מעניקה המערכת מידע לבני המשפחה אודות הפעילות הכללית של ההורה המבוגר, ועל שינויים בפעילות ובאורח החיים הרגיל שלו בתקופה האחרונה. בכך מספקת המערכת בטחון למבוגר ושקט נפשי לבני משפחתו.

מה תפקידם של המשקיעים בעידוד יצירת מיזמי אימפקט? באילו תחומים כדאי להתמקד בשנים הקרובות? לאן הולך רוב הכסף?
תפקידם של המשקיעים להוכיח שמיזמים אשר תורמים ערך חברתי משמעותי הם בעלי פוטנציאל אדיר להיות גם מאד רווחיים, ושאין שום סתירה בין שתי המטרות. על מנת ליצור שינוי חברתי עלינו להקים חברות רווחיות אשר במקביל משפרות את איכות חייהם של אוכלוסיית העולם. יש להשקיע ככל הניתן בטכנולוגיות חדשניות פורצות דרך בתחומים כגון אנרגיה ירוקה, חקלאות, תחבורה וערים חכמות, בריאות וטכנולוגיות מזון ומים – אלו המשפיעות באופן חיובי על צריכת משאבים ועלותם, ומסייעות בצמצום האי שוויון והפערים החברתיים. אלה האיומים הכי גדולים על האנושות ומהווים איום לכל ההישגים של האנושות. טכנולוגיות חדשות היו תמיד הזרז החשוב ביותר לשיפור איכות החיים של האנושות כולה וכך ימשיך להיות. הגיע הזמן לרתום את הטכנולוגיה לשינויים בתחום החברתי, כולל הקטנת האי-שיוויון ופיזור צודק יותר של המשאבים.

האם מנקודת מבטך כמשקיע יש הבדל באופן ההשקעה כאשר בוחנים השקעת אימפקט?
בכל תחום יש מגוון משקיעים בעלי מגוון העדפות. משקיע טוב לדעתי, הוא משקיע שעוזר לא רק במימון אלא גם בהכוונה אסטרטגית, בחשיבה מחוץ לקופסה ובקשרים בעולם. כמו בכל תחום, גם בתחום האימפקט המשקיע מחפש יזם עם חזון ודבקות מוחלטת במטרה, תוכנית עסקית ריאלית והחזרי השקעה, היכרות עם השוק אליו הוא פונה ותשוקה בלתי רגילה לפתח המצאה שתשפיע לטובה על החברה כולה. אני מאמין כי עלינו להקים ולתחזק קהילת אימפקט חזקה ובינלאומית, שבסיסה בישראל, אשר מוכיחה כי כאשר אנו מאפשרים לצרכנים לחסוך במשאבים או משפיעים על חייהם באופן חיובי, המיזם יתפתח ויהפוך לחברה גדולה וחיובית עם החזרים נאים ביותר למשקיעים וליזמים.

מערכת ניו טק

תגובות סגורות