מאת: אמיר בר שלום. “יש לנו את הלווין המתקדם בעולם מסוגו”. כך פותח גיורא עירן ראש תכנית “עמוס 4”, את השיחה איתנו במפעל הלווינים של התעשייה אווירית. עמוס 4 הוא לווין התקשורת החדש שמפתחת בימים אלה התעשייה האווירית עבור חברת “חלל”.הלווין ישוגר ברבעון השלישי של 2012, קרוב לוודאי על גבי טיל רוסי מבסיס בייקונור, בקזחסטאן. 365 מיליון דולר קיבלה התעשייה האווירית בעבור הלווין הזה. מערכת עמוס 4 מורכבת מלווין תקשורת ומערך קרקעי תומך. עמוס 4 מוגדר כלווין בקטגוריה INTERIM בשל משקלו, 4.2 טון. קודמיו, עמוס 1, עמוס 2 ועמוס 3, היו בקטגוריה SMALL עם משקל ממוצע של 1 טון. מדובר בעלית מדרגה הכרוכה בפריצת דרך טכנולוגית של התעשיה האוירית. המערכת תוכננה לתת מענה אופטימלי למגמות המתפתחות בעולם של השוק הגדל במהירות של תקשורת לווינים ניידת רחבת-סרט ודו-כיוונית.
“פריצת הדרך שלנו בבנית “עמוס 4 “, היא בעיקר בכל הקשור למודולאריות שלו“, מספר עירן.
למעשה השתמשנו בהרבה מאד ידע שצברנו בתעשייה האווירית מפיתוחו של לווין הצילום “אופק”. כיום “עמוס 4“ הוא לווין התקשורת היחיד בעולם בעל אנטנטות מתניידות. מאחר והלווין נמצא בנקודה קבועה שמיים, יכולת הכיסוי שלו מוגבלת. זה המצב עם לוויני התקשורת הישנים, כדי לכסות תחומים נוספים חייבים להזיז את הלווין למיקום חדש. מהלך כזה מסכן מאד את הלווין, ובעיקר מבזבז דלק, מה שמוריד מאורך חייו בחלל. עם “עמוס 4 “, הצלחנו בעזרת טכנולוגיה שפיתחנו בתעשייה האווירית ליצור אנטנות מתכווננות. הפלטפורמה החדשנית אשר תוכננה באופן מודולרי המאפשר גמישות גדולה בגודל המטעד עד ל 45 משיבים, למשקל לווין בתחום של 2.5 עד 4.5 טון, ולהספק בתחום של 3 עד 9 קילו-וואט. המבנה בנוי לתמיכה באנטנות נפרסות מצידי הלווין ובמערך מרובה אנטנות בתחתיתו (פונה לארץ). בדומה למבנה ולמערכת החשמל, גם מערכת ההנעה היא מודולרית ומאפשרת גמישות בתכן לשנות-שירות. האוויוניקה בלווין מתקדמת ביותר ומאפשרת רמת אוטונומיות גבוהה, שרידות מיטבית ויכולת הצבעה מדויקת ודינמית של האנטנות לנקודות נבחרות על כדור הארץ. עמוס 4 הוא הראשון בסדרת לוויינם חדשה. משקלו 4.2 טון והספקו למעלה מ 6 קילו-וואט.”
איך זה בא לידי ביטוי מבחינת הלקוח?
“מאד פשוט. נניח שאתה מספק עכשיו שירותי פס רחב למדינה מסוימת באפריקה. אותו לקוח מבקש עכשיו שירות כזה ביבשת אמריקה. בלווין הישן אין שום אפשרות לשנות את כיוון האנטנה בלי להזיז את הלווין. ב”עמוס 4 “, אני פשוט מסיט מהמיקום הנוכחי את האנטנה לכיוון אמריקה, ובתוך שעות הלקוח מקבל את הסיגנל החדש של הלווין. הפלטפורמה החדשה נותנת לתעשייה האווירית מספר יתרונות עיסקיים. ראשית, גישה לשוק חדש שהוא גם השוק העיקרי בתחום לוויני התקשורת שמקבל מענה באמצעות לוויני 4 טון. היתרון השני נובע מהמודולאריות אשר תורמת לשיפור כושר התחרות בהיבט של זמן אספקה של לווין בחלל. היתרון השלישי נובע מיעילות הפלטפורמה אשר מאפשרת נשיאת מטעד גדול יותר או לחילופין יותר שנות-חיים”.
במה עוד בא לידי ביטוי הערך המוסף המודולארי שאתה מדברים עליו כל הזמן, כפורץ דרך?
השינוי הוא לא רק בחלל אלא גם בתחנת הקרקע. במרכזי השליטה והבקרה של הלווין הצלחנו ליצור בידול בין לקוחות. כלומר כל לקוח יכול לשלוט על הערוץ שלו באופן עצמאי. אנחנו בתעשייה האווירית רואים את התמונה הכוללת, כלומר את כל התפקוד של הלווין. לדוגמא, אם חברה מסוימת שמפעילה ערוץ בלווין נתקלת בבעיות מזג אוויר מעל מיקום מסוים והיא חייבת להגביר את עוצמת האות, ב”עמוס 4 “ היא יכולה לעשות זאת באופן עצמאי מיידי. אנחנו כמובן עוקבים אחרי השינוי, ומתערבים במידה ויש בעיה. מבחינת הלקוח הוא מקבל גישה לרוחב-סרט היכן שהוא רוצה ומתי שהוא צריך. הוא יכול לשנות למטעד קונפיגורציה על-פי צרכי המשתמשים – לנייד אנטנות לכיוון אזור השירות הנדרש, לנתב קיבולת שתיתן מענה לתעבורה המתוכננת, ולהציב תכנית תדרים קלה לתיאום עם רשתות שכנות ובכפוף לדרישות ה ITU – וכל זה בזמן קצר ביותר. כמו-כן הלקוח יכול להציע שירותים בשני תחומי-תדר ובכך לאפשר פתרון אופטימאלי למשתמשים ניידים וגם מאפשר להקצות משאבים לתחנות גדולות ולתחנות קטנות בנפרד ובאופן מושכל כך שהגדולות לא תפרענה לקטנות. היכולת לקבל משאבי מטעד עם הפרדה גבוהה ממשאבים המוקצים למשתמש אחר, נותנת גם היא גמישות שיווקית מוגדלת ויכולת להגיע למשתמשים פוטנציאליים נוספים.
כלומר אתה מדבר למעשה על פתרון כולל ללקוח, ולא רק “כמכירה של זמן אוויר” בלווין.
אנחנו בתעשייה האווירית רואים את התמונה הכוללת בהיבט של צרכי-לקוח, כלומר את כלל המשימה של התשתית הלוויינית. עמוס 4 הוא לא רק לווין. ברגע שהעמדנו לווין כה מורכב, חדשני וגמיש להפעלה, עמדה בפנינו המשימה הבאה – לתפעל את הלווין. עמוס 4 הוא מערכת שלימה מקצה לקצה, ממשתמש למשתמש. ל-כן השינוי בא לידי ביטוי גם בקפיצת מדרגה בכל הנוגע למערך הקרקעי. זהו מערך חדשני ורב-שכבתי המאפשר שליטה ובקרה אוטומטית על הלווין וכן גם מערכת ניהול מרכזית על משאבי המטעד עם המאפיינים הבאים:
1) כלים להקצאת משימה, תכנון-תמסורת אופטימאלי ושליטה ובקרה על המטעד;
2)תמיכה ב”מטעד הווירטואלי” המאפשרת ללקוח שלנו לתת לכל נותן-שירות עימו התקשר לתפעל באופן פרטי את המשאבים המוקצים לו באופן משולב עם המשתמשים שלו. היכולת הזו גם היא פורצת דרך ונותנת יתרון אדיר ללקוח שלנו.
ההתקן האופטי הייחודי
אחת הבעיות שבהן נתקלים לוויני תקשורת היא הפרשי הטמפרטורה הגבוהים בחלל. צד אחד של הלווין פונה לשמש וסופג חום עצום, צידו השני, אינו חשוף לאור ונמצא באופן קבוע בטמפרטורה מקפיאה, המרחק בין שתי הנקודות האלה הוא לא יותר ממטרים ספורים, תלוי בגודלו של הלווין. במשך הזמן הבדלי הטמפרטורה יוצרים עיוותים בגוף הלווין, מה שגורם לאות הנקלט והמשודר, לצאת מאיפוס לעיתים קרובות. במיוחד אמורים הדברים בתדר גבוהה KA שבו הקרן צרה מאד (“אלומת עיפרון “). עיוות קטן בגוף הלווין, מסיט מיד את הקרן.
“ כשהתחלנו לפתח את הKA, הבנו שאנחנו חייבים לתת פתרון לבעיה הזו משום שעוצמת האות שיתקבל מהלווין תיפגע במהלך השנים של שהותו בחלל. התמיכה באנטנת ה MBA בתחום ה Ka מציבה אתגרים טכנולוגיים שדורשים פתרונות ייחודיים לכן יצרנו את ההתקן האופטי. זה למעשה מעין מדף צף בלווין שעליו תלויות האנטנות. על ידי זה ביטלנו את החיבור הישיר של האנטנה לווין, וביטלנו חלק משמעותי מהסטייה של האות במידה ואכן נגרם עיוות בגוף הלווין. כמו-כן בעזרת המערך הקרקעי מבוצעות פעילויות מדידה וכיול אשר מאפשרות הפחתה נוספת של שגיאת ההכוון. מעבר לכך, גם אם בסופו של דבר ישנה סטייה קטנה של האנטנה, הלווין מאפשר יכולות הכוון עדין באמצעות הלווין עצמו, יכולת ששמורה עד היום רק ללווייני הצילום. זוהי רק דוגמא לבעיה שטרם ניתן לה מענה הולם בעולם.
תמיד ניתן יהיה לכוון את הלווין במדויק על ידי תחנת הקרקע, כך שיכולת דיוק המיקום של הלווין בשמיים, מבחינת הלקוח היא אבסולוטית”.
עמוס 4 אמור להיכנס למסלולו רק בעוד שנתיים. עד אז תמשיך ישראל להשתמש בשרותי עמוס 3 שהחליף את עמוס 1, שסיים למעשה את חייו. חברת אינטלסאט האמריקנית רכשה את הלווין והסיטה אותו למיקום חדש, ככל הנראה כדי שיתפוס בעבורה עמדה בחלל, ובעתיד יוחלף על ידי לווין חדיש יותר.
את מהלך ההסטה עשתה בעבור אינטלסאט, התעשייה האווירית, שחישבה את מסלול ההסטה בצורה כזו, שתשאיר לעמוס 1, מספיק דלק לעוד כמה שנים בחלל. בנוסף להסטה מכרה התעשייה האווירית גם תחנת קרקע חדשה לאינטלסאט, כדי שתוכל לשלוט על הלווין באופן עצמאי.
משקל שווה כסף, והרבה…
מעבר להשיג המדעי – טכנולוגי, השורה התחתונה בלווינות המסחרית היא היחס בין משקל הפלטפורמה למטעד. עד היום בלוויני קטגוריה 2 של עד 4 טון היחס בין השניים עמד על 35 אחוז. כלומר, משקלו של המתעד היה 35 אחוזים ממשקלו הכולל של הלווין. המשמעות של הנתון הזה היא פחות אנטנות, משדרים ומקלטים, שהם למעשה החלק ה”כלכלי” בלווין, הם אלה שמניבים את ההכנסה.
עירן מדגיש, “למרות שהתוכן הוא מודולארי, הצלחנו בתעשייה האווירית להפיק פלטפורמה אופטימלית המאפשרת כושר נשיאת מטעד משופר ב 30 אחוז לעומת הפלטפורמות הקיימות היום בעולם.” השורה התחתונה בלווינות המסחרית היא היחס בין משקל הפלטפורמה למטעד.
כלקוח, אם הייתי יכול למקם מטעד בלבד בחלל זה היה אופטימלי מבחינתי. הסיבה ברורה, הפלטפורמה שעליה תלוי המטעד היא לא המטרה של התכנית העיסקית, היא יקרה מאד לפיתוח ואינה מניבה הכנסה. יותר מכך, עלות שיגור הלווין היא חלק גדול ממחירו הכולל. בשוק שלנו מתמחרים את עלות השיגור בקילוגרמים. לכן, ככל שיהיה לי כמפעיל, יותר שנות לווין ויותר יכולות, הרווח יהיה גדול יותר.
בתעשייה האווירית הצלחנו עם העמוס 4 להגיע ליחס של יותר מ 45 אחוזים. כלומר יותר אנטנות , משדרים ומקלטים , על אותו משקל לווין. המשמעות הכלכלית של הפיתוח הזה המתבטאת בעשרות אחוזים בהכנסה העתידית של הלווין”.
עמוס 4 – תעודת זהות
בעמוס 4 מטעד התקשורת כולל רמת גמישות אולטימטיבית בהיבט של תצורת תמסורת הנשלטת מהמערך הקרקעי. הלווין מסוגל לגשת ולטפל ברוחבי-סרט אדירים במרחב הכיסוי. כמות האנטנות בלווין היא ייחודית וכולן מתניידות באופן עצמאי על-פי צרכי הלקוח. הלווין יספק שירותי תקשורת לכל נקודה במרחב שבין האוקיאנוס האטלנטי במערב לבין האוקיאנוס השקט במזרח. מטעד התקשורת כולל את המאפיינים הבאים:
•תומך ב 2 תחומי-תדר: Ka ו Ku.
•כולל מערך של 10 אנטנות כולל אנטנה מרובת אלומות – MBA, 2 אנטנות רחבות-סרט התומכות בשני תחומי-התדר, ו- 7 אנטנות נוספות;
•כל האנטנות בלווין ניתנות לניוד באופן עצמאי;
•תמיכה ב 70 אלומות קליטה ו 16 אלומות שידור;
•ניתוב גמיש של אלומות רחבות-סרט למשיבים בקליטה ושידור;
•תכנית תדרים קליטה-שידור גמישה;
•“מטעד וירטואלי” – תיכון המאפשר חלוקה וירטואלית של המטעד למקטעים “מופרדים” המיועדים לנותני-שירותים על-פי הצורך;
24 משיבים רחבי-סרט המספקים קיבולת כוללת של כ 4 גיגה-הרץ.
